בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דורון רוזנבלום | עמימויות

אתה אזרח - המומחה מודאג

תגובות

לפני שנתחיל, אני חייב להתוודות על תחושה חזקה של דז'ה-וו.

סיי נו מור. אני יודע למה אתה מתכוון: איל-ספנות שהשאיר אחריו מיליארדים - האיש שהתחיל בלא-כלום ועשה הון תועפות; קנה אונייה אחרי אונייה והקים צי אדיר, חובק-עולם; מי שנודע ביחסי הון-שלטון, בקשריו המסועפים גם בעניינים שהשתיקה יפה להם; מי שהתפרסם במשקפיו האקסצנטריים, דמויי מסכת-עיניים. מי שנודע באמרתו: "בעסקי ספנות יש רק חוק אחד, והוא: אין חוקים!"

לא ידעתי שהוא אמר דבר כזה. בכל מקרה, אני בכלל התכוונתי...

אגב, הוא הוכיח את זה גם בהתנהגותו הבין-אישית. זה בלתי נסלח מה שהוא עשה לה.

למדיניות הסנקציות נגד איראן?

לא, למריה קאלאס.

סליחה? מה היא קשורה לעניין? לא ידעתי שסמי בכלל הכיר אותה.

איזה סמי? אני מדבר על ארי. אריסטו סוקרטס אונאסיס בשבילך. גם שם נשארו לא מעט סימני שאלה.

בכל מקרה, הדז'ה-וו שלי קשור למשהו אחר: לאזהרות בכירי המוסד, השב"כ והצבא, שנפלטו מממשל נתניהו כמו מספינתו של קפטיין קוויג מה"קיין", ובפיהם עדויות מצמררות. זה הזכיר לי את שלהי הקדנציה הקודמת של נתניהו: גם אז היתה תחושה כללית של יודעי דבר, שהספינה נסחפת למערבולת, בלי מבוגר אחראי ליד ההגאים.

ומי זה בשבילך "יודעי דבר"?

אנשים רציניים. ביטחוניסטים אחראיים. הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ וראש אמ"ן בדימוס. כאלה.

אתה מתכוון לכנופיית הארבעה? לעוכרי ישראל? ואתה באמת לוקח ברצינות כל מה שאיזה שמגגה אומר? קשקושים שמקשקשים להם כל מיני אלטע-קאקערס, שנהנים להתרפק על זיכרונות וזמנים רחוקים, עם מידע שהתיישן מזמן?

"מזמן"? הם השתחררו רק לפני כמה שבועות...

נו? ויש לך מושג מה זה "כמה שבועות" בקדנציה דינמית כמו זו של נתניהו? שבוע של נתניהו זה כמו שנתיים אצל בן גוריון וצ'רצ'יל. הכל משתנה שם מיום ליום - הערכות מצב מתחלפות מרגע לרגע, חזיתות נפתחות ונסגרות, תוכניות נרקמות, אופציות לנאום-חיים נשקלות מחדש בכל שעה. אתן לך דוגמה: לא עברה שעה מאז שהאלוף ימינדור נכנס לתפקידו כיועץ לביטחון לאומי - וכבר לא היה זכר לדסק הבינלאומי הניאו-אטלנטי של עוזי ארד. הדסק הוזז לכיוון החלון ומשמש כיום לאחסון נעליים של הנהגים וצידניות של נוער הגבעות. אז שלא יבוא איזה עובר-בטל כמו רמטכ"ל או ראש ארגון מודיעיני ויתיימר להטיף מוסר ולדעת מה קורה.

אבל רק תמול-שלשום ראש הממשלה התחבק איתו לפרידה, כמעט בכה על כתפיו.

עם מי?

מאיר דגן. עד לא מזמן ראש המוסד.

איזה מוסד? כפר הנוער הדסים?

בחייך...

הייתי מציע לך - במקום להקשיב לפטפטנים שיצאו מכל מיני מוסדות - להקשיב לאדם רציני כמו השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שאמר: "אמירות כאלה מסייעות למי שמאשים את ישראל בהיעדר משא ומתן. למה לנו לפזר את העמימות?" או למשה יעלון, שאמר שהתבטאויות של אנשי ביטחון בכירים נגד הצמרת, "פוגעות בביטחון המדינה".

זה אותו יעלון שאמר שהוא נועל נעליים גבוהות נגד הנחשים והעקרבים שבמטכ"ל?

אותו אחד: פטריוט אמיתי. מאלה שלא יתנו לאף אחד לחטוף לנו מבין הידיים את המלחמה הבאה, או לפזר את העמימות: לא בעניין נכונותנו לגשת למשא ומתן ולא בקשר לאיום הגרעיני האיראני.

התכוונת להגיד "עמימות" בקשר לאיום הגרעיני הישראלי.

אמרתי איראני, ודי ולחכימא ברמיזה. אלה דברים שהשתיקה יפה להם, אבל בוא נאמר שהעמימות של האיום האיראני היא הקלף המדיני הכי חשוב שלנו כיום. מצד אחד לא היינו רוצים שהוא - האיום - ייעלם פתאום, ואז המלחמה הולכת פייפן, ומצד שני - לא היינו רוצים שהוא יוגשם, שאז המדינה הולכת פייפן. לכן אנחנו שומרים על עמימותו של האיום שלהם, תוך ניסיונות לפזר את ענן העמימות של התגובה שלנו. בקיצור: הולכים בין הטיפות. גם כדי שהאיראנים יופתעו, אם וכאשר לא נעשה כלום.

לא ממש הבנתי: מצד אחד אנחנו לוחמים באיום האיראני, ומצד שני אנחנו מטפחים אותו?

דבר יותר בשקט. תקשיב: אם כבר האיראנים מקבלים תדלוק וסחורות ממישהו למרות כל הסנקציות - אז לא מוטב שהם יקבלו את זה מאיתנו? במקרה זה נוכל גם לחבל בסחר הזה - נניח באמצעות הכנסת סוכר למנועים או תולעים למחשבים - וגם נוכל לדעת ממקור מודיעיני ראשון, כלומר מאנשינו שעל הסיפון, שהאיראנים מפרים את העיצומים. כבונוס נוכל גם ללבות היסטריה ולהתריע על כך מעל כל במה בינלאומית, וגם לאיים בהתקפה, כיוון שהעיצומים לא עוזרים; ובנוסף לכל - לעשות כמה בוחטות טובות מהצד. ואני כבר לא מדבר על האיש שלנו בטהרן, שהצליח להתברג שם לנשיאות ועושה עבורנו ג'וב יוצא מהכלל.

רגע... עכשיו לגמרי התבלבלתי.

מדובר פשוט בתחזוקת האיום הקיומי. הבנת? בלי האיום האיראני ייתכן שלא נוכל להתחמק ממשא ומתן עם הפלסטינים ומלחץ בינלאומי, וניאלץ בסוף להגיע לנורא מכל - לדבר שאני בכלל לא רוצה לחשוב עליו.

שהוא?

להוריד את התנחלות עוקדים.

אבל...

אבל אם נבצע התקפת מנע ישירה על איראן וכל האזור ייגרר למלחמה - אחריה כבר לא יישאר כאן מי שיוריד את ההתנחלות; אבל - עוד אבל: אם ההתקפה על איראן תהיה מוצלחת מדי - הרי שבהיעדר האיום האיראני נחזור לאופציה הראשונה. ואז הלך על עוקדים. ככה שיש דברים לכאן ולכאן, והעניינים הרבה יותר אמביוולנטיים ממה שנדמה. צריך להביט בבת אחת לכל הכיוונים. למה אתה חושב שהוא הרכיב כאלה משקפיים?

מי? אונאסיס?

לא. סמי. בגלל העמימות.

מרוב עמימות, בסוף עוד יתברר שסיפקנו לאיראן את "כיפת ברזל" להגנה מפני התקפה שלנו, אבל בצירוף התרעה כסת"חית שהיא "לא מספקת הגנה הרמטית".

מה? גם את זה הוא הדליף, הדגן הזה?!



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו