בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מועדון "הצוללת הצהובה" בירושלים חוגג 20 שנה

מועדון "הצוללת הצהובה", מוסד ירושלמי שמהווה חממה למוסיקאים מתחילים, כבר בן 20

תגובות

כל ירושלמי מכיר את התמונה הזאת: ערב יום חמישי, בכניסה למועדון "הצוללת הצהובה" בתלפיות מתגודדים עשרות, רובם בני נוער וצעירים. זה ערב ג'אז, או ספיישל להקות צעירות, או הופעה של הרכב מפורסם. המקום הזה, שחוגג השבוע את שנתו ה-20, ממשיך לפעול ולהשפיע על התרבות בירושלים.

הצוללת הוקמה על ידי הקרן לירושלים ומשרד התרבות כדי לתת במה ליוצרים צעירים ולספק ביקוש להופעות בירושלים של תחילת שנות ה-90. במבנה האפור התעשייתי יש, מלבד הופעות, גם חדר חזרות וליווי למוסיקאים מתחילים. כמו כן, תלמידי תיכון יכולים ללמוד שם לבגרות חמש יחידות במוסיקה.

יוסי סוויד, סולן להקת "חם ומחמם בום" הירושלמית, אומר שהצוללת הצליחה "במקום שרבים אחרים נכשלו. כמוסיקאי, אתה הרב פעמים מתוסכל מזה שאין גוף שנותן לך מקום או בית. הצוללת היתה מקום שהדבר הזה התקיים. בתוך מדבר של תמיכה הצוללת היתה נווה מדבר". סוויד מוסיף כי "את האלבום הראשון שלנו הפקנו בעזרת הצוללת, בלעדיה לא היינו מצליחים להוציא אותו".

מנהל הצוללת הצהובה, אצ'ה בר, אומר ש"יש בצוללת משהו מאוד מיוחד. זה מוסד שהצליח ליצור גשר בין ההתפתחות של מוסיקאי מתחיל לעשייה מוסיקלית מקצועית והופעות. כשבאתי לכאן לפני 14 שנה, היה רק חדר חזרות. עם השנים המקום התעצב וקיבל כוח. הרבה גדלו אצלנו".

לדברי בר, "ירושלים מאוד התקשחה בשנים האחרונות והחיים בה נעשו קשים. אבל המקום של הצוללת נשאר מיוחד. הקיום שלנו בירושלים הופך אותנו לייחודיים, לאי של שפיות. הקיצוניות בירושלים משרה על הכל אווירה מסוימת. זו עיר פוליטית מאוד. אין בהכרח רצון לעסוק באמנות. אף על פי כן, יש בעיר הרבה אנשים שרוצים לעסוק במוסיקה, והם באים אלינו".

גם אוהד עילם, מוסיקאי שמנגן כיום בהרכב של מיכאל גריילסאמר, מספר שבצוללת הצהובה, "היתה הפעם הראשונה שיצאנו מהבית והתחלנו לנגן בחדר חזרות רציני. לצוללת היה את ?פרויקט ההרכבים' שלהם, שכל שנה קידם ותמך בכמה להקות צעירות. ככה יצא לנו לצבור ניסיון ולהופיע".

לדברי בר, "באים גם חבר'ה דתיים שרוצים לנגן. אנחנו נותנים להם את המקום ואף פעם לא שמעתי מהם מלה על כך שאנחנו פתוחים בשבת. כשזה מגיע למוסיקה, הדברים יותר פשוטים. לכולם ברור למה הם פה. אני רק מקווה שיהיו כאלה גם בעוד 20 שנה". *



המנהל אצ'ה בר. ''יש פה משהו מיוחד''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו