בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רוצים מתנות

ילדים מאומצים והוריהם נאבקים לביטול סעיף בחוק הירושה, שמבדיל בין ילד ביולוגי לילד מאומץ. הצעת פשרה של ח"כ דוד רותם נדחתה

תגובות

יום רביעי לפני שבועיים אמור היה להיות יום חגיגי בוועדת החוקה של הכנסת. על שולחן הוועדה הונחה הצעת פשרה היסטורית שגיבש יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), שמטרתה לתקן את סעיף 16 לחוק הירושה, המבדיל באופן אכזרי ותמוה בין ילד ביולוגי לילד מאומץ. על פי הוראת החוק הנוכחי, אם לא נכתבה צוואה הקובעת את חלקו של הילד המאומץ בירושה, אין הוא זכאי לרשת את קרוביהם של הוריו המאמצים. על פי הערכת השירות למען הילד, חיים היום בישראל בין 13 אלף ל-15 אלף מאומצים ובכל שנה מצטרפים אליהם כ-250 ילדים העלולים להיפגע מן החוק המפלה.

לפני כחצי שנה נחשף כאן (מוסף "הארץ" 21.1.11 ) סיפורם של מאומצים והוריהם שפתחו במאבק לתיקון חוק הירושה. "אם יש לסב שני נכדים, אחד ביולוגי והשני מאומץ, הילד הביולוגי יקבל את כל הירושה, בעוד הילד המאומץ יקבל אפס ממנה", הדגים עו"ד בועז קראוס, מומחה לדיני ירושה, את האבסורד שיוצר החוק שנחקק ב-65'. "לכן, גם כשיש משפחה שהיחסים בה תקינים, כשנפטר אדם, עומדת דילמה אם לתת לילד המאומץ את חלקו, שמגיע לו מבחינה מוסרית ורעיונית, או להתחבא מאחורי הוראת החוק ולנצלה. נוצרים גם מצבים אבסורדיים יותר, למשל, במקרה שלסבא נכד יחיד, מאומץ - אם לא נרשמה צוואה, עזבונו יעבור לידי המדינה".

חיים אורון (מרצ), אז חבר כנסת, גיבש הצעת תיקון לחוק, שעברה באוקטובר האחרון בקריאה טרומית, ברוב של 23 תומכים מול שלושה מתנגדים. על פי הצעתו, יש לבטל את האפליה הקיימת בחוק הירושה בין ילד ביולוגי לילד מאומץ. "הבעיה שלנו היתה שחברי הכנסת החרדים מסיעות יהדות התורה וש"ס התנגדו לתיקון", מסביר יו"ר הוועדה, ח"כ רותם. "הטענה שלהם היתה כי כאשר בן משפחה מאומץ יורש מכוח חוק בן משפחה שנפטר, 'זהו גזל על פי ההלכה'. מהסיבה הזאת חשבתי שנכון יהיה למצוא פשרה שאולי לא תספק את שני הצדדים בוועדה, אבל תביא שינוי ממשי בחייהם של המאומצים".

ח"כ רותם, חובש כיפה בעצמו, חשב שאפשר למצוא פתרון הלכתי. "אני לא אוהב שזורקים כל בעיה על ההלכה", הוא אומר. "אין דבר שההלכה לא יודעת למצוא לו פתרונות - יש פתרון לשמיטה, יש פתרון למכירת חמץ ואפשר למצוא פתרון גם לעניין הרגיש של המאומצים. כשמבינים שעומדת מולנו טרגדיה, חייבים להתאמץ לפתור את הבעיה".

הפשרה שהציע התבססה על נוסח שכתב פרופ' דב פרימר, אדם דתי גם הוא. על פיה, "המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בנכסי העיזבון של קרובי המאמץ". מילת המפתח היא "זוכים": מבחינת ההלכה ה"זכייה" תהיה מכוח "דיני מתנה" ולא מכוח "חוק הירושה", ואילו מבחינת החוק, מסביר ח"כ רותם, בהיעדר צוואה המורה אחרת יקבל הנכד המאומץ חלק שווה מעיזבונו של הסב או בן משפחה אחר, כאילו היה ילדם הביולוגי של מאמציו.

ארבעה חברי ועדה נכחו בישיבתה לפני שבועיים. הצעת הפשרה יכלה להתקבל בקולותיהם של היו"ר רותם וחברי הכנסת שלמה מולה (קדימה) וחנא סוויד (חד"ש), "אבל רגע לפני סיכום והצבעה ביקשו נציגי משרד המשפטים להחזיר את החוק לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה", מתרעם ח"כ רותם. "לא עלה בדעתי שמשרד המשפטים יתערב בעניין הזה. הם הרי יודעים שאני עובד על העניין במשך חודשים ארוכים. אחרי שהצגתי בוועדה את הצעת הפשרה, נציגי משרד המשפטים ביקשו לצאת להתייעצות. אחרי עשר דקות הם חזרו ואמרו 'אנחנו רוצים תיקון מסוים'. השבתי: 'אין תיקון'. אחר כך הם ביקשו לחזור לנוסח הצעת תיקון החוק של ח"כ אורון".

דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן, אומר שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה כבר בנובמבר לתמוך בהצעת התיקון של ח"כ אורון. "ערב הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת", אומר כהן, "הובא בפנינו נוסח שונה של הצעת חוק, אשר טרם נבחן על ידינו לעומק, אולם על פניו ברור כי הנוסח כפי שהוצע אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הירושה, ועלול שלא להיטיב את מצבם של מאומצים מבחינת יכולתם לרשת את קרובי המאמצים. מכיוון שכך, ביקשנו שהות לבחון את ההצעה ובמידת הצורך להביאה לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה".

עו"ד כהן מציין, כי הסדר המשווה את מעמדו של ילד מאומץ למעמדו של ילד ביולוגי לעניין הירושה הוצע ביוזמת משרד המשפטים בהצעת חוק דיני ממונות, אשר אושרה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ונמצאת על שולחנה של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. חוק זה נועד לאחד את 24 החוקים העיקריים במשפט האזרחי, כולל חוק הירושה, והליך החקיקה שלו מקדים בשני צעדים את הצעת הפשרה של ח"כ רותם. מדוע אם כן לא בחר לקדם את החוק הזה, הפותר את בעיית המאומצים, במקום להתעקש על הצעת הפשרה שלו?

"חוק דיני ממונות, המכונה גם הקודקס האזרחי, מתפרש על פני אלף סעיפים", אומר רותם. "מדובר במיזם המשפטי הגדול ביותר של הכנסת שיצא לדרך בסוף שנות ה-60. הציפייה היא שהחוק יעבור בכנסת הנוכחית, אבל אין לנו עירבון שזה יקרה. מכיוון שהכל מסכימים כי נעשה פה עוול לאותם מאומצים, טענתי כי יש לתקן את העוול הזה כעת ולא לחכות לסיום החקיקה של הקודקס האזרחי, תהליך שעלול להימשך עוד מספר שנים".

למרות המכשול החדש, הוא אינו מתייאש. אם לא יקבל בהקדם תשובות מוועדת השרים לענייני חקיקה, הוא אומר, יעלה את הצעת הפשרה להצבעה בוועדה בלי להתחשב בעמדתם של נציגי משרד המשפטים. "מקסימום הקואליציה תתנגד, אבל אני, למרות חברותי בקואליציה, אתמוך בתיקון", הוא מבטיח. "יש לי מחויבות למאומצים. הם אולי קבוצה קטנה, שולית, לא ממש מאורגנת, אבל הכאב שלהם אמיתי ומטריד".

אילה פרי-סעדה, מובילת מאבק המאומצים לשינוי חוק הירושה, נכחה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת. פרי-סעדה, שנושלה מעיזבון משפחתי בשל היותה מאומצת, נקרעת בין העמדות של רותם ושל שר המשפטים יעקב נאמן. "יחד עם מאומצים נוספים אני מלווה במשך חודשים את הוועדה והתחושה בדיון האחרון היתה שהגענו לקו הגמר, שנשמע חדשות טובות והסיפור עומד להסתיים", היא אומרת בהתרגשות.

ומה הרגשת כשהפשרה לא התקבלה בוועדת החוקה?

"התאכזבתי, אבל אולי מעז ייצא מתוק. משרד המשפטים מעוניין לחזור להצעה של ח"כ אורון ולראות בילדים המאומצים ילדים לכל דבר של ההורים המאמצים. ועדת השרים לענייני חקיקה ושר המשפטים נאמן טוענים שהם תומכים בתיקון של ח"כ אורון. לכן אולי נכון מבחינתנו להמתין, כיוון שהצעת הפשרה לא מטפלת בלב הבעיה, במהות, שהוא האופן שבו חוק הירושה תופס את הילד המאומץ. אני מבינה את ח"כ רותם, הוא רוצה באמת ובתמים לעזור לנו, שנקבל את החלק המגיע לנו. אבל הפשרה שלו עקפה את הבעיה והגדירה את הזכות שלנו כמתנה, ולא כירושה. הפשרה מגדירה אותנו, הילדים המאומצים, 'כאילו' היינו הילדים של הורינו, אבל אנחנו לא היינו 'כאילו', אנחנו ממש הילדים של ההורים שלנו".

את לא חוששת שגם הפשרה שהושגה תתמסמס ואתם תצאו קירחים מכאן ומכאן?

"הצעת הפשרה לא מביאה סיום למאבק ואנחנו רוצים לסיים אותו. חוק הירושה הוא לא חוק זכייה במתנות. אנחנו רוצים זכויות שוות, לא מתנות".*



אילה פרי-סעדה. אולי מעז ייצא מתוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו