בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חטפתי, רקדתי, נפלתי וקמתי

מיסטי מיי-טריינור עברה התעללות כילדה, גדלה בבית של אלכוהוליסטים, סבלה מהפרעות אכילה, הותקפה מינית, זכתה בשתי מדליות זהב אולימפיות, קיבלה ליטוף מהנשיא ג'ורג' בוש, נפצעה דווקא ב"רוקדים עם כוכבים" ועדיין לא מאסה בכדורעף חופים. נשמע כמו חומר מצוין לספר? גם על זה היא כבר סימנה וי

תגובות

כדורעף חופים | אליפות העולם | 13 עד 19 ביוני, שידורים ישירים בספורט 1

ספורטאים נוטים לזכור כל פרט שקשור לפציעה הרצינית הראשונה שלהם בקריירה. מיסטי מיי-טריינור, אחת משחקניות כדורעף החופים המעוטרות בהיסטוריה, אינה יוצאת דופן בעניין הזה, אבל הנסיבות בהן התרחשה הפציעה דווקא כן.

באופן אירוני, הרגע בו קרעה את גיד האכילס בסוף 2008 לא התרחש במהלך קפיצה הירואית להצלת כדור אבוד על החוף, אלא על רחבת הריקודים. זה קרה בזמן שהתאמנה על ריקוד הג'ייב בתכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים". "לקחתי צעד אחורה ושמעתי משהו נשבר", היא תיארה את הרגע, "לפתע הרגשתי כאילו מישהו היכה בי מאחור עם מחבט בייסבול, ולא הייתי מסוגלת לשים משקל על הרגל".

ההשלכות על הקריירה (לא זו שכוללת שיחות עם אבי קושניר האמריקאי) היו מיידיות. ניתוח, גבס וקביים הרחיקו את מיי-טריינור למשך כמעט שנה מתחרויות בתחום שהביא אותה לתכנית מלכתחילה. "אף אחד לא רוצה להיפצע כך, אבל במובן מסוים זה גם היה קצת נחמד", אמרה לאחרונה, "התרחקתי מעט מהמשחק והייתי צריכה את זה. בדיעבד, בזכות הפציעה חזרתי רעבה יותר ומוכנה לדחוף את עצמי חזק יותר".

הפיכת מכשולים פוטנציאליים לזרזים להשגת הצלחה היא מעלה ידועה של מיי-טריינור. כילדה שגדלה על החוף בסנטה מוניקה, היא נאלצה להתמודד עם הורים שהיו מתבשמים לעתים קרובות מדי. בעוד אביה, בוב מיי - שחקן כדורעף מקצועני לשעבר - היה שיכור רגוע, אמה נהגה להשתולל ולשבור חפצים בבית לאחר שלגמה מהטיפה המרה. באחד המקרים זה נגמר בהכאת בתה, שהעזה לענות לה. "היא החטיפה לי מכה עם כל הברה 'שלא-תעזי-לענות-לי-שוב-בחיים'", כתבה מיי-טריינור באוטוביוגרפיה שהוציאה בשנה שעברה.

הנייר ספג הכל - טוב, רע, ובעיקר הרבה רע. מיי-טריינור לא הסתירה מאום: מהפרעות אכילה מהן סבלה בגיל צעיר ועד תקיפה מינית שהתרחשה בימים בהם שיחקה במכללת קליפורניה סטייט. מהזכייה באליפות ה-NCAA אחרי עונה נטולת הפסדים, ההתנסות הלא נעימה באלכוהול ועד מותה הטראומתי של אמה ממחלת הסרטן ב-2002. "הספר הזה היווה סוג של תרפיה עבורי", הודתה בראיון לאי-פי, "היו שם דברים שאפילו בעלי לא ידע. היה לי חשוב שאנשים יראו מעבר לאתלטית. רציתי שיראו גם את הצלקות".

האחת שלה

הישגיה הספורטיביים לא מרמזים על כך שמדובר באישה שעברה את כל החוויות שממלאות ספר עב כרס. מי שנבחרה פעמיים ברציפות לשחקנית השנה במכללות וזומנה לנבחרת ארצות הברית כבר בגיל 20, החליטה זמן קצר לאחר מכן כי המשחק "כבר לא כיף יותר", והמירה את האולם בחוף ואת החברות לקבוצה בפרטנרית בודדת. אחרי שנתיים של ניסוי וטעייה, מצאה מיי-טריינור את האחת שלה.

החיבור עם קרי וולש, קליפורנית תמירה (1.91 מטר), היה מיידי. הזוגיות הטבעית הפכה אותן לפאוור-קאפל של כדורעף החופים, כשהדומיננטיות התבטאה בשתי מדליות זהב אולימפיות עוקבות, באתונה 2004 ובבייג'ין 2008. "חלקנו יחד חוויה של פעם בחיים", כתבה מיי-טריינור, "אנחנו פורצות דרך. שותפות. חברות. אחיות".

הפופולריות שלהן בימי בייג'ין היתה כה גדולה, עד שאפילו הנשיא האמריקאי דאז, ג'ורג' בוש, הגיע להתאמן איתן בזמן המשחקים. זה הסתיים בתמונה בלתי נשכחת בה נראית מיי-טריינור מציעה לאזרח מספר אחת להפליק בישבנה למזל, כנהוג בענף. אולם דווקא אחד הנשיאים המועדים ביותר למבוכה הסתפק בליטוף הקעקוע שעל גבה התחתון.

אחרי פציעה לא פשוטה ותחושת מיצוי שמגיעה אוטומטית עם זהב אולימפי כפול, כבר החלה מיי-טריינור לחשוב על השלב הבא בחייה. הקמת משפחה עם בעלה, שחקן הבייסבול מאט טריינור - שהודה בעבר כי חבריו לקבוצה מקניטים אותו על כך שאשתו "כל הזמן בביקיני" - ניצבה בראש הרשימה. אבל אותו גירוד, כפי שהגדיר זאת בעבר מייקל ג'ורדן, זה שמסרב לתת לגדולים בתחומם לתלות את הנעליים בלי להביט לאחור, העיק גם עליה.

במארס האחרון, אחרי חודשים ארוכים של התלבטות, החליטה מיי-טריינור ללכת בכל מחיר על הטריפל המוזהב וסימנה את לונדון 2012 בתור המטרה הגדולה, וכנראה האחרונה, שלה. "הייתי צריכה להתרחק כדי לראות מה אני רוצה", היא מסבירה, "זה המשיך לכרסם בי עד שהגיע לנקודה בה אמרתי בלבי 'אני צריכה לעשות זאת'. אני כבר בת 33, זה כל מה שאני יודעת לעשות ואיני רוצה לחיות עם חרטות. אני מרגישה שאפילו עם הפציעה אני מסוגלת לשחק ברמה גבוהה. אני מרגישה שקרי ואני מסוגלות לעשות משהו יוצא דופן".

השתיים חזרו להתאמן ביחד בחודשים האחרונים, לראשונה מאז בייג'ין, אבל גם העובדה שבילו תקופה כה ארוכה בנפרד לא מרתיעה את מיי-טריינור. "זה נכון שבינתיים היא ילדה פעמיים ואני הייתי פצועה זמן ממושך, אבל הניסיון לא עזב אותנו. בניגוד לפעם הראשונה שהתחלנו לשחק זו עם זו, הפעם אנחנו יודעות מה צריך לעשות".

אם הניסיון יעשה את שלו ויניב זהב בפעם השלישית, למיי-טריינור ברור למי שוב תוקדש המדליה. "אם הייתי יכולה להחזיר את המדליות שלי כדי לבלות יום נוסף עם אמי, הייתי עושה זאת מיד", כתבה בספרה, "מותה לימד אותי שיעור חשוב - החיים קצרים ויקרים מדי. המחר אינו מובטח".



מיי-טריינור. ''אם הייתי יכולה להחזיר את המדליות כדי לבלות עוד עם אמי, הייתי עושה זאת מיד''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו