בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשה בשבוע | תנ"ך עכשיו

דינה הוכמן, מורה לתנ"ך בתיכון בתל אביב, בשבוע שבו מתכוננים התלמידים לבגרות על ספר הספרים

תגובות

בשעה שאתם קוראים את הטקסט הזה, אלפי תלמידי תיכון ספונים בבתיהם ולומדים לבחינת הבגרות בתנ"ך שתתקיים ביום ראשון. גם תלמידיה של דינה הוכמן מבית הספר עירוני ד' בצפון תל אביב יושבים כעת כשספר התנ"ך מונח לפניהם - בגרסה המודפסת או האינטרנטית - ומבארים פסוקים סתומים. ביום חמישי שעבר הם נבחנו בספרות. ביום שני השבוע - בבחינת המתכונת באזרחות. למזלם, לבגרות בתנ"ך הם דווקא לא נדרשים לשנן טקסטים.

הפגישה עם דינה מתקיימת בחדר המורים. ההמולה סביב מקשה על קיום שיחה תרבותית. "אנטיגונה היא גיבורה טרגית", צועקת מורה, שלא מסתירה את התרגשותה מהבחינה בספרות. שיחתנו מופרעת כשמתברר שאחד מתלמידיה של הוכמן, שהיא גם מחנכת, לא הגיע למבחן. המורים במאה ה-21 כבר לא כותבים מכתב להורים, הם שולחים מיסרון. "איפה אתה?" היא שואלת מעל צג הטלפון הנייד. עד לסיום הראיון לא התקבלה תשובה.

אבל עכשיו המוקד עובר לתנ"ך, הממלכה של הוכמן. כמעט 30 שנה היא מלמדת את המקצוע הזה, רובן בעירוני ד'. "היום הבחינה דורשת יותר הבנה מידע", היא אומרת. "כשאני למדתי, הייתי צריכה לעמוד בכיתה ולדקלם טקסטים בעל פה. היום התלמידים שלי בשוק מזה. אני, לעומת זאת, לא דורשת מהם לדעת טקסטים, פשוט כי לא צריך את זה בבגרות. אבל זה היה כל כך מזמן", היא מוסיפה, ורומזת לכך שאין זמן להתרפק על העבר. "צריך להספיק את החומר, זה מלחיץ. אני כמעט לא יכולה לשלב בתיכון את החלקים היצירתיים של המקצוע. יש רצוי ויש מצוי". שלוש כיתות היא מכינה עכשיו לבגרות. כ-110 תלמידים.

למרות המגבלות, מנסה הוכמן לצקת ערך מוסף בשיעורי התנ"ך. "אני אוהבת לצאת מהתנ"ך לדיון אקטואלי בהשלכות האפשריות של ימינו. לבחון את הערכים שלו. למשל, כשיש ביקורת על השלטון", היא מסבירה. כמורה חילונית לתנ"ך, היא מסרבת לגלות לתלמידים אם היא מאמינה באלוהים. "אני אומרת להם שזו שאלה אישית. הגישה הלימודית שלי היא מחקרית, ביקורת המקרא", היא מסבירה. על שאלות אחרות היא משיבה בחפץ לב. "זה הכיף שבשיעור. כשתלמידים מציעים פרשנויות אחרות לטקסטים. זה מעשיר ומשמח אותי".

בשנה הבאה יוכנסו שינויים למבנה הבחינה. תלמידים לא יידרשו עוד להשוות טקסטים מהתנ"ך לטקסטים חוץ-מקראיים. "צר לי על כך, כי אני חושבת שחשוב לדעת מאיפה צמחה התרבות הישראלית בעיניים מחקריות", אומרת הוכמן. אבל על השינוי השני היא מברכת: מהשנה הבאה ישובו התלמידים להיבחן על סיפורי האבות - אברהם, יצחק ויעקב. השינוי השלישי הוא הכנסת ספרות החוכמה: משלי, איוב וקהלת - כחלק חובה בתוכנית הלימודים. "זה מזמן חשיבה על החיים, ממש פילוסופיה", אומרת הוכמן. מורים אחרים, מנגד, הזהירו אותה שהחומר הזה עלול להיות "מסוכן", לא פחות, לחלק מהתלמידים. "זה נושא רגיש, תלוי על איזו קרקע הוא נופל", היא אומרת. *



הוכמן בבית הספר עירוני ד' בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו