בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור דה פראנס: שלושה שבועות של שכרון חושים

המסורת, הנופים, הצילומים והאלופים. האווירה וההילה שהפכה את ההטור דה פראנס ל"גדול יותר מהרוכבים המשתתפים בו"

תגובות

ההילה - האבות המייסדים של המירוץ שאפו לתחרות בה ינצח הרוכב שהצליח להתגבר על קשיי הדרך ושרד עד לקו הסיום. כמעט מאה שנים אחר כך, נותר המבחן כמעט ללא שינוי. הטור הוא התחרות הקשה בספורט. המרחקים העצומים, הקושי הפיסי והמנטלי, ההתגברות על מכשולים, המאבקים ההרואיים, מלחמתם של הרוכבים באיתני הטבע, בעליות הבלתי נתפשות באלפים ובפירנאים, בדרכים הבלתי סלולות. 21 מירוצי אופניים, יום אחר יום. סיפוריהם של משתתפי הטור הפכו את המירוץ לאגדה, או כפי שהגדיר זאת ז'אן מרי לבלנק, מנהל התחרות בעבר: "הטור דה פראנס גדול יותר מהרוכבים המשתתפים בו".

המסורת - הענף כולו, והמירוץ בפרט, הוטמעו בתרבות של מערב אירופה. לרוכבים שזכו בטור מוענק כבוד עצום, וקוראים על שמם רחובות וכיכרות. רוכבים שניצחו מספר פעמים, כמו מרקס, אינדוראין וארמסטרונג, נחשבים לעילויים של ממש, לאגדות חיות. שועים וראשי מדינות משחרים לפתחם, והתקשורת מלווה אותם בכל צעד. במהלך השנים נוצרו גם כללים בלתי כתובים על ידי דבוקת הרוכבים. למשל, מקובל שהקטע האחרון הוא למען הפרוטוקול, ואיש לא יתקוף במהלכו את הרוכב שלובש את החולצה הצהובה. יש ענפים שנותרו להם כמה ערכים.

הנופים - כפרים שקטים, עמקים מוריקים, שדות, כרמים, פלגי נחלים שוצפים, מפלים, אגמים ציוריים, פסגות הרים מושלגות, עליות תלולות וירידות מטורפות שלצדן יערות. את המחזה הזה מספק המירוץ למשתתפים בו ולעוקבים אחריו, יום אחר יום. תשכחו מקונטאדור. לא אחת ניתן לשמוע על צופים שפשוט נהנים לחזות בנוף.

התעשייה - עשרת אלפים אנשים - רוכבים ואנשי צוות, עיתונאים ואנשי תקשורת, אנשי מנהלה ועוד - נעים מדי יום ממקום למקום. צריך לאכסן, להאכיל ולהציע שירותים ללהקה הנודדת הזו. כדי שהטור יעבור בעיירה או במחוז, מוכנות הרשויות לשלם סכומים גבוהים בידיעה שמדובר בעסק כלכלי משתלם. מאות אלפי תיירים, בחלקם הגדול עם אופניים, מגיעים מדי שנה לצרפת כדי לצפות במירוץ מקרוב, ומכניסים לאוצר המדינה ממון רב. את דבוקת הרוכבים מקדים "הקרוואן", שיירת רכבים מסחריים של בעלי עניין ונותני חסויות, שבכל יום זורקים לקהל תשורות ומתנות. לא סתם מדובר בעסק שאחראי, לפי הערכות, לגלגול שנתי של מיליארד דולר וחצי.

מירוץ של אלופים - במהלך הטור נחגג תמיד יום הבסטיליה, יום העצמאות הצרפתי. בנוסף, חלק מהרוכבים לובשים חולצה שעליה סמל כלשהו לציון זכייה באליפויות הלאומיות במדינותיהם, המתקיימות תמיד שבוע לפני המירוץ. הטור מגרה רגשות לאומיים, והפך לסוג של אליפות עולם עבור מדינות ורוכבים. לא פלא שמי שמסיים את שלושת השבועות האלו כמנצח, מוכתר כגיבור.

הצילומים - בדיוק כמו בענפים אחרים, גם באופניים התפתח התחום הזה. המירוץ מצולם מכל זווית אפשרית כמעט, ממעוף הציפור בעזרת מסוקים ועד גובהם של הרוכבים דרך צלמים רכובים על גבי אופנוע. אלו מספקים מבטים מרהיבים מרחוק ותקריבים מסקרנים של הגלדיאטורים המודרניים, הנאבקים זה בזה בעליות האימתניות באלפים ובפירנאים, ונראים בכל רחבי העולם. התוצאה היא חוויה ויזואלית מענגת.

הקירבה והאווירה - תחרויות ספורט מתקיימות במתקנים סגורים, כשהקהל מעורב בנעשה במגרש, אך תמיד קיימת הפרדה בינו לבין הספורטאים. בטור, מאפשר נתיב התחרות קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הכוכבים. אוהדים ממתינים שעות במעבר כלשהו על פסגת הר עם כיסאות ושמן שיזוף, ועל הכבישים נמתחות בלבן כתובות המוקדשות לרוכבים אהודים במיוחד. לפתע מגיעה שיירת הטור עם המסוקים באוויר. כל המעבר לוקח כמה דקות במקרה הטוב, ולא אחת חלק מהצופים לא שולט ביצריו ומלווה את הרוכבים בריצה או בצעקות עידוד רמות. מי שלקח חלק במעמד מוכן להישבע שמדובר בדבר גדול מאירוע ספורטיבי, זה כמו טקס דתי.

הטרנד - קטעים החלו בשנים האחרונות בלונדון וברוטרדם; רוכבים מגיעים מאוסטרליה, קולומביה, יפאן וקזחסטן, לצד המעצמות הישנות. ענף שהיה אירופי מסורתי מתרחב למקומות נוספים, תודות לזיהויו של הטור עם שמירה על סביבה נקייה ואורח חיים בריא. רבים ברחבי הגלובוס החלו לגלות עניין רב ברכיבה על אופניים בכלל - ובטור בפרט.

זה לא חלום - קל להתחבר לאופניים, הרי לרבים הם מזכירים את ילדותם, והאפשרות לקחת את הזוג האישי שלך ולהקיף את צרפת במשך שלושה שבועות מציתה את דמיונם של אנשים. כמובן שקל לדמיין, והרבה יותר קשה לעשות, כמעט הזוי. הספורטאים הללו הופכים את הלא מציאותי למציאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו