בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וילה בת 2,700 בג'ונגל

בתל שקמונה, תחת צמחייה עבותה והררי פסולת, התגלה מחדש מבנה שמור להפליא מתקופת ממלכת ישראל

תגובות

הגשם שירד באביב, סמוך לפסח, שימח לא רק את החקלאים ואת ראשי משק המים. גם חוקרי עברה של הארץ רוו נחת בעקבותיו. הגשם אילץ את הארכיאולוג ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה להפסיק את החפירה שניהל בתל שקמונה, במבואות הדרומיים של העיר. בימים שבהם הושבתו ממלאכה עיינו בר ואיש הצוות חגי כהן-קולונימוס, בתוכניות ששירטט יוסף אלגביש, ארכיאולוג שחפר בתל לפני כ-40 שנה. בעזרתן קיוו לאתר בניין שאלגביש תיאר כמבנה המגורים השמור ביותר מתקופת ממלכת ישראל שנחשף בארץ אי-פעם.

מאז שאלגביש סיים את עבודתו נותר התל קטן הממדים מוזנח. ברבות השנים שפכו בו פסולת בנייה, אדמה וסתם אשפה. בקרקע הפורייה צמחו עצים ושיחים, שכיסו את הבניין לחלוטין.

החוקר לא היה בטוח שיצליח לגלות שוב את הבניין. "היה שם ממש ג'ונגל", אומר בר. "כשהתחלנו לעבוד הבאנו מסורים, גרזנים וסכינים כדי לפנות את הצמחייה". למרבה ההפתעה, לאחר שפינו את הצמחייה העבותה ומאות קילוגרמים של אדמה ופסולת בניין, התברר שהמבנה עצמו נותר ללא פגע. וילה בלב הג'ונגל. גם בחלוף 40 שנה זהו עדיין מבנה המגורים השמור ביותר מתקופת ממלכת ישראל.

לדברי בר ומנהל פרויקט החפירות באתר, ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן, אין מדובר בסתם בית, אלא בדגם השכיח ביותר של בניין מאותה תקופה. דגם זה מכונה בפי אנשי המקצוע "בית ארבעת המרחבים", משום שהוא מאופיין בחלוקה ברורה לארבעה אזורים: שלושה מהם לאורך המבנה, מקבילים זה לזה, ועוד אחד הניצב אליהם. כל אזור שימש לצורך אחר.

בבניין, אומר בר, נותרו קירות בגובה של קומה אחת, כשלושה מטרים, וגם גרמי מדרגות המובילים לקומה נוספת - שלא שרדה. במרכזו נותרו שמונה אומנות, שתמכו בתקרה. בחדר האורך המרכזי נותרה אבן עגולה גדולה, שהיתה חלק מבית בד שפעל במקום, עדות לכך שיושביו עסקו בחקלאות.

בחפירה הנוכחית בתל נמצאו שברי קנקנים וכלי אחסון נאים אחרים, שמעידים על קשרי סחר שהיו לתושבי שקמונה עם קפריסין ועם הפיניקים שיישבו את חופי לבנון. שאריות צבע סגלגל על שבריהם של קנקנים ואלפי קונכיות של חלזונות מעידים על מקור פרנסה חשוב של התושבים - ייצור ארגמן, צבע שהופק מקיבותיהם של חלזונות המצויים בשפע במי הים שלחופו שוכן היישוב. הצבע היה שווה את משקלו בזהב, אומר איזנברג, אבל ריחו היה קשה מנשוא, כפי שהעיד כימאי שעבד עם אלגביש.

אלגביש, שחקר את תל שקמונה מטעם אגף המוזיאונים של עיריית חיפה, שיער שהמבנה עמד על תלו בתקופת מלכותו של יהוא, במאה התשיעית לפני הספירה. על פי ממצאי החפירה הנוכחית ונתונים אחרים, בר מעריך כי נכון יותר לתארך אותו למאה השמינית לפני הספירה. "אנחנו רגילים לבקר בארמונות ובמקדשים עתיקים", הוא אומר. "מי שיבקר במבנה הזה יוכל לראות מקרוב איך חיו ישראלים לפני 2,700 שנה".

האם היו שוכני האתר ישראלים או פיניקים? מעט מהערפל בעניין זה עשוי לפזר ממצא נדיר שהתגלה באתר - חותם אישי ועליו אותיות. הכתב על החותם מפוענח בימים אלה. לפי ממצאים ראשוניים, כתובות עליו בכתב פיניקי האותיות ב', ע' ול' - ביחד "בעל" - אלוהות פיניקית מרכזית. אבל בר אינו ממהר לפסוק שהתושבים במקום היו פיניקים. זאת, בעצם, השאיפה שמניעה את כל הפרויקט: לאפשר לתושבי חיפה ולמבקריה להתוודע מקרוב לאורח החיים שניהלו קודמיהם ברצועת החוף שבין הכרמל לים.

החפירות בתל שקמונה החלו ביוזמת קרן הכט, המנהלת את פארק הכט לאורך החופים הדרומיים של חיפה. הקרן פנתה למכון זינמן והציעה לצרף לפארק את תל שקמונה, ולהכשיר אותו כגן ארכיאולוגי הפתוח לציבור בתחומי שמורת הטבע והגן הלאומי שקמונה.

איזנברג מנהל את עבודות החפירה בכל השטח האמור להפוך לגן ארכיאולוגי ציבורי, שהמבנה מתקופת ממלכת ישראל הוא רק חלק קטן ממנו. ברוב השטח נחשפו מבני מגורים - שכונות שלמות, לדברי איזנברג - וכן כנסיות ומנזרים מהתקופה הביזנטית, בין המאה הרביעית למאה השישית לספירה. רצפות פסיפס יפות שהיו בבניינים הביזנטיים, שחלקן נחשפו עוד לפני 40 שנה, עוברות עתה תהליך שימור קפדני, כדי שאפשר יהיה להציגן לקהל.

לפי התוכנית, יכשירו קרן הכט ועיריית חיפה, שבילים שיאפשרו למבקרים להתרשם מקרוב מהממצאים. כניסת כלי רכב תיאסר, אחרי שבמשך שנים ארוכות נסעו בתל טרקטורונים ורכבי שטח. הארכיאולוגים נושמים לרווחה, בעיקר אחרי שראו שבית ארבעת המרחבים של שקמונה ניצל מפגיעת הצמיגים. *



המבנה שנחשף בשקמונה. חיי יום יום בסוף ממלכת ישראל, במאה השמינית לפני הספירה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו