בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהות שבתחרות

לא משנה אם מדובר בנגינה על פסנתר או במשחק על פארקט, אסנס (מהות באנגלית) קרסון רוצה להיות הטובה ביותר. כדי להוכיח את זה, צריכה הגארדית לעשות מה שאף אחת לא הצליחה לפניה - להביא אליפות WNBA לניו יורק

תגובות

לוס אנג'לס ספארקס - ניו יורק ליברטי | רביעי, 05:00, ESPN

כשלסטייסי רובינסון ולג'וזף קרסון נולדה ב-1986 בפטרסון שבניו ג'רזי בת, הם ידעו ששם רגיל לא יספיק. הם פיתחו תקוות וציפיות גדולות מהתינוקת החדשה כבר ברגע שנולדה. התחושה שלהם רמזה שמדובר בילדה מיוחדת, נדירה, שתחייה את החיים בצורה מפוארת. הם בחרו ב-Essence - תמצית, מהות, עיקר - וכמה שהם צדקו.

לצד הצלחתה על מגרש הכדורסל, חוותה אסנס קרסון בת ה-24 רגעים נפלאים, רגעי שפל, מוות, הישגיות ובעיקר הרבה מאוד מוסיקה, שהשאירה אותה שפויה. את רוב ילדותה העבירה בבית סבתה, בטי קופר, משום שהוריה עבדו במשמרות כפולות - האם כפקידה במחסן והאב כמורה. בשעות היום לימדה אותה סבתה לנגן על פסנתר, בעוד שאת זמן האיכות עם אבא בערבים היתה מעבירה במגרש הכדורסל.

קרסון (בלבן) קולעת, מנהיגה ומתלהבת העונה אפילו יותר מהרגיל. "אנחנו יודעות מה אנחנו שוות ומה אנחנו מסוגלות לעשות" (תצלום: גטי אימג'ס )

ג'וזף, שחקן מכללות בעבר, לקח את אסנס כל ערב לסשן זריקות שארך שעות, והשניים לא עזבו את המגרש עד שהיו מרוצים מהתוצאות. את פירות ההשקעה הוא לא זכה לראות, לאחר שמת ממחלה ניוונית כשהיתה בת 11 בלבד. לצערה של קרסון היא חוותה עוד מספר אירועים דומים, כשאיבדה את סבה ב-2004 ושנה לאחר מכן את סבתה האהובה. "אסנס מעולם לא בכתה בהלוויות", משחזרת אמה, "זה משהו שמאפיין אותה. היא מראה רגש רק כשהיא מתיישבת ליד פסנתר ומנגנת".

הסונטה למכללה

את גיל הבגרות העבירה קרסון בשני מקומות במקביל. בתיכון איסט סייד היא כיכבה על הפארקט עד שהורים של ילדות אחרות באו לבקש חתימה ממי שמביאה לאזור כל כך הרבה כבוד, זכתה באליפות ארה"ב בריצת 400 מטר לגילה ונבחרה לאולסטאר הארצי בכדורעף. לאחר מכן היא עברה לתיכון רוזה פארקס למצטיינים באמנויות, שם השלימה את לימודיה הרגילים לצד לימודי מוסיקה.

התחרותיות שלה לא נגמרת רק במגרשי הספורט. קרסון, שכבר ידעה אז לנגן על פסנתר ועל סקסופון, נכנסה לעימות ישיר עם בן כיתתה, שהתרברב כי הוא מוסיקאי מוכשר ומגוון ממנה. כשהחופש הגדול נגמר, חזרה קרסון כשהיא יודעת לנגן גם על גיטרה בס.

אך למרות האהבה למוסיקה, החליטה קרסון שהיא בוחרת בכדורסל, והמכללות הטובות ביותר החלו לעמוד בתור. אך רק למאמנת של אוניברסיטת רטגרס היה את הטריק הנכון בשרוול. "שמעתי שאת מנגנת על פסנתר, האמת היא שגם אני", אמרה ויויאן סטרינגר לקרסון במהלך מחנה אימונים בקיץ 2002, "בביקור הרשמי שלך במכללה שלנו בשנה הבאה אנגן לך את החלק הראשון בסונטה מונלייט של בטהובן. אם אחמיץ תו אחד, את לא חייבת לשקול לבוא לשחק פה. אבל אם אנגן את זה באופן מושלם, תסכימי להיות חלק מהמכללה?". קרסון אמרה כן, וסטרינגר נבהלה. היא רצה לחנות לקנות את היצירה והחלה במלאכה. היא ניגנה קטע דומה בכיתה ד', אך מאז עבר הרבה מאוד זמן. כך, בין אימון למשחק, התאמנה סטרינגר חמש שעות בשבוע במשך שנה רק על מנת שתוכל להנחית את הגארדית המבטיחה. כשנפגשו אחרי שנה, התיישבה סטרינגר ליד הפסנתר וניגנה את הסונטה ללא רבב.

"הייתי חייבת לעשות משהו נואש", הודתה המאמנת לאחר מכן. "כמובן שחתמתי שם בסוף", סיפרה קרסון על החוויה הייחודית, "לא היה לי מושג שהאישה הכל כך עסוקה הזו רצתה אותי בצורה כל כך נואשת".

הגארדית, שמתנשאת לגובה 1.83 מטר ושיחקה באותה תקופה כמעט בכל תפקיד במגרש, הצדיקה לחלוטין את המאמצים הגדולים שהשקיעה בה המכללה, והובילה אותה בעונת 2006/7 עד לגמר. בעקבות ההפסד באותו משחק, פרצה סערה גדולה כששדרן רדיו מקומי כינה את בנות רטגרס "חבורה של זונות מטומטמות". למחרת הועברה בשידור ישיר ב-CNN מסיבת עיתונאים מיוחדת, והיתה זו קרסון שנבחרה להגן על חברותיה. "זה היה נחוץ שהיא תדבר", סיפרה סטרינגר, "היא היתה מחושבת, מלאת תבונה, בעלת השקפת עולם ברורה ורהוטה. אפשר היה לחשוב שהיא עושה את זה שנים".

ולא שזה היה הרגע הקשה ביותר באותה שנה עבור קרסון. רגע לפני משחק יוקרתי נגד דיוק, שהוקדש למלחמה בסרטן, גילתה השחקנית שאמה חלתה בסרטן השד. קרסון לא סיפרה כלום לחברותיה, עלתה למגרש וקלעה רק שתי נקודות בהפסד 45-85, אחד הגדולים והמשפילים בתולדות המכללה. לאחר טיפולים ארוכים הצליחה האם להחלים מהמחלה, וקרסון סיימה את המכללה כשהיא נבחרת פעמיים ברציפות לשחקנית ההגנה של השנה וזומנה לייצג את ארה"ב באליפות העולם עד גיל 21.

קבוצה קל"ב

בדראפט ה-WNBA ב-2008 נבחרה קרסון במקום השמיני על ידי ניו יורק ליברטי. "תמיד עוצרים את הנשימה לפני בחירות כאלה", סיפרה נשיאת המועדון, קרול בלז'ובסקי, "כשוושינגטון בחרה שחקנית גבוהה, כולנו צעקנו 'יש!' כי ידענו שהשידוך עם אסנס, שרצתה לשחק קרוב לבית, היה משהו ששני הצדדים רצו שיקרה".

אז אולי קרסון קיבלה קבוצה קל"ב, אך במהלך שלוש העונות שלה בתפוח הגדול הגיעו הליברטי רק עד גמר המזרח, ולא מימשו את הפוטנציאל שצפה להם הגעה לגמר ואולי אף אליפות. גם הדרך של קרסון היתה מרובת טלטלות. היא אמנם פתחה ב-64 מתוך 68 המשחקים בשתי העונות הראשונות שלה בליגה, אך הפגינה יכולת לא יציבה. ראשי הליברטי ראו זאת, והנחיתו בעונה שעברה בטרייד את הקומבו-גארדית קאפי פונדקסטר ואת הגארדית ניקול פאואל. קרסון נקברה במעמקי הספסל.

כשכבר קיבלה קרדיט, קרסון ידעה מה לעשות אתו. כך, למשל, עלתה בעונה שעברה מהספסל במשחק הראשון בסדרת הפלייאוף נגד אינדיאנה וקלעה 17 נקודות בדרך לניצחון חשוב. "הייתי חייבת לקחת קצת זמן, לא להילחץ ולהישאר חיובית", היא משחזרת, "ידעתי שיום אחד יקראו לי, ולא משנה מה הסיטואציה - אני חייבת להיות מוכנה".

את העונה הנוכחית פתחה קרסון, שכבר הספיקה לשחק במקומות כמו איטליה ולטביה, בסערה. הליברטי, ששוב נחשבות מועמדות לתואר, פתחו עם מאזן פושר של 2-2, אך קיבלו הקיץ קרסון אחרת: קולעת, מנהיגה ומתלהבת אפילו יותר מהרגיל. בארבעת המשחקים הראשונים העונה העמידה הגארדית ממוצעי שיא של 15.8 נקודות, 4 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות למשחק. במידה שהיכולת הזו תישמר, המטרה ברורה - להשאיר אבק לפייבוריטית סיאטל בדרך לאליפות ראשונה בתולדות הקבוצה מניו יורק.

"אמנם הפסדנו שני משחקי בית, אבל אנחנו יודעות מה אנחנו שוות ומה אנחנו מסוגלות לעשות", מצהירה קרסון, "אנחנו חייבות לשמור על ריכוז ולהמשיך לעבוד קשה. רק ככה נוכל להגשים את החלום שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו