בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלייה חמישית, הדור הרביעי | עורו היקים

בעוד שבועיים יציינו יוצאי גרמניה לדורותיהם 75 שנה לעלייה הגדולה ארצה. המטרה: לקרב את בני העדה הצעירים. לא חשוב שכמה מהם בכלל מרוקאים ותימנים, העיקר שיתנו לישון בין שתיים לארבע

תגובות

"יש למישהו מתכון טוב לרוטה גרוצה?" שאלה השבוע אחת הגולשות בדף הפייסבוק של קבוצת צאצאי היקים. שם משפחתה, טוכלר-נויברט, לא הותיר מקום לספק באשר למוצאה. גם לא העניין שגילתה בקינוח הגרמני המשובח - מקפא אדום של פירות יער. גולש אחר, במצב רוח מבודח, תהה: "נראה מי יוכל להסביר לי למה הבננה עקומה". את התשובה יידע מיד כל צאצא יקה, שזוכר בחיבה סבתא גרטרוד כלשהי, שבתשובה לשאלות "למה?" נהגה להשיב: "כי הבננה עקומה". בגרמנית זה מתחרז.

אתר הפייסבוק הזה, שקרוי על שמו של שיר ילדים גרמני מוכר ("הופה הופה רייטר"), מתגאה בהיותו בית חם ל"צאצאי יקים צעירים למען שימור מורשת היקים". בחלקו העליון הוא מגדיר את קהל היעד שלו: "אם זיכרונותיך מבית סבתא כוללים שירי ילדים בגרמנית או דממת אלחוט בין שתיים לארבע, אתה במקום הנכון".

האתר הוא אחת הדרכים של ארגון היקים הוותיק, שהוקם בתל אביב ב-1932, לפנות בשנים האחרונות לקהל הצעיר, בני הדור השלישי והרביעי ליוצאי גרמניה. בעוד שבועיים יקיים הארגון מפגש חברים גדול בגן התעשייה תפן בגליל המערבי, שהוקם על ידי אחד מבני הקהילה העשירים והמפורסמים, סטף ורטהיימר.

העיתוי שנבחר למפגש אינו מקרי. השנה מלאו 75 למפעל ההתיישבות החלוצי של היקים ב-50 קיבוצים, מושבים, מושבות ושכונות ברחבי הארץ. מנהלי הארגון מקווים לראות בקהל גם פרצופים צעירים, דור ההמשך שייסיעו ליקים לשמר את המורשת גם ב-75 השנים הבאות.

לא נעלב

"היעדים הישנים והבסיסיים של הארגון - ובראשם סיוע לעליית יהודי גרמניה - נעלמו מזמן", אמר השבוע העיתונאי הוותיק מיכה לימור. "דור המייסדים הולך לעולמו בדרך הטבע ואנחנו מחפשים חברים ויעדים חדשים". לימור, בן 73, יליד ירושלים, שעורך בשנים האחרונות את מגזין הארגון "יקינתון", הוא יקה גאה בן הדור השני. דור ההמשך של היקים כבר לא נעלב כשמכנים אותו בשם הזה.

על מקור הכינוי, עם זאת, יש עדיין מחלוקת. לפי גרסה אחת יקה הגיע מהמלה הגרמנית Jacke, שפירושה ז'קט - לבוש אופייני ליהודי מערב אירופה. אחרים טוענים, בקריצה, שמדובר בכלל בראשי תיבות של "יהודי קשה הבנה". "לגבי הורינו, הכינוי ?יקים' היה עלבון נוראי שהם לא מחלו עליו לעולם. אבל אנחנו כבר לא לובשים ז'קטים - אולי רק בטלוויזיה - ולא רואים את עצמנו כקשי הבנה", אמר לימור בשיחה בעיר מגוריו, חיפה, אחד המעוזים הבולטים של היקים.

עם כניסתו לתפקיד, לפני שש שנים, נקט לימור כמה צעדים כדי לקרב את מגזין היקים אל דור ההמשך. המשימה לא היתה קלה. העיתון הוותיק, שבשנה הבאה ימלאו לו 80 שנה, היה מיושן ומזדקן, והכיל בעיקר מידע כללי וחדשותי לקוראיו - שהיו כולם חברי ארגון היקים.

הצעד הראשון היה שינוי שמו מהשם הגרמני MitteilungsBlatt (שפירושו "עלון") לשם הישראלי "יקינתון" - צירוף של המלים "יקה" ו"עיתון", אך גם שם של פרח ים-תיכוני, כיאה לעיתון של יוצאי גרמניה המיועד לקוראים ישראלים. הצעד השני היה משמעותי לא פחות: הגדלת חלקו העברי של העיתון הדו-לשוני, כך שרובו יהיה בעברית ורק שליש ממנו בגרמנית, "לטובת היקים בבתי האבות, שעדיין לא נגמלו מהגרמנית", אמר לימור. השינוי התבטא גם בתכנים, שכוללים כעת עיסוק נרחב במורשת, הנצחה והנחלת ערכים יקיים לחברה.

היקינתון, אחד הוותיקים בעיתוני ישראל, התאים עצמו לחידושי התקופה, לעתים למגינת לבם של חבריו הוותיקים, שהעדיפו את הגרסה הישנה, הצנועה והחד-גונית. "המערכת הקודמת היתה חסכנית. כדי לצמצם בכמות הנייר, המלים היו צמודות ולא היו צילומים. הכל גם היה שחור-לבן", סיפר לימור. הצבע, הריווח והגרפיקה שהכניס לעיתון הקימו עליו חלק מהמנויים. "הזקנים התלוננו שאני מביא את הטלוויזיה אל העיתון, ושהאווירה שלו היא אינטרנטית ומודרנית מדי", אמר. היום רוב הכתבות המרכזיות מהעיתונים מועלות לאינטרנט לאחר פרסומן. כל גיליונותיו ההיסטוריים נסרקו והם זמינים בגרסה מקוונת.

היקינתון מופץ היום ב-4,000 עותקים. רבע מהם נשלחים לחו"ל. מספר הקוראים בפועל גדול הרבה יותר. "יש קיבוצים שמטעמי חיסכון קונים גיליון אחד ומעבירים אותו בין 50 קוראים יקים", סיפר לימור. אחד מיתרונותיו של העיתון - לפחות מבחינת המפרסמים - הוא הפילוח המדויק של קהל קוראיו שכולל, בין היתר, את המשפחות היקיות המפורסמות והמבוססות, בהן שטראוס, פדרמן, המבורגר, הראל, פישר ושורה של אנשי ציבור וכלכלה נוספים.

הרוב הגדול של הקוראים הם מבוגרים, בני 50-70, בעיקר בני הדור השני. עם זאת, בשנים האחרונות הרחיב העיתון את המעגל, ולאחרונה ניכרת התעניינות גם מקרב הדור השלישי ואפילו הרביעי. "הבן שלי, בן 46, קורא כמובן את מה שאבא שלו כותב, אבל מי שקורא את העיתון מתחילתו עד סופו בקביעות הוא הנכד שלי, בן 17, שמרותק לסצינה היקית", אמר לימור.

במערכת חברים עשרה כותבים קבועים, חלקם פרופסורים בעלי שם, כולם צאצאי היקים שעובדים בעיתון בהתנדבות. שתיים מהחברות הן יקיות מסוג אחר - גרמניות שנישאו ליהודים והתגיירו. פעם בחודש הם נפגשים. תחילה, כיאה ליקים, עושים "פוסט מורטם" לגיליון הקודם. הביקורת כוללת בעיקר איתור שגיאות דפוס בחלקו העברי של העיתון ותלונות על השפה בחלקו הגרמני. היקים המקוריים, שגדלו על ברכי הגרמנית של שנות ה-20, מתלוננים לא אחת על חידושי הלשון בשפת אמם. אחר כך מתכננים את הגיליון הבא ובסוף הישיבה מספרים קצת רכילות מהקהילה ודנים בתגובות שהתקבלו במערכת.

כיאה לעיתון רציני וותיק, גם היקינתון מצליח מדי פעם לעורר סערות. אחרי פרסום דו"ח גולדסטון כתב לימור במדורו, "דברים שרציתי לומר", כי לשופט ריצ'רד גולדסטון, "יש מצפון יקי". הוא הסביר: "יושרה בלתי מתפשרת, עקשנות ביורוקרטית כלפי עשיית צדק, תפישת המציאות וניסוחה בשפה ישירה עד כדי מדעית. גולדסטון הוא עותק מושלם של היקה שלנו, מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס". חרף קריאות שנשמעו בראשות הארגון להדחתו של העורך בגלל אמירותיו, לימור מחזיק בתפקידו ושומר בנוקשות יקית על עצמאות המערכת.

למהפיכה שעובר ארגון היקים אחראית בעיקר מנהלת הארגון, דבורה הברפלד, שנכנסה לתפקיד לפני חמש שנים. הברפלד, שאביה עלה לישראל מאוסטריה, השכילה להבין שאם הארגון רוצה לשרוד אל תוך המאה ה-21, הוא יצטרך להיפתח לכלל החברה הישראלית, ולגלות גמישות בקבלת חברים חדשים - תכונה אנטי-יקית מובהקת.

אבל בחברה הישראלית ההטרוגנית, שמורכבת מעדות רבות, בני הדור השלישי והרביעי של היקים יכולים להיות גם מרוקאים, או תוניסאים או תימנים. "יש בארגון חברים שנשואים ליקים - ?מחותנים טוב', כמו שאומרים - או ילדים של יקים שהם כבר ?מעורבבים'. התקנון מאפשר זאת", אמרה הברפלד בשיחה במשרדי הארגון, השוכן מאז שנות ה-40 בבניין יפהפה לשימור ליד רחוב נחלת בנימין בתל אביב.

"יקיות זה כבר לא עניין אתני, אלא סוג של ישראליות", הוסיפה. "אפילו המנקה שלנו, ערבייה מיפו, אומרת לי שהיא יקית, ומסרבת לעזוב עד שלא סיימה לנקות את כל החלונות בבניין".

"היום, כשאני מדבר, כבר לא שומעים מבטא גרמני. הילדים שלי יודעים להגיד בקושי שלוש מלים בגרמנית. מה שנשאר מהיקיות זה הערכים", אמר נשיא ארגון היקים, ראובן מרחב, בשיחה בביתו בשכונת רחביה בירושלים - עוד מעוז יקי. הערכים שעליהם מדבר מרחב כוללים, לדבריו, חברה סובלנית, צודקת והומניטרית ומפעלי עזרה הדדית. לצד זאת, לדבריו, "היקים בלטו ברמה מקצועית, בחריצות, בצניעות ובזיקה עמוקה לחברה ומורשת". היקים גם לא בחלו בשום פרנסה, הוסיף מרחב, "היו בהם אקדמאים שעברו הסבה לניקוי חלונות ראווה; עורכי דין שנעשו נהגי אוטובוס; רופאים שהפכו ללולנים; והיסטוריונים שמכרו תיקים".

שפיגל-איי

לצד העיתון מפעיל הארגון שני אתרי אינטרנט, בניסיון לשמר את הערכים היקים. האתר הרשמי (http://www.irgun-jeckes.org) מספק מידע שוטף על פעילות הארגון והסיוע שהוא מעניק ליוצאי גרמניה. לצד זאת, יש בו סיפורי מורשת על היקים ופועלם ואת "ספר היקים" המלא - פנקס מקוון, שמנציח את שמותיהם ופועלם של העולים היקים שבאו ארצה בעלייה החמישית. בינתיים רשומים שם רק כמה מאות מ-60 אלף העולים היקים, אבל הרשימה גדלה מיום ליום.

האתר השני של הארגון, "יקה" (http://www.yeke.cet.ac.il), הוא פרויקט חינוכי לדור הצעיר, שמנסה לקרב את בניו לתרבות היקים באמצעות סיפורים, בדיחות וקומיקס. כך, במדור "יקה-צחוק", מוזמנים הגולשים "לצחוק אתנו ועלינו", ולפרסם בדיחות על היקים. דוגמה אחת: יקה עולה חדש פוגש חבר יקה ותיק. הוא שואל אותו: "כולם כאן מדברים כל הזמן על משפוחה - זה משהו לאכול?" עונה לו החבר הוותיק: "לא, זה משהו להקיא".

פרויקט נוסף שיזם לאחרונה הארגון הוא הפקת "המילון ליקית מדוברת". למשימה גייס הארגון את כל חבריו, וביקש מהם לשלוח מלים וביטויים ששמעו בבית. מתנדבי הארגון שוקדים כעת במרץ על עריכת החומר. בראש השנה יראה אור המילון, שחלקו כבר זמין באינטרנט, גם בגרסה מודפסת. לצד "שלאפשטונדה" (שעת המנוחה), הוא יכלול ביטויים כמו "קפה אונד קוכן" (קפה ועוגה) ו"שפיגל איי" (ביצה עין).

"כשהסופר יצחק בשביס זינגר קיבל פרס נובל לספרות, בשנת 1978, הוא אמר בחיוך שהיידיש גוועת כבר 4,000 שנה. אני מאמינה שנדע להמשיך גם בעתיד את מה שעשינו במשך כמעט 80 שנה, דווקא בגלל כמה תכונות יקיות", אמרה הברפלד. "הנכד שלי הוא כבר רבע פרסי, רבע תימני, רבע פולני ורק רבע אוסטרי. אני מקווה שהוא בכל זאת יקבל משהו מהמסורת שלנו". *



ד'ר אוטו מאייר מגיע לפלסטינה ב-1935; והיקה אילן רומן עם גיליון של 'יקינתון' בביתו בירושלים. תצלומים: המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית, המרכז למורשת הייקים בתפן ואמיל סלמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו