בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופוריה אהובתי

מאז שובו מוושינגטון ראש הממשלה זורח ומתקבל בחיבוק חם בחוגי הימין. הוא לא נותן לביקורת להרוס לו את הכיף * בקרוב יידרש נתניהו לבחור בין ועדת החוץ והביטחון לכלכלה * ואלפי מתפקדים למפלגת העבודה בכלל לא ידעו שהם כאלה

תגובות

זר לו היה מזדמן בצהרי יום שלישי השבוע לאולם השמחות "לאפייט" בלוד, היה מתרשם על נקלה כי מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מערכת בחירות. או, לחלופין, שהבחירות הסתיימו זה עתה וכאן נערכת חגיגת הניצחון. כן, רבותי וגבירותי - שבוע לאחר נאומו בקונגרס הגיע בנימין נתניהו ללוד, העיר הנחשלת והנשכחת, והתושבים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה וגאווה. כאילו קיוו שנתניהו יביא עמו מהגבעה בוושינגטון מעט אבק של כוכבים, יפזר אותו על עירם נטולת המזל ויהפוך אותה למטרופולין נוצצת ויוקרתית.

חברי הליכוד המתגוררים בעיר ובסביבותיה, גדשו את המקום בהמוניהם והריעו באקסטזה למנהיג שנכנס לאולם, מרחף כפרפר ועוקץ כדבורה, ולצדו מקורבו ובעל בריתו, שר החינוך גדעון סער. נתניהו נאם, וסער נאם, וכל הקהל קם על רגליו והריע ממושכות, כמו שנתניהו מורגל. אם לא ראיתם תמונות או צילומים מן האירוע, זה מכיוון שלשכת ראש הממשלה סגרה את שערי האולם בפני התקשורת.

קצת תמוה. ממתי פגישה של ראש מפלגה עם בוחריו ופעיליו היא עניין סודי? לא מדובר בפורום אינטימי, באולם נכחו כ-500 איש. אולי החליט מישהו בלשכה שלא ראוי שמדינאי על בקלאסה של נתניהו ייראה בחברת בוחריו. קצת מעליב, לא? מה, הוא מתבייש בהם? רק עם חברי קונגרס וסנאטורים נאה לו להצטלם? בסוף נאומו נתניהו קרא אל הפעילים: "אני אוהב אתכם ומודה לכם! אני יודע איפה הלב שלכם ואיפה הנשמה שלכם!" מודה-מודה, אוהב-אוהב, רק לא בפומבי, חס ושלום.

הכנס הפוליטי נערך בסיומו של סיור שערכו נתניהו וסער במערכת החינוך בעיר. הם ביקרו בבית ספר ערבי ובבית ספר יהודי. באחרון הם פגשו את "הגרעין התורני": חבורה של דתיים-לאומיים שהתיישבה בעיר כדי לחזקה. נתניהו התקבל שם ככוכב רוק. התלמידים פיזזו סביבו ושרו לו את השיר הלקוח מספר דברים: "לבנימין אמר - ידיד השם ישכון לבטח עליו; חופף עליו כל היום, ובין כתפיו שכן".

נתניהו רווה נחת, שלא לומר קרן מאושר. יום לפני הביקור בלוד הוא הופיע בשני פורומים בכנסת: ועדת חוץ וביטחון וסיעת הליכוד. סימני האופוריה ניכרו בו. לפני ישיבת הוועדה התקשרו מלשכתו לח"כים מהליכוד, והפצירו בהם לבוא ולהפגין נוכחות כדי שלא להפקיר את הקודקוד לחצי היריבים מימין ומשמאל. ואכן, נתניהו הרבה להתקוטט עם אנשי האופוזיציה.

"דיברת הרבה ולא השבת על שום שאלה", סנט בו יו"ר הוועדה, שאול מופז מקדימה, בתום סקירתו הארוכה. "ברור שאתה תגיד את זה, לא משנה מה אני אומר", השיב לו נתניהו בזעף.

נתניהו חזר ואמר ש"צריך אחדות, צריך להתאחד, צריך ללכת יחד, אני מציע להתחמש באחריות, אני מציע לאחד את הכוחות ולהתלכד סביב העקרונות שלי. העקרונות שהצגתי בכנסת ובקונגרס. אלה היתדות לקיומו של עם ישראל. אתה זוכר, אבי", הוא פנה אל ח"כ דיכטר מקדימה, "איך היינו מקימים אוהלים בלילות סערה ביחידה? קודם כל היינו תוקעים את היתדות חזק ועמוק באדמה, כדי שהאוהל לא יעוף ברוח. זה מה שאני עשיתי בוושינגטון. תקעתי יתדות".

ציפי לבני אמרה לו: "העניין הוא לא העקרונות שלך אלא האם ההתנהלות שלך לאורך זמן מחזקת את העקרונות האלה או שוחקת אותם. אני אומרת לך שהיא שוחקת אותם".

"למה הכל אצלך כל כך אישי תמיד?" התלונן נתניהו, "למה הכל צריך להיות פרסונלי או מפלגתי?"

"על מה בעצם אתם רבים?" תהה אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, "הרי אתם אומרים בדיוק אותו דבר".

"אני דווקא מעריך אותך ומכבד יותר בימים אלה", אמר עמיר פרץ מהעבודה לנתניהו. "כי בוושינגטון הוכחת שאתה איש ימין מובהק שלא מתכוון לעשות דבר. אני מעריך אנשים שהולכים עם האמת שלהם".

"תקשיב ביבי", גער בו בנימין (פואד) בן אליעזר, "אני מברך אותך על החיבוק שקיבלת בקונגרס אך זה לא יסיט אותנו ממסלול העימות. באירופה מצבנו רע מאוד. הנשיא ברק אובמה אמר באייפא"ק את כל מה שרצינו שיגיד. עכשיו לך אתה ותגיד שישראל תצביע בספטמבר בעד מדינה פלסטינית באו"ם, ותקרא לאבו-מאזן להתיישב ליד שולחן המשא ומתן ולדון בסידורי ביטחון ובגבולות. כשר תמ"ת לשעבר אני אומר לך: השווקים הולכים ונסגרים בפנינו. אנחנו עוברים תהליך של דה-לגיטימציה. הפגיעה הכלכלית בנו תהיה נוראית".

שאלתי את בן אליעזר כיצד נתניהו, שאוהב אותו, הגיב לדברים הקשים. "בהנהונים", אמר פואד.

נייר הלקמוס

למרות אווירת הבחירות כביכול שתוארה למעלה, צריך להבהיר שהבחירות אינן מעבר לפינה, ממש לא. על פי רוב ההערכות, הן לא יתקיימו לפני אביב 2012. שר החוץ וראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שאוחז את הענף עליו רובצת ממשלת נתניהו, אומר לבני שיחו מה שאמר פעמים רבות בעבר: שהממשלה הזאת תוציא את ימיה. כלומר, תכהן עד סתיו 2013, ארבע שנים ותשעה חודשים, כנראה הקדנציה הארוכה ביותר אי פעם.

עמיר פרץ דייק במה שאמר לנתניהו בוועדה. אחרי השבוע הוושינגטוני שלו, ביבי נטוע עמוק בימין. אולי הוא מעולם לא עזב את הימין, אלא רק עשה קולות. בישיבת סיעת הליכוד הציע השר סער להקים ממשלת אחדות ישראלית, כתשובה ציונית הולמת לממשלת האחדות הפלסטינית. נתניהו הינהן שוב. דברי סער בהחלט מתיישבים עם הספין הרשמי שיוצא בימים אלה מלשכת ראש הממשלה, שאיש לא קונה אותו, על אחדות וירטואלית לכאורה.

נתניהו הנחה את דובריו ויועציו להפיץ מסרים ברוח זו. אבל זה הרי כל כך שקוף שהוא לא מתכוון. אם היה מתכוון ברצינות, הוא היה לפחות מזמין אליו את לבני ומציע לה הצעה (שהיא היתה דוחה על הסף, בבוז המתבקש).

בערב יום רביעי, יום ירושלים, הוא ביקר בישיבת מרכז הרב בבירה. ישיבה חרד"לית, פגועת טרור, שמן הסתם מרבית הצעירים שלומדים בה, בהגיע יומם להצביע, בוחרים במפלגות שנמצאות ימינה מהליכוד. הוא התקבל שם במחיאות כפיים סוערות. מדובר בחבר'ה חריפים ונבונים, שבוודאי לא חמקה מהם משמעות הדברים שהוא אמר בנאומיו בכנסת לפני שבועיים ובקונגרס לפני שבוע: חילופי שטחים בהסדר סופי, וגושי ההתנחלויות בריבונות ישראל, (כלומר, על בסיס גבולות 1967, פלוס). זה לא מנע מהם להריע לו, כשהבטיח להם להמשיך ולבנות בירושלים.

"מרכז הרב" היא נייר הלקמוס האמיתי. נתניהו התקבל שם כמלך על ידי התלמידים, מוריהם ורבניהם, כי בלבם הם יודעים שבלבו הוא אחד משלהם, ושכלום לא ייצא מדיבורי השלום שלו. ב"הארץ" דווח אתמול כי למפגש עם ראש הממשלה בישיבה הירושלמית הוזמנו ובאו גם רבנים קיצוניים, תומכי סרבנות ותומכי גזענות. גם הם הריעו לו בהתלהבות.

אין ספק, ביבי רוכב על גל ימני. בציבור הזה הוא הפך בן יום, בן ביקור אחד בוושינגטון שבו לא היסס להתעמת עם הנשיא האמריקאי, מהרע במיעוטו למישהו שמזדהים אתו.

מאז שובו לישראל נתניהו חוגג ללא הרף. חסרה רק התזמורת מהטיטניק כדי להשלים את החוויה. גם בסיעת הליכוד, שיש בה אגף ימני נוקשה, לא עשו לו חיים קשים מדי. ח"כ דני דנון, אחד מאותם ימניים, אמר לו בתחילת הישיבה: "היה לך נאום מצוין בקונגרס. אולי תתמודד לנשיאות מטעם הרפובליקאים? אני שומע שהם מחפשים מועמד. אתה יכול להיות האיש".

נתניהו נבהל מעט. יש נושאים שגורמים לו לאבד את חוש ההומור שלו. הוא קטע את דבריו של דנון: "אני רוצה להבהיר שהביקור שלי בוושינגטון היה ?ביי פרטיזן' (על מפלגתי), דאגתי שזה יהיה כך. כשחברי ההנהגה היהודית של המפלגה הרפובליקאית ביקשו לבקר אותי בבלייר האוס (בית ההארחה הרשמי של נשיא ארה"ב) ביקשתי מהם לבוא יחד עם הפורום המקביל במפלגה הדמוקרטית, ואכן, נפגשתי עם שניהם".

"בכל זאת", התעקש דנון, "אתה צריך לרוץ לנשיאות מטעם הרפובליקאים. אתה האיש שהם מחפשים".

"אם אתה רוצה תתמודד אתה", השיב נתניהו.

חתונת הדמים

בתחילת אוגוסט אמור להיפתח מחדש הסיכום בין הליכוד לקדימה סביב חלוקת הוועדות הפרלמנטריות, ביניהן עניין שעורר מהומה גדולה בסוף השנה שעברה. בתחילת דצמבר 2010 סוכם שוועדת הכלכלה תישאר בידי הליכוד, וועדת חוץ וביטחון, שננטשה על ידי צחי הנגבי, תימסר לשאול מופז. אז גם נקבע שבתום שמונה חודשים העניין יידון מחדש בין שתי המפלגות, כלומר, שקדימה תשוב ותתבע להעביר אליה את ועדת הכלכלה שבראשה עומד היום ח"כ כרמל שאמה מהליכוד.

לכאורה, עניין פורמלי, אבל מתחת לפני הקרקע, כבר בשלב מוקדם זה, חודשיים לפני, בוערים היצרים. נתחיל בציפי לבני, יו"ר קדימה: היא רואה בעיניים כלות כיצד מופז, יריבה בפריימריס שהיו ובאלה שיהיו, מתחזק ציבורית (ואולי גם מפלגתית) בשל המשרה המכובדת והיוקרה שכרוכה בה. אם זה היה תלוי בה, היא היתה שמחה לראות אותו שב אל הכלום הפרלמנטרי שבו הוא היה שרוי עד דצמבר 2010 ומתייבש בו.

אבל לבני יודעת שהיא תיראה קטנונית, נקמנית ופחדנית, אם תיזום את הדחתו של מופז מראשות הגוף הפרלמנטרי שמאוד הולם את כישוריו. לכן, לפי שעה אומרים בסביבתה שהיא אינה מתכוונת לנקוט כל עמדה וכשההסדר ייפתח מחדש, היא תשאיר את סוגיית החוץ והביטחון או הכלכלה להכרעת סיעתה.

בכך לא מסתיים העניין. יש גם צד שני לחתונת הדמים הזו: הליכוד. נתניהו מורט את שערות ראשו על שנתן את הסכמתו לכך שמופז יעמוד בראש הוועדה. הוא קיווה וציפה שמופז יהיה לויאלי, נעים הליכות, ידיד נפש כפי שהנגבי היה. הוא רק שכח שמופז חותר לעמוד בראש קדימה. ומי שנושא עיניו לתפקיד ראש מפלגת האופוזיציה הראשית, צפוי שינהג כאופוזיציונר. ואכן, מופז התגלה כמבקר ויריב חריף וקטלני לנתניהו. הוא כנראה קיבל עצה מיועציו: "אם אתה רוצה לנצח את ציפי - לך על הראש של ביבי".

אז נתניהו מעוניין להעיף את מופז לכל הרוחות, אבל עדיין רוצה לשמור על ועדת הכלכלה שעוסקת לעתים תכופות בעניינים הקרובים ללבו ובאנשים הקרובים ללבו. בבוא היום, הוא ייאלץ להכריע. ויש לו עוד בעיה: נאמר שוועדת החוץ והביטחון תשוב לידי הליכוד - את מי הוא ימנה לעמוד בראשה? כמעט כל הליכודניקים הם חברי ממשלה, סגני שרים ויושבי ראש ועדות. בעבר דובר על השר ללא תיק האלוף במיל' יוסי פלד, כמועמד מושלם. אבל בשנתיים האחרונות, וביתר שאת בחודש האחרון, מאז שלל ממנו את המינוי המובטח לראשות הבונדס, נתניהו הצליח להפוך את פלד ליריב מונומנטלי, נוקם ונוטר, שבבחירה בינו לבין מופז על כס יו"ר הוועדה, לא בטוח שמופז לא עדיף.

נפקדים-נוכחים

בערב חג השבועות הבא עלינו לטובה, יסתיים מפקד החברים שמבצעים בחודשים האחרונים המתמודדים לראשות מפלגת העבודה, שלושה חודשים לפני הבחירות המקדימות. הריטואל מוכר וידוע: הארגזים יובאו אל בית המפלגה, המועמדים יצהירו שפקדו רבבות, אבל אז המעטפות יישלפו, הנתונים יוקלדו, המזויפים ייפסלו ואחרי שבועיים המציאות תיראה זוהרת פחות.

בכמה ממטות המתמודדים מספרים על תופעה נפוצה שבה נתקלו הפוקדים ומגייסי החברים: הם פנו, באמצעות הודעות טקסט - מסרונים - לעשרות אלפי מתפקדים שהיו רשומים בספר הבוחרים של המפלגה בחמש-שש השנים האחרונות, אולם לא חידשו את חברותם והפסיקו לשלם מס חבר.

בפנייה התבקשו המתפקדים לשעבר לחזור הביתה ולהירשם מחדש למפלגה המתעוררת. רבים מהם אכן חזרו אל הפונים, ובפיהם טרוניה: מתברר שאלפים, לא פחות, כלל לא ידעו שהיו אי פעם חברים במפלגת העבודה. הם לא זכרו שמישהו פקד אותם, שמישהו גייס אותם. הם גם נשבעו שמעולם לא שילמו מס חבר למפלגה. מישהו כנראה עשה זאת בשבילם.

תופעה אחרת שהתגלתה למתנדבים במטות המועמדים: בהודעה ששיגרו לחברים בדימוס, לכאורה, הם כתבו: "תתקשר לעבודה". רבים מאלה שהתקשרו, לא הבינו את הקטע: "יש לכם הצעת עבודה בשבילי?" הם שאלו את המטות. מה רבה היתה אכזבתם כשהתברר להם שלא רק שאין מדובר בהצעת עבודה, אלא שהם נדרשים לשלם בעד התענוג להיות חברים במפלגת העבודה. *




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו