בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ירושלים של באז

תגובות

"עונת התרבות בירושלים", שהחלה באמצע מאי ותימשך עד סוף יולי, כוללת שורה של אירועים ובהם הופעות של זמרת האופרה הנודעת רנה פלמינג ולהקתו של מרס קניגהם. חלק מהאירועים הם פסטיבלי אווירה רב-תחומיים המתקיימים ימים אחדים, כמו "באלבסטה" - מופעי מוסיקה ומחול בשוק מחנה יהודה בשעות הערב, "פסטיבל בבית" המארח מופעים בבתים של תושבי העיר ופסטיבל "מתחת להר" ובו הופעות מכל תחומי האמנויות.

מופעי "העונה" עשויים להיראות כאוסף אקלקטי של אירועים. מהו הקו המקשר שלהם? "שני דברים מאפיינים את העבודה שלנו", משיבה פורטיס. "האחד, שניכר חותם של המנהל האמנותי איתי מאוטנר, שהוא חותם רב-תחומי. והדבר החשוב יותר הוא החיפוש המתמיד שלנו ליצור תוכן אמנותי שאפשר להעביר אותו בפילטר של ?רק בירושלים', כלומר, אי אפשר לעשות עליו ?העתק הדבק'".

במסגרת של "פסטיבל בבית" החאן מעלה את ההצגה "אוכלים" בשלושה ערבים, 50 איש כל ערב. כלומר, 150 איש יראו את ההצגה בשלושה ימים. האם זה מחזק את התיאטרון? את האמנים? את ירושלים?

"זאת אופציה, זאת אפשרות לעשות משהו מחוץ לשבלונה, ולעשות איזשהו עיבוד לעבודה של התיאטרון, וזו חוויה וזה סגנון אמנותי מסוג אחר, וזה מחזק את ירושלים".

באיזה אופן זה מחזק את ירושלים?

"יש עניין גדול לקהל לבוא לראות אמנות באופן הזה בבתים פרטיים בירושלים. 150 של משהו אחד ועוד כאלה של משהו אחר וביחד יש לנו 1,500 איש ב'פסטיבל בבית'".

הרעיון של "עונת התרבות" נולד בקרן שוסטרמן, אך עד מהרה הוקמה עמותה שניזונה, בנוסף לכספי הקרן ותורמים נוספים, גם מכספי העירייה, בהיקף של מיליון שקלים. העובדה שהעירייה תומכת בקרן שבמהותה נועדה להיות פילנתרופית מכעיסה מנהלי מוסדות בעיר הנאבקים על כל שקל. הם רואים בעמותה גוף המתחרה גם על תקציבים וגם בלוח המופעים והאירועים.

במכתב לראש העיר ניר ברקת, ששלח בראשית פברואר פורום מוסדות התרבות בירושלים, הובעה התנגדות להקצאת המשאבים העירונית ל"עונת התרבות", "מיזם שרוב מוסדות התרבות בעיר אינם שותפים לו ואינם נהנים מפירותיו. העברת כספים לקרן שוסטרמן היא בבחינת כביש עוקף תמיכות. ציבורית ועניינית יש טעם לפגם בהעברת תקציבים עירוניים לקרן פרטית שנימוקיה, שיקוליה והתנהלותה בבחירת ובניהול מיזמים בלתי שקופים ובלתי מבוקרים". טענה נוספת במכתב היא שהקרן ומיזם התרבות שלה נהפכו למתחרה למוסדות התרבות בהשגת תורמים. על המכתב חתומים חברי ועד פורום המנהלים: אצה בר, מיה הלוי, יגאל חיו מולד, דני וייס מנכ"ל החאן, אסנת גיספאן, אורית לב שגב ואבי סבג.

פורטיס לא נשארת חייבת: "אני מכירה את הקולות הכועסים ואת הקולות הלא כועסים, ותמיד את הקולות הכועסים שומעים יותר. הבעיה שלהם היא העדר פרספקטיבה. אולי גם קיים החשש מהחדש והלא-מוכר. מי שלא עבד אתנו מקרוב עוד לא כל כך מכיר את הדרך שבה אנחנו עובדים. אנחנו עובדים בנפש חפצה וברה ומהמקום של שיתוף. אין כוונה לקחת את מקומו של אף אחד".

טוענים נגדכם שאתם תל-אביבים שבאתם לירושלים כדי להראות להם איך עושים תרבות.

טענה זו מכעיסה את פורטיס: "זה נורא פרובינציאלי לחשוב שמישהו שהוא לא ירושלמי לא יכול לעבוד בירושלים ולהיות חלק מהעשייה. האם אני לא יכולה להביא את הכישרון שלי ואת התשוקה שלי ואת החזון שלי לעיר? מלבד זאת, אנחנו ארגון שיש בו ירושלמים ולא-ירושלמים. איתי מאוטנר הוא ירושלמי לגמרי. מעבר לכך, ככל שצוות העבודה הוא יותר פלורליסטי ומגוון, התוצאה תשביח. מצפוני בעניין הזה נקי".

ועוד מוסיפה פורטיס: "אם מאה מוסיקאים מנגנים בערב אחד באירוע ?באלבסטה' בשוק מחנה יהודה, והם לא מוסדות תרבות, אך מתפרנסים מזה, ומתחזקים מזה - זה מספק. אי אפשר להסתכל על סצינת התרבות בירושלים רק דרך הפריזמה של מנהלי מוסדות התרבות. מה שחשוב הוא שיש באז סביב ירושלים, ופתאום כל כללי המשחק השתנו".

הקמתם עמותה שבפועל היא גוף תרבות שיונק תקציבים ציבוריים בהיקף של מיליון שקלים מהעירייה. מנהלי מוסדות ציבוריים בירושלים טוענים שהתקציבים האלה הם על חשבונם.

"יש לנו עיקרון ברור. אנחנו לא עושים קניבליזציה של תקציבים של אף אחד. זה עיקרון שהובהר מהרגע הראשון בין לין שוסטרמן (מבעלי הקרן, צ"ש) לראש העיר ירושלים. אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן שכספים שבשותפות של עיריית ירושלים אתנו יהיו כספים שנגרעים מתקציבי מוסדות התרבות. הכספים אינם מתקציבי התרבות השוטפים של העירייה. הפרופורציות הן: כ-300 אלף דולר שאנחנו מקבלים מהעירייה מול שניים וחצי מיליון דולר שאנחנו מקבלים מקרן שוסטרמן, קרנות נוספות ותורמים פרטיים. במלים אחרות, על כל דולר שהעירייה נותנת אנחנו מביאים שמונה דולרים".

טענה נוספת הנשמעת היא שהעמותה "מתלבשת" על אירועים קיימים אך מנכסת לעצמה את יחסי הציבור כאילו מדובר בפרויקט שלה. כך, למשל, בשנה שעברה, שבה התקיים פיילוט של "עונת התרבות", היה שיתוף פעולה עם "פסטיבל מוסררה מיקס" של בית הספר לצילום במוסררה, פסטיבל חשוב ויוצא דופן שהיה קיים עוד קודם לכן. עם שיתוף הפעולה נהפך הפסטיבל לחלק מסדרת אירועי "מתחת להר" של "עונת התרבות". השנה החליטו מארגני "מוסררה מיקס" שלא לשתף פעולה עם עונת התרבות.

פורטיס: "הם לא שיתפו פעולה מפני שלא רצו לעבוד עם הכותרת שאנחנו רצינו שיעבדו בתוכה, שהיא ?מתחת להר' - הם רצו לעבוד בנפרד. העברנו את שיתוף הפעולה אתם לשנה הבאה".

אבי סבג, מנהל בית הספר לצילום מוסררה, אומר בתגובה: "בשנה שעברה הסכמנו שהפרויקט יהיה חלק משורת אירועים של פרויקט ?מתחת להר', אבל ש'פסטיבל מוסררה מיקס' ישמור על ייחודו. בפועל שמו של הפסטיבל היטשטש בסדרה גדולה של אירועים ובמערך יחסי הציבור. מכיוון שאנו רוצים לשמור על עצמאות הפסטיבל שלנו החלטנו לא להמשיך השנה עם ?עונת התרבות'. אבל יש דיאלוג בנוגע לשנה הבאה".

מנהלי מוסדות טוענים שהפעילות של "עונת התרבות" מפריעה יותר משעוזרת ושבעצם נוצרה תחרות מיותרת עם גופים שפועלים כבר בירושלים כמו פסטיבל ישראל, פסטיבל הסרטים וחוצות היוצר. אחת השאלות הנשמעות היא, למשל, מדוע מביאה "העונה" את זמרת האופרה רנה פלמינג, כשפסטיבל ישראל הביא דיווה אחרת, זמרת האופרה קירי טה-קנאווה.

על כך משיבה פורטיס: "אנחנו לא מחפשים את התחרות ואת ההתנגשות. אנחנו מחפשים שיתוף פעולה ותיאום. עם מי שיכולנו לתאם, תיאמנו, כולל פסטיבל ישראל. כל הכוונה היא לחזק ולשדרג ולתת מרחב ולהעלות את ירושלים על נס כבירת תרבות. זו עונה ראשונה שאנחנו עובדים, תנו לנו צ'אנס. תנו לעבוד. אנחנו באנו בטוב".

אכן, יש מנהלי מוסדות המברכים על היוזמה של עונת התרבות. למשל, אורי דרומי, מנכ"ל משכנות שאננים, שאירח השנה את פסטיבל הפילוסופיה שיזמה "עונת התרבות": "מעולם לא הסכמתי עם חברי במוסדות אחרים, שחששו מגימוד דמותם לטובת ?העונה'. ?העונה' מסוגלת למנף את הפעילות התרבותית ולמצוא לה תורמים בחו"ל שאינני בטוח שהמוסדות לבדם יכולים. אם קרן שוסטרמן מסוגלת להפוך את התרבות הירושלמית ל'מוצר' מבוקש בקרב תורמים - צריך לחזק את ידיה ולא לקעקע את המוטיבציה שלה. חבל להחמיץ מחווה לתרבות בירושלים, שספק אם תחזור".

מדוע נקבעה "עונת התרבות" דווקא לחודשים מאי-יולי, שבהם מתרחשים ממילא פסטיבלים ואירועים תרבותיים גדולים?

פורטיס: "הרעיון לעבוד בעונה הזאת נבע מכך שיש הרבה אירועים בעיר ואפשר ליצור מסה קריטית מושכת של ירושלים כבירת תרבות. היא מושכת גם את הישראלים וגם אנשים מחו"ל להגיע לבירת תרבות".

בפועל אתם הרי את מתקשים למכור כרטיסים, למשל, לקונצרט של רנה פלמינג. אחרת לא הייתם שולחים משלחת עיתונאים ליוון כדי לראיין אותה.

"אני לא יודעת להגיד שאני מתקשה למכור כרטיסים לרנה פלמינג. ובכל מקרה, סך הפעולות שאני עושה הן לאו דווקא סך הפעולות שאני צריכה לעשות בשביל למכור את מכסת הכרטיסים שיש. סך הפעולות הוא גדול מכדי הצורך למכור, וזאת כדי ליצור תדמית לירושלים".

האם קרן שוסטרמן מרוצה מהפעילות שלכם?

"אני חושבת שכן. היא צופה בנו בהתרגשות ובבקרה, ואנחנו נסכם כשנגמור את העונה".



איתי מאוטנר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו