בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | מרכבת האש

מפלאי העיר הגדולה: מה חשב תושב ירושלים על יפו בסוף המאה ה-19?

תגובות

בשנות החמישים והשישים, כשירושלים עוד היתה "שמועה רחוקה עטופה בסוודר", כפי שכינה אותה דורון רוזנבלום, לא היה ריגוש מרטיט יותר מנסיעה לתל אביב. הערגה אל העיר הגדולה, ההתפעלות ממנה והנטייה להתנשא עליה מעוגנת במסורת עתיקה, כפי שמראה מאמרו של כתב העיתון "חבצלת", שהזדהה בשם העט "א.כ. איש ירושלים"; דיווחו פורסם בעיתון ב-22 ביוני 1894.

"יליד ירושלים הנני, והנה עברו שנים רבות אשר לא ראיתי את יפו וכלה שארי ולבבי לבקר את העיר העתיקה הזאת, אשר לשמע אוזן שמעתי כי פשטה את צורתה העתיקה ותלבש צורה חדשה, לרגלי החובבים (?חובבי ציון') החדשים שבאו אליה ויביאו עמהם גם תקופה חדשה בדברי ימי העיר הזאת.

"בייחוד כלתה נפשי לראות את מרכבות סוסי אש וברזל הנושאות עליהן את הנוסעים מירושלים ליפו בשעות אחדות במהירות נפלאה מאוד, תחת אשר הסכננו בימים מקדם לענות בדרך נפשנו, בעגלה רתומה לסוסים בחמש עשרה שעות ויותר.

"כאשר בא היום שבו גמרתי אומר לאחוז דרכי ליפו, השכמתי בבוקר, לקחתי פת בצקלוני ואכתת רגלי אל בית הנתיבות. הפעמון השמיע קול צלצול, מכונת הקיטור השמיעה קול נחרה חזק מאוד, עד אשר צללו כל אזנים ותמרות עשן כבדות הגיחו מהארובה ויתפזרו במרחבי מרום, הגלגלים ישקו וירעשו ואנחנו נשאנו על כנפי רוח.

"כחולם בהקיץ הייתי (...) והנה המכונה השמיעה קול נחרה ושריקה שנית ורגלינו עומדות בשערי יפו. העונג הרב שהשביעתני הנסיעה הקטנה הזאת יכול להרגיש רק איש אשר ימים רבים ישב בחשכה ופתאום יצא לראות אור שמש המתוק (...).

"והנה בבואי ליפו ראיתי ונוכחתי כי לא הוגד לי אף החצי מכל הגדולות והנצורות אשר חזיתי שמה, ולא שבעו עיני מראות את ההוד וההדר השפוכים על העיר הזאת.

"כל הדברים האלה הרנינו את לבבי ותנוח עלי רוח הספרות אשר לא נחה עלי זה רבות בשנים, ואשב לתאר בעט סופרים את מצב יפו החומרי, את בנייניה החדשים הבנויים לתלפיות, המתנוססים לעיני העובר על כל מדרך כף רגלו, את הרחובות החדשים הנסללים בה וגם את המצב המוסרי של העיר, אשר כמספר אנשיה מספר כיתותיה ומפלגותיה (...) יהודיסטים גמורים, משכילים שונים למיניהם, בהם משכילי הכובע, משכילי המקטורן והכתנת, משכילי ה-Pardon וה-.S`il vous plait

"חובבים פשוטים, חובבים נלהבים או נלבבים. גם את המפעלים הטובים והמוסריים אשר ביפו, כמו הוועד המאוחד לעדת האשכנזים והספרדים, ועד הפועל מרכז ללאומיים וחובבים שבו מכהן עתה פאר מר בינשטוק ועמו שלישו הנשען על ידו ר' אייזינשטאט, אשר כפי שסיפרו לי ביפו משגיח על הספרים בבית העקד ?שערי ציון', לשמרם מן העכברים - יצא להיות הרוח החיה באופני הוועד הפועל, וכל ענייניו נחתכים עתה על פיו (...).

"עוד דבר אחד אשר חזיתי ביפו אספרה לפני הקוראים. בבקרי בבית ועד הפועל ראיתי לתמהון לבבי כי על אחד הקירות בחדר משכיתו של ה' בינשטוק, תלוי פסל תמונת אשה אחת. בראשונה חשבתי כי התמונה אשר ראו עיני היא תמונת חובבת ציון גדולה אחת, שהצטיינה בפעולותיה הכבירות והגדולות לטובת היישוב, ולכן תלו את תמונתה בוועד הפועל לזכרון. אך ביודעי כי בעונותינו הרבים עמנו עוד לא הגיע למדרגה גבוהה כזאת, עד אשר תמצאנה בקרבו נשים גדולות ומצויינות כאלו, שאלתי איש אחד ממכירי כי יגיד לי פשר הדבר, ויענני האיש כי הפסל אשר חזו עיני בוועד הפועל הוא פסל תמונת אשת מר בינשטוק. התשובה הזאת עוד הפליאה אותי ביתר שאת, כי כירושלמי פשוט לא אוכל להבין מה לתמונת אשת מר בינשטוק בחדר שבו נחתכים עניני היישוב? אתפלא מאוד ואם בעל נפש אתה, התפלא גם אתה עמדי, חביבי הקורא!"

יהודה לייב בינשטוק היה ראש ועד "חובבי ציון" ביפו, רב, מורה, חוקר ומייסדו של בית הספר הראשון לבנים של "חובבי ציון" ביפו. *



קטר בארץ ישראל, 1904



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו