בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלף הבא | משהו פנטסטי

כשאומרים סדרת פנטזיה, זה לא אומר שנרצחים בה פחות אנשים. להפך. נועה מנהיים בחיל ורעדה

תגובות

מאחר שהפרק האחרון בעונה הראשונה שודר השבוע, אפשר כבר להודות: עוד לא היתה סדרת טלוויזיה שהעזה לעשות מה שעושה "משחקי הכס". האינטרנט הומה ומזמזם מרוב אנשים המומים, אבודים, מבולבלים ואפילו כעוסים, שלהם עונים אלו מאיתנו שקראו את הספרים וכבר שנים חיים עם האובדן, הבלבול וההלם - ברוכים הבאים לעולם של ג'ורג' ר.ר. מרטין. תשאירו את התקווה בבית ותתמכרו לבלתי צפוי.

בים הגלימות המתנופפות שגלש מגדות מסך הטלוויזיה ואיים להציף אותנו בדם ואש, בין אם מדובר ב"ספרטקוס - דם וחול", "קמלוט", "הבורג'ס" או "עמודי תבל" הרוויות בנהרות של נוזלי גוף שונים, ביגוד תקופתי (או היעדרו) ותככים עד קצה האופק, בולטת "משחקי הכס" כסדרה שלא דופקת חשבון ולא לוקחת שבויים. אף אחד לא בטוח.

הטרנד ההיסטורי, שתפס תאוצה בעקבות הצלחתה של הטלנובלה עדוית הפנינים, "שושלת טיודור" ושל "רומא" המדממת, מסמן עידן חדש בעשייה הטלוויזיונית, כזה שבו יצירות אפיות עטורות גיבורים, חרבות, דם, סוסים ו-CGI דוהרות מהמסך הגדול אל הקטן. זהו עידן ה-HD, שבו המסכים הקטנים כבר גדולים מספיק כדי להצדיק הפקות עתירות תקציב, והטלוויזיה בגרה מספיק כדי להכיל את המורכבויות המסחררות והדמויות המופקרות שמציעות כמה מהסדרות הללו.

לאלו מכם שישנו בחודשים האחרונים נסכם ונאמר ש"משחקי הכס" היא סדרת פנטזיה על פי סדרת ספרים, המתרחשת בממלכת וסטרוס הבדיונית, שנקרעת לגזרים בשעה שמשפחות אצולה נאבקות זו בזו על השליטה בכס הברזל. בפינה האחת, בית סטארק, צפוניים קשוחים ולמודי סבל וקור שסיסמתם המדכדכת-משהו היא "החורף קרב ובא", מעשית (החורפים בעולם של "משחקי הכס" יכולים להימשך שנים ארוכות) ומטאפורית גם יחד.

בפינה האחרת, בית לאניסטר, חבורה של בלונדינים קשוחים וקרי לב, שנאמנותם היחידה היא למשפחתם, מטאפורית ומעשית מאוד (נחסוך ספוילרים ממי שעוד לא ראה או קרא, אבל מי שכן יודע בדיוק עד כמה). מחוץ לגבולות הממלכה נאספים יצורים על טבעיים דמויי זומבים, שבט רוכבי סוסים מאיים ונסיכה אחת לבנת שיער שגם לה יש טענות לכתר.

"משחקי הכס" מתרחשת בעולם מלוכלך שמשחקים בו מלוכלך. זהו עולם המלא באנשים צמאי כוח, ואנשים המשוועים ללגימה של שלווה הנגזלת מהם בלהט המאורעות. אנשים שהמוסר שלהם יוביל לאובדנם, ואנשים שהיעדר המוסר שלהם יוביל לאובדנם של כל האחרים. וכראוי, זו סדרה מלוהקת ומשוחקת לעילא, שכל ניצב בה יכול להפוך לדמות משמעותית ומהותית עד תום העונה הראשונה, וכל דמות ראשית בה יכולה למצוא את מותה במפתיע, כפי שנוכחנו לדעת.

בראש הצוות המובחר (והלא-מוכר, ברובו) ניצבים שניים: שון בין (בורומיר ב"שר הטבעות", בין השאר) בדמותו של אדארד סטארק, שפניו החרוצות ספק קמטים-ספק צלקות מביעות את כל המילים שחסכו ממנו התסריטאים, ופיטר דינקלאג' ("רעש, מצלמים", "אנשי התחנה"), איש קטן ושחקן ענק, בתפקיד טיריון לאניסטר, הננס המושמץ.

מפיצי הסדרה ניסו למכור אותה כ"סופרנוס פוגשת את שר הטבעות", מתוך תקווה שסדרה שתושווה ליצירות המופת של דיוויד צ'ייס וג'.ר.ר. טולקין תזכה לקהל צופים אוטומטי. אך איש הניו-מדיה ומי שתירגם את הכרך השלישי בסדרה וערך שניים נוספים, דוד חנוך, מעדיף דווקא להשוות את "משחקי הכס" ליצירה טלוויזיונית נשגבת אחרת, "הסמויה". "גם כאן", הוא כותב בבלוגו, "דמויות שנמצאות ברקע יכולות לקבל זרקור... וכמו שם, אף אחד לא בטוח. ושתי הסדרות עוסקות במידה רבה במגפה קשה ובהשפעה שלה על העולם והחברה. ב'סמויה' מדובר בסם. ב'משחקי הכס' מדובר בשאיפה לכוח".

עקרון המלח

"משחקי הכס" מבוססת בדיוק מרשים על הספר הראשון בסדרת "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ריימונד ריצ'רד מרטין. מרטין, שהוכתר על ידי "הטיימס" כ"טולקין האמריקאי", יליד ניו ג'רזי שגדל בשיכוני העוני שלה והראשון ממשפחתו שהלך לקולג', החל את דרכו בכתיבת סיפורי פנטזיה ומדע בדיוני. בשנות ה-80 היה חלק מהכותבים של "אזור הדמדומים" ו"היפה והחיה", אך נוכח לדעת שמסך הטלוויזיה קטן מכדי להכיל את חזיונות התפארת שלו.

ב-91', במהלך כתיבת ספר שמעולם לא הושלם, עלתה וסטרוס לראשונה בדמיונו. חמש שנים ארכה כתיבתו של הכרך הראשון, וכשיצא לאור, ב-96', הוכו חובבי הז'אנר בתדהמה. החלוקה הדיכוטומית בין "טוב" ו"רע", שאיפיינה את ספרות הפנטזיה האפית, הופרה. הטכניקה של ג'.ר.ר. מרטין, שבה כל פרק נכתב מבעד לעיניה של דמות אחרת, גורמת לכך שידינו נחה על כתפם של ה"רעים" כאשר הם מבצעים את הפשעים המזעזעים ביותר שלהם, ועינינו צופות בלבם של ה"טובים" כאשר הם חוטאים. הרוע והטוב תלויים בנקודות המבט ומרטין אינו מניח לנו להתקבע ומחליף אותן ללא הרף. הוא בורא דמויות שובות לב רק כדי שיוכל לשבור את לבם של הקוראים כשימותו מוות נורא, ועולם שבו איש אינו בטוח מחרב מונפת או מעטו המונף של הכותב.

בניגוד לטולקין, ששאב ביד רחבה מהמיתולוגיה כדלק לפנטזיה שלו, מרטין שואב מההיסטוריה, על הברוטליות העצומה הצבורה בה, ו"שיר של אש ושל קרח" שוזרת לתוכה במיומנות ראויה להערצה את שייקספיר, התנ"ך, מלחמת השושנים, האימפריה הרומית (בעיקר הקיסרים היותר מטורפים שלה) ועוד. על כל אלה הוא בוזק קסם, אבל מעט. קסם, לדידו של מרטין, הוא כמו מלח. קצת ממנו משפר את טעמו של התבשיל, אבל יותר מדי הופך אותו לבלתי אכיל.

הדרקון בדרך

זוהי אינה הנקודה היחידה שבה הוא בוחר נתיב אחר מזה שלקח ג'.ר.ר. הראשון, טולקין. למרות ששניהם כותבים על מלחמת הכל-בכל, תפיסתו הפוליטית של טולקין עוצבה בידי המלחמה הטוטאלית הראשונה, ופורשה לאור מלחמת האין-ברירה האולטימטיבית, השנייה. מרטין הוא "בייבי-בומר" בכל רמ"ח אבריו, ובעוד טולקין נאלץ לראות את חבריו מתים בקרב על הסום, בחר מרטין להתנגד למלחמת וייטנאם, מלחמת היש-ברירה הגדולה, מטעמי מצפון. הבדלים אלה באים לידי ביטוי חד ביצירתו האפלה, הכנה והטרגית.

משימה כבירה, אם כן, עמדה בפני דן וייס ודיוויד בניוף, המפיקים-תסריטאים של "משחקי הכס", בבואם להעביר את היצירה חסרת הרחמים, המורכבת וגדושת הדמויות לטלוויזיה. הם עמדו בה ביושרה מרשימה ומעוררת הערצה, למרות שהיה עליהם להתמודד עם רצח, אונס, גילוי עריות והוצאה להורג של חיות מחמד - וכל זה בעונה הראשונה.

הם הצליחו להקים לתחייה עולם שלא היה מעולם, על תככיו ותכניו, תשוקותיו וכאביו, הדילמות המוסריות שלו ורגעי ההתפעמות שהוא מספק. וכל זה בלי להזכיר אקשן משובח, נשים יפות ותסריט מושחז כחרב משובחת. הם אפילו הצליחו להתחבב על הפנאטים שבמעריצי מרטין, המסורים לו לחלוטין מחד (כבר ראיתי אותו שולח אותם לחפש לו האגיס, מעדן סקוטי מבחיל, ברחובות גלזגו באמצע הלילה) והתובעניים מאוד, מאידך (השנים הארוכות שהוא מקדיש לכתיבת הספר הבא כבר זכו לתגובות אלימות).

אבל מרטין הוא מהסופרים שמתמסרים למעריציהם, וניתן לחזות בו - נראה כמו סנטה קלאוס בבגדי יום חול - בכנסים רבים, מצטלם עם חובבות נאות ומנשק ילדים שנקראו על שם דמויות בספריו (יש אפילו אחת בישראל). לא מפתיע, אם כן, שהדבר הראשון שעשה ב-27 באפריל היה להעלות לטובת חובביו פוסט בבלוג שלו: תמונה של קינג קונג, שרוע בין הריסות בניין האמפייר סטייט.

מאות אלפי המעריצים, שהמתינו לרגע הזה שש שנים ארוכות, הבינו מיד. החיה מתה. כתיבתו של "A Dance with Dragons", החלק החמישי בסאגה, הסתיימה. ואכן, כפי שמונה בגאווה השעון שבאתר הרשמי, הספר, על כל 1,056 עמודיו (באנגלית) עתיד לראות אור ב-12 ביולי 2011. סיינט ג'ורג' גבר, סוף-סוף, על הדרקונים. עכשיו רק נותר לקוות שהצלחת הסדרה תביא להשלמתם של שני הספרים הבאים במהרה בימינו, אמן.*



משחקי הכס


הבורג'ס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו