בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטרייק-אאוט

בייסבול הוא אמנם לא ספורט של מגע, אך כמו במקרה של באסטר פוזי מהג'איינטס, הניסיון לגונן על בסיס הבית עלול להפוך לעתים לחוויה כואבת במיוחד. כעת מנסים ב-MLB להבין כיצד ניתן יהיה למנוע מתופסים נוספים לסיים את העונה על אלונקה

תגובות

סן פרנסיסקו - סינסינטי | שבת, 20:00, FOX SPORTS

785,314 אוהדים בחרו בבאסטר פוזי, התופס בן ה-24 של סן פרנסיסקו ג'איינטס שחבט העונה לממוצע מכובד של 28.7% והכניס 21 רצים הביתה, לאייש את התפקיד הנחשב בנבחרת הנשיונל-ליג לאולסטאר. כ-150 אלף קולות יותר מאלו שקיבל בריאן מקאן, התופס של אטלנטה, שנמצא במקום השני ברשימה.

חדשות טובות ומחמיאות, אך עבור פוזי, שעדיין נמצא בתקופת התאוששות מניתוח שעבר יומיים קודם לכן, מספר הקולות המרשים היה בבחינת זריית מלח על הפצעים. רוקי השנה בנשיונל-ליג בעונת האליפות של הג'איינטס אשתקד ואחד הטובים בתפקידו בליגה, נפצע שישה ימים קודם לכן במהלך משחק נגד פלורידה. התנגשות חזיתית עם סקוט קאזינס, בזמן שניסה לגונן על בסיס הבית ולפסול את האאוט-פילדר של המארלינס, גרמה לשבר באחת מעצמות רגלו השמאלית ולקרע ברצועות הקרסול.

המפגש הכאוב של באסטר פוזי עם סקוט קאזינס. עוצמת פגיעה המתקרבת לכוח של שני טון (תצלום: אי-פי)

הניתוח עבר בהצלחה אך אישש את החששות של ראשי סן פרנסיסקו: פוזי, לא רק תופס מצטיין בעל יכולות הגנתיות מרשימות אלא גם מבכירי שחקני ההתקפה של הג'איינטס, סיים את העונה. יש החוששים שיחמיץ גם את פתיחת העונה הבאה.

בייסבול הוא אמנם לא ספורט של מגע, אך לעתים, כמו במקרה המדובר (או כאשר שחקנים מתנגשים חזיתית בקירות העוטפים את המגרש בניסיון לתפוס כדור), הוא עלול להיות קשוח ומסוכן כמו ענפים אחרים. על רגל אחת, חוקי המשחק קובעים כי לרץ מהבסיס השלישי המתקדם לעבר התופס ישנה רק דרך אחת להשלים ריצה כשהכדור כבר נתון בידיו של התופס - לגרום לו לשמוט את הכדור, בכל דרך אפשרית. לדוגמה, טיי קוב, שחקן העבר המפורסם, נהג להסתער על הבסיס כששתי רגליו מופנות לבטנו של התופס, במהלך שמזכיר יותר אמנות לחימה מאשר ספורט קבוצתי וסטטי לכאורה.

התנגשויות כאלו, לעתים בעוצמה המתקרבת לכוח של שני טון בנקודת הפגיעה, הן המקבילה של הבייסבול לריצה דרך האמצע בפוטבול. רבות מהמכות הן שוברות עצמות וכאלו שקשה לשכוח. כשאחדות מההתנגשויות מסתיימות בפציעה (עשרה תופסים נכנסו לרשימת הפצועים בחמש השנים האחרונות כתוצאה מהתנגשויות בבסיס הבית, ונעדרו לתקופה ממוצעת של 38 ימים), הדעה הרווחת היא שאין מה לעשות. מדובר בסיכון מקצועי, ובמהלכים מהסוג הזה השחקנים עלולים להיפצע.

אלא שהפציעה של פוזי, אחת הקשות במשחק בשנים האחרונות, העלתה לדיון מחודש את הצורך בהחלת חוקים שיעניקו הגנה נוספת לתופס, התפקיד המסוכן ביותר במשחק.

להתעורר בכיסא גלגלים

אל ריי פוסי, שנפצע במשחק האולסטאר ב-1970 בעקבות התנגשות דומה ומעולם לא שב להיות השחקן שהיה, ואל סוכנו של פוזי, הדורש לשנות את החוקים, מצטרף בקריאות לרפורמה גם ברוס בוצ'י, מאמנו של פוזי ובעברו תופס שסבל ממספר רב של פגיעות ראש. "אנחנו חייבים לשקול לשנות את החוקים, משום שהתופס נמצא בעמדה כה פגיעה ורבים נפצעו בעבר, ולא בצורה קלה. קריירות הסתיימו או התקצרו באופן משמעותי", אומר המנג'ר שהוליך את הג'איינטס לאליפות ראשונה מאז עברו מניו יורק ב-1958.

תופס נוסף שיכול להעיד על הסכנות הרבות שטומן בחובו התפקיד הוא בובי ווילסון מהאיינג'לס, שלא ישכח לעולם את משחקו הראשון במייג'ור-ליג מול היאנקיס. פגיעה שספג ממארק טישיירה בעקבות התנגשות בבסיס הבית גרמה לו לזעזוע מוח חמור ופגיעה קשה ברגלו. "הדבר הראשון שאני זוכר הוא שהתעוררתי בכיסא גלגלים", אומר ווילסון, שנכנס לרשימת הפצועים לשלושה שבועות בעקבות הפגיעה.

רבים מבקשים לעשות הכל כדי למנוע משחקנים להתחיל את הערב באיצטדיון ולסיים אותו על אלונקה, אך דווקא מאמנו של ווילסון, מייק סושה, שמחזיק בשיא ההופעות כתופס בתולדות הדודג'רס ומודע היטב לסכנות, סבור שאין הרבה מה לעשות בעניין. "בכל פעם שיקרה מצב כזה, התופס יעמוד על הבסיס, יחכה לפגיעה ויקווה לשמר את האחיזה על הכדור, והרץ יעשה הכל כדי לגרום לו לשמוט את הכדור. זהו תפקידו של אחד וזכותו של האחר".

קאזנס עצמו, שניצח בזכות המהלך את המשחק עבור המרלינס, משוכנע שעשה הכל נכון. הוא צודק, גם אם צדקתו היא סבלו של האחר. הוא אמנם הביע צער על הפציעה הקשה של פוזי, אך מיהר להזכיר אירועים דומים בהן היו אלו דווקא הרצים, חסרי אמצעי ההגנה, שנפצעו. כמו במקרה בו ג'וש המילטון מטקסס שבר את ידו כשניסה להחליק, ראש קדימה, לעבר בסיס הבית. "לדעתי, אם הייתי משנה משהו, יכול להיות שלא היינו מנצחים את המשחק", אמר, וצדק לתפישתו של טרי פרנקונה, המנג'ר של בוסטון. "מה אתם רוצים? לגרום לשחקני בייסבול ללבוש נעלי טניס?", ענה למבקרים האיש שהדריך את הרד סוקס לשתי אליפויות, "לפעמים אתה פשוט חייב להשיג ריצה. אף אחד לא רוצה לראות מישהו נפצע, אבל אתה חייב לשחק את המשחק".

עד לעונה הבאה לפחות, המשך הדיון על בטיחות התופסים נוגע בעיקר לאלי וויטסייד, מחליפו בן ה-32 של פוזי, שנכנס לנעליו הגדולות. ארבע החבטות שהשיג בחמשת משחקיו הראשונים כמחליף עזרו לג'איינטס לחזור למסלול. חשוב הרבה יותר היה הרגע בו פרינס פילדר, שחקנה של מילווקי, החל רץ לעברו מכיוון הבסיס השלישי. ההתנגשות היתה בלתי נמנעת. בסיומה קם וויטסייד על רגליו, בריא ושלם, הכדור בידו. פילדר בחוץ, וויטסייד בפנים. כולם נשמו לרווחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו