בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציפרלנד | ואז הזלמן הרים את הראש

שר החינוך ניסה לקצר את החופש הגדול, ומיד הזדעקו כל שומרי המסורת הישראלית: שרק לא יפגע להם בחופשת הקיץ המקודשת. הוא נבהל והתקפל

תגובות

צריך להיות טיפש מטופש כדי להתיימר לפגוע לרעה ברעיון חופשת הקיץ של הצרפתים, ה-vacances המהוללות, אותם חודשיים שבהם מתרוקנת כביכול פאריס מיושביה, היוצאים לנפוש, מגדול ועד קטון, בחופי הרחצה בדרום ובנורמנדי או בחוצה לארץ. הרעיון "ימות העולם, אני על ה-vacances שלי לא אוותר", נתפש כבר כמין תו אופי לאומי, חלק מן הנהנתנות הצרפתית הידועה, מאותה משיכת כתפיים של "אני מה אכפת לי", על חוסר המצפון והאי-אנושיות הנובעים ממנה לפעמים. ונזכור את אלפי הזקנים שהתייבשו למוות בדירותיהם הפריסאיות המחניקות בעת שפקד את פאריס המרוקנת גל חום נורא לפני שנים לא רבות, בעוד בני משפחותיהם נופשים להם בשלווה בחיק הטבע.

איכה היתה גם ישראל לעובדת אליל ה-vacances ומתי? לא צריך להיות סוציולוג כדי לשער שזה התפתח בהדרגה יחד עם גילויים אחרים של נהנתנות ואי-אנושיות ואי-אכפתיות דורסנית לסביבה המקיפה. גם לא צריך להיות מטאורולוג כדי להבין עד כמה רעיון חופשת הקיץ במתכונתו האירופית הוא דבר מופרך בארצות החום. חופשות הקיץ ההמוניות נועדו במקורן להוציא את העם, מטעמי בריאות, מן הערים חסרות האור אל השמש, בטרם יחזור הסתיו ואז החורף, ויעטוף שוב את השמים באפור. ואילו כאן, הכי חסרה לעם שמש כל השנה? והאומנם סתיו הוא שמחכה לשבים מן החופשה, או המשך החום הקיצי המעיק אף יותר מזה של אוגוסט?

אבל מסורת, משעה שנתקבעה, גם אלף חכמים לא יצליחו לבטלה. כך חזה על בשרו שר החינוך גדעון סער, שהעז לדרוש את קיצור זנבה של חופשת הקיץ בכמה ימים. זעקתם של הנגזלים עלתה השמימה. ארגון המורים התאחד עם ארגון ההורים כדי לבטל את רוע הגזירה, והשניים כאחד קיבלו מיד את תמיכתו של ארגון סוכני הנסיעות, שנציגם יצא בהצהרה דרמטית, שקיצור החופשה יפגע אנושות בענף שלו. איזו ארץ פלאות היא ארץ זו - עלול לשאול מי שישמע על כך בחוץ לארץ - שידם של מאסות אדירות כל כך של אזרחיה משגת לשלם חופשות משפחתיות של חודשיים תמימים, וחלילה לא יום אחד פחות מחודשיים! לך והסבר למשתאה הפוטנציאלי הזה שאין הדברים כלל ועיקר כפי שהם נראים. ראשית: במה שנוגע לאהבה הפתאומית שבין ארגון המורים לארגון ההורים. שאל כל הורה בישראל ויגדך, שכל המורים היום הם תת-רמה ושבבתי הספר לא לומדים דבר. שאל כל מורה בישראל ויגדך, שכל התלמידים הם תת-רמה, פראי אדם, שהוריהם הם קרציות ושלחנך הוא משימה בלתי אפשרית מבחינתם, מפני שכל גערה בתלמיד עלולה לגרור אחריה תלונה או תביעה משפטית מצד הוריו, על שפגעו בנפשו הרכה.

אבל כל ניגודי ההשקפות הללו מתבטלים כאשר יש להתייצב מול האויב המשותף, המפלצת, שר החינוך. ודוק: אין לאיש שום דבר נגד שר החינוך הספציפי. ההתנגדות היא לאידיאה שמשרד החינוך והעומד בראשו יעזו להציע כל שינוי שהוא. לא צריך להיות סוציולוג או היסטוריון כדי לזכור, שהחל מימותיה הראשונים של המדינה ניתנה תמיד עדיפות למי ששמם זלמן לכהן כשרי חינוך, מזלמן שז"ר עד זלמן ארן, וכשנגמרו הזלמנים המקוריים, נלקחו לתפקיד זלמנים אחרים.

הצרות מתחילות תמיד כאשר הזלמן מחליט להרים את הראש ולחשוב שהוא אינו עוד זלמן. או אז מתגייס העם ללמד את הזלמן לקח ולהראות לו מאין משתין הדג. הנה בקיצור תוכנה של סדרת החינוך שקיבל גדעון זלמן סער, שבסופה נאלץ להתנצל בפומבי על שהעז לגעת בקודש הקודשים הלאומי של ה-vacances. בתוך כדי כך למד - ויחד עמו למד כל העם - על כוחם של מסורת ומנהגים, שעם ישראל חירף ומחרף נפשו למות ובלבד שלא יקחו אותם ממנו. האין זה שקול כנגד כל מה שהיו יכולים תלמידי ישראל ללמוד באותו שבוע שתוכנן להיגזל מחופשתם?

מה למדנו אם כן, ילדים יקרים, בבית הספר של החיים? שהכוח, הו כן, הכוח, תמיד מנצח. והלאה הזלמנים החלשים. ואם נתמיד לשלב את הכוח עם נהנתנות ועם אי-אכפתיות וחוסר מצפון, ישראל עוד תהיה יום אחד פאריס של המזרח התיכון, ויום אחד אפילו יעלה מינון האי-אכפתיות שלה על פאריס המקורית, ואו-לה-לה, היא תתרוקן מיושביה לא רק ב-vacances אלא לכל השנה, ולכל השנים. *



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו