בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום שלא שמענו השבוע | שי ניצן

"הכל לפי הספר"

תגובות

השבוע הייתי בחו"ל. אסור לגלות איפה. מי יודע, אולי פעילי הימין יבואו להפתיע אותי גם פה. במלון הצנוע - אני בכל זאת עובד מדינה פשוט - ראיתי בחדשות שמדינת ישראל יצאה מדעתה כי עצרו רב לחקירה.

אני לא מבין מה רוצים ממני. בסך הכל למדתי משפטים. מפה לשם התגלגלתי לפרקליטות המדינה. מפה לשם עליתי בסולם התפקידים. אף פעם לא רציתי שררה, כוח או כבוד. נשארתי החנון מהפקולטה למשפטים, זה עם הסוודר, שנשאר ללמוד בלילות הקרים בהר הצופים.

היום אני המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים. למה צריך את זה? אין לי מושג. אבל המערכת קבעה ואני חלק מהמערכת. תיאורטית, אפשר לפזר את סמכויותי בין הפרקליטים השונים. הרי פרקליט מחוז ירושלים מגיש כתבי אישום על רצח, ונראה לי שהוא יכול להתמודד גם עם הגשת כתב אישום על הסתה. אבל בינתיים זה הנוהל. אני מטפל בכל מיני נושאים. גדר ההפרדה, עינויים, שב"כ והתנקשויות.

מה אני עושה בסך הכל בעבודה שלי? באים אלי עם תלונות על עבירות פליליות. אני עובר על ספר החוקים ומחפש סעיף שמתאים לעבירה. מצאתי, טוב. לא מצאתי, לא טוב. מדי פעם בא אלי השב"כ עם בעיות. רוצים לנקוט שיטות חקירה כאלה ואחרות או להשתמש במה שהם קוראים "אמצעים". אני מחפש בספר החוקים. אם כתוב שאסור, אסור. אם לא, אני מתיר. בספר החוקים לא כתוב שצריך לדאוג לזכויות אדם, אז אל תבקשו ממני להפעיל את שיקול הדעת הזה.

מדי פעם מבקשים ממני עזרה בדברים אחרים, שלא קשורים אלי. למשל, להגן על עסקת הטיעון של משה קצב לפני בית המשפט העליון. מה שאני חושב על עסקת הטיעון הזו ממש לא משנה. העיקר הדיון. אני מרוצה, ניצחנו. אפילו את עסקת הטיעון המופרכת הזאת, עם הרכב בראשות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, שהיתה מאוד שלילית כלפי, הצלחנו להעביר. מה זה משנה שכל הסיפור היה בושה למקצוע? היועץ החליט ואני הגנתי עליו. ככה זה צריך להיות במערכת.

אני בתפקיד הזה כבר שבע שנים. רציתי להיות פרקליט המדינה, אבל בחרו בלדור. אני אחכה בסבלנות שלדור יילך ואתמודד שוב על המשרה. עמיתים אחרים שלי, ראשי מחלקות בפרקליטות, הלכו להיות שופטים מחוזיים. עדנה ארבל אפילו חזרה לתפקיד פרקליטת המדינה אחרי שכיהנה במחוזי. אבל לא אני.

שופט מחוזי צריך לפעמים להיות אמפתי למתדיינים ולדון שעות בנושאים לא מעניינים כמו ריבי מקרקעין. הוא צריך לשקול שיקולים לפנים משורת הדין, להסתכל בלבן בעיניים של האדם שהוא שולח לכלא. אני לא בנוי לזה. טוב לי במשרדי הקטן, להתחבא מאחורי ערימות של נייר, של תקנות, של חוקים וכללים.

כזה אני. משפטן, מבריק, משכיל, יודע ספר, חבר ועד ההורים בבית ספר של הבן שלי, אבל משפטן. משפטן הוא דקדקן, הוא בוק, הוא לא מבין מורכבויות. אצלי יש כן - אפשר להעמיד לדין, או לא - אי אפשר להעמיד לדין. אלה הכלים שלי. אני מפעיל את הכלי הזה ללא דעה קדומה. הכל מבעד לעיניים המשפטיות.

אל תדברו אתי על מלחמה בגזענות באמצעים אחרים. אל תגידו לי שיש דברים שהם במישור האתי. אל תדברו על חינוך, על תרבות, על הסברה, על יושר של מנהיגי ציבור או על דברים שהם קצת יותר מורכבים מהשחור ולבן של המשפט. *



ניצן. שחור ולבן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו