בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

9 שופטי בג"ץ יכריעו אם חוק ועדות הקבלה יבוטל

ביניש הורתה למדינה להסביר כיצד הליך הקבלה ליישובים עומד במבחן החוקתיות

תגובות

בג"ץ הורה הורה לממשלה ולכנסת לנמק בתוך 60 יום מדוע הן סבורות שחוק ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים עומד במבחן החוקתיות. בכך דחו השופטים את עמדת הפרקליטות, שלפיה יש לדחות על הסף את העתירות של ארגוני זכויות האדם משום שהן "גורפות, מופשטות ובלתי בשלות להכרעה". בראש ההרכב ישבה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, שקבעה כי העתירות יידונו בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.

הדיון נערך בעקבות שתי עתירות שהוגשו נגד החוק, האחת של ארגון עדאלה, והשנייה של האגודה לזכויות האזרח, בשיתוף קרן אברהם ותושבי יישובים קהילתיים ממשגב. החוק אמנם אוסר על דחיית מועמדים מטעמי "גזע, דת, השקפה פוליטית ונטייה מינית", אך הארגונים חוששים שהיישובים ידחו אוכלוסיות חלשות על בסיס סעיף שמאפשר לדחות מועמד שאינו מתאים ל"מרקם החברתי-תרבותי של היישוב". יוזמי החוק, הח"כים ישראל חסון ושי חרמש (קדימה) ודוד רותם (ישראל ביתנו), טוענים שהחוק עבר התאמות, יחול רק על יישובים קטנים בפריפריה, וכי הוא מידתי ומאוזן. בסך הכל יחול החוק על כ-400 יישובים, כולם בנגב ובגליל.

בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נטען כי ברוב היישובים הקהילתיים וההרחבות, אורח החיים אינו שיתופי ואין לאוכלוסייה המתגוררת בהם אפיון ייחודי - מלבד הרצון לחיות באיכות חיים גבוהה. לדברי מגיש העתירה, עו"ד גיל גן-מור, "מנגנון ועדות הקבלה ישמש לדחיית מועמדים המשתייכים לאוכלוסיות לא רצויות - ערבים, בעלי מוגבלויות, אמהות חד-הוריות, מזרחים או דתיים".

בעתירה הובא בין השאר ציטוט שאמר ח"כ רותם לגלי צה"ל לפני חודשים ספורים, שלפיו החוק נועד לאפשר את שימור היישובים כיישובים ליהודים בלבד. עוד צורפו לעתירה תצהירים של תושבים ביישובים שבהם מונהגות ועדות קבלה. תושבת ההרחבה הקהילתית של קיבוץ מעין ברוך מספרת באחד התצהירים כי חברי ועדת הקבלה הסבירו לה שבמקרים רבים, תהליך המיון הוא כיסוי שמטרתו למנוע מכירת נכסים לערבים ולחרדים.

העתירה סוקרת שורת מקרים של משפחות שנדחו על ידי ועדות קבלה והתגלגלו לפתחו של בית המשפט: משפחתו של נכה צה"ל; משפחות ערביות; משפחה של עולים; ומשפחה של יהודים ממוצא מזרחי.

בפני בג"ץ עומדת ותלויה עתירה בנושא שהוגשה נגד היישוב רקפת שבמשגב ונגד מינהל מקרקעי ישראל. את העתירה הגיש ארגון עדאלה בשם בני זוג מסכנין, שנדחו על ידי ועדת הקבלה של רקפת. העתירה אמנם לא הוכרעה, אך בג"ץ הורה במהלך הדיונים לשריין לבני הזוג הערבים מגרש ביישוב. בג"ץ רקפת גרם לשורה של שינויים בתקנונים של ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים, וככל הנראה הוא שהביא לתהליך החקיקה שיזמו הח"כים מקדימה ומישראל ביתנו.

"אנו תקווה כי בג"ץ יבטל בסופו של דבר את החוק הזה", אמרה לאחר הדיון עו"ד סוהאד בשארה מארגון עדאלה, "זה חוק שיוצר בפועל תת-מדינה של אגודות שיתופיות שישלטו על שטחים נרחבים במאות יישובים, על פי שיקול דעתם הבלעדי והעצמאי".

לדברי עו"ד גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח, אמר אתמול כי "בג"ץ יצטרך לקבוע אם הרצון של קהילות מסוימות להיות ?קהילות מגודרות' ולהדיר מי שאינו לטעמן, גובר על הזכות שלנו, האזרחים, להתגורר במקום שבו נחפוץ, ועל זכותנו לשוויון ולכבוד".

גן-מור הוסיף כי "ועדות הקבלה ביישובים מפלות ומשפילות אנשים כבר שנים ארוכות, ואילו החוק המעגן אותן לא רק שלא צמצם את הפגיעה אלא החריף אותה בצורה משמעותית. החוק נותן רישיון לאפליה של אדם רק משום שהוא שונה ולא נמנה עם אותו מרקם חברתי של תושבי היישוב, והוא יעגן יצירת קהילות מגודרות וסלקטיביות בקרקע ציבורית ללא כל צידוק".

מארגון יוזמות קרן אברהם, הפועל לשילוב ושוויון בין יהודים לערבים, נמסר כי "חוק ועדות הקבלה ממסד את האפשרות להפרדה בין אזרחי המדינה על בסיס אתני-לאומי. זו אכן מטרתם האמיתית של כמה מיוזמי החוק, כפי שהתבטא ח"כ רותם".

מנהליו השותפים של הארגון, אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה, אמרו כי "החלטתו של בית המשפט היום להרחיב את ההרכב לתשעה שופטים מצביעה על המורכבות הגדולה שמייחס בית המשפט לנושא, ואולי אפילו על ספק בדבר חוקתיותו של החוק".

ח"כ חסון אמר בעקבות הדיון בבג"ץ כי "כיוזם החוק אני סבור שאין שום בעיה להסדיר את חוקיותו. החוק עבר התאמות ושינויים רבים ודנו בו שעות על גבי שעות בוועדת החוקה של הכנסת. לבסוף, נמצא האיזון הראוי בין עקרון השוויון לבין החירות והזכות לבחור את השכנים ביישובים קטנים ופריפריאליים שבהם התלות ההדדית גבוהה יותר מבמקומות אחרים".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו