בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפרק את הולילנד - המשך הכתבה

אי אפשר לגולל את כל עלילותיה של אחת מפרשות השחיתות החמורות ורחבות ההיקף ביותר בתולדות המדינה, אבל אפשר לנסות לתאר את השיטה

תגובות

אדם לא דתי

בתחילת העשור הקודם נכנס ש' אל חדר האורחים רחב הידיים של הרב עובדיה יוסף בשכונת הר נוף בירושלים. הרב בירך את ש', טפח על לחיו וניהל איתו שיחת נימוסין קצרה. "האם הבנתי שיש ציפייה לעזרה כספית מאחורי אותה הזמנה לרב עובדיה יוסף?" שאל ש' רטורית את חוקרי המשטרה בחדר צר המידות במתקן החקירות של יאח"ה, כשמסר את עדותו, "אני משיב שכן. הבנתי שההזמנה היא לא לשם שמים, אלא כדי לקבל כסף. הרב עובדיה הזמין אותי אליו הביתה וביקש עזרה לעמותות. שיכנעתי את הלל צ'רני שראוי לעזור להם כספית". את תרומתו למפעלותיו של הרב יוסף (בהמשך יתרום עוד כסף לרב) הסביר ש' ברצונו לקשור קשרי זהב עם נציגי התנועה שלוהקו בעמדות כוח שונות. מלבד זאת הוסיף ש' כי "כל נציגי ש"ס במועצה הביעו תמיכה בפרויקט הולילנד" וכי "אלי ישי מונה אז לתפקיד שר הפנים".

זמן קצר חלף ובנו של הרב, משה יוסף, האיש החזק בש"ס, שמתגורר עם אביו תחת קורת גג אחת, פגש את ש' בלובי של מלון המלך דוד בירושלים כדי לקצור את פירות הפגישה: 150,000 שקל שיועדו למימון העמותות השונות של הזרם החינוכי של ש"ס. ש' נתן ליוסף המחאות פתוחות.

חודשים ספורים לאחר שהעניק את התרומה לש"ס התברר לש', בעקבות חקירה שניהל רשם העמותות, כי משה יוסף הפקיד מחצית מסכום התרומה בחשבון הפרטי שלו. "לא רציתי להיות מעורב בבדיקה שתוציא את הרב עובדיה בצורה שלילית", הסביר ש'. "אני לא דתי, אבל אני מעריך את הרב שהצליח להקטין את רגשי הנחיתות והקיפוח של חלק נכבד מהאוכלוסייה בישראל, החלטתי שאני לא מסוגל להחריב את ביתו, בייחוד שמשה יוסף הוא בנו האהוב שגר איתו. משה יוסף התקשר אלי וביקש ממני בשם הרב עובדיה יוסף לא לשתף פעולה עם החוקר של רשם העמותות".

החוקר מטעם רשם העמותות, חן ברדיצ'ב, סיפר כי בחקירה שניהל טען יוסף באוזניו שהחשבון הפרטי משמש למעשה כחשבון של גמילות חסדים ועזרה לנזקקים. "ראיתי תנועה גדולה של מזומנים אשר לא מאפשרת מעקב ופיקוח", הסביר ברדיצ'ב, שראה חלק מדפי החשבון הפרטי המסקרן. "ההסבר של הרב לכך שהפעולות נעשות במזומן בהיקפים גדולים היה חיסכון בעמלות. זה נראה לי כהסבר דחוק. לא העמקתי לחקור כי חשבון זה לא היה חלק ממנדט החקירה".

גם למימון משפטו של אריה דרעי תרם ש' בשלהי שנות ה-90 מאות-אלפי שקלים מכיסו, וגם הם התגלגלו, על פי גרסתו, לכיסיו הפרטיים של בכיר בש"ס. בחקירתו סיפר ש', כי אחד מבכירי ש"ס בעבר גייס ממנו את התרומה השמנה, ושבדיעבד התברר לו משיחות שניהל עם דרעי שנים מאוחר יותר, כי התרומה לא הגיעה, לצערם של השניים, למימון המשפט.

שמעו של ש' יצא אז בשכונות החרדיות של ירושלים כתורם נדיב. כך, למשל, הוא הזרים באותה תקופה מאות-אלפי שקלים למוסדות חסידות בעלז לפי בקשת אחד מנציגי החסידות במועצת העיר ירושלים. "הוא סייע לי בכל ההצבעות בפרויקט הולילנד וחברי המועצה החרדים הצביעו כל העת בעד הפרויקט", הסביר ש' לחוקרים את פשר התרומה הגדולה. מנהל המוסדות של בעלז קיבל מש' תרומה שמנה למימון חתונת בנו. והשמחה גדולה. שיהיה במזל טוב.

צילומים: מיכל פתאל, תומר אפלבאום, גיל כהן-מגן, מוטי קמחי, אייל טואג, אוליבייה פיטוסי, אלברטו דנקברג, ליאור מזרחי

המשלוח וארון הקודש

בקיץ 2003 הגיע ש' ללובי של מלון המלך דוד בירושלים. בלובי הנוצץ של המלון ההיסטורי המתין לו מכר ותיק: ראש העיר ירושלים אורי לופוליאנסקי שהתכונן באותה עת לבחירות המקומיות הקרובות. "דנו בהיערכות ליום הבחירות ובאותו מעמד ביקש מר לופוליאנסקי עזרה כספית ליום הבחירות לצורך חלוקה לפעילים. כעבור יום או יומיים העברתי באמצעות העוזר שלי 120,000 שקל במזומן". מספר ימים חלפו; לופוליאנסקי נבחר לראשות העיר וש' התקשר לברך. "באותה הזדמנות הוא הודה לי על ה'משלוח', הוא השתמש במילה הזאת", שיחזר ש' את הדיאלוג בחקירתו. לופוליאנסקי הכחיש את הדברים בתוקף בחקירתו.

את מי שכיהן כיו"ר ועדת התכנון והבנייה ומאוחר יותר כראש עיר הכיר ש', כבר בימיה הראשונים של תוכנית הולילנד ולמד לפתח כלפיו הערכה וחיבה. "לופוליאנסקי הוא בעל כריזמה יוצאת דופן; אדם מאוד נעים הליכות ואינטליגנטי, כואב לי הלב על עדותי כלפיו", אמר ש', ושיחזר את התגייסותו של לופוליאנסקי למען הפרויקט: "בראשית הדרך לופוליאנסקי לא התלהב במיוחד מסדרי הגודל של הפרויקט, אולם במשך כל שנת 94' נפגשנו מספר פעמים והצלחתי לשכנע אותו לתמוך בתוכנית. לאחר מכן הוא המשיך בתמיכה עקבית ומוחלטת. בפגישה השנייה או השלישית בינינו הוא שאל אותי אם אני מוכן לתרום ליד שרה".

יד שרה, ארגון צדקה שהקים לופוליאנסקי ושבו עובדים כמה מילדיו, אחיו ובני משפחה אחרים שלו, זכה - על פי מסמכים וקבלות שהציג ש' בחקירה - לתרומות של מיליוני שקלים מידיו של ש' ושל צ'רני. גם החברות של קלנר תמכו בארגון. חלק נכבד מהכסף נועד להקמת בית כנסת שלו תרם ש', לבקשת לופוליאנסקי, גם את ארון הקודש בעלות של 75,000 שקל. "בשיחות שונות, לרוב טלפוניות, עם לופוליאנסקי, הוא היה מבקש ממני תרומה עבור מטרה ספציפית זו או אחרת (בדרך כלל בסדרי גודל של 100 עד 150 אלף שקל בכל פעם). לאחר שהייתי מקבל אישור מהלל צ'רני הייתי חוזר ומצלצל לאורי ומודיע לו שהנושא בסדר ושצ'רני אישר את התשלום מטעם הולילנד", סיפר ש'.

זו לא היתה פילנתרופיה. לטענת ש', לופוליאנסקי היה אחד ממקדמיה הנמרצים של תוכנית הולילנד. הוא פעל על פי החשד לצמצום היטלי ההשבחה, קידם אישור של מאות יחידות דיור נוספות וסיכל את הניסיונות הרפים של האופוזיציה בעירייה להערים קשיים על המיזם.

ביומנו שיחזר ש' פגישה שקיים במארס 2005 עם ראש העיר: "דנתי איתו על היטלי ההשבחה והוא הבטיח להתערב בהקשר הזה. הודיתי לו תרתי משמע. מסרתי להלל על המחויבות שקיבלתי על עצמי כלפי אורי, והוא הבטיח להחזיר לי את הכסף שיועבר ליד שרה, כבעבר".

כשהבן של לופוליאנסקי רצה תרומה לכולל שניהל, העביר לו ש' עשרות-אלפי שקלים. בספטמבר 2004 כתב ש' ביומנו ביחס לפגישה עם לופוליאנסקי: "דנתי איתו בקידום התוכנית של הולילנד ובתמיכת העירייה בדיונים בהתנגדויות, והבטחתי עזרה לבנו". "למען הגילוי הנאות", הוסיף ש' בעדותו, "ברצוני לציין שהוזמנתי על ידי לופוליאנסקי לכמה חתונות של ילדיו ולכל חתונה הבאתי 5,000 שקל כמתנת חתונה". צ'רני הכחיש כי נתן שוחד ללופוליאנסקי, אך אישר בחקירה כי בשנות ה-90 תרם מאות-אלפי שקלים ליד שרה, וכי בגמר תוכנית הולילנד הראשונה תרם מיליון שקל לארגון.

לופוליאנסקי, החוזר בתשובה בעל הקסם האישי הרב והחביב על הבריות, סייע למיזם גם בדחיית שמיעת מאות התנגדויות לתוכנית בוועדה המקומית שבראשה עמד. עד כמה הצעד חריג ומיטיב עם היזמים ניתן ללמוד מעדותו של חבר המועצה באותה עת יהורם גאון: "אין כזה דבר. בחיים לא זכור לי שהוועדה הצביעה על הימנעות משמיעת התנגדויות. זה נוגד את מהותה של הוועדה, לשם כך היא קיימת". גאון, למרבה הצער, לא זכר בחקירה דבר וחצי דבר בנוגע לפרויקט הולילנד שהסעיר את הבירה בזמן שהיה חבר מועצת עיר בעל יומרות להפוך לראש העיר. הפרויקט החריג בגודלו לא העסיק ולו לדקה את הזמר הלאומי. כשאחד החוקרים תמה באוזניו על פשר האמנזיה השיב גאון: "עובדה שאני לא זוכר, אין לי תשובה אחרת. או שהייתי חבר מועצה לא טוב או שהיו לי תחומי התעניינות אחרים".

האדישות של נציגי ציבור שונים שישבו בצמתים מכריעים שבהם היה ניתן להתנגד לפרויקט, מדאיגה לא פחות מהשחיתות שהתגלתה בפרשה המסעירה הזאת. קחו למשל את עו"ד משה דיין, שנבחר לאחרונה לתפקיד שומר הסף של המדינה - נציב שירות המדינה, האיש שאמור להבטיח את קיומו של מינהל תקין בשירות הציבורי. דיין היה נציג משרד המשפטים בוועדה המחוזית בשנים 2002-2008 שבהן אושרו שינויים מהותיים נוספים לטובת יזמי הולילנד. בעדותו התקשה דיין לזכור משהו מיוחד הקשור לתוכנית הענק.

חוקר: "האם התקבלו החלטות בדיוני הוועדה המחוזית שהיו בניגוד לדעתך או חריגות, יוצאות דופן?"

דיין: "אני לא זוכר, ישבתי במאות דיונים ואינני זוכר משהו חריג".

חוקר: "תוכנית 3507 ו' בעיקרה דנה בעניין שינוי הייעוד ממלונאות למגורים. פרט מה היתה עמדתך".

דיין: "אני לא זוכר מה היתה עמדתי".

וכך זה נמשך.

נשיקה וחיבוק מאולמרט

נדלג על העומדים מן הצד ונחזור לחשודים: יהושע פולק, סגן ראש העיר ירושלים בעבר מטעם אגודת ישראל, ומחזיק תיק התכנון והבנייה, קידם שינוי ייעודן של מאות יחידות דיור ממלונאות למגורים, שינוי ששוויו מיליוני דולרים רבים. האדם שהכיר לש' את פולק, מנכ"ל משרד ממשלתי בעבר, התריע בפני ש' לפני הפגישה הראשונה עם פולק. "הוא אמר לי שאזהר מאוד כשאני אצל פולק בלשכה כי פולק מפחד שהמשטרה מאזינה לו", סיפר ש'. בעדותו סיפר ש' כי גם סיועו של הפוליטיקאי החרדי המתוחכם לפרויקט הושג באמצעות שוחד. "השארתי לו מעטפה חומה ובתוכה 7,500 דולר", הדגים ש' את העניין באחת מחקירותיו. "פולק דחף לקדם את התוכנית", העיד סגן ראש העיר מטעם מרצ, פפה אללו. "הוא הסביר שהתוכנית תורמת להתפתחות העיר".

לפולק היה חבר קרוב במועצת העיר - סגן ראש העיר מטעם ש"ס והאחראי על תיק הכספים, אלי שמחיוף, שהשתתף גם הוא על פי החשד בחגיגת השלמונים. לטענת ש' סוכם בינו לשמחיוף כי הוא ישמש כתחנת מעבר שתעביר כספי שוחד של מזומנים עבורו כמו גם עבור ידידו הקרוב פולק. "זכור לי היטב שבשיחותי עם שמחיוף סיכמנו על תשלום של 350,000 שקל עבור שניהם - 250,000 בגין שינוי הייעוד ממלונאות לדיור ו-100,000 עבור הפחתת היטל ההשבחה", סיפר ש'.

פולק ושמחיוף הכחישו בתוקף את החשדות נגדם. המצב של שמחיוף מסובך בהרבה מזה של פולק: במהלך החקירה התגלו המחאות רבות מעד המדינה לגמ"ח בירושלים, כאשר בגב ההמחאה מצוין במפורש שמו של סגן ראש העיר. בעל הגמ"ח העיד כי שמחיוף לווה ממנו כספים והחזיר אותם באמצעות ההמחאות של ש'. "ההמחאות ניתנו לנו משמחיוף לצורך פירעון הלוואה שהוא לקח מאיתנו בעבר", העיד בעל הגמ"ח. המעגל נסגר לכאורה.

חיים מילר, החרדי הססגוני מכולם, שימש כסגן ראש עיר כבר כשהיה בן 20. הוא סייע, לפי גרסת ש', לפרויקט הולילנד בהצבעות שונות, וזכה לתרומות של מאות-אלפי שקלים לעמותות שניהל. "מילר היה בעל השפעה גדולה מאוד בעירייה בגלל שהוא ייצג את חסידות גור", סיפר ש' ואפיין את יחסי התן-וקח שפיתח עמו: "זה היה ברור לשני הצדדים. בדרך כלל החוגים החרדיים לא מרחיבים את הדיבור אלא המעשים הם שקובעים אצלם".

ש' סיפר בעדותו כי העביר מאות-אלפי דולרים גם ליו"ר הוועדה המחוזית באותה עת, מתי חותה, המקורב לש"ס, עבור סיועו. הפרקליטות, כאן המקום לציין, טרם החליטה אם להעמיד לדין פלילי את חותה, שמכחיש בתוקף את הטענות נגדו.

ב-96' התקיים במועצת העיר ירושלים דיון סוער ותגרני במיוחד שיזמה האופוזיציה, לאחר שלופוליאנסקי (אז עדיין לא ראש העיר) החליט בצעד חריג על מניעת השמעתן של כאלף התנגדויות בוועדה המקומית. חברי האופוזיציה תקפו את לופוליאנסקי ואולמרט בדיון. "זו תעלומה. מה מריץ אותך לתת לחבורה הזאת מתנה כה גדולה?" שאלה חברת המועצה ממרצ, ענת הופמן, את אולמרט. "במתחם הולילנד אושרה בנייה בהיקף מגלומני שאין לה אח ורע בתולדות הבנייה בירושלים", הוסיפה חברת המועצה נורית ירדני. אולמרט הדף את הרמיזות וההאשמות בזעם. הוא הודיע כי יחשוף בקרוב ניגודי אינטרסים אפלוליים של חברות המועצה והצליף בהן בלשונו החדה: "תמשיכו להסית את התושבים עם הפיות המזוהמים שלכן, חבורת משמיצנים עלובה". הוא לא הסתיר את התמיכה הגורפת שלו במיזם: "אני מודיע קבל עם ועולם שאני תומך בפרויקט הזה. ואני גאה ביזמים. להפוך את משפחת צ'רני למשפחה מפוקפקת רק בגלל שהיא רוצה להשקיע מאות מיליונים כאן? למה זה מגיע להם? בגלל שרוצים לנגח את ראש העיר..."

במשך השנים, כך לגרסת ש', הוא הרעיף על אולמרט תשורות שונות: מאות-אלפי שקלים במזומן לצרכים פוליטיים ואישיים ומיליונים לכיסי מקורבים שהסתבכו כלכלית. היו ביניהם יחסים טובים. אולמרט "נישק וחיבק אותי", סיפר ש'. "האיש לא מעורר חשק לנשיקה", דחה אולמרט בתוקף את הטענה על מגע פיזי ביניהם.

ש' סיפר כי בהזדמנות אחת ביקש ממנו אולמרט, עט בשווי אלפי דולרים. ש' רכש אותו מחנות יוקרה בתל אביב אולם כשיצא מהחנות התחרט על ההשקעה. "חשבתי לעצמי שאני בחיי עוד לא הרשיתי לעצמי לקנות עט כה יקר והנה אני הולך לתת דבר כזה יפה לאולמרט. חזרתי לחנות, קניתי עט במחיר 3,000-4,000 שקל והשארתי ברשותי את העט היקר. כשמסרתי לאולמרט את העט הזול יחסית, זה מאוד לא מצא חן בעיניו, הוא לקח אותו ואמר לי תודה עם 'קרכצן', כלומר חצי תודה".

אולמרט הכחיש נמרצות את הסיפור הזה. הוא טען כי הוא מחזיק שני עטים מהדגם עליו הצביע ש', שניתנו לו כמתנה מאיל הון אמריקאי בשם ג'יי שוטנשיין. "העטים הוצאו כמודל לזכרו של איירטון סנה, נהג מירוצי המכוניות שנהרג. קיבלתי אותם כמתנה מחבר טוב", סיפר.

"שקרן פתולוגי", "נוכל", "זייפן" ו"קמצן", אלה רק חלק מכינויי הגנאי שהעתיר אולמרט בחקירתו על ש'. ראש הממשלה לשעבר צייר את ש' כ"קצת רופס", "קצת מגמגם", "קצת מסכן". כהרגלו, התנהל אולמרט בחקירת המשטרה כמתאגרף בזירה: חכם, חד, סרקסטי. הוא האשים את החוקרים וטען שהם כמעט "הובילו את אורי מסר להתאבדות". הוא כינה את העמותות (הירוקים וכו') שהתנגדו למיזמי הנדל"ן שעודד כ"בעלי מגלומניה פסיכוטית", והאשים את אריאל שרון שבתקופתו כשר שיכון "מילא את ישראל באלפי שיכונים שאחר כך היה צריך להעיף, והביא אלפי קרוואנים שאיש לא נזקק להם". על יחסיו עם לופוליאנסקי העיר בהומור: "בדרך כלל הוא היה מדבר איתי שלושת-רבעי שעה על יד שרה... והיה מבקש ממני להציע לו סיגר".

שולה פלוס אהוד

ש' סיפר כי העביר לבקשת אולמרט חצי מיליון שקל לאח הגולה יוסי אולמרט, שהסתבך בחובות עתק, בין השאר לשוק האפור: "ב-2002 נתבקשתי על ידי אולמרט לעזור לאחיו יוסי שהיה נתון בבעיות כספיות גדולות, במתן 500,000 שקל. אולמרט מסר שעל ידי כך שאתן ליוסי את הכסף לא אצטרך בעתיד לעזור לו באף צורה. בצאתי מהפגישה שאלה אותי שולה (זקן) על מה דנו. שולה מאוד כעסה ואמרה לי, 'שקודם ידאג לכיסוי חובותיו'. אהוד יצא מחדרו וגם בפניו הביעה שולה מורת רוח. גם צ'רני כעס מאחר שלטענתו לבקשת אולמרט רק חודשים ספורים קודם לכן, התבקשנו לעזור כספית לשטרית".

נפילתו של מהנדס העיר ירושלים, אורי שטרית, לבור העמוק של החשדות, היא אולי הסיפור הטרגי ביותר בפרשת הולילנד. שטרית, יליד מרוקו, בוגר הרווארד, נחשב לאדריכל מצטיין. ב-2000 הוא נבחר על ידי אולמרט לשמש כמתכנן הראשי של עיר הבירה. ש' טען כי בפגישה אקראית עם שטרית, עם כניסתו לתפקיד מהנדס העיר, הביע באוזניו שטרית התנגדות נמרצת לפרויקט הולילנד. "אם הייתי בתפקיד כשהתוכנית עמדה על הפרק, הייתי בולם אותה", אמר אז שטרית לש'.

אבל אז אירע משהו. ב-2002 נפלו על שטרית השמים - סמי, אחיו ושותפו, שם קץ לחייו והשאיר אחריו חובות כבדים מאוד. זמן קצר לאחר האירוע הטרגי, לטענת ש', התקשר אליו אולמרט. "הוא ביקש ממני בתור יזם הולילנד לעזור לשטרית לצאת מהתסבוכת הכספית. אולמרט לחץ עלי ואמר שרק עלינו הוא סומך. הוא אמר שהוא ישלח אלי את שטרית ובאשר להתנגדויות שיש לו לפרויקט, אין לי מה לדאוג, וכי הוא ושטרית יסדירו הכל". ביומן האישי שניהל כתב ש' כך: "התקשרתי לאולמרט, אמרתי לו שאני וצ'רני מוכנים לעזור לשטרית ושלא ישכח מי מורח לו את הלחם, אולמרט אמר שיהיה בסדר". אולמרט הכחיש את הדברים בנחרצות. הוא אישר כי סייע לשטרית במצוקתו, כמו לרבים אחרים, ושידך בינו לבין איל ההון מוטי זיסר, שבשירותיו עובד שטרית עד עצם היום הזה.

שטרית הפך, על פי התשתית הראייתית שגיבשה המשטרה, למקדם הנמרץ של תוכנית הולילנד. הוא אישר בנייה של מאות יחידות דיור נוספות, קידם שינוי ייעוד של חלק נוסף בתוכנית ממלונאות למגורים וניצח על שורת הקלות משמעותית ליזמים. במקביל לפעולותיו אלה זכה שטרית לתשלומי שוחד בסכום של כ-1.5 מיליון שקל - מאות-אלפי שקלים זרמו לחשבונו האישי של שטרית, מאות-אלפים נוספים הופקדו במשרד האדריכלים של מהנדס העיר עבור עבודות החשודות כפיקטיביות, וסכומי כסף נוספים צנחו בחשבונו של אחיו של הארכיטקט. חלק מהכספים, כך על פי חומר הראיות בתיק, הגיעו מצ'רני, החלק הארי מקלנר. התעריף של שטרית, כך על פי החשד היה גבוה: 430,000 שקל עבור הגדלת יחידות הדיור למשל. "שטרית היה נוהג כל פעם להפתיע אותי עם בקשות ודרישות פתאומיות ויוצאות דופן, בעיקר בשנים 2003-2005, כאשר היה לו ברור שאני תלוי בו לחלוטין", סיפר ש' בעדותו. "הייתי אידיוט", אמר שטרית על היחסים המפוקפקים שפיתח עם האינטרסנט המובהק ש', אך הכחיש כי לקח שוחד וכי מי ששידך בינו ובין ש' היה אולמרט.

רמז לגיוסו של שטרית בידי לשכת אולמרט לטובת הולילנד נמצא בכל זאת ביומניה של שולה זקן. ב-2003 רשמה זקן לצד ציון פגישה עם ש' את המסר הבא: "הולילנד - שטרית עוזר לך".

שני אבות לבת אחת

"הוא נתן לי מתנות הוא נתן לי כסף... הוא קנה לי טבעת... יש לו הרבה מאוד כסף... הוא אמר לי: 'אף אחד לא יגיד לי אם אני יכול לתת לאהובה שלי מה שאני רוצה לתת'" (שולה זקן בחקירתה).

חוקר: "מה אהבת במיוחד אצל עד המדינה?"

זקן: "את האבהיות שלו".

חוקר: "מאביך, עליו השלום, קיבלת יחס חם ואהבה?"

זקן: "אין תחליף לאבא שלי".

חוקר: "אז באיזה מישור אבהי נזקקת לעד המדינה כאב?"

זקן: "כל אחד הוא אבא מכיוונים אחרים".

חוקר: "מאיזה כיוון עד המדינה שימש כדמות אב עבורך?"

זקן: "ההקשבה, בעיקר ההקשבה. איך אני אגיד את זה, והעצה הטובה".

חוקר: "מה את חושבת שעד המדינה אהב בך?"

זקן: "את החום שבי, את שמחת החיים שלי... את השובבות שלי".

באביב שעבר טסה שולה זקן, יד ימינו וראש לשכתו של אולמרט, ומי שליוותה אותו לאורך שנים רבות, לבקר חברים בארצות הברית. בעודה מבלה בחוף המערבי, פוצצו המשטרה והפרקליטות בקול נפץ גדול את פרשת הולילנד, שבמרכזה ש', אחד מחבריה הקרובים של זקן. זקן מתוארת על ידי חבריה כאשה טובת לב, פיקחית ונאמנה מאוד, וכאם אוהבת ומסורה לבניה. ההתקשרות שלה עם עטיני הכוח הוציאו מהאשה הזאת גם צדדים אחרים. בעוד הראיות בפרשת הולילנד נגד הפטרון אולמרט הן נסיבתיות, אלו שנגד זקן ישירות.

היא הכירה את ש' ב-94', כשהחל לקדם את מיזם הנדל"ן. "היא היתה הקול של ראש העיר", תיאר ש' את דמותה של מי שהיתה פעם האשה הכי חזקה בירושלים. "היתה לה השפעה מכרעת על המהלכים. אני יודע מניסיוני, שלא פעם מספיק היה שאדבר עם שולה כדי שהדברים ייעשו".

ב-97' רכשה זקן דירה גדולה בשכונת מלחה בירושלים. לצורך הרכישה היא לקחה משכנתה על סך 1,240,000 שקל וכעבור פחות משבועיים ביקשה להפחית את סכום המשכנתה ל-350 אלף בלבד. איך בדיוק קוצצה המשכנתה באופן קיצוני כל כך בזמן קצר כל כך? זקן לא ממש הצליחה להסביר לחוקרים. ש' זרק אלומת אור על השאלה המסתורית: הוא סיפר בעדותו כי העביר לזקן כ-400 אלף שקל לבקשתה למימון רכישת הדירה. זקן אישרה בחקירה כי קיבלה מש' כספים לצורך רכישת הדירה, אך לא זכרה את הסכומים המדויקים. "הצעתי להחזיר לו אך הוא לא רצה", אמרה לחוקרים והסבירה להם שבשביל ש' מתנות בסדר הגודל הזה הן כמו קניית מסטיק בזוקה לאדם רגיל. עד המדינה רכש גם ריהוט אלגנטי לדירה הטרייה של ראש הלשכה ובהמשך רכש עבורה ציור. "שולה ביקשה ממני לבוא איתה לחנות. אחרי שהיא בחרה, שילמתי עבור כל הריהוט", סיפר, וזקן אישרה את הדברים. כשבנה נכנס בברית משה וישראל, העניק ש' לזקן מתנה: "צ'ק אישי שלי על סך 10,000 שקל". "זה מתוך אהבה אלי", הסבירה זקן את ההמחאה השמנה.

במהלך החקירה צללו חוקרי הבנק אל חשבונות הבנק של זקן. שם, לצד המשכורת הנאה שקיבלה בשבתה בתפקידים ממלכתיים, מצאו החוקרים הפקדות כספים שמנות ומסתוריות מאוד, בעיקר במזומן.

חוקר: "ב-98' הפקדת בחשבונך 559,950 שקל במזומן בהעברות ובצ'קים, פרט למשכורות ולתשלומים שקיבלת בגין מכירת דירתך ברחוב רבקה. מה מקור הכסף המזומן וההעברות?"

זקן: "אין לי מושג".

חוקר: "ב-99' הפקדת בחשבונך 657,977 במזומן, העברות וצ'קים. מהיכן ההפקדות?"

זקן: "אין לי מושג".

חוקר: "ב-2002 הפקדת בחשבונך 171,010 במזומן בהעברות ובצ'קים. מה מקור הכסף?"

זקן: "אין לי מה להגיד. זה נראה לי הזוי".

בשלב הזה שואלים החוקרים את זקן על כספים בסכומים של מאות-אלפי שקלים שנמשכו מחשבונותיה. התשובות לא משתנות: אין לי מושג, לא יודעת, לא זוכרת.

סיגרים מפאריס ומלונדון

"באתי לשולה ללשכתה ופתאום היא זרקה שמה שהכי מתחשק לה עכשיו, זה תכשיט חדש. הבנתי את הרמז והבאתי לה תכשיט (מתוך עדותו של ש')".

היו אלה זוג עגילים שנקנו בחנות בכיכר המדינה בסכום של 2,700 דולר, אלא שזקן לא אהבה את העגילים והחליפה אותם בטבעת נוצצת. "שולה ידעה שמה שעומד מאחורי התכשיט, זה תודה על כל מה שהיא עושה או עשתה עבורי בעניין הולילנד. לכן גם לה זה היה ברור. לדעתי היא מבינה שזה עבור הולילנד, כפי שאני ראיתי את זה, או עבור דברים חדשים שהיא החלה לטפל בהם", סיפר ש' בעדותו. "קלנר התלוצץ איתי פעם ואמר שהוא מקווה שהדבר לא ייוודע לאשתי כדי שהיא לא תקבל רעיונות רעים לגבי הקשר שלי עם זקן". יצוין כי שניהם אמרו כי לא היה כל קשר אישי ביניהם.

זקן שאישרה כי קיבלה את העגילים היקרים, שימשה - על פי תיאורו הססגוני של ש' - כאשת הקשר בינו לאולמרט. "אולמרט אף פעם לא ליכלך את ידיו", סיפר ש'. "משמע, גם כשאולמרט ביקש ממני כסף אישית, הוא תמיד היה מבקש שאמסור את הכסף לשולה... אולמרט היה מקבל ממני רק דברים שהיה מבקש שאביא לו דוגמת סיגרים, שכל סיגר היה עולה 10-15 דולר ובקופסה היו תמיד 50 סיגרים. הייתי מביא אותם לאולמרט מפאריס או מלונדון".

בראש השנה 2002, כמה שבועות לפני שעזבה את עיריית ירושלים ועברה ביחד עם אולמרט למשרד התעשייה והמסחר, התקשרה זקן לש'. "היא מסרה לי שהיא זקוקה לכסף הזה לגמור כל מיני תשלומים שהיא התחייבה עליהם. לא שאלתי למי. היא ביקשה 45,000 שקל במזומן. דחוף. מאחר שהיו בידי 10,000 דולר שרכשתי לקראת נסיעה לחו"ל, שלחתי לה מיד את הכסף עם הנהג שלי".

"העברתי לשולה המון פעמים מעטפות", העיד נהגו האישי של ש'. "לא פתחתי אותן, אך הרגשתי שיש בהן כסף".

חוקר: "ש' טען בהודעותיו כי צילצלת אליו וביקשת ממנו באופן דחוף 45,000. מה תגובתך?"

זקן: "מה קרה? מה דחוף? הוא עבר לדום? לא נראה לי, שאני אבקש משהו דחוף, אלא אם כן תגידו לי מה קרה באותה תקופה, שאולי היה צריך להציל את העולם, אז אני אענה על זה".

במהלך החקירה התברר לחוקרים כי בתחילת 2003 הופקדו 50,000 שקל בהמחאות של ש' בחשבונה של זקן. ב-2004 העביר ש' לזקן חמש המחאות, כל אחת מהן על סך 20,000 שקל. הפעם, על פי החשד, ניתנה התשורה תמורת התגייסותה של לשכת אולמרט לטובת עסקי הנדל"ן של חברת "הזרע" שבה היה שותף קלנר. "שולה צילצלה אלי כמה ימים קודם לכן וביקשה שכשאני אבוא לאהוד, שאביא איתי חבילה. היא הדגישה שכמה שאני יכול, כי הם זקוקים באופן דחוף לכסף. הבאתי לה מספר המחאות". ההמחאות, כך התגלה בחקירה, הופקדו בחשבונות הבנק של אחותה ושל בניה של זקן, רועי ונדב.

חוקר: "החלטת לתת לרועי 40,000 שקל?"

זקן: "כן".

חוקר: "למה?"

זקן: "סתם".

חוקר:"למה לנדב 20,000 ולרועי 40,000?"

זקן: "בלי שום מחשבה".

אלא שבחקירה התברר כי זקן משכה את רוב הכספים בעצמה מהחשבונות ובמזומן. כך ניסתה, על פי החשד, בדרך חובבנית משהו, להסוות את תשלומי השוחד.

חוקר: "ש' טוען שהכסף הזה נועד לאולמרט".

זקן: "ש' נתן לי אותם כמתנה".

יום אחרי, התשובה של זקן משתנה מעט:

חוקר: "מדוע עשית את הפעולה הזאת באמצעות חשבון הבנק של אחותך וגיסך?"

זקן: "כי זה לא היה הכסף שלי, לכן לא הפקדתי אותו בחשבון שלי".

חוקר: "של מי היה הכסף?"

זקן: "אני לא זוכרת".

חודשים ספורים חלפו וש' שלח לזקן מכתב שכותרתו "אישי" ובו הודיע לה ששלח לה 150,000 שקל. "מקווה שאת סוף-סוף מרוצה", כתב לה.

"אני לא זוכרת שקיבלתי ממנו 150,000", הגיבה זקן.

מאז התרגשו עליה החקירות והמשפטים זקן מתחזקת באמונתה. היא עושה שיעורי תורה בביתה, שבאחד מהם השתתף אריה דרעי, ומקפידה על השבת. ביושבה על ספסל הנאשמים במשפט המתנהל נגדה בבית המשפט המחוזי בירושלים היא נוהגת לקרוא פרקי תהילים. חבריה מספרים כי היא שרויה במצב רוח קשה מאוד. היא פתחה חברה חדשה שדרכה היא מנסה לקדם יוזמות תיווך שונות, ללא הצלחה כבירה. חבריה הקימו עבורה עמותה לגיוס כספים להגנה המשפטית היקרה שהיא מקבלת מעו"ד מיכה פטמן.

סוגיית מימון ההגנה המשפטית הזאת עלתה גם היא במסגרת חקירת פרשת הולילנד. בסריקות קפדניות שערכו החוקרים בחשבונות בני משפחתה של זקן התברר כי גם בעת האחרונה נחתו בחשבונות של אחד מבניה מאות-אלפי שקלים מחו"ל. בין השאר קיבלה זקן מאיל ההון דניאל אברהמס, תרומה של 50 אלף דולר שהופקדה בחשבון של בנה. עשרות-אלפי דולרים נוספים הגיעו משווייץ. זקן טענה בחקירתה כי הכספים עברו לחשבון בנה לאחר שבחשבונה הפרטי היתה "חסימה... חשבנו שהמשטרה יושבת על החשבונות".

לא היו הרבה מחלוקות תהומיות בין הגרסה של ש' לזו של זקן לגבי העובדות. הפרשנות היא שעשתה את ההבדל. נקודה אחת בכל זאת בגרסתו של עד המדינה זכתה להכחשה גורפת של זקן. זה קרה כשעומתה עם טענתו של ש' שסיפר כי קנה לזקן נעליים. "ש' לא קנה לי נעליים", אמרה זקן בביטחון. "לא קונים לי נעליים, זו אמונה תפלה אצלי".

באחת מחקירותיה נשאלה זקן אם נכון כי ש' העביר לה כספים גם באמצעות אדם בשם מאיר רבין. "ש' העביר לי לבד", פסקה זקן.

ואנונו מבקש לדבר איתך

"יש חרא... אני לא אומר לך שאין חרא. הרי אמרתי לך, יש חרא ואני הולך, ולא אכפת לי לאכול אותו כדי להגן על החברים שלי. בטח יש חרא, אז מה? זה היה אינטרס לקדם, להרוויח כסף, אז הרוויחו, אז עשו קצת חרא, אז מה?!"

את הפואטיקה הזאת השמיע בשלהי שנת 2009 מאיר רבין, איש עסקים ועסקן פוליטי בעל קשרים בליכוד ובש"ס, בשיחה סוערת שניהל עם פרקליטו של ש', עו"ד אמנון יצחקניא. במשך 13 שנה עבד רבין (43), חרדי שמתגורר בבני ברק, במחיצתו של ש'. היו ביניהם יחסים הרמוניים. "מאוד אהבתי, ואני עדיין אוהב מאוד, את רבין", סיפר ש' בעדותו במשטרה. "עד עצם היום הזה אני רואה בו את הבן שלא היה לי. גם הוא ראה בי אבא שני. צר לי שאני צריך למסור את העדות, ואני שוב מייחל לכך שניתן יהיה למצוא איתו הסדר כלשהו של שיתוף פעולה כדי שלא יהפוך לנאשם".

לעסקן החרדי רבין, מכוכביה הראשיים של פרשת הולילנד, היו מספר יתרונות בולטים: נאמנות, מחשבה מהירה ורשת קשרים בממלכה. בספר הטלפונים שלו היו מספרי הטלפון האישיים של צחי הנגבי, הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי. אחיו שימש כמזכיר תנועת ש"ס. אביו פנחס הוא אב בית הדין הרבני בתל אביב, תפקיד המקביל לשופט.

דודו הנערץ היה ראש מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, שמילא לפני כן שורת תפקידים בכירים בשירות הציבורי: מנכ"ל משרד הפנים והתשתיות ומנכ"ל עיריית ירושלים. ש' טען בחקירתו כי אפרתי התגייס לסייע לכמה מהמיזמים שהוא ורבין קידמו, כמו גם פקידי מדינה אחרים שרבין הכיר היטב. "עיקר תפקידו של רבין אצלי לאחר שנוצרה בינינו כימיה ואמון מוחלט שלי בו, היה בביצוע תשלומים עבורי לגורמים שונים בין מקבלי השוחד", סיפר ש' לחוקרים.

ש' היה נותן לרבין המחאות פתוחות וזה היה פורט אותן למזומנים ומעביר אותם על פי החשד לשלל מקבלי השוחד. סכומי הפריטה למזומנים היו פנטסטיים: בעל צ'יינג' מבני ברק שהעיד בחקירה סיפר כי רבין פרט אצלו בשנים האחרונות יותר מ-11 מיליון למזומן.

עד כמה היו היחסים בין ש' לרבין קרובים יעיד הסיפור הבא: בעדותו חשף ש' כי רבין שימש לכאורה כמתווך לשוחד בינו ובין בכיר מאוד ברשות המסים, דוד ואנונו, ראש היחידה הארצית לחקירות ומודיעין, שהואשם לאחרונה ובעקבות עדותו של ש' בקבלת שוחד במספר מקרים. ב-2005 החל פקיד שומה כפר סבא בבדיקת חברותיו של ש', בדיקה שגררה ויכוח על סכומי הכסף שש' צריך לשלם לרשויות ושעוררה אצלו חרדה. "התעורר בי פחד שהם עלולים בשלב זה או אחר לעלות על תשלומי השוחד שנעשו", סיפר ש' בחקירה. "בשלב זה נכנסתי למצב רוח איום כי גם נפלה עלי מחלתו של אדם הקרוב לי מאוד; הייתי אובד עצות ואף היו לי מחשבות אובדניות עד שבוקר אחד הודיע לי מאיר רבין שהוא מצא פתרון - הוא מכיר טוב מאוד מקורב לאיש בכיר ביותר ברשות המסים". הבכיר הוא, כאמור, ואנונו. "רבין נפגש איתו. הוא מסר לי שהוא סיכם עם אותו פקיד שייתן לו 50,000 דולר".

חלף זמן קצר וש' קיבל בשורה משמחת: "רואה החשבון שלי זומן למשרדי מס ההכנסה בכפר סבא וחתם על הסכם פשרה, קיבלנו פריסה של החוב. מסרתי לרבין ארבע המחאות פתוחות, כל אחת על סך 50,000 שקל, עבור ואנונו. למחרת בבוקר קיבלתי טלפון מרבין שאמר לי: 'מישהו רוצה לדבר איתך'. רבין העביר לי את הטלפון ואז אמר לי ואנונו: 'תודה. אתה בין הבודדים שמקיימים וגם מבטיחים'".

בחודשים שקדמו לחקירה המסעירה הפציר רבין בש' שלא יפנה למשטרה. "הוא ביקש ממני לא לפתוח את תיבת הפנדורה", סיפר ש' בעדותו. ש', מצדו, הפציר ברבין לחבור אליו ולשמש כעד מדינה. זו היתה בקשה חסרת סיכוי. חודשים ספורים לפני שש' חצה את הרוביקון והחל להעיד, נפגש רבין עם פרקליטו של ש' במשרדו של האחרון. השיחה ביניהם שהוקלטה בחשאי מתפרסמת כאן לראשונה.

בתחילת השיחה אמר רבין לפרקליט: "אני אוהב את ש' אהבת נפש. אבל אי אפשר יהיה להוכיח שום דבר בחיים".

עו"ד יצחקניא: "ש' אמר לי שתסכים להעיד".

רבין: "תגיד, אתה מעלה בדעתך שאני אהיה עד מדינה?! אני, בור ששותים ממנו מים, לא אזרוק אבן לתוכו בחיים. מה אני צריך מעמד של עד מדינה?"

עו"ד יצחקניא: "מה זאת אומרת מה אתה צריך? כי המעשים האלה הם פסולים".

רבין: "אני מכחיש כל קשר למעשים, שומר על זכות השתיקה. לא מדבר מילה. אני שואל אותך שאלה: אם אני עשיתי איתך דיל, אני אקבור אותך? אני לא קובר אף אחד".

במשך כל השיחה כפר רבין באפשרותו של ש' להפליל כל מאן דהוא בפרשה.

רבין: "אני אומר לך - אין שום הוכחות. אף אחד לא קיבל צ'קים ביד".

עו"ד יצחקניא: "אז הכל היה במזומן".

רבין: "הכל על בסיס מזומן. היחיד שיכול לדעת איפה הצ'קים נפדו זה רק אני. אני מכיר את כל התרגילים של ש'".

יצחקניא: "אתה פרטת את כל הצ'קים?"

רבין: "98 אחוז".

בהמשך השיחה אמר עו"ד יצחקניא לרבין כי מכיוון שצ'רני לא מוכן לשלם לש' את המיליונים המגיעים לו, "ש' יגיש תביעה. בשביל לתבוע הוא צריך הגנה קודם כל. הוא לא מתכוון לשים את הראש שלו, ולכן אני מתכוון לפנות לפרקליט המדינה ולספר לו הכל. להגיע איתם לעסקת טיעון מראש".

רבין: "חצי או שלושה רבעים מהדברים פה (בכתב התביעה) לא אמת".

יצחקניא: "אני רואה מסמכים כתובים ואני רואה חשבונות ואני רואה צ'קים ואני רואה ספחים ותשלומים".

רבין: "אני יכול להוכיח לאן כל צ'ק הלך. אני לא אתן לאנשים ליפול. יש פה אנשים שאין לי קשר אליהם. ראש הממשלה לא מעניין אותי. חברים שלי - אף אחד לא יקרה לו ככה. אעמוד כמו אריה. חומה בצורה. ראש ממשלה לא קיבל ממנו בחיים צ'ק או מזומן".

יצחקניא: "זה שולה (זקן)".

רבין: "שולה קיבלה".

בהמשך השיחה מזכירים השניים את הלל צ'רני. רבין הרעיף על צ'רני שבחים וטען כי הוא לא ידע על תשלומים רבים שהעביר ש' ביוזמתו. אולם במשך השיחה הוא אומר את המשפט הבא: "הלל ידע שמשלמים כסף".

יצחקניא: "נכון".

רבין: "נכון, אנחנו לא מטומטמים, הלל ידע שמשלמים כסף".

עכשיו התפנו השניים לעסוק בעניינו של אביגדור קלנר.

רבין: "אתה חושב שאביגדור לא ייפגע? אביגדור עשה עם ש' פי מיליון משהוא עשה עם הלל, על מה אתה מדבר?"

יצחקניא: "או שהכל נעשה כדין, אין שוחד ואין כלום, או שבאמת יש חרא וכולם ייפגעו".

רבין: "יש חרא. אני לא אומר לך שאין חרא, הרי אמרתי לך: יש חרא ואני הולך ולא אכפת לי לאכול אותו כדי להגן על החברים שלי. בטח יש חרא, אז מה? זה היה אינטרס לקדם, להרוויח כסף. אז הרוויחו, אז עשו קצת חרא, אז מה?!"

בסוף השיחה ניסה עו"ד יצחקניא להבין שוב אם רבין מתכוון לשתף פעולה בעתיד עם המשטרה. "זה מנוגד לכל עקרונות החיים שלי, זה כמו שתגיד לי עכשיו בוא תאכל חזיר", השיב העסקן בנחרצות. "זה כמו שתגיד לי בוא תתנצר, חס וחלילה".

המשך הכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו