בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשה בשבוע | הסופרת דקלה קידר חוזרת לפנטזיה

הסופרת דקלה קידר, בשבוע שבו תנדוד בין ירידי שבוע הספר בארץ

תגובות

כדאי להיזהר מפגישות עם סופרים. אם במקרה למדת אתם בתיכון, כמו שקרה לי עם דקלה קידר, את עלולה למצוא את עצמך מופיעה ברבות הימים כדמות באחד מספריהם. ואם סתם פוגשים אותם בשבוע הספר, כשהם מוכנים לחתום על עותק של ספרם ואולי להחליף כמה מלים, תמיד יש אפשרות שהאדם שמאחורי המלים יהיה מאכזב, לא מעניין או לא נחמד, לעומת היצירה שאהבנו.

אבל מתברר שבני הנוער חוששים פחות מהמבוגרים. קידר, שספרה השני לנוער, "משהו פשוט מסובך" - המשך עלילות הנערה שלומצי מספרה הראשון "שלומצי כותבת יומן" - ראה אור לפני כמה שבועות בהוצאת ידיעות ספרים, אוהבת את המפגשים עם הקוראים והקוראות הצעירים, ומספרת שזה שונה מאוד ממפגש עם קוראים מבוגרים. "כשהוצאתי ספר למבוגרים עמדתי ארבע שעות בדוכן והתפללתי שמישהו יעצור ויתעניין. מבוגרים הם יותר חשדניים, יש להם פאסון. הרגשתי שאני בבסטה אינטלקטואלית. הנוער הוא קהל הרבה יותר נלהב. הם באים עם שאלות ספציפיות ולא מתביישים להופיע עם עותק מרוט, מלא סימונים ודברים שהם כתבו, שהעבירו מאחד לשני. זה מרגש אותי".

לקידר מתוכנן בשבוע הספר הזה סיבוב אינטנסיבי למדי: ירושלים, חיפה, באר שבע, תל אביב, כפר סבא ורמת גן. הקוראים הצעירים, במקרה זה בעיקר קוראות, לפעמים כועסים עליה. למה לא באת לאשקלון? ומה עם רעננה? "הרבה פעמים מתנהגים כאילו אני היא שלומצי. הם באים לפגוש אותה, בעצם. כל מפגש מתנהל אחרת. לפעמים זו רק החלפת מבטים מבוישת, לפעמים הם מבקשים שאכתוב להם משהו מיוחד; לעתים יש הרגשה של מפגש משפחתי. הם מכירים את שלומצי, לפעמים טוב ממני. מדברים עליה כמו על אדם חי".

את הספר מקדישה קידר "לכל מי שאומרים לו שזו התקופה הכי יפה בחיים". היא יודעת שהקוראים שלה מבינים בדיוק על מה היא מדברת, ולכן כמה מהם פונים אליה ומבקשים עזרה, רוצים לדעת מה שלומצי היתה עושה אילו נקלעה למצב דומה. "הגיל הזה לא הולך בקלות, אבל אני חושבת שהנערות שאני פוגשת היום הן הרבה יותר בריאות וחסינות נפשית ממה שהיינו אנחנו. אני אוהבת לכתוב מזווית של נערה כי זה גיל נורא דינמי, סוער, בלתי מפוענח. מלא שאלות והבטחות. מלא הורמונים ותשוקה והמון רגשות קיצוניים שהם לגיטימיים פשוט כי את בגיל הזה. אחר כך את לא יכולה להרשות לעצמך לעשות סצינות. זה נהיה לא חינני. בכתיבה אני יכולה לאפשר לעצמי להיות שם, זו הפנטזיה האולטימטיבית. להתאהב עד הסוף, להתנפץ לרסיסים, לאבד אמונה בצורה טוטלית ולהתאכזב עד הסוף".

שבוע הספר הוא גם ההזדמנות לבדוק אם הצליחה הכניסה לעורה של נערה מתבגרת. קידר טוענת שהיא לא עושה מאמץ סגנוני מיוחד להתאים את הכתיבה לבני הנעורים. העולם הוא שמכתיב מיהו קהל הקוראים. "עצם המיקום של שלומצי בתיכון, בחיי נעורים, במסגרת משפחתית - זה מה שהופך את זה לספר לבני נוער. עד לרגע שזה יוצא אני בכלל לא יודעת אם זה עובד או לא. גיליתי שככל שאני מתקרבת לחיים שלי ולאמת שלי ולחולשות שלי, כך זה מדבר ליותר אנשים. הדבר היחיד שעשיתי לפני הפרסום הוא לתת לשלוש קוראות צעירות לבדוק שהסלנג שאני משתמשת בו בסדר, שאני לא יוצאת דודה".



קידר בשבוע הספר בירושלים. ''הקוראים מכירים את שלומצי, לפעמים טוב ממני''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו