בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פה זה לא אמריקה: כך הפך פרבר דובר יידיש במדינת ניו יורק לזירת פשע

חסיד הואשם בניסיון לרצח של חסיד אחר, שניסה לייסד מניין אלטרנטיבי והעיירה ניו סקוור סוערת. הצצה לעולמה של קהילה אדוקה ומסוגרת

תגובות

מסיבת העיתונאים שקיים בשבוע שעבר עו"ד מייקל זוסמן, ליד ביתו של אהרון רוטנברג, הקליינט הפצוע שלו, נקטעה. חסיד צעיר שעבר במקום התפרץ אליה כשהפרקליט היהודי העז לטען, מול המצלמות, שהפשע נעשה בהשראת הרועה הרוחני של קהילת סקוור, רבי דוד טוורסקי. כל המצלמות והמיקרופונים הופנו לחסיד, שהטיח בפרקליט באנגלית כבדה "I live in Jew Land". כאן זו נחלה יהודית, לא אמריקה, אמר הצעיר, והעמיד בפרופורציות את המעשייה החסידית שמטלטלת את מדינת ניו יורק ואת העולם החרדי כולו.

בניו סקוור, פרבר דובר יידיש במדינת ניו יורק, אירע במוצאי שבת לפני כשבועיים ניסיון רצח. חסיד תקף חסיד כ"עונש" על שפתח מקום תפילה חלופי בשבתות, בעיירה שבה כולם מחויבים להתפלל עם האדמו"ר. מאז נדרשים ראשי החסידות להשיב לשאלה עד כמה נעשה המעשה בידיעתם או בעידודם. בין לבין נחשפים מקצת מסודות החסידות, הידועה כמאירה פנים לאורחים מבחוץ, וכאולטרה-קיצונית כלפי פנים.

העיתונים האמריקאיים עטו על החדשות מניו סקוור בכותרות שמנות: "ניסיון רצח על רקע דתי", "טרור בעיירה החסידית", "זוועות מלחמת קודש חסידית". הדיווחים בערוצי הטלוויזיה לוו בשקופיות של מגיני דוד עולים בלהבות. פאתוס דומה היה גם בכלי תקשורת חרדיים בארצות הברית ובישראל. עיתונים רשמיים אמנם התעלמו מהסיפור, אבל האתרים הוצפו בביטויים כמו "אימה", "הלם" ו"תדהמה".

האדמו"ר טוורסקי ורבני הקהילה מיהרו לגנות את האלימות ולהתנער מהתוקף. "זו לא דרכנו", הבהיר הרב, אבל לא כולם השתכנעו. הפרשה עדיין רחוקה מסיום, והאדמו"ר או רבנים בכירים בחסידות עשויים להיחקר.

כלל ברזל

המעשה היה במוצאי שבת, ליל ל"ג בעומר. חיים אהרון רוטנברג, תושב העיירה, חזר ואירגן באותו בוקר תפילת שבת מחוץ לבית הכנסת המרכזי, מעשה הנוגד את התקנון הפנימי של החסידות ונתפש כמרד ברור באדמו"ר. רוטנברג, בן 43, נשוי ואב לארבעה ילדים, הבחין באותו לילה, במצלמות האבטחה בביתו, בתנועה חשודה בחצר. כשיצא מצא פולש, שאול שפיצר, והחל להתעמת אתו. זה השליך עליו חפץ בוער ורוטנברג התלקח. הוא סובל מכוויות קשות במחצית משטח גופו, ומאושפז בבית החולים.

המשטרה חושדת ששפיצר, בן 18, ששפך קודם לכן חומר דליק סביב בית משפחת רוטנברג, עמד להצית אותו על יושביו. שפיצר, שהיה אחד הצעירים המתגוררים בתורנות בבית האדמו"ר כדי לדאוג לצורכי הבית, נכווה בזרועותיו בעימות ונזקק בעצמו לאשפוז. המשטרה החליטה להגיש נגדו כתב אישום על ניסיון רצח והצתה.

פרקליטו של רוטנברג, עו"ד זוסמן, קרא לא לעצור בשפיצר ולפתוח בחקירה פדרלית נגד ראשי חסידות סקוור, על מה שכינה "פשע שנאה" המזכיר את "קו-קלוקס-קלאן וגרמניה הנאצית". הוא פנה במכתב לתובע הכללי של ארה"ב וטען ששולט בעיירה כלל ברזל: "ציית לאדמו"ר או שתיתקל בהתנכלות, אלימות וגירוש". בהודעה לעיתונות הוא הוסיף שהצתת רוטנברג היתה שיא בסדרת התנכלויות שעומדים מאחוריה מנהיגים דתיים, ובראשם האדמו"ר.

בימים האחרונים התעורר בחצר סקוור חשש שהמשטרה תבקש לחקור את האדמו"ר או רבנים בכירים. תחילה הוציאו רבני הקהילה הודעת גינוי. אחר כך התנער האדמו"ר עצמו מהמעשה של שפיצר. החסידות, ששכרה משרדי יחסי ציבור בארה"ב ובישראל, פירסמה את הקלטה שבה נשמע האדמו"ר אומר ביידיש לבחורי ישיבה: "כל הפעלת כוח או שימוש באלימות, ובוודאי כדי להזיק ליהודי בגופו, ברור שזה נוגד את הדרך שלנו ואת הדרך של סקוור". הוא גם איחל רפואה שלמה לשני הפצועים ש"זקוקים לרפואה", דבר שהתפרש כיחס סימטרי כלפי התוקף והמותקף. מקורב למשפחתו של שפיצר אמר ל"הארץ" כי הצעיר לא התכוון לרצוח איש, אלא "נקלע לעימות" עם רוטנברג, ושניהם נפצעו. הוא רמז שהאש בחצר ביתו של רוטנברג קשורה לאחת ממאות מדורות ל"ג בעומר שבערו באותו לילה בניו סקוור.

חסיד סורר

רוטנברג נחשב תקופה ארוכה חסיד סורר, ורבני הבד"ץ של סקוור דרשו שיסתלק מהעיירה. בנובמבר האחרון, אחרי שהובהר לו שהוא אינו רצוי, פירסם בית הדין של החסידות מכתב נגדו: "הננו אוסרים לו הכניסה בבניינים הציבוריים כגון הבית מדרש, המקווה... וצריכים למנוע אותו מהכניסה". באותה תקופה התקיימה גם הפגנה מחוץ לביתו. לדברי עורך דינו הוא סבל מהתנכלויות רבות ונגרם נזק לרכושו.

בראש הטענות של סקוור נגד רוטנברג עומד האישום שהעז לארגן תפילות שבת מחוץ לבית הכנסת של האדמו"ר, דבר שנתפש כחתירה בוטה תחת שלטונו. העובדה שהמניין החלופי היה בבית אבות סיעודי יהודי, בפאתי העיירה, והעובדה שרוטנברג הסביר ממיטתו בבית החולים שראה בכך שליחות כלפי הקשישים היהודים שלא היה להם מניין להתפלל בו - לא הועילו. "כבר שנתיים-שלוש אנחנו מנסים לגרום לו לעזוב", אמר הרב דוד זינגר, מעסקני החסידות, בראיון טלפוני ל"הארץ". לדבריו, רוטנברג אינו מייצג אופוזיציה בתוך סקוור.

"הקריה הזאת נבנתה במסירות נפש למטרה אחת בלבד, שישררו פה שלום ושלווה ויחיו פה רק מי שרוצים לחיות לפי הדרכת הרבי. רוטנברג, שהשם ישמור אותו וייתן לו רוח חזקה, לא יכול לחשוב שמותר לו להרוס את הקריה מבפנים. אתה מבין שהוא לא מתאים לגור פה", אמר. כדי לחזק את הטיעון הוסיף זינגר כהנה וכהנה השמצות לרמתו הרוחנית של הפצוע. "הוא יהודי וצריך רפואה שלמה עכשיו. אבל אני רוצה להגיד שניסינו כל מיני דרכים שהוא ייצא מכאן בטעם טוב, העיקר שלא יהיה פה".

על מעשהו של שפיצר אמר זינגר כי "זה לא הקו של החסידות שלנו. ניסינו וניסינו לגרום לרוטנברג לעזוב, ואז פתאום קם בחור בן 18, עם דם רותח, עושה מעשה קנאים, קונדס כזה. בארץ יש הרבה כאלה, במאה שערים, יש ?סיקריקים'. זה אסון וטרגדיה קשה, אנחנו מנסים לטפל בזה בשורש". האדמו"ר, שלדבריו "הוא רודף שלום וידוע בעולם החסידי כגורם מאחד", מושיט כעת סיוע גם לרוטנברג. "הרבי שלח אליו מיד רופא טוב, שלח כסף לאשתו, הוא מתעניין כל הזמן מה אתו. הרי כל הגיסים שלו הם חסידי סקוור. זה פשוט כואב שיוצא משהו כזה מהקריה", אמר זינגר.

"בורג קטן"

לא כל החסידים מתרשמים מההצהרות הללו. שניים שאינם חוששים למתוח ביקורת, ומתגוררים עדיין בסקוור, סיפרו ל"הארץ" על "יד ברזל" המונהגת בחסידות, על משטר הלשנות ו"אימים" נגד מי שמעז לסטות. "בסקוור יש רק בית כנסת אחד, שהאדמו"ר רואה אותו כמרכז השליטה שלו. כל מניין אחר נחשב איום על המנהיגות ועל ההגמוניה שלו", הסביר ח'. "לי אין שום ספק ששפיצר, התוקף, הוא בסך הכל בורג קטן ולא חשוב. אלה ששלחו אותו יישארו בבית, והוא יישב בכלא. צדק אמיתי לא יהיה פה עד שלא יגיעו למנהלים - זה הבד"ץ של סקוור, חותמת גומי של האדמו"ר".

בוטה עוד יותר היה שולם דין, חסיד סקוור לשעבר, שפירסם מאמר במהדורה המקוונת של המגזין היהודי "פורוורד". דין סיפר במאמר כיצד הוא וחבריו "הענישו" לפני שנים חבר לישיבה בניו סקוור, בגלל שמועות שהחזיק פריטים אסורים כמו מגזינים, מכשיר טלוויזיה נייד, טייפ עם מוסיקה חילונית. השמועות התבררו כלא נכונות, אך בשעת מעשה "זה לא עניין אותנו", סיפר דין. "העיקר היה שהפגנו את הנכונות והיכולת שלנו לפעול באלימות נגד מי שהפר את הקוד הקהילתי".

הם פרצו לחדרו של החשוד בפנימייה ולארונית שלו, השחיתו את המצעים והמזרון, בחיפוש סרק אחר החומר האסור. לדבריו, "ההתנהגות שלנו גונתה רשמית על ידי בכירי הישיבה. באופן פרטי הם נתנו את ההוראה". דין כתב כי בעוד החסידים נזקקים לתלושי מזון, האדמו"ר אוכל מכלי כסף וזהב. ביחס למקרה רוטנברג כתב כי "אלא אם יוציא האדמו"ר מסקוור גינוי ברור וחד משמעי לכל סוגי ההטרדה בכפר ?שלו', פשעים נוספים יבוצעו בשמו ולמען כבודו, והקהילה היהודית הרחבה תתלה בצדק את האשמה על כתפיו".

סיפור על אוטונומיה דוברת יידיש בלב אמריקה נשמע לקוח מבדיון ספרותי, כמו "איגוד השוטרים היידים" של מייקל שייבון, אבל המציאות הזו לא לגמרי שונה מהנעשה בישראל. רבים טוענים כי העלמת עין מקודים פנימיים של קהילת סקוור, גם אלה שעשויים להיחשב כסותרים סעיפי יסוד בחוקה האמריקאית, מתאפשרת בין השאר הודות לקרבה המופלגת של החסידות לפוליטיקאים מקומיים. אל גור ביקר בניו סקוור בעת המרוץ לבית הלבן, והילרי קלינטון, שהתמודדה בשנת 2000 לסנאט מטעם מדינת ניו יורק, עברה בעיירה ונפגשה עם רבנים בחסידות. היא ביקשה את קולות החסידות, שניתנו לה על פי דבר האדמו"ר, כגוש אחד. היא קיבלה 1,400 מתוך 1,412 הקולות בניו סקוור.

עו"ד זוסמן, שקרא לפתוח בחקירה פדרלית, סבור שמדובר כאן בעניין עקרוני הנוגע לגבולות האוטונומיה של סקוור. אחרי שהחסיד התפרץ לדבריו במסיבת העיתונאים, אמר זוסמן כי באמריקה יש לרוטנברג ולחבריו "זכות לקבוע איפה הם רוצים להתפלל". אחר כך פנה לחסיד ששיסע אותו קודם לכן ואמר: "אתם לא רוצים לכבד את הזכות הזאת? אתם יכולים לחזור למזרח אירופה ולנסות חברה אחרת". *

ארץ המגבלות האפשריות

בספטמבר 2007 העניק האדמו"ר מסקוור ראיון נדיר לשבועון החרדי הישראלי "משפחה". "מן הראוי הוא לתת מקום מרכזי יותר בעולמנו לאחדות ולשלום", אמר. "בענייני שלום אי אפשר להסתפק בדיבורים. צריכים לדבר שלום אבל בעיקר לעשות, לוותר ולמצוא לימוד זכות", אמר.

הרב דוד טוורסקי שולט בחסידות סקוור 43 שנה. הוא חולש על אלפי משפחות, כ-1,500 מהן בניו סקוור (מיעוט קטנטן של החסידים חי בישראל). הוא נצר לבית צ'רנוביל, שושלת חסידית ותיקה שהוציאה מתוכה עשרות אדמו"רים. הוא בנו יחידו של הרב יעקב יוסף טוורסקי, האדמו"ר שהיגר מסקוור באוקראינה, העיירה שבה נוסדה החסידות במאה ה-18.

אחרי השואה עקר הרב יעקב יוסף לאמריקה כדי להקים מחדש את החסידות המרוסקת. בתוך כמה שנים הגיע למסקנה שלא יוכל לעשות זאת אלא אם יאסוף את חסידיו בשטעטל מזרח אירופי סגור ומסוגר, שיותיר את אמריקה בחוץ.

באמצע שנות ה-50 הוא רכש קרקע חקלאית במחוז רוקלנד, ניו יורק, והקים בה את העיירה דוברת היידיש שחלם עליה. בעיירה הזאת שומרים על כללי הלבוש המחמירים של סקוור. גברים חייבים בין השאר לנעול מגפי עור גבוהים בשבתות, בכל מזג אוויר.

התושבים קראו ועדיין קוראים לה ניו סקוור, לפי השם הרוסי, אבל בשנות ה-50 גרמה טעות פקידותית לשיבוש השם הרשמי מ"New Skvir", או "New Skver", ל"New Square". גם בעברית יש לשם החסידות יותר מגרסה אחת (גם בשל התעתיק היידי): "סקוור", "סקוויר", "סקווער", והנפוץ ביותר - "סקווירא".

ניו סקוור היא תופעה ייחודית גם בנוף החרדי האמריקאי: כ-7,000 תושביה הם יהודים חסידיים המשתייכים כמעט כולם לאותה חסידות. העיירה מקבלת חלק מהשירותים מהעיר השכנה ראמאפו, אבל מוגדרת ככפר בעל רשות מוניציפלית נבחרת, על טהרת חסידות סקוור. אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וזה חל גם על האפשרויות להטיל מגבלות שאבות החסידות באירופה לא שיערו. התקנות בסקוור מתחו את הצניעות עד קצה גבול האפשר. רוב החסידים עומדים על זכותם לחיות בגטו מוגן ומסוגר, שהכל בו טוטלי ונתון לפיקוח, למרות לעגן של קהילות חרדיות.

מדרכות נפרדות לנשים וגברים הן שכלול תקנה מימי הרעבע הקודם, שאוסרת על גברים ונשים להתהלך יחד ברחוב, גם אם הם נשואים. אסור לאשה לנהוג במכונית או לשבת במושב הקדמי. ההפרדה נשמרת בכל מבני הציבור. לילדות אסור לרכוב על אופניים ברחוב, ובסקוור אסור למכור עיתונים.

הרבי מסקוור מצוי בצומת מרכזי של עולם החסידות. הוא חתנו של הרבי מוויז'ניץ, וקשור בקשרי נישואין לאדמו"רים מסאטמר, בעלז, ויז'ניץ-מונסי ואחרים. לדברי החסיד ח', המילייה של הרב מסביר את ההתנהלות הקיצונית של החסידות. "הרבי הוא אדם חביב ופתוח וסקרן בצורה בלתי רגילה. הייתי אומר שהוא ליברל ופתוח. אם זה היה תלוי בו, הוא היה מכניס אפילו ?לימודי חול' למוסדות שלו. אבל הוא לא יכול להיתפש כפשרן וליברל במחנה החרדי, במיוחד מול הגיסים שלו. הוא לא רוצה להיתפש כסמן שמאלי". *

יאיר אטינגר



האדמו''ר של קהילת ניו-סקוור, דוד טוורסקי, בחתונת נכדו בשנה שעברה. התנער מהתוקף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו