בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניקוב ודרשה באוטובוס

אם לצעיר חרדי מתחשק להחזיר בתשובה נוסעי אוטובוס - רק אלוהים לבדו יכול לעצור אותו

תגובות

הצעיר החרדי ביקש את תשומת לב הנוכחים, ופצח במשל על בן שנוהג בעגלה ולא מביט לאחור לבדוק אם אביו בסדר, בניגוד לאב שכן הציץ לאחור כשנהג. הנמשל היה שאלוהים שומר עלינו ואנחנו לא שומרים על חוקותיו. בתום ההטפה פנה הצעיר לגברים והציע להם להניח תפילין. הדרשה הזאת לא התרחשה בבית כנסת או בבית חב"ד, אלא באוטובוס אגד, קו 567 מכפר סבא לתל אביב. הנהג לא התערב ולא עשה דבר לחסוך מהקהל השבוי את המטרד המיסיונרי.

הצעיר, חב"דניק בשם יהושע, סיפר לי שלקח את קריאתו של הרבי מלובביץ' לחסידיו, להפיץ את תורתו, צעד אחד קדימה, אל התחבורה הציבורית. דובר אגד, רון רטנר, טוען שמעולם לא שמע על פעילות כזאת בקו הזה, ואומר שאין לאגד עילה לפעול בנושא: "כל עוד שלא הופר החוק או הסדר הציבורי, דהיינו הנוסעים לא חשו שהוא כפייתי או מאיים ודרשו ממנו במפגיע להפסיק, נהג האוטובוס מנוע מלהתערב בנעשה. אם יפנה אליו נוסע ויגיד לו, 'הנוסע הזה שעוסק במיסיון מדריך את מנוחתי', אזי שומה על הנהג לבקש מהנוסע לחדול מפעילות זו. היות שלא הוגשה תלונה, טוב עשה נהג האוטובוס שלא התערב. אם תגיע תלונה רשמית לאגד, הרי שזה ייבדק ואנחנו נראה מה אנחנו עושים בעניין הזה". דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה, התחמק מתשובה: "למשרד התחבורה לא ידוע על המקרה. אם תתקבל תלונה, בנושא נתייחס אליה ונפעל בהתאם".

לטענת יהושע, הוא תמיד מבקש רשות מהנהג. אני לא נוכחתי בכך. מאידך, איש לא מחה או התלונן, אולי מתוך סובלנות ואולי לא הרגישו בנוח, כעדותה של פיי הרניב, שנתקלה במקרה דומה לפני כשנתיים: "חרדי עלה על קו 36 של חברת 'קווים' מאור יהודה לתל אביב, שילם לנהג והחל להרצות בקול גדול על כך שזהו יום השנה לפטירתו של רב כלשהו, ואחרי הרצאה של כרבע שעה, בקול רם מאוד, עבר בין הנוסעים, חילק עלונים והציע להניח תפילין. הנהג לא עשה כלום. הרגשתי נבוכה וכעוסה, אבל לא היה לי אומץ להגיב ולכן רק ישבתי ושתקתי. אחר כך הצטערתי שלא אמרתי כלום".

"הנוסעים אולי היו אדישים לנושא, ואולי אהבו את הפעילות", אומר הדובר רטנר, ויהושע מספר כי באמת "רק פעם אחת מישהי ביקשה שקט כי היא רוצה לשמוע מוזיקה, והנוסעים האחרים אמרו לה שזאת המוזיקה האמיתית". רטנר מוסיף כי אוטובוס הוא מקום ציבורי. אם כך, האם מותר להאזין למוזיקה בקול רם? לא, אומר רטנר: "אין תקנה לגבי קריאה בקול רם של ספר תהלים או הנחת תפילין תוך כדי נסיעה. אבל יש תקנות שנוגעות להאזנה לרדיו בקול רם. אסור להדליק רדיו למעט הרדיו של האוטובוס, אלא אם אתה משתמש באוזניות".

אבל מותר לי להטיף לאתאיזם, אם אחשוק בכך. ואם הנוסעים יתעצבנו ויצעקו, יאיימו עלי או ינסו לתקוף אותי, הרי שהם יפרו את הסדר הציבורי, והנהג יצטרך לעצור בצד, להרגיע אותם ואם זה לא יעזור, להוריד אותם מהאוטובוס. אין לי ספק שכך הוא ינהג.



יהושע בפעולה. צעד אחד קדימה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו