בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ווייטנאם: סכסוך גבול ימי עם סין

ים סין הדרומי הוא זירת סכסוך טריטוריאלי מתמשך. והפעם: בין סין לווייטנאם

תגובות

סין וארצות הברית הן נותנות הטון בקביעת המצב הביטחוני באסיה ובאוקיינוס השקט. אשתקד, בוועידה שנתית בסינגפור, התלונן שר ההגנה האמריקאי רוברט גייטס על השחצנות הסינית, בעוד בכיר סיני רטן שארה"ב "מתייחסת לסין כאילו היתה אויב". לוועידה השנה, שהחלה ב-4 ביוני, בא גייטס, ערב פרישתו, במצב רוח חיובי ושיבח את השיפור ביחסי סין-ארה"ב. עמיתו הסיני, ליאנג גואנגלי, הרעיף שבחים על שיתוף הפעולה עם וושינגטון.

אבל לשינוי הנימה אין בינתיים מקבילה בדמות פתרונות לסכסוכים האזוריים הרוחשים מתחת לפני השטח. הדאגות הגדולות הן טייוואן, חצי האי הקוריאני והסוגיה שעולה שוב ושוב בדרום-מזרח אסיה: ים סין הדרומי. בעניין זה, גדלים הסיכונים שינבעו מאי-מציאת פתרון לתביעות טריטוריאליות חופפות.

בנוסף לדגה עשירה, סבורים שים סין הדרומי עתיר נפט וגז - הוא אולי אף "המפרץ הפרסי הבא". כל המדינות התובעות חלקים באוצר הזה פיתחו מאוד את צייהן.

ארה"ב, שאינה מעורבת ישירות בסכסוך, הכריזה ששמירת חופש השיט היא "אינטרס לאומי". מ-74 אלף הספינות שעברו אשתקד במצרי מלאקה (בין מלזיה לאינדונזיה), שהובילו כשליש מהסחורות הימיות בעולם, הרוב הפליגו גם בים סין הדרומי. אין כרגע איום מיידי על הסחר, אבל ארה"ב רוצה להמשיך להיות מעצמה באזור, אמר גייטס. מדינות דרום-מזרח אסיה, החוששות תמיד מכוונות סין, מקוות שארה"ב מתכוונת לכך.

אבל יש סיכוי רב יותר להתנגשויות בין סין למדינות קטנות יותר, התובעות חלקים מהים, מאשר לסכסוך אמריקאי-סיני. טייוואן, שנקראת עדיין "הרפובליקה של סין", תומכת דווקא בדרישת בייג'ינג, המתבססת על מפה מ-1940, שכל הים שייך לסין. תביעה זו מתעלמת מאמנת האו"ם מ-1982 על חוקי הים. התקיפה ביותר מהמדינות האחרות היא וייטנאם, הטוענת לריבונות על איי פראסל בחלק הצפוני של הים, שסין סילקה אותה מהם ב-1974, ועל איי ספרטלי הדרומיים יותר (לפיליפינים, למלזיה ולברוניי יש תביעות חלקיות עליהם).

בשבועיים האחרונים הפגינו נגד סין מאות אנשים בעריה המרכזיות של וייטנאם, האנוי והו צ'י מין סיטי. ההפגנות החלו לאחר תקרית בסוף מאי, שבה ספינות סיור סיניות חתכו את כבלי אונייה וייטנאמית שחיפשה נפט וגז (בתגובה יצא השבוע הצי הווייטנאמי לתמרונים בים סין הדרומי, מהלך שגרר גינוי סיני).

ב-2002 חתמו סין ועשר החברות בארגון מדינות דרום-מזרח על "קוד התנהגות" להפחתת החיכוכים בים. האופטימיים מצביעים על האיפוק שגילו הצדדים מאז, בכך שנמנעו מלכבוש איים וצוקים לא מיושבים בים, אף שביצרו מקומות שבהם כבר היתה להם נוכחות.

אבל התנהגות סין אינה מעוררת אמון. יחד עם תקרית הספינה הווייטנאמית, דיווחו הפיליפינים כי ספינות סיניות פרקו חומרי בנייה בשונית לא מיושבת, המכונה "איימי דאגלס בנק", השוכנת באזור שהיא תובעת, כנראה כדי לבנות אתר קידוח. אם זה אכן כך, הצעד עלול לחבל בהישג הגדול היחיד של האמנה. אפילו לא תבנה סין על השונית, הדעה הרווחת היא שהיא תדחוק את המדינות בעלות התביעות בים, בזו אחר זו. הראשונה תהיה מן הסתם הפיליפינים, אחת החלשות שבהן. *



צבא וייטנאם באימון הפגנתי, השבוע. הפגנות נגד סין בהאנוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו