בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טורקיה: ראש ממשלת טורקיה ארדואן, מתכנן מתיחת פנים למדינתו

ראש ממשלת טורקיה ינצל את המנדט המחודש שקיבל לשינוי שיטת הממשל ולחיזוק מעמדה של ארצו

2תגובות

ממשלת טורקיה רג'פ טייפ ארדואן יודע איך לשחק את המשחק. הוא היה כדורגלן רב עוצמה זמן רב לפני שהפך לפוליטיקאי רב עוצמה. אבל רק מעטים מחוץ לטורקיה זוכרים שבין שתי הקריירות ישב ארדואן ארבעה חודשים בכלא הטורקי. הוא הורשע בהפרה של הכמאליזם, אחד החוקים המקודשים ביותר בטורקיה החילונית שייסד מוסטפא כמאל אתא-טורק, "אבי הטורקים".

בדצמבר 1997, כשהיה ראש עיריית איסטנבול, העיר המאוכלסת במדינה, דיקלם ארדואן פואמה באסיפה בעיר סירית. בפואמה התייחס למסגדים כ"בסיסינו, כיפותינו וקסדותינו, צריחי הכידון ונאמנות חיילינו". אף שהפואמה הותרה לפרסום, נכלא ארדואן ופוטר מתפקידו. המפלגה שהיה חבר בה, מפלגת "הרווחה" הפרו-איסלאמית, הוחרמה ופעילותה נאסרה.

יותר משנועד המאסר להגן על מורשת אתא-טורק, הוא נועד להשתיק את ארדואן ועמיתיו למפלגה. כאישיות פופולרית בקרב האליטה הלא-צבאית, הוא היווה איום לממסד החילוני של המדינה. טבעי שרצו להרחיק אותו. נראה שההיסטוריה יכולה להיות אירונית.

ארדואן יצא מהכלא נחוש יותר. יחד עם עמיתיו במפלגת "הרווחה" המוחרמת ייסד מפלגה איסלאמית חדשה, "הצדק והפיתוח" (AK). בבחירות ב-2002 זכתה המפלגה החדשה ב-34% מהקולות. מאחר שאחוז החסימה בטורקיה הוא 10% (רבים סבורים שהוא גבוה מדי ובלתי דמוקרטי), ההצבעה העניקה לארדואן רוב ברור. השבוע נבחר ארדואן לקדנציה שלישית של ארבע שנים בראשות הממשלה.

העיתונאי והמרצה דניז אולק אריבוגן אומר, שארדואן "כריזמטי וחזק מאוד. הפמליה שלו משכילה ברמה עולמית. הם כותבים לו נאומים מושלמים ומתכננים קמפיין בחירות בסגנון אמריקאי".

גם אם ארדואן אומר שזאת תהיה הכהונה האחרונה שלו, היא בוודאי לא תסמן את פרישתו מהפוליטיקה. הוא יותר ממרמז על רצונו לשנות את המערכת הפוליטית מפרלמנטרית לנשיאותית, וברור מי יהיה הנשיא. ארדואן כה בטוח בעצמו, שכרזות הקמפיין שלו ציינו שהוא יהיה בסביבה לא רק ב-2011, אלא גם ב-2023.

ארדואן פופולרי היום יותר מאי פעם. בבחירות האחרונות זכתה מפלגתו ביותר ממחצית הקולות - יותר מ-20 מיליון בני אדם. בליל הבחירות הוא הבטיח להיות מנהיגם של כל הטורקים. "המנצחת היא טורקיה, הדמוקרטיה שלנו, אחוותנו", אמר מחוץ למטה AK בבירה הטורקית אנקרה. "אושרנו אינו בא על חשבונם של אחרים, כי כולנו יחד בטורקיה".

אבל רבים בטורקיה אינם שמחים. מפלגת האופוזיציה הגדולה, מפלגת העם הרפובליקאית (CHP), רמזה לפני הבחירות שהצבעה לארדואן תעניק לו הזדמנות פז לחולל הפיכה בשלטון. זה עבד. היא זכתה ביותר מושבים משהיו לה בשנים האחרונות.

כעת, כשכל העולם סקרן לדעת לאן יוביל ארדואן את טורקיה בשנים הקרובות, ניצבות לפניו כמה החלטות קשות: כדי להוכיח שהבטחתו לייצג את כל הטורקים אינה ריקה מתוכן, יהיה עליו לחצות קווים פוליטיים. שיתוף הפעולה עם האופוזיציה הכרחי ללא 66% מהמושבים בפרלמנט.

מפלגת השלטון עשויה לקבל את כל הקולות, אומר סנג'יז אקטר, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת Bahcesehir באיסטנבול. "אבל אם הם לא יכולים לשכנע את האחרים לדון בהסכמה חברתית עם כל המפלגות, זה לא יעזור להם".

יהיה קשה לשכנע כמה מנציגי הפרלמנט, ובהם גם נציגי הכורדים החיים בעיקר בדרום מזרח טורקיה. אף כי 32 פוליטיקאים כורדים זכו במושביהם בפרלמנט כמתמודדים עצמאיים - מהלך שנועד לעקוף את המגבלות על מפלגות כורדיות - כורדים בעיר המחוז דיארבאקיר התעמתו עם המשטרה הטורקית בשל התנגדותם להחרמת "מפלגת הפועלים הכורדית" (פ-ק-ק), תנועה שממשלת טורקיה מאשימה בטרור בתוך המדינה ובעיראק.

ארדואן גם יהיה חייב להמשיך לאזן בין טורקיה האירופית לטורקיה האסיאתית. סקר שנערך לאחרונה בגרמניה מגלה, כי 70% מהגרמנים אינם רוצים את טורקיה באיחוד האירופי. הם חוששים מהצפת גרמניה במהגרי עבודה טורקים. כחמישה מיליון טורקים כבר נמצאים בגרמניה באשרות עבודה זמניות. כמה פוליטיקאים בגרמניה ובאיחוד הציעו להעניק לטורקיה "סטטוס מועדף" במקום חברות באיחוד. יש הטוענים שהמניע להצעה הוא איסלאמופוביה ולא היגיון פוליטי.

ארדואן גם יצטרך להחליט איזה תפקיד ימלא באזור המשתנה. הוא ספג גינוי חריף על מעורבותו בתקרית המשט לעזה, וקרא לישראל "מדינת טרור"; עם זאת, הוא קיבל מעט תשומת לב על מאמציו לתווך בין החמאס לפתח, בין היתר משום שהשיחות כשלו וההסכם בין שתי התנועות נחתם בסופו של דבר בתיווך מצרים. פרופ' אקטר אומר, "אני חושב שהם יצטרכו ללמוד את הלקח ולהתנהל בצורה שונה".

ארדואן לא זנח את תשוקתו להיות כוח משפיע באזור. בתחילת החודש הציע למנהיג לוב, מועמר קדאפי, סיוע בעזיבת המדינה והשלטון. השניים שוחחו כמה פעמים בטלפון. קדאפי לא קיבל את ההצעה. ארדואן גם ניסה כמה פעמים לשכנע את נשיא סוריה בשאר אסד ליזום סדרת רפורמות. לבסוף מצא את עצמו מארח בארצו אלפי פליטים סורים.

ארדואן אוהב את תפקיד הסופרמן האזורי, אחרי שנים של דחייה מצד האיחוד האירופי. האוכלוסייה הערבית באזור - גם אם לא ההנהגה - מתרשמת ממנו. רבים רוצים לראות במדינותיהם מערכת ממשל דומה לזו הטורקית ומנהיג דומה לארדואן. גם אם לעתים רחוקות בלבד משווים אותו במפורש לאתא-טורק, רמזים עבים לדמיון בכוח ובהשפעה תלויים על קירות העיר בתצלומים של שני הגברים, בתנוחות כמעט זהות.

אם יצליח ארדואן להצעיד את טורקיה במסלול הנכון, הוא ייזכר בהיסטוריה כאגדה בנוסח אתא-טורק. "טורקיה מנסה ליצור דרך שלישית באזור", מסביר אריבוגן. "ארדואן מנסה לקשר בין תרבויות המסחר והכלכלה. המטרה היא לא האימפריה העותמנית הישנה, אלא רומא המוסלמית החדשה". *



תומכי מפלגת ''הצדק והפיתוח'' חוגגים את ניצחונם בבחירות, באנקרה, השבוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו