בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב משפחתי | משפחת כץ

בלפוריה

תגובות

משפחת כץ בביתה בבלפוריה. מימין: שרון, יאיר, מעיין, שיר ואסי

* משתתפים: אסי (40), שרון (36), שיר (8), מעיין (6) ויאיר (שנתיים).

* הבית: חדש, בפאתי המושב הצפוניים, כתליו אבן אפורה, מתורבתת, מיובאת, גגו שטוח, עורפו נושק לשדה חיטה וחורשת אקליפטוס. המבנה חד-קומתי ("קומה שנייה עושים כשיש מצוקת שטח"), רחב מידות (250 מ"ר), על חלקה מוגבהת, מרוצפת. בחזיתו רחבת דק עם דלת עץ-אלון כבדה, חניה מקורה (להונדה) וגינת טוף מטופטפת. נכנסים אל מבוא ארוך, נדיב. גם האבן המתורבתת נכנסת ("חשיבה אדריכלית") בעוד משטח הדק נשאר בחוץ ומתחלף בפרקט, שמתחלף באריחי גרניט-פורצלן (באזור הסלון). לבית שני מרחבים. אחד ציבורי, השני משפחתי, ויש מדרגות שעולות לגג אל מרפסת פנורמית והר תבור שנעלם באובך. פונים למרחב הציבורי.

* המרחב הציבורי: בסלון ספות עור לבנות, מתכווננות ("ריקליינר"), תמונת שמן שמורכבת מחמישה חלקים ופיל בגומחת גבס. במטבח (הדלפקי), על משטח גרניט שחור, מופשרות צלעות כבש ובפינת האוכל שולחן לשמונה שנפתח ל-16. המרחב המשפחתי מתחיל במרבץ טלוויזיה. לדברי שרון זהו אזור "מאחד" שמטרתו לבטל את "הבידול" שיוצרים החדרים.

* החדרים: הבנות ישנות בחדר אחד, להורים יש "יחידה" (שבה ישן גם יאיר) ויש גם חדר עבודה, חדר אורח ו"חדר בלגן" (למשחקים). "זה הבית של החיים", אומר אסי. "זה הבית שבדיוק רצינו", אומרת שרון. זה הבית שלקראת בנייתו עשו קורס עיצוב (בצ'ק-פוסט) ושכרו אדריכלים מיקנעם ("שעיצבו גם את הבית של שרי אריסון").

* נדל"ן: את המגרש קיבלו מההורים (איציק ופנינה) שגרים בסמוך, על נחלת הסבא והסבתא המנוחים (7 דונם חלקה א', 140 דונם חלקה ב'). הבנייה עלתה כמיליון שקל ואת המשכנתה (900 אלף ב-7 מסלולים) הם מחזירים בקצב של 5,000 שקל בחודש. נכנסו ב-2009, לפני כן הצטופפו בדירת 60 מ"ר מתחת להורים.

* פרנסות ועיסוקים: אסי בעל צרכנייה בקיבוץ מרחביה ובעל קו "תנובה בשר", באזור עפולה-בית-שאן-תענכים. בצרכנייה עובד עם שרון ועם אביו איציק, לחלוקה יש לו משאית וולבו FL6, 21 טון, ונהג (הרצל מחיפה). עובד 6 ימים בשבוע, מתחיל ב-6, משתדל לחזור ב-5, לא אוהב את מה שהוא עושה ("זו פרנסה"), בעיקר לא את החלק של קו-החלוקה ("כל שני וחמישי מגיע מנהל חדש בתנובה שחושב שהמציא את הגלגל"), מרוצה מהקליינטים בצרכנייה ("עם מוסר תשלומים גבוה"), נוסע בטנדר פז'ו "פרטנר", שומע גלגל"צ.

* שרון: מנהלת חשבונות, בעלת BA ב"מנהל עסקים, שיווק ומכירות" (אוניברסיטת חיפה), מחלקת את עבודתה לשניים. חצי משרה (שלישי-רביעי) ב"הוליס" (חברה לתריסים ווילונות ונציאניים הממוקמת ביישוב אלון התבור), שם היא מנהלת חשבונות ("ראש גדול"), וחצי משרה (ראשון, שני, חמישי) בצרכנייה, שם מתחילה ב-8, מסיימת ב-1 ומרגישה שייכות ("זה שלי"). לעבודותיה השונות נוסעת בהונדה ושומעת רשת ג' ("רק עברי").

* הילדים: שיר תלמידת כיתה ב' בבית ספר עמק יזרעאל בקיבוץ גניגר ("לומדים עד 3"), נוסעת בהסעות המועצה כשהיא מצוידת בתיק אוכל לכל היום (סנדוויץ', פרי, אקטימל, ממתק, חטיף, שתייה) ואחרי-הצהריים משתתפת בחוג התעמלות אמנותית. מעיין חניכת גן קשת (חובה) במושב, לומדת גם אנגלית, מגיעה עם אמא, חוזרת גם עם אבא, רוצה להיות "מצילת חיות". יאיר חניך פעוטון שקד בתל עדשים, 2,500 שקל בחודש, מגיע וחוזר "עם הנהגת" (שרון).

* תולדות שרון: ילידת 74', קרית חיים, הקטנה מבין אח ואחות, הוריה ילידי מרוקו, גמלאים. אביה היה מנהל עבודה ב"שמן", אמה היתה מטפלת בנעמ"ת, "משפחה דתית". שרון עצמה שומרת כשרות, לא מדליקה אש בשבת, אבל טלוויזיה כן ("החיצוניות לא אומרת כלום, העיקר מה שבלב"). ילדותה ונעוריה עברו בקרית מוצקין (יסודי - קורצ'ק, תיכון - אורט), היתה בנבחרת ההתעמלות-מכשירים של בית הספר, שירתה בצה"ל כקצינה ("סמך-ממ"פית בנים בבה"ד 4"), נהנתה לדבריה מכל רגע. בהמשך, עקב תאונת דרכים ("יצאתי בנס"), שירתה כקצינת פניות הציבור בבסיס. בינואר 96' השתחררה, למדה ראיית חשבון במכללת ר"ג (בצ'ק-פוסט), עבדה במקביל בחברת היי-טק ביקנעם, המשיכה לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת חיפה ובסמוך לקבלת התואר פגשה את אסי.

* אסי: יליד 69', גבעת המורה, עפולה, השני מבין 4 אחים ואחות, אביו, שהגיע כילד מרומניה, שירת במשטרה ("מלווה אסירים") והיום עובד בצרכנייה במרחביה. אמו, ילידת טריפולי, לוב, עובדת כפקידת רווחה במועצה האזורית גלבוע.

* שורשים: סבו וסבתו מצד אביו (איציק) קיבלו את הנחלה בבלפוריה ב-49' בעידוד הממשלה. לדברי אסי, הוריה של אמו (פנינה) רצו שבתם וחתנם יגורו אחרי החתונה בעפולה כדי שלא תדבק בהם ארומת-הרפתות. לבלפוריה חזרה המשפחה ב-78', אסי למד ביזרעאל ותיכון בניר העמק המקצועי (מכונאות), לדבריו הוא לא היה מאלה שאוהבים ללמוד. בהמשך התגייס לצה"ל, רצה להיות בסיירת, אך מצא את עצמו איש צוות טנק, חש תסכול, התחיל לעשות בעיות ("הייתי החייל הכי גרוע בחטיבה 7") וישב קצת בכלא 6. אחרי השחרור נסע לארצות הברית ("בלי מילה אנגלית"), עבד במובינג, טייל מחוף לחוף, התרסק עם אופנוע, הסתבך בתגרה ("כושים הכניסו לי את האף פנימה בבר במנהטן"), חזר לארץ (אחרי 3 שנים) ופתח עסק.

* עסק: "ספיד משלוחים". התחיל בטוסטוסים, עבר למשאיות, הרגיש טייקון ואז פרצו לו למחסן וגנבו את כל התכולה. השבר היה גדול, הביטוח הוכיח שהוא לא אחראי ואסי שקע בדיכאון ("ביום שידרתי עסקים כרגיל ובלילה בכיתי בחדר"). לדבריו היו לו גם "מחשבות רחוקות". ואז בא המפנה.

* המפנה: "קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי, לכל בעיה יש פתרון, ללמוד אני לא יודע, אבל לנהוג - כן". שמע שבתנובה מחפשים זכייני חלוקה ובעודו במילואים (בעזה) שיכנע את מנהל הבנק לתת לו הלוואה לרכישת משאית ("שלחתי את ההורים להתחנן"). למרות החובות (מיליון שקל), קיבל את הכסף, קנה את הרכב וגם פגש את שרון, שהגיעה ממש בזמן ("האמנתי בו").

* הפגישה: היא היתה סטודנטית, גרה אצל ההורים במוצקין, בדיוק אחרי פרידה מארוס ("לא טראומטית"), הוא היה עצמאי במשבר, גר אצל ההורים בבלפוריה עם תוכניות התאוששות. אח שלו (יזהר) וחברה שלה (רויטל), שהיו חברים, יזמו את הקשר. שרון ציפתה לצלצול ואסי לא התקשר. היא הפעילה מודיעין לבירור הסיבה ("משחק של מכבי") ובסוף זה קרה. הוא הגיע, שניהם יצאו לקפה ("מול קניון לב המפרץ"), בהמשך בילו בתל אביב ("קאמל קומדי קלאב") ובעפולה ("הצרפתייה הקטנה"), לא גרו ביחד, והתחתנו.

* הצעת הנישואים: חוף הקשתות, קיסריה. בעזרת חברים אסי ריתך כתובת אש, "שרון התינשאי לי", וכשהלהבה הוצתה, היא הבחינה בה וקראה - "בואו תראו, יש פה עוד שרון".

* החתונה: פורים 2002, אולמי "פאר", עפולה. את האירוע הרב-משתתפים (700) מימנו בעזרת הצ'קים שקיבלו. "הכל הימור בחיים", אסי. לירח דבש לא יצאו. "אסי נשאב ישר לתנובה", שרון.

* חובות: "למעשה גמרתי", אסי, "הבית זה ההוכחה שעשיתי את זה".

* סדר יום: אסי משכים בעשרים ל-6 ופונה לניירת עם כוס תה (1 סוכר, "עדיף עם עלה"). שרון קמה בעשרה ל-7 ושותה נס (1 סוכר), הילדים משכימים ב-7. עד 7 ועשרים אסי כבר במרחביה, שרון והילדים יוצאים ב-7 וחצי.

* צהריים: אסי בדרכים, יורד על שווארמה בעפולה ("כינור דוד") או בבית שאן ("שיפודי הכיכר"), שרון סועדת ב"הוליס", או בבית עם שיר (פסטה, שניצלונים), הקטנים בגנים. "אני לא בשלנית", מעידה שרון על עצמה, "סבתא פנינה לא נותנת לי הזדמנות".

* ערב: ארוחה חמה ב-8. אסי ושרון - אוכלים בשרי, הילדים מלאווח או חביתה. עד 9 וחצי הילדים במיטות, עד 10 גם ההורים.

* טלוויזיה: סדרות מוקלטות, לצד "הישרדות" ו"כוכב נולד". - חדשות? "לא יוצא לנו".

* ניקיון: דוחא מעפולה, 40 שקל לשעה, פעם בשבוע.

* בילויים: סופי-שבוע במג'יק 1 (ספינת נופש). אסי: "500-600 דולר, הכל-כלול-צף, בלי הילדים".

* שלום: "שתי מדינות", אסי. "אני לא מוותרת על מטר", שרון.

* מריבות: "אם, אז אני המרוקאית ואסי המתפייס", שרון.

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): אסי ושיר - 8, שרון - 8.5, מעיין - 10.

-

בלפוריה - מושב, 3 ק"מ צפונית לעפולה, נוסד ב-1922 במלאת 5 שנים להצהרת בלפור.

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il, רוצים להשתתף במדור? עכשיו אפשר בפייסבוק. www.facebook.com / haaretzonline



הבית. ההוכחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו