בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תואר ראשון בלגיטימציה

מכון ללימודי ישראל נפתח באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, חוד החנית של המאבק נגד מלחמת וייטנאם וכעת חוד החנית של הפגנות סטודנטים נגד ישראל. לומדים בו משפט ישראלי, כלכלה ואפילו מוסיקה ישראלית. התורמים מאמינים שהוא יפיג עוינות

תגובות

כשמרטי בלאנק, תורם יהודי מ"קרן רוזלינד וארתור גילברט", פנה לפני כשש שנים לאוניברסיטת ברקלי, ששלושה דורות של משפחתו למדו בה, והציע להקים מרכז ללימודי ישראל, נאמר לו בנימוס ש"פוליטית, זה לא הזמן הנכון". אבל מה שהיה בעייתי פוליטית לתורם יהודי התאפשר ליוזמת מרצים מבית הספר למשפטים של ברקלי. בחודש ינואר הושק חגיגית "מכון ברקלי למשפט עברי ולימודי משפט, כלכלה וחברה ישראליים".

היה טבעי לצפות שמכון ללימודי ישראל יפעל במסגרת החוג ללימודי המזרח התיכון. אבל סוד גלוי הוא - גם אם איש מהמרואיינים לכתבה זו לא אומר זאת בפה מלא - שמזרחני ברקלי, וגם המרצים הליברליים בחוג ללימודי יהדות, לא רוחשים חיבה יתרה לישראל ולמדיניותה בשטחים. לכן הוקם המכון בשטח נייטרלי, בבית הספר למשפטים.

"ישראל היא מדינה מאוד שנויה במחלוקת במוסדות האקדמיים שלנו", אמר בלאנק בשיחה עם "הארץ". "הרבה סטודנטים מוסלמים לומדים באוניברסיטאות, והם לא נוטים לפתח רגשות חמים לישראל. במוסדות רבים יש סגל ליברלי. כל כמה שזה נשמע מטופש, עם הליברליות באה עוינות לישראל בגלל 'היחס הנורא לפלסטינים'. יש בארצות הברית כ-7,000 מוסדות להשכלה גבוהה. ברור שלא כולם זהים, אבל פה ושם יש לחצים של הסטודנטים להטיל חרם כלכלי על ישראל. סטודנטים מוסלמים באוניברסיטת ארווין בקליפורניה קטעו לפני שנה את נאומו של שגריר ישראל מייקל אורן. יש כאן בעיה אמיתית".

רק בפיצרייה

הידרדרות בתדמית ישראל בקמפוסים, כולל אירועי "שבוע האפרטהייד הישראלי" שצברו תאוצה בשנים האחרונות, מדאיגה מאוד את הקהילה היהודית בארה"ב. בקהילות רבות מביאים שליח מישראל כדי להדק את הקשר של הקהילה עם המדינה. כמה תורמים יהודים החליטו להתמודד עם הבעיה בקמפוסים, לא רק בעזרת תמיכה בארגוני סטודנטים פרו-ישראליים, אלא גם בהקמת מכוני מחקר ומרכזים ללימוד על ישראל, הבאת מרצים ישראלים ומימון הרצאות מיוחדות ואירועים הקשורים בישראל.

המובילה בתחום זה היא קרן "לין שוסטרמן", שמביאה זה כעשור מרצים ישראלים לאוניברסיטאות בארה"ב. בשנת 2007 הוקם באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון מרכז ללימודי ישראל על שמה. לפני שנתיים הוזמן פרופסור יורם פרי לעמוד בראש מכון חדש ללימודי ישראל באוניברסיטת מרילנד. בשנה הראשונה למדו במכון 20 תלמידים, אבל כבר בשנה השנייה למדו 400 תלמידים ב-15 קורסים על ישראל - מתולדות הציונות ועד לחברה הבדואית. למכון יש גם תוכנית שופעת מחקר וכנסים לשנים הבאות.

פרי מודה, ש"הפוליטיזציה של התחום היא אחת הבעיות הגדולות". אבל באוניברסיטת מרילנד המחאה נגד ישראל מתונה יחסית. "אין פה 'שבוע אפרטהייד ישראלי', יש 'שבוע פלסטין'", אומר פרי. "בהרצאה של השגריר מייקל אורן היתה הפגנה שקטה של פלסטינים, שהחזיקו שלטים עם שמות ילדים שנהרגו בעזה. אז הזמנתי גם את השגריר הפלסטיני להרצות, וזה היה מרתק, כי הוא דיבר על פשרה. זה היה חינוכי גם ליהודים, גם לפלסטינים".

הקונסול הישראלי בסן פרנסיסקו, עקיבא תור, אומר שבעבר לא היתה עוינות כה קשה. "בשנות ה-80 למדתי באוניברסיטת קולומביה, אצל אדוארד סעיד, ואמרתי לו שאני עומד לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל. הוא השיב לי שכל אחד צריך לנהוג לפי מצפונו. השיח על ישראל באוניברסיטה הפך היום קיצוני מאוד - יש גם מי שקוראים לרשות הפלסטינית ?ממשלת משת"פים' - והסטודנטים היהודים סובלים מהאווירה הזאת".

כשביקר תור במארס ב"אוורגרין קולג'" במדינת וושינגטון - האוניברסיטה שבה למדה פעילת תנועת הסולידריות הבינלאומית רייצ'ל קורי, שנהרגה מפגיעת דחפור של צה"ל בעזה - הוא ספג קללות. "הסטודנטים היהודים פחדו לפגוש אותי בקמפוס ונאלצנו להיפגש בפיצרייה, בחוץ. גם לשם באו מפגינים ואמרו לי ?להתחפף מהקמפוס שלנו', רק בניסוח פחות סימפטי", סיפר. לדבריו, "יש גם לא מעט סטודנטים יהודים אנטי-ציונים".

חשיפה לידע

היהודים התורמים להקמת מכונים מוכנים להשקיע כל מאמץ לחשוף את הסטודנטים למורכבות של ישראל. איש לא יודה בזה בפה מלא, אבל יש מתח בין אנשי אקדמיה לתורמים שמצפים מהמרצים להיות פרו-ישראליים. בלנק טוען ש"הציפייה מובנת, אבל מהזווית האקדמית, זה לא ישים. אנחנו יכולים לייעץ, אבל המרצים מוזמנים בגלל הרקורד האקדמי שלהם, לא משום שהם תומכי ישראל".

הדבר החשוב ביותר בעיניו הוא החשיפה למידע. "אחרת, כל מה שהסטודנטים יידעו על ישראל זה מה שהם קוראים בעיתון או שומעים בהפגנות הצעקניות של הסטודנטים הערבים. חשוב לתת להם אפשרות להבין שישראל היא מדינה מתקדמת ומתוחכמת עם בעיות רבות. יש לחשוף אותם לטוב, לרע ולמכוער".

הקרן שבלנק קשור בה היתה גם מעורבת בהקמת המכון הראשון ללימודי ישראל בחוף המערבי, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. זה התחיל כקתדרה עם מרצה ישראלי אחד, ובשנה שעברה שודרג למעמד מכון בעזרת תרומה של משפחת נזריאן - יהודים עשירים יוצאי איראן.

המכון בברקלי קם בעזרת תרומה ראשונית של 750 אלף דולר. הוא מציע קורסים על ישראל בפקולטות השונות. הביקוש השנה עלה על ההיצע. בשנה הבאה יציע המכון שישה קורסים חדשים, ובהם הקורס הראשון באוניברסיטת ברקלי על תולדות ישראל, וקורס של מרצה ישראלית, ד"ר נורית נוביס-דויטש, על זהות דתית.

"המטרה שלנו היא ליצור קהילה אקדמית שתעסוק בישראל", אומר פרופ' קנת במברגר, מנהל המכון ויוזם הרעיון. "יש לנו 15 מרצים שמלמדים משפטים, כלכלה, היסטוריה, סוציולוגיה, עסקים, לימודי יהדות, מדיניות ציבורית. הם חברו יחד להקמת המכון. יש בקמפוס הרבה אנשים שמתעניינים בישראל, אבל לא היתה להם מסגרת לדון בדברים. יש לנו סטודנטים שחוקרים את תקופת הבית השני ויש שחוקרים צדק סביבתי בישראל, חדשנות ומדיה חברתית.

"בברקלי לומדים 30 אלף סטודנטים, 3,000 מהם יהודים - וזה אומר שיש פה עניין. כשאירגנו סמינר על דמוקרטיה וביטחון בישראל, בדקה ה-90, יכולנו להכניס רק 35 אנשים, אבל נרשמו 85. שליש מהסטודנטים אצלי, בקורס למשפט העברי, היו סטודנטים למשפט איסלאמי. זה עורר דיונים מרתקים בכיתה".

במברגר טוען שהמכון רצה להימנע מפוליטיזציה; ללמד על ישראל "כמו שמלמדים על כל אזור אחר, צרפת למשל. הם יכולים לקחת קורס בשפה, או קורס השוואתי בחוקה - ישראל בלי חוקה כתובה היא נושא מרתק לדון בו".

נראה שמקימי המכון אינם מרגישים בנוח כשעולה שאלת התדמית האנטי-ישראלית של ברקלי. "גם פה, כמו בכל קמפוס, יש מקום לפעילות פוליטית", אומרת ד"ר דניאלה בייניש, מרצה במכון. "קבוצות מפגינים מכל הסוגים עומדות בדרך כלל במקום אחד בקמפוס, וזה נהדר, כי זה חשוב שהסטודנטים יהיו מעורבים. אבל אנחנו מנסים להוסיף לזה זווית אקדמית. הרעיון הוא לתת לאנשים שמתעניינים בתחום יותר משאבים, שיהיו דיונים בעבודות שלהם, שיהיה כסף לשלוח אותם לכנסים בישראל".

נח שטרן, סטודנט שנה שלישית בכלכלה ונשיא אגודת הסטודנטים בברקלי, אומר ש"ברקלי בהחלט ייחודית בנטייה האנטי-ישראלית. קבוצות הסטודנטים מאורגנות היטב פועלות כדי לעשות דמוניזציה לישראל, ויש גם לא מעט חברי סגל שאפשר להגדיר כאנטי-ישראלים. הרבה פעמים, סטודנטים תומכי ישראל מרגישים לא נוח לומר שהם ציונים, כי התפישה השולטת בברקלי היא שציונות היא גזענות".

לדבריו, "כסטודנט שמודאג מכך שישראל מוצגת בצורה לא הוגנת, מנחם לראות שהאוניברסיטה עושה צעדים ויוצרת מקום ללימוד אמיתי של ישראל, הרחק מההפגנות והפוליטיקה של ארגוני הסטודנטים".

ידידה עציון, דוקטורנט ישראלי בברקלי, אומר שעיניו נפקחו עם בואו לאוניברסיטה לפני שנתיים. "יש פה הרבה קולות שאנחנו בישראל בקושי מודעים להם, או רואים אותם כשוליים. אבל יצא לי לדבר עם סטודנטים כאן שהציבו בהפגנות חיקוי ל'מחסומים ישראליים' בשטחים. היו כאלה שטענו, בכל הרצינות, טענות שהיתה מדינת פלסטין שישראל באה וכבשה".

במכון החדש מחכים בימים אלה להשלמת הבניין הסמוך לאוניברסיטה. יעבור אליו מוזיאון מאגנס ליהדות (על שם יהודה לייב מאגנס, יהודי אמריקאי רפורמי, ממקימי האוניברסיטה העברית בירושלים). במוזיאון יוצג אוסף האמנות והתרבות היהודית, מהגדולים בארה"ב, עם יותר מעשרת אלפים פריטים. המוזיאון, שייפתח לציבור בינואר, לפי המתוכנן, ישמש גם מרחב לימוד לפקולטה ללימודי היהדות ולאירועי המכון ללימודי ישראל.

מרטי בלנק בטוח שגם המכון ללימודי ישראל ימשוך אש, אבל הוא לא מודאג יותר מדי. "הקמפוסים רגילים למחאות. מה שאני יכול להגיד הוא שבשנות ה-60 וה-70 בברקלי, עם מחאות נגד ההפרדה הגזעית ומלחמת וייטנאם, היה הרבה יותר חם ואלים בקמפוס". *

ובינתיים, בעולם הישן

בצדו השני של האוקיינוס האטלנטי, אוניברסיטת אוקספורד היא מוסד בריטי נוסף שהודיע על הקמת קתדרה ללימודי ישראל, תודות לתרומה של כ-5.5 מיליון דולר מקרן משפחת סטנלי וזיאה לואיס.

האוניברסיטה הודיעה כי דרק פנסלאר, פרופסור להיסטוריה יהודית מאוניברסיטת טורנטו, יהיה המרצה הראשון ללימודי ישראל שיכהן כמרצה-עמית באוניברסיטה. יוטל עליו לחקור את הכלכלה, החברה והפוליטיקה של ישראל.

"לישראל יש תפקיד מרכזי בדיון על המזרח התיכון", כתב ראש החוג למדעי החברה באוקספורד, פרופ' רוג'ר גודמן, בהודעה שפירסם. "הקמת הקתדרה ומינויו של פנסלאר, מעניקים לאוקספורד הזדמנות מצוינת להרחיב את המחקר של אזור חשוב זה בעולם ולהפוך למרכז עולמי לחקר ישראל בת זמננו".

אוקספורד, שפועל בה צוות של 70 חוקרי מזרח תיכון, היא האחרונה בשורה של אוניברסיטאות שהרחיבו את לימודי ישראל.

היא מצטרפת לבית הספר ללימודי אפריקה והמזרח (SOAS) בלונדון, שהודיע באחרונה על יצירת שני תקנים חדשים לחוקרים בתחום זה.

פרופ' קולין שינדלר ייכנס בספטמבר לתפקיד חוקר-עמית בכיר ב-SOAS, הודות לשותפות עם קרן פירס, שתשקיע בתוכנית כ-875 אלף דולר בארבע השנים הקרובות. בה בעת החל תהליך איוש משרת מרצה ב-SOAS.

ביוניברסיטי קולג' של לונדון יש כבר מרכז ללימודים ישראליים וגם אוניברסיטת מנצ'סטר מתכננת למנות מרצה ללימודי ישראל.

דנה הרמן



השופטת בדימוס דליה דורנר נואמת בכנס במכון ללימודי ישראל בברקלי, באפריל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו