בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפרק את הולילנד

אי אפשר לגולל את כל עלילותיה של אחת מפרשות השחיתות החמורות ורחבות ההיקף ביותר בתולדות המדינה, אבל אפשר לנסות לתאר את השיטה

תגובות

בשלהי שנת 2008 נכנס גבר ממוצע קומה בעל שיער מאפיר ומסורק לצד בצעדים מהירים לבית ראש הממשלה ברחוב בלפור 1 בירושלים. המאבטח ליווה את האיש לחדר העבודה, שם המתין לו ידידו מימי האוניברסיטה, ראש הממשלה אהוד אולמרט. האורח היה אביגדור קלנר, איש עסקים ידוע, בעבר יו"ר זכיינית ערוץ 2 רשת, ושותף בחברות שעסקו במיזמי נדל"ן ותקשורת בארץ ובעולם.

היו אלה הימים האחרונים של אולמרט בתפקידו. זמן קצר לפני הפגישה, מסר איש העסקים האמריקאי משה טלנסקי עדות מוקדמת בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבה סיפר כי במשך שנים ריפד את כיסיו של ראש הממשלה לשעבר במעטפות מזומנים. העדות הזאת גדעה את הקדנציה של אולמרט בשיאה והובילה את ישראל למערכת בחירות מוקדמת נוספת.

כמה ימים לפני הביקור, התקשר אל אולמרט איל הון ישראלי וחבר קרוב. "הוא אמר לי, 'שמע, קרה לי דבר נורא מוזר'", שיחזר אולמרט את השיחה כעבור שנה וחצי, בחקירת פרשת הולילנד, "'התקשר איתי בחור בשם אביגדור קלנר, אדם שאני לא מכיר, ואמר לי שהוא חייב להיפגש איתי דחוף, דחוף, דחוף'". איל ההון המקורב לאולמרט, אחד האנשים העשירים בישראל ואיש עסקים בעל היקף פעילות משמעותי בהרבה משל קלנר, דחה את בקשתו בתואנה שהוא עסוק. אלא שקלנר התעקש, סיפר אולמרט לחוקרים. "קלנר אמר לו: 'שמעתי שאולמרט חבר שלך, זה קשור לאהוד. זה יכול לגרום לו נזק נורא, אנחנו חייבים להיפגש'... קלנר בא אליו ואמר לו שיש אדם בשם ש' (שמו אסור עדיין בפרסום) שטוען שהוא שיחד עבור יזם הולילנד, הלל צ'רני, כל מיני אנשים ברחבי הארץ, כולל אולמרט, ושהוא הכין כתב תביעה נגד צ'רני שבו הוא תובע ממנו לשלם לו את סכומי השוחד שהוא הוציא, ושצ'רני לא שילם לו".

הלל צ'רני הוא איש העסקים שעומד מאחורי פרויקט הנדל"ן המושמץ ביותר בישראל: הולילנד. פרויקט שקלנר היה מבעליו החל משנת 2000. ב-2007 נקלעו צ'רני וש', מנהל הפרויקט, לסכסוך מר שעניינו ויכוח על עשרות-מיליוני שקלים. האיש ששימש כמגשר בין שני הנצים היה קלנר. היה לו אינטרס גדול שהפיצוץ יסתיים בפיוס. קלנר היה האדם האחרון, כפי שיובהר בהמשך, שרצה שהנסיבות האפלוליות שליוו את הקמת מפלצת הנדל"ן הירושלמית יראו את אור השמש.

בעקבות שיחת הטלפון המשונה, הסכים אולמרט לקבל את קלנר לפגישה במעונו הרשמי. "קלנר אמר לי 'תשמע, צ'רני מוכן לשלם לו כסף, אבל ש' רוצה יותר כי הוא הסתבך בשוק האפור ויש לו בעיות ויש לו חובות'", המשיך אולמרט בתיאור והגיע לשורת המחץ, "ואז קלנר אמר לי: 'אם אתה תשיג חצי מיליון דולר, יהיה אפשר לסגור את העניין. אמרתי לו: 'תקשיב טוב, אביגדור, אני לא אתן לו אגורה, אני לא לקחתי שוחד'".

באביב 2009 סיים אולמרט את תפקידו כראש הממשלה ופנה לעסקים פרטיים. הוא התמקם בבניין המשרדים פלטיניום שברחוב הארבעה בתל אביב. בניין שבו השתכן גם משרדו של קלנר, שביקש שוב ושוב לפגוש את אולמרט על מנת שיסייע לו לפרק את מטען הצד המאיים. "לא הסכמתי", סיפר אולמרט בחקירה. "הוא ארב לי במעלית איזה פעם או פעמיים. הוא פשוט חיכה עד שאני אצא ואז הוא ניסה לתפוס אותי ולהגיד לי מילה... אמרתי: אביגדור, אני לא רוצה להתעסק בזה". אולמרט סיפר שנתן הוראה למזכירות לא להכניס את קלנר למשרדו. מקורביו של אולמרט טוענים כי בידי ראש הממשלה לשעבר תיעוד מלא של דיאלוג שניהל עם איש העסקים. הפניית העורף של אולמרט לא עצרה את קלנר שהמשיך במאמצי התיווך בין צ'רני לש', איש המסתורין שחשף את פרשת חשדות השחיתות הגדולה ביותר שהיתה כאן מאז ומעולם.

אמרגן המהפכה

גבר עב בשר, בן יותר מ-70, שנראה מבוגר מגילו, צעד לפני מספר שבועות בכבדות, מסתייע במקל, במסדרונות בית המשפט המחוזי בתל אביב. ארבעה שוטרים ליוו את האיש ששלח מבטים קצרים לעבר העוברים ושבים, תוהה בוודאי אם מי מהם מצליח לזהות את פניו שהופיעו פעמים רבות כל כך בשנה האחרונה, תחת הצללה קלה, במהדורות החדשות בטלוויזיה.

מאז מסר בשנה החולפת סדרת עדויות שסיבכה רבים בצמרת בחשדות פליליים, נתון ש' תחת שמירה קפדנית, וזהותו אסורה כאמור בפרסום. "הוא ניפץ במו ידיו את פרויקט הולילנד ורכש לעצמו אויבים רבים", הסביר פרקליט המדינה משה לדור בראיון ל"הארץ" את הצורך להגן על ש' ולהסוות את זהותו.

האיש שהודה כי שימש במשך עשורים כמתווך העל בין אילי הון תאבי בצע לבין פוליטיקאים ופקידים משוחדים, נולד במקום ובזמן חסרי מזל - בסוף שנות ה-30, ברומניה. "בימי מלחמת העולם השנייה נשלחתי לטרנסניסטריה, למחנות השמדה, ומתוך 49 איש שהיינו במשפחה, נשארנו רק אבי, דודי ואני בחיים. כל יתר המשפחה נספתה", סיפר בעדותו במשטרה.

הוא עלה ארצה, שירת ביחידה קרבית, עבד במכון ויצמן כמיקרוביולוג, למד מינהל עסקים, לימד חשבונאות ובשלב מסוים פנה לעסקים ולנדל"ן. האיש רב הכישורים השתלב בחברת "כלל" בתפקידים בכירים, ניהל את זרוע הבנייה של קונצרן הענק ובהמשך הוביל מיזמי נדל"ן מהבולטים במדינה. "לדאבוני הרב, ועד כמה שקשה לי להודות בזה בערוב ימי, מאז שאני בענף הבנייה מ-66', בצורה זאת או אחרת תמיד שולמו שלמונים או ניתנו טובות הנאה או יד רוחצת יד, בין אם זה בתל אביב, חיפה או ירושלים", סקר ש' בקצרה בעדותו פרק נוסף בהיסטוריית הצללים של הכלכלה הישראלית.

בסוף שנות ה-80 עקר ללונדון, כדי לייצג משפחת טייקונים יהודית, וכעבור כמה שנים שב ארצה. בין לבין, חיבר האיש ספרים ומאמרים שונים על חשבונאות ועל השואה ורכש ידידים בצמרת העסקית. בתחילת שנות ה-90 ביקש ש' לתווך בעסקה למכירת מתחם הולילנד בירושלים שהיה בבעלות איש העסקים הלל צ'רני. העסקה לא יצאה לפועל, אך בין צ'רני לבין ש' נוצר קליק חזק שהוביל לכך שש' ינהל את הפרויקט שישנה לעד את חיי שניהם.

הלל צ'רני נולד בארגנטינה ב-53'. הוא התייתם מאביו בגיל צעיר, התגייס לצבא ב-71' והשתחרר בדרגת סרן. לאחר השירות הצבאי פנה ללימודי כלכלה, ומאוחר יותר הצטרף לעסק המשפחתי - ניהול מלון הולילנד בגבעה נאה במרכז ירושלים. זה היה מלון קטן וסימפתי, טובל בעצים, שהציע אטרקציה אחת בולטת: הדגם המוקטן של ירושלים בימי בית שני. אבל לצ'רני היו שאיפות גדולות יותר מניהול מלון ממוצע בירושלים, ואת ש' הוא ליהק לתפקיד אמרגן המהפכה.

אנשים שפוגשים את צ'רני מתקשים להאמין שזהו האיש החשוד שהיה תעשיין שוחד חסר מעצורים. הגבר האתלטי, בעל פני הנער והקול הרך, לבוש בצניעות ולא מדיף ריח של הון, נכלוליות או יצרים. הוא מעדיף ריצה וניווטים בגפו, על פני חברת אנשים, והוא מדיר את רגליו מהקליקות הפוליטיות והעסקיות. אי אפשר למצוא אזכורים שלו בטורי הרכילות של מדורי הכלכלה, ולרבים בקהילה העסקית, שמו אינו אומר דבר. סיפור הסתבכותו בפלילים של הטיפוס נעים ההליכות והמוזר הזה, הוא אחת החידות הלא-מפוענחות בסאגת הולילנד. מערכת יחסיו עם ש', שאותו הוא מכנה עד היום בשיחות פרטיות ובעיניים בורקות "גאון", יכלה לשמש בקלות כחוט שדרה עלילתי ברומן מתח פסיכולוגי.

בין צ'רני לבין ש', המבוגר ממנו בשני עשורים, התפתח במשך השנים קשר הדוק וסבוך, בעל מאפיינים כמעט אדיפליים. היה קשה להבחין מי הבוס בין השניים ומי הכפיף, מי השולט ומי הנשלט. "ש' היה דמות אב עבור הלל", איבחנה בעדותה אחותו של צ'רני, גבי אברון, פסיכולוגית במקצועה.

צ'רני הפקיד בידיו של ש' את ניהול הפרויקט, שכלל בין היתר משימה נפיצה: להתרוצץ במסדרונות השלטון ולקדם שם, בין הפקידים והנבחרים, את מיזם הנדל"ן. "סדרי הגודל של הפרויקט היו בלתי נתפסים", הסביר ש' בעדותו. "אמרתי לצ'רני שאם הוא רוצה להשיג את מקסימום אחוזי הבנייה, הוא יצטרך לתרום, לשלם או לתת שוחד... הודעתי לו שיש בזה סיכונים גדולים ואמרתי לו שאני אהיה מוכן להסתכן... אחרי שחשב, צ'רני השיב בחיוב".

ביבר הזכוכית

ש' הגדיר את צ'רני כאדם "א-סוציאלי" ו"מסוגר מאוד", הזקוק לליוויו של איש קומוניקטיבי ונוח לבריות, אחד שיוכל לרקום עבורו עסקאות אפלות עם צמרת השלטון. "אמרתי לצ'רני שאני הפרונט... שאני אופיע ואנהל את המשא ומתן עם האנשים, אעביר להם את השלמונים ושהוא - צ'רני - יישאר בצל, אבל שתהיה לו הסמכות הבלעדית ואת הזכות הבלעדית להחליט עם מי כן להתעסק ועם מי לא, למי לשלם וכמה. צ'רני באמת ניצל לא פעם את סמכותו בהכתיבו את סכומי ההתקשרות או תנאי התשלום. הוא תמיד קיבל ממני מידע על כל העברה כספית, על כל תשלום שביצעתי, עם פירוט מלא".

התוכנית הראשונה של פרויקט הולילנד משנות ה-90 שאותה הזה ש', הבטיחה לדבריו הגדלה של כ-1,200 אחוז(!) בזכויות הבנייה וכללה אישור לבניית שלושה מלונות ענק וכ-850 יחידות דיור. היתה זו תוכנית יוצאת דופן בנוף הירושלמי. באותה עת עמדו בעיר הבירה בקושי שלושה מגדלים בני 22 קומות, ואילו תוכנית הולילנד עוד בשלב הראשוני, כללה בנייה במאסות ובגובה אדירים בהרבה.

אולם חרף נדירותה, חריגותה בנוף הפרויקטים, ולעיניים רבות גם בוודאי מוזרותה, זכתה התוכנית לאישורים בזמן שיא של פחות משנתיים. "מדובר בלוח זמנים מאוד מהיר. פרק זמן מטורף", חיוותה את דעתה על קצב השגת האישורים, דלית זילבר, מי שמכהנת היום כמתכננת מחוז ירושלים. "פרויקט בסדר גודל כזה, גם אם לוקח חמש שנים מרגע הקליטה ועד לאישורו, זה פרק זמן מהיר ומכובד. פה מדובר בפרק זמן של אלופי האלופים. אין דבר כזה".

טרנספורמציה משמעותית נוספת עברה התוכנית בעשור החולף, אז אושרה בנייה של מאות יחידות דיור נוספות, בנוסף לשינוי ייעוד בחלקים במתחם ממלונאות לדיור. הולילנד מזדקרת היום בקו הרקיע של ירושלים ונראית מפינות רבות של העיר כמין כוכב זר, אבל מעטים יודעים שהפרויקט מימש רק 38 אחוז מזכויות הבנייה שלו עד היום. לולא חקירת המשטרה, היה גדל הפרויקט במרוצת השנים פי יותר משניים מגודלו הנוכחי.

"בשיחות שקיימתי עם ראש העיר אולמרט, עם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לופוליאנסקי ועם חברי הוועדה המקומית", המשיך ש' לגולל את פרטי העלילה הקודרת, "הובהר לי שבצורה של תן וקח אוכל לקבל את רצוני... אני רוצה להדגיש. הרמיזות היו מאנשים אלי ולא להפך כי אני לא הייתי מעז".

בתמורה להזרמת מיליונים לכיסים פרטיים ולעמותות המקורבות לאנשי השררה, זכה הפרויקט, על פי החשד, ללובי חסר תקדים מצמרת העירייה וועדות התכנון. השיטה שבה שומנה הצמרת היתה פשוטה: חברת הולילנד תיירות העבירה הלוואות של מיליוני שקלים לש', והן היו נמחקות בשלב כלשהו ממאזני החברה ונזקפות לחובת צ'רני. ב-2000, למשל, נטל צ'רני על עצמו חוב מצטבר של כ-9 מיליון שקל שעל פי תשתית הראיות שגיבשה המשטרה, שימש למימון תשלומי השוחד. בהמשך שולם השוחד על פי החשד באמצעות חשבוניות פיקטיביות שהעביר ש' לצ'רני. בנוסף שילם צ'רני לש' שכר שמן מאוד: זה התחיל בקבלת אחוזים מהפרויקט, התגלגל לשכר של 50,000 דולר לחודש, והסתיים בהתחייבות להעביר לש' 10 אחוז מתקבולי מכירת הדירות.

ב-2000 מכר צ'רני, בתיווכו של ש', חלק מהקרקע לחברת אלנור, שהשותפים המרכזיים בה היו "קרדן" ו"פולאר נדל"ן", שבראשה עמד אז מיודענו, אביגדור קלנר, ידידו הקרוב של ש'. ב-82', בשעה ששימש כמנכ"ל חברת בנייה גדולה, מינה ש' את קלנר למנכ"ל חברת איטונג. היתה זו יריית הפתיחה במסעו של קלנר לביסוס מעמדו כאיל הון ישראלי, לווילה בכפר שמריהו ולרשימת חברים מהקצפת הסמיכה. אל חתונת בתו של קלנר שהתקיימה לפני כמה שנים זרמו בין היתר מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, צדיק בינו, שאול מופז, בנימין בן אליעזר, מאיר שטרית, לימור לבנת, סילבן שלום ואחרים. גם ש' נמנה עם חוג ידידיו של קלנר וזכה להערכתו המופלגת. "ש' הוא מקצוען ברמה גבוהה מאוד", העיד קלנר בחקירתו ואישר את יחסי הקרבה ארוכי השנים ששררו ביניהם. גם קלנר שכר על פי החשד את שירותיו המפוקפקים של ש' לקידום המפלצת הירושלמית, כמו גם לקידומם של מיזמי נדל"ן של חברת הזרע. "אמרתי (לקלנר ולכפופיו) גלויות שהפרויקט הזה של הולילנד, זכותו וקיומו בתשלומי שוחד", סיפר ש' בחקירתו. "קלנר, בגלל ישיבתו בביבר זכוכית, כיו"ר ומנכ"ל של חברה ציבורית... נאלץ להשתמש בשירותי, כי אני יכולתי להמציא לו חשבוניות פיקטיביות שיכסו את תשלומי השוחד".

על פי ממצאי חקירת המשטרה, קידמה הצמרת החשודה את התוכנית הבלתי-אפשרית הזאת תוך שהרעיפה על היזמים הטבות שונות ומשונות ובהן הפחתה של מיליוני שקלים בהיטלי ההשבחה; ויתור משמעותי על בניית מבנים לטובת הציבור, קבלת אחוזי בנייה אסטרונומיים ושלל מחוות מגוונות ששיקפו רווח וחיסכון של עשרות-מיליוני שקלים. כל המידע המדאיג הזה היה אצור בתודעה של אדם אחד שהחל להרהר לפני כשנתיים בשיתוף פעולה עם המשטרה.

מחשבות התאבדות

בחורף 2010 צעד אביגדור קלנר לבית קפה במרכז תל אביב. באחד השולחנות הפינתיים המתין לו חברו הקרוב ש'. קלנר חשש שהסכסוך בין צ'רני לש' יתגלגל לחקירת משטרה. הוא לא ידע אז שש' כבר עבר צד ושהשיחה ביניהם מוקלטת.

"אני משביע אותך בכל, בנכדים שלך אני משביע אותך, כשאתה פותח את הפה תשתדל להתרחק ממני, זה הכל", התריע קלנר בפני ש' בהתרגשות. בשלב מסוים בשיחה הציע קלנר לש' לעבור קורס לפני החקירה המשטרתית, אם זו תיפתח ללא שליטה: "יש עורכות דין שהיו ברשות לניירות ערך... אני אמצא לך... כך שזה לא יעלה לך כסף... שואלים אותך ואם אתה לא רוצה להגיד אתה אומר 'אני לא זוכר' או 'אני לא יודע'... צריך לחשוב מהר ולדבר לאט". הנה לפניכם המדריך המקוצר לעבריין צווארון לבן.

במהלך הדיאלוגים הממושכים ביניהם הפציר קלנר בש' לסיים את הסכסוך המר עם צ'רני. עד 2007 היו היחסים בין ש' לצ'רני תקינים, אלא שאז החלה הקריסה. שנתיים לפני כן, כך לפי גרסת ש', נקלע צ'רני לבעיית נזילות והוא, ש', נאלץ לשלם מכיסו את תשלומי השוחד כדי לקדם את הפרויקט ולהשיג עוד ועוד הטבות והקלות, בידיעה שצ'רני יחזיר לו בעתיד את ההשקעה השמנה. אבל ב-2007 נקלע ש' לחובות כבדים לכרישי השוק האפור שמהם לווה את הכספים, חלקם דמויות מפתח בעולם התחתון, וחלה במחלה קשה. אספן האמנות, האיש תאב החיים והבזבזן הכמעט-כפייתי, החל לנהל משא ומתן עיקש עם צ'רני, במסגרתו תבע ממנו בחזרה את המיליונים האבודים. "צ'רני נשאר חייב לי כספים ששילמתי עבור שוחד שהוא לא החזיר לי. החוב הזה הוא שגרם לי לפנות לשוק האפור ולגייס כספים לתשלומי השוחד", סיפר ש' בעדותו במשטרה. צ'רני דחה את הטענות בתוקף.

בקיץ 2007 חתמו צ'רני וש' על מסמך שהיה אמור להסדיר אחת ולתמיד את המחלוקת ביניהם. אלא שהסכום שהציע צ'רני לש' היה לטענתו פחות ממחצית מהחוב הנטען. "צ'רני אמר לי 'take it or leave it'. מאחר שבאותה עת עלו בראשי אפילו מחשבות התאבדות", סיפר ש' לחוקרים, "הודעתי לצ'רני שאני אחתום על הנייר בלית-ברירה. הוא ביקש ממני שאעלה איתו לנוטריון שנמצא באותו בניין ושאחתום בנוכחותו על המסמך, וכך אכן עשיתי".

זמן קצר לאחר חתימת ההסכם, טען ש' כי נעתר לחתום עליו מתוך כפייה. "מי כמוך יודע שהייתי חותם על כל דבר בלחץ שהייתי מצוי ובאיומים שהיו עלי מצד ראשי העולם התחתון", כתב אז ש' לצ'רני במכתב אישי.

"אמרתי לצ'רני שאני מבקש לפתוח את ההסכם כיוון שמגיעים לי ממנו עוד הרבה מאוד כספים. אני מרגיש מרומה ולא אעבור על כך לסדר היום", סיפר ש' בעדותו במשטרה. "זאת בייחוד לאור הלחץ שעמדתי אז מולו מצד השוק האפור, שלו הייתי חייב קרוב לשלושה מיליון שקל, וזה עבור כספים שלקחתי בשביל צ'רני כדי לשלם שוחד לאחרים".

בשלהי 2007 העמיד צ'רני הלוואה של שני מיליון שקל לכיסוי חובותיו של ש' בשוק האפור. יצירות האמנות של ש' שימשו כביטחונות להלוואה. "ש' רמז שאם הוא לא יקבל את ההלוואה הוא יפליל את כולנו", סיפר צ'רני. "עורכי הדין שלי אמרו לי שהוא מסכן ושעבריינים מרביצים לו". צ'רני טען למעשה שפעל מתוך רחמים ובכך דחה את הסברם של החוקרים, כי סייע לש' בכיסוי החובות לשוק האפור, רק משום חששו הנורא שש' יפתח את הפה. אלא שמהתכתבויות בין השניים באותה תקופה עולה כי צ'רני היה מודע לכאורה לכך שש' העביר כספים לבכירים בעיריית ירושלים. גם החלטתו לא ללכת להתלונן במשטרה על סחיטה לא ממש משחקת לטובתו.

ב-2008 גייס ש' לשורותיו את עו"ד אמנון יצחקניא והכין טיוטת כתב תביעה אזרחית נגד צ'רני, שבה פירט תוך הפרזות, הגזמות ושזירת בדיות, את שמות המשחדים והמשוחדים שחגגו לכאורה על חשבון הציבור בפרויקט הולילנד. "רציתי להפחיד אותם", הסביר לחוקרים.

כמה כסף באמת טען ש' שמגיע לו מצ'רני? לחוקרים סיפר כי קיבל באותה עת כבר 8 מיליון שקל מאיש העסקים הירושלמי. "מעבר לנ"ל חייבים לי היום עוד קרוב ל-15-20 מיליון שקל", הוסיף ש' ופירט: כ-6.5 מיליון לתשלומי שוחד לכאורה והשאר, רווחים שהגיעו לו לטענתו ממכירה עתידית של דירות הפרויקט.

בשלהי אותה שנה נערכו פגישות מתוחות בין נציגו של ש', יצחקניא, לבין צ'רני ופרקליטו, עו"ד צבי אגמון. מהדיווחים שקיבל מהפגישות חש ש' שרוצים שהוא "יתאבד כדי שיהיו בטוחים שלא אדבר בעתיד. במקרה כזה יתפשרו ויסכימו לשלם כספים", כפי שכתב ביומנו האישי. "באותו לילה הובהלתי לבית חולים עם שבץ מוחי", המשיך ש' לשחזר באוזני החוקרים את אירועי אותה יממה. מספר שבועות אחרי שאושפז השאיר ש' הודעה לצ'רני בזו הלשון: "חיי וחיי משפחתי כבר הרוסים. אני מתחנן שלא תעשה גם אתה את אותה שגיאה. אל תתחיל בהליך שאין ממנו חזרה".

ההיסטריה של אביגדור

ב-2008 פגש ש' אדם שעתיד לשנות את מסלול חייו. ניצב בדימוס אריה עמית היה במשך תקופה מסוימת מנהל העסקים של איל החניונים ראובן גרוס שנפטר באותה שנה ממחלה, זאת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בחשד למתן שוחד לבכירי עיריית תל אביב. גרוס היה חבר קרוב של ש' ושותפו לעסקים. השניים ניסו, למשל, למכור ביחד אוסף אמנות יוקרתי ששוויו הוערך על ידי ש' כ"נע בין 100 ל-150 מיליון דולר". האוסף שהתברר בסוף כמזויף הוביל את שני אנשי הדמדומים האלה לפגישת פסגה עם אחד מראשי העולם התחתון: מאיר אברג'יל.

בפרויקט אחר שניהל גרוס התוודע עמית לש', אך הקשר ביניהם היה שטחי. ב-2009, ולאחר שעבר אירוע מוחי קשה, התקשר ש' לעמית וביקש לפגוש אותו. "ראיתי אדם מפורק גופנית ונפשית ממש", מספר עמית. "הוא בקושי דיבר... היה מאוד קשה להבין אותו... הוא ביקש סיוע, הוא סיפר לי שהיתה לו שותפות עם צ'רני בפרויקט הולילנד ושצ'רני חייב לו המון כסף, שהיה ביניהם בורר מוסכם... אביגדור קלנר שקבע שצ'רני צריך להחזיר לו את הכסף, ושצ'רני יודע שש' חולה. הוא אמר שלדעתו צ'רני מחכה שהוא ימות ולכן הוא מתעלם מהחלטת הבורר".

ש' ביקש מעמית להיפגש עם אולמרט, אותו הכיר היטב מהימים שבהם שימש כמפקד מחוז ירושלים, כדי שהאחרון יפעיל לחץ על צ'רני לשלם את הכסף. הוא הציע לעמית פיתוי כספי: "ש' מיוזמתו אמר לי שמקובל במקרים של פשרה לתת למפשר שלושה אחוזים מהסכום. אמרתי לו על הכיפאק". חלפו כמה ימים ועמית הגיע למשרדו של הפרקליט של ש', עו"ד אמנון יצחקניא, ונחשף למספר מסמכים שהבהירו לו כי "יש פה סיפור ענק של שחיתות. מהרגע שהבנתי שיש כאן סיפור התחלתי להסתכל על הדברים 'בעיניים של שוטר'. רציתי להוביל למצב שש' יסכים להיות עד מדינה, כלומר לפנות למשטרה ולמסור חומר. ידעתי שש' אדם ערמומי מאוד. הוא אמר לי שהוא לא מאמין במשטרה. החלטתי לנסות להוביל את המהלך בעדינות. ש' אמר לי כמה פעמים: 'הם ייקחו את החומר ואחרי זה יכניסו אותי לבית הסוהר'".

היו אלה הימים המרירים והעלובים ביותר בחייו רצופי התהפוכות של ש'. ב-2009 הוא הגיע לפגישה עם ראש העיר ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי. "הוא אמר שגנבו לו את הכסף, שאין לו כסף לעשות את החגים... היה קשה להבין אותו... הוא היה מעוות והפה שלו לא היה בשליטה", סיפר לופוליאנסקי בעדותו. "הצעתי לו לשתות. היה צריך להחזיק לו את הכוס. זה היה רחמנות לראות את הבן-אדם". לופוליאנסקי נתן לש' 15,000 שקל מעמותות לנזקקים שהוחזרו על ידי בני משפחתו של ש', כעבור זמן קצר.

מספר חודשים חלפו ועמית קיבל מש' אור ירוק. הוא מיהר להיפגש עם ראש אגף החקירות, ניצב יואב סגלוביץ'. "אמרתי ליואב שאם רק חלק ממה שש' סיפר לי נכון - מדובר בפרשה ענקית", אומר עמית. בשלב הזה נעשה ניסיון מרוכז להוריד את ש' מהתביעה או מהפנייה לרשויות. ראש החץ במאמצי הבלימה היה קלנר ששימש, כזכור, כמגשר בין ש' לצ'רני ונטל חלק מרכזי בפגישות בין נציגי היריבים המרים. "אביגדור היה היסטרי במשך חודשים רבים. הוא רצה שהסיפור הזה ייעלם", שיחזר צ'רני בחקירתו וסיפר כי קלנר ניסה בדרכים שונות ומשונות להכניס את אולמרט לתמונה כדי למנוע את הרעה המתרגשת.

צ'רני, כפי שנחשוף כאן לראשונה, קיווה גם הוא שאולמרט יחלץ את כל המעורבים מהנזקים ההיקפיים שעתידה היתה לגבות התמוטטותו הנפשית של ש'. במכתב מקודד שכתב לעורכי-דינו באותה עת, העריך צ'רני כי התערבותו של אולמרט תסייע מאוד. הוא העריך שראש הממשלה לשעבר יפנה ליועץ המשפטי לממשלה ויתלונן על סחיטה. "האיש (אולמרט) שקיבל מאביגדור (קלנר) את המידע, אינו יכול שהמידע ימתין לו בפינה, כפוף ללוח זמנים של ש'. ככל שיש לנקות שולחן, האיש ינקה שולחן... ואחר כך ישלח את הנציג שלו ליועץ (המשפטי לממשלה), תוך הכחשה גורפת, ויקבע לוח זמנים מוסכם לבירור העניין הזה. כך הפכה פצצת הזמן למוקש גלוי, ומוקש גלוי מנוטרל בקלות יחסית".

אלא שאולמרט, שמכחיש בצורה גורפת קבלת אגורה אחת מש', לא נפל בפח וכשקלנר פנה אליו וביקש את עזרתו, הוא הראה לאיש העסקים את הדלת החוצה. קלנר לא ויתר, פנה לעורכי הדין רם כספי ונבות תל צור, שמשרדם מייצג את אולמרט, וביקש מהם להתערב.

בשלב הזה פנה קלנר לשותפיו בפרויקט הולילנד, אנשי חברת הנדל"ן קרדן. "כמה חודשים לפני שהפרשה התפוצצה פנה אלי קלנר ואמר לי שיש סכסוך בין צ'רני לבין ש' ושהוא מונה למגשר", סיפר בעדותו מנכ"ל חברת קרדן, איתן סורוקה. "קלנר פנה אלי, כדי שקרדן תתרום משהו, וצ'רני יתרום משהו, והוא (קלנר) יתרום משהו כדי לנסות לסיים את הסכסוך. הכל כדי שש' לא ייצא עם זה". כשהתבקש להבהיר למה הוא מתכוון, השיב סורוקה: "כדי שש' לא יבוא ויגיד שהוא שילם שוחד מהכספים שצ'רני נתן לו... קלנר אמר שאם ש' לא יקבל את הכספים שמגיעים לו, הפרויקט ייעצר... אני הסכמתי לשלם מיליון שקל כמקדמה שתוחזר... קלנר היה מאוכזב".

"קלנר שאל אותי אם אני רוצה להרוס אותו ולהכניס אותו לבית הסוהר", סיפר ש' בעדותו. קלנר המשיך לנסות לגשר ולפשר בין השניים. ממסמכים שונים שנתפסו בחקירה עלה כי צ'רני היה מוכן להתפשר עם ש' תוך הצבת תנאים כאלה ואחרים. מאוחר יותר, בחקירתו, יטען צ'רני כי לא התכוון לשלם לש' ולו אגורה אחת נוספת. את הסכמתו התמוהה להמשיך לדון בפשרות השונות נימק היזם ברצון למשוך זמן. היה ברור לו אז, כך סיפר, שיום אחד ידפקו החוקרים על דלת ביתו.

באחת מחקירותיו החשאיות סיפר ש' לחוקרים, כי קלנר יצר קשר גם עם בתו. הבת הוזמנה בבהילות למסור עדות במשטרה. "אביגדור אמר לי שאנחנו צריכים להיזהר בטלפון וכי הוא חושד שהמשטרה מאזינה לו", סיפרה הבת. היא הוסיפה כי קלנר ביקש ממנה להשפיע על אביה להסכים להסדר הבא: קבלת 1.5 מיליון שקל במזומן מצ'רני ומשכורת של 25,000 בחודש למשך מספר שנים. קלנר דרש מהבת לנהוג בזהירות יתרה ולדבר איתו בטלפון בקודים מוצפנים בלבד. אבל זה היה מאוחר מדי. בחורף 2009 נפגש ש' עם צמרת המשטרה והפרקליטות והחל למסור את שורת העדויות המפלילות.

בתמורה להטבות כספיות שונות מצד המדינה, פתח ש' צוהר לסצנה האמיתית של מיזמי הנדל"ן בישראל, למחול המסוכן בין פקידי ציבור ופוליטיקאים לבין אילי הון, לקשר בין מעטפות לזכויות בנייה, בין משחדים ומשוחדים. "זו פעם ראשונה שאני יושב בחקירה מסוג זה, ובכלל בחיי לא הייתי רגיל לומר את כל האמת", הסביר ש' את קשייו הנפשיים בעדותו בפני החוקרים. "זה כנראה ליווה אותי כל חיי, מאז ילדותי במחנות ההשמדה".

בגרסתו הנרחבת, שנפרשה על פני עשרות הודעות ופגישות ארוכות, גולל עד המדינה בבקיאות השמורה ליחידי הסגולה השולטים בשפת הסתרים הנדל"נית, את האופן המבהיל שבו הפך פרויקט הולילנד למפלצת ארכיטקטונית. העדויות של ש' גרמו לרעידת אדמה של ממש. לפני מספר שבועות הודיעה הפרקליטות ליותר מ-20 חשודים כי היא מתכוונת להגיש נגדם, בכפוף לשימוע, כתבי אישום בחשד למתן וקבלת שוחד של מיליוני שקלים ביניהם: אהוד אולמרט, שולה זקן, אורי לופוליאנסקי, אילי ההון דני דנקנר והלל צ'רני, מהנדס עיריית ירושלים אורי שטרית ורבים אחרים.

אי אפשר לגולל את כל עלילותיה של פרשת הולילנד בכתבה אחת, אפשר רק להדגים את השיטה.

אדם לא דתי

בתחילת העשור הקודם נכנס ש' אל חדר האורחים רחב הידיים של הרב עובדיה יוסף בשכונת הר נוף בירושלים. הרב בירך את ש', טפח על לחיו וניהל איתו שיחת נימוסין קצרה. "האם הבנתי שיש ציפייה לעזרה כספית מאחורי אותה הזמנה לרב עובדיה יוסף?" שאל ש' רטורית את חוקרי המשטרה בחדר צר המידות במתקן החקירות של יאח"ה, כשמסר את עדותו, "אני משיב שכן. הבנתי שההזמנה היא לא לשם שמים, אלא כדי לקבל כסף. הרב עובדיה הזמין אותי אליו הביתה וביקש עזרה לעמותות. שיכנעתי את הלל צ'רני שראוי לעזור להם כספית". את תרומתו למפעלותיו של הרב יוסף (בהמשך יתרום עוד כסף לרב) הסביר ש' ברצונו לקשור קשרי זהב עם נציגי התנועה שלוהקו בעמדות כוח שונות. מלבד זאת הוסיף ש' כי "כל נציגי ש"ס במועצה הביעו תמיכה בפרויקט הולילנד" וכי "אלי ישי מונה אז לתפקיד שר הפנים".

זמן קצר חלף ובנו של הרב, משה יוסף, האיש החזק בש"ס, שמתגורר עם אביו תחת קורת גג אחת, פגש את ש' בלובי של מלון המלך דוד בירושלים כדי לקצור את פירות הפגישה: 150,000 שקל שיועדו למימון העמותות השונות של הזרם החינוכי של ש"ס. ש' נתן ליוסף המחאות פתוחות.

חודשים ספורים לאחר שהעניק את התרומה לש"ס התברר לש', בעקבות חקירה שניהל רשם העמותות, כי משה יוסף הפקיד מחצית מסכום התרומה בחשבון הפרטי שלו. "לא רציתי להיות מעורב בבדיקה שתוציא את הרב עובדיה בצורה שלילית", הסביר ש'. "אני לא דתי, אבל אני מעריך את הרב שהצליח להקטין את רגשי הנחיתות והקיפוח של חלק נכבד מהאוכלוסייה בישראל, החלטתי שאני לא מסוגל להחריב את ביתו, בייחוד שמשה יוסף הוא בנו האהוב שגר איתו. משה יוסף התקשר אלי וביקש ממני בשם הרב עובדיה יוסף לא לשתף פעולה עם החוקר של רשם העמותות".

החוקר מטעם רשם העמותות, חן ברדיצ'ב, סיפר כי בחקירה שניהל טען יוסף באוזניו שהחשבון הפרטי משמש למעשה כחשבון של גמילות חסדים ועזרה לנזקקים. "ראיתי תנועה גדולה של מזומנים אשר לא מאפשרת מעקב ופיקוח", הסביר ברדיצ'ב, שראה חלק מדפי החשבון הפרטי המסקרן. "ההסבר של הרב לכך שהפעולות נעשות במזומן בהיקפים גדולים היה חיסכון בעמלות. זה נראה לי כהסבר דחוק. לא העמקתי לחקור כי חשבון זה לא היה חלק ממנדט החקירה".

גם למימון משפטו של אריה דרעי תרם ש' בשלהי שנות ה-90 מאות-אלפי שקלים מכיסו, וגם הם התגלגלו, על פי גרסתו, לכיסיו הפרטיים של בכיר בש"ס. בחקירתו סיפר ש', כי אחד מבכירי ש"ס בעבר גייס ממנו את התרומה השמנה, ושבדיעבד התברר לו משיחות שניהל עם דרעי שנים מאוחר יותר, כי התרומה לא הגיעה, לצערם של השניים, למימון המשפט.

שמעו של ש' יצא אז בשכונות החרדיות של ירושלים כתורם נדיב. כך, למשל, הוא הזרים באותה תקופה מאות-אלפי שקלים למוסדות חסידות בעלז לפי בקשת אחד מנציגי החסידות במועצת העיר ירושלים. "הוא סייע לי בכל ההצבעות בפרויקט הולילנד וחברי המועצה החרדים הצביעו כל העת בעד הפרויקט", הסביר ש' לחוקרים את פשר התרומה הגדולה. מנהל המוסדות של בעלז קיבל מש' תרומה שמנה למימון חתונת בנו. והשמחה גדולה. שיהיה במזל טוב.



צילום: יובל טבול


צילומים: מיכל פתאל, תומר אפלבאום, גיל כהן-מגן, מוטי קמחי, אייל טואג, אוליבייה פיטוסי, אלברטו דנקברג, ליאור מזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו