בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טייסת הכיבוי כפעלול להסחת הדעת מאחריותו של נתניהו לשריפה בכרמל

הפעלול כנראה לא יניח את דעתו של מבקר המדינה, המכין דו"ח חריף על תפקוד נתניהו ואחרים. לסיפור שמאחורי מחדל הכיבוי המוטס יש גם צד אנושי, משפחתי, לא כל כך יפה

2תגובות

בביתו בשיכון בבלי בתל אביב, לא הרחק מגדת הירקון, יושב אורי יפה ולבו בן ה-81 נחמץ. מאז השקת טייסת הכיבוי של חיל האוויר, באמצע מאי, עברו עליו שבועות קשים, שפגעו בבריאותו. 38 אלף שעות טיסה, שהן במצטבר ארבע שנים ושליש, ישב בתא הטייס של הרווארד, סטירמן, ספיטפייר, מוסקיטו, דקוטה, בואינג לסוגיו - בעיקר 747 - ואף קטלינה, המטוס הימי, שאותו ניסה עשרות פעמים בנחיתות ובהמראות בכנרת. לפני כמעט שני עשורים התחיל לעשות נפשות למערך הכיבוי האווירי. לא שעו לו, עד שבאה השריפה הגדולה בכרמל. ואז עקפו אותו, התעלמו ממנו, התנכרו לו.

יפה, כמו משה רבנו מהתנ"ך ויוסי לנגוצקי מהגז, הקדים את זמנו עד כדי כך שלבסוף גילה שנשאר בחוץ ומאחור. בסיפורו של יפה, סיפור לא כל כך יפה, העוקץ הוא ההיבט המשפחתי, במובנו הכפול: משפחה בשר-ודם ומשפחה כנפיים-ואוויר. מי שהופיע לפתע וקטף את הפרי שסוף-סוף הבשיל ונמנע ממנו היה שאר בשרו, כמוהו טייס בחיל האוויר, דובי יפה.

"יש חור בדלי" שרה רעייתו של אורי יפה, השחקנית והזמרת יונה עטרי, עם יוסי בנאי, למלותיו של דן אלמגור. חור גדול יש בדלי המעופף של בנימין נתניהו ובגללו גם במוניטין של חיל האוויר, שבהתקלף מעטה החשאיות האופף את פעולותיו נחשף בכניעתו לגחמות פוליטיות, בדומה למינהל ההרכשה במשרד הביטחון של אהוד ברק. כל זה, כמובן, לא באשמת יפה: לו נגרם עוול. באופן חוקי, כנראה. הכל חוקי, רק לא צודק ולא הוגן.

כמו בסרט "ספייס קאובויס", המספר על ארבעה אסטרונאוטים בגמלאות המגויסים לפתע למשימת חלל, יפה היה חבר ברביעייה של משוגעים לכיבוי אווירי. היו אתו הצנחן והכבאי לשעבר אהרן (ארול) אשל, שאותו הצניח עם גדוד 890 במיתלה במבצע קדש; המזכיר הצבאי בדימוס, תת אלוף אפרים פורן; והיזם פרדי פינק. הם ניסו לשווא להרעיש בצופרי הכיבוי - ואם יוכלו להרוויח משהו, מה טוב - ויעידו דיווחיו של אביב לביא ב"מעריב" לפני השריפה בכרמל.

שבט יפה מסועף וחסכן בשמות. יש בו הרבה אברהם, פעמיים אורי, פעמיים דב. הנודע בבני השבט היה האלוף הגברתן והרעבתן אברהם יפה, מהצבא הבריטי וגולני ומסע חטיבה 9 לשארם א-שייח במבצע קדש, אלוף פיקוד הדרום ופיקוד הצפון, מנהל רשות שמורות הטבע וחבר כנסת. גם אחיו, אורי ושאול, היו מפקדים קרביים בכירים.

על שמו של סבא אברהם מדור קודם נקרא גם אביו של הטייס אורי. אברהם יפה זה עבד במרכז החקלאי, כמוהו כקרובו דב יפה. בבנו של דב, שאף הוא נקרא אברהם, נתנו סימן, התואר "הקטן", כדי להבדילו מקרובו הגדול ממנו בגוף ובשנים. דובי, בנו של אברהם, נקרא על שם סבו.

בקשרי חיתון, עם שתי אחיות, היה אברהם "הגדול" גיסו של יצחק רבין, בדיוק כפי שעזר ויצמן נעשה (ולימים חדל להיות) גיסו של משה דיין. עם השנים והצאצאים הלכו הענפים והסתבכו אלה באלה, עד שבדוחק אפשר לומר שבין כל אלה - יפה ורבין, ויצמן ודיין - נרקמה מידה זעומה כלשהי של קרבה משפחתית, שלא בהכרח הקרינה על יחסיהם של אנשי הצבא והמדינה התחרותיים.

אביר ולורד

בין שני נציגי משפחת יפה בחיל האוויר, אברהם היה הטייס הבכיר והבולט: מפקד טייסת הקרב הראשונה 101, מפקד בסיס תל נוף במבצע קדש, אלוף משנה שהתמודד על פיקוד החיל בתום שמונה השנים של ויצמן. אורי הדריך בתשעת קורסי הטיס הראשונים. בין חניכיו היו עילוי קרבות האוויר יעקב (יאק) נבו וטייסת התובלה יעל פינקלשטיין (רום), שאותה הכיר על חוף תל אביב עוד כנערה שהדהימה בחבטות מוחצות את הגאוותנים שבשחקני המטקות. מההדרכה עבר לדקוטות, כסגן מפקד טייסת, והשתתף במבצע מכבש, ההצנחה במיתלה. ב-1957 השתחרר ועבר למילואים ולאל על.

המסורת המשפחתית מייחסת לאברהם, אביו של אורי, תרומה להיכרות בין אברהם "הקטן" לבין מי שהיתה לאשתו, מיתק'ה; הוא דיבר בה נכבדות. אורי נכח בחתונתם, בקפה נוגה בתל אביב, ובברית של דובי. אותו דובי, שגדל והיה בעצמו לטייס קרב בחיל האוויר, אלוף משנה ובעלה של מיכל ויצמן שאביה, עזר, לא רצה שאביו יהיה מפקד חיל האוויר והעדיף על פניו את מוטי הוד. הצלחת חיל האוויר במלחמת ששת הימים טבועה בחותם של אסכולת ויצמן-הוד.

חיל האוויר מביט בשאר העולם מלמעלה, אבל גם באצולה יש מדרג. טייסי קרב לעולם ייחשבו יותר מטייסי תובלה. אורי יפה, ככל שהסתכן וחווה הרפתקאות, כמו הטיסה האחרונה של אל על מטהראן הנופלת בידי חומייני, היה אביר, ואילו אברהם, שמת בטרם עת - לורד; התואר עבר בירושה, בזכות ולא בחסד, לדובי, ואף הוא אינו אחרון טייסי הקרב במשפחתו. לדימוי זה עוד תיוודע חשיבות, בעיני זרים, בפרשת טייסת הכיבוי.

במיוחד נחקק שמו של דובי בדברי ימי החיל כמי שהיה אחד משמונה טייסי האף-16 שהפציצו את הכור הגרעיני בעיראק. סיפור ידוע, המוזכר תכופות גם בהקשר המשפחתי, כי מיתק'ה יפה, קצרנית הסודיים שבדיוני הממשלה, ידעה שבנה יוצא למבצע המסוכן, שמועדו הסופי הוסתר מעזר ויצמן, שר הביטחון לשעבר, שהתנגד לו.

כשקיבל את תיק הביטחון בממשלת בגין, פחות משנה לאחר מבצע אנטבה, הופתע ויצמן למצוא בתוכו גם את תיק נתניהו. בנימין הצעיר התייצב אצלו וביקש ממנו לחדש את המענק להנצחת אחיו יוני שהקציב השר הקודם, שמעון פרס. ויצמן התכעס. הוא איבד במלחמות ובמבצעים ובאימונים חברים רבים, טייסים בכירים ממנו, בני דורו וחניכים, מודי אלון ודניאל בוקשטיין ועוד רבים-רבים. כולם ראויים להנצחה, אולי לא יותר ממפקד סיירת מטכ"ל באנטבה, אבל גם לא פחות ממנו. זאת היתה פתיחה בעייתית ליחסי ויצמן-נתניהו, שבחלוף שני עשורים מצאו את עצמם בתפקידים של נשיא המדינה וראש הממשלה.

עד מותו של ויצמן, ב-2005, הרצה נתניהו את דרכו אל העושר ועקר גם הוא לקיסריה. בשבעת ימי האבל על ויצמן התקשרו מטעמו של שר האוצר נתניהו והודיעו כי בדעתו לבוא לביקור ניחומים. משפחת ויצמן שידרה צינה, אך במהרה נפתחה הדלת והשכנים נכנסו. באותה עת אסר האוצר על העסקת עובדים זרים במשק בית. שרה ביכתה את אובדנה של עוזרת מנוסה, שהיטיבה לסחוט לבני הבית מיץ מתפוזים טריים בדיוק כנדרש, כשהמסחטה ניצבת בתוך הכיור, לבל יכתים נתז את בוהק המטבח. עכשיו, אמרה, בגלל ההוראה שלו, ביבי ייאלץ ללמוד לסחוט לפי הכללים.

שעטנז

האזרח דובי יפה, בין שאר עסקיו, מייצג יצרנית מנועים המורכבים גם במטוסי "אייר-טרקטור". בטייסת הכיבוי שנתניהו הורה להקים, כפעלול שיסיח את הדעת מאחריותו לאסון השריפה בכרמל בדצמבר אשתקד, אמורים להיות שבעה מטוסים כאלה. בדו"ח מבקר המדינה על ליקויי ההיערכות לאותה שריפה, שטיוטות שלו יופצו למבוקרים בתוך שבועות, יוקדש כרך נפרד לכיבוי האווירי. לא צפוי שהדו"ח יפאר את שולחן הקפה או את ארון הספרים בבית נתניהו.

השריפה בכרמל לא כובתה בתחילתה, קודם שדילגה בין צמרות והפילה חללים, מפני שלא היה מערך קרקעי נאות (ביעור יערות, פרישת צינורות, הצבת כבאיות, גילוי והתרעה) ומשום שבוטלה, מוקדם מדי, כוננות המטוסים הקלים של החברות תלם וכימניר. הפתרון הענייני היה שיפור מצב הכוננות של מטוסים אלה, שטייסיהם ותיקים ומיומנים בלחימה באש. הוצע גם תגבור בחלופות שונות, בהן הצטיידות בערכות כיבוי למטוסי הקרנף. התבקש תהליך מקצועי מסודר של שקילה ובחינה, אבל נתניהו נחפז ואמר את דברו - תוקם טייסת כיבוי.

הפתרונות הסבירים נזנחו ונבחר פתרון שעטנז, האמור להלום את יעד השיווק המצולם: רכש ה"אייר-טרקטורים" בבעלות חברה אזרחית אחת (אלביט מערכות); תפעול על ידי חברה אזרחית שנייה (כימניר), שבידיה טייסים וזיכיון לחומר מעכב בעירה; ומסגרת צבאית, טייסת רפאים של חיל האוויר ובראשה סגן אלוף, שנשמע כמו מפקד טייסת ונראה (מהגב) כמו מפקד טייסת, אבל לא מפקד על טייסת.

במסמכי המכרז הבהול שהפיץ בפברואר משרד הביטחון הוגדר היעד: "הגדלת היעילות בהתמודדות עם שריפות שטח פתוח בקנה מידה נרחב ושריפות / אירועים בתשתיות לאומיות, צבאיות או אזרחיות". ביולי 2011, קיץ לוהט אך עדיין לא אחד משיאי עונת השריפות, ברור שהיעד הושג רק על דרך השלילה. אם מחר תתלקח שריפת כרמל נוספת והטייסים החקלאיים שפעלו אשתקד ושנגזרה עליהם השנה בטלה לא יוחזרו (מגעים על כך מתקיימים, אך חוזה טרם נחתם), כוח הכיבוי האווירי יהיה חלש יותר. מתוך שבעת המטוסים, שניים הם מהדגם הימי היקר (עוד מיליון דולר, מעבר ל-2.2 מיליון) והמיותר, שאינו מתאים לתנאי ישראל; העיקר להציג חידוש בחותמת נתניהו. מגלשי המטוסים פוסלים אותם להפעלה מקומית, למעט כפריטים באוסף מוזיאון חיל האוויר, וטייסיהם זקוקים לרישיון מיוחד.

כך ירדה מצבת מטוסי הכיבוי משבעה לחמישה, עוד לפני שהושבתו מטוסים שהתקלקלו או שנפגעו בנחיתות, והקיבולת הכוללת הקיימת רחוקה מהנדרש. ניסיונם עתיר השנים של טייסי הריסוס הושלך לפח ובמקומם הוזעקו לרענון אוויראים מעוטי שעות כיבוי, שגילם הממוצע קרוב ל-70. במתכונת המאולתרת, כובו עד כה שריפות קטנות ומעטות. ב"יום קרב" של לחימה במוקדי אש רבים ומתפשטים לא יהיו די דליים בלי חורים.

לא כך חשב אורי יפה. הוא שמח על הבחירה ב"אייר-טרקטור"; הנה יתגשם חזונו ויהיה בישראל מטוס המוקדש אך ורק לכיבוי. ולא סתם מטוס, אלא כזה שמי שמייצג אותו באירופה ובמזרח התיכון, מבסיסו בספרד, הוא הסוכן הוגו אסרו, שאנשי הקשר שלו בישראל היו לאורך שנים פרדי פינק, יפה וחבריהם.

היתה רק בעיה קטנה: החוזה שלהם עם אסרו פג ב-31 בדצמבר וטרם חודש. קצת בדומה לחוזה הכוננות של שירותי הכיבוי והקרן הקיימת לישראל עם חברות הריסוס והכיבוי, שהתפוגג ב-1 בדצמבר, ערב השריפה. אסרו לא הזדרז לחתום על החוזה ל-2011. הניירות בדרך, אמר. התמהמהותו הטרידה אך עדיין לא החשידה. יפה וחבריו הסדירו לו פגישות במשרד הביטחון ובלשכת ראש הממשלה והזמנה לישראל, יחד עם הטייס הראשי שלו, שעליו יוטל להסמיך טייס ישראלי ראשון שיוכל להדריך טייסים נוספים. בעודם סועדים, הופיע במקום קרובו הרחוק של אורי, דובי: גם לו היה עניין כלשהו עם אסרו. אורי נהג בו בכבוד ובחיבה. הוא לא ראה בו מתחרה. בקורס הטיס שכחו ללמד אותו שני כללים חשובים: דם אמנם סמיך ממים, ואולי אף מחומר מעכב בעירה, אבל לא מכסף; ובעסקים, אל תהיה טייס ג'מבו זהיר, המנחית בעדינות 400 נוסעים, אלא טייס קרב אנוכי, המפיל את יריבו בתמרון חד והתקפי.

תוכניתו של אורי, לייבא את ה"אייר-טרקטורים" ולחבור לתלם, ניגפה בפני כוח המחץ של ענקית התעשייה הביטחונית, אלביט, שזיהתה הזדמנות למימוש תוכניתה להיכנס לשוק הכיבוי האווירי. לשם כך היתה מוכנה להסתפק ברווח מזערי, על גבול ההפסד, ולא ברור מאיזה צד של הגבול. אלביט התקשרה עם כימניר, המתחרה של תלם. הוגו אסרו החליט להתנכר לאורי יפה ולפרדי פינק ולחבור לדובי יפה. מכאן רב סרן ותיק, אולי ותיק מדי; ומכאן אלוף משנה, חתנו של ויצמן, חברם של האלופים מחיל האוויר שהתמקמו באלביט ובלשכת ראש הממשלה. איש עסקים זר מסוגל להתרשם מכך, כמו גם מעוצמתה הכלכלית, התעשייתית והפוליטית של אלביט; והכל חוקי.

לפני שהספרדים אמרו לאורי יפה, בתרגום חופשי, זוז הצדה ואל תדאג, נפצה אותך (הם לא עשו זאת; תחנות מדריד אינן עונות), נפגש אורי עם נתניהו בלשכתו התל אביבית, בבניין הקודם של משרד הביטחון. ראש הממשלה חבק את כתפו ושתה את דבריו כמו היה דגם ימי של מטוס כיבוי. אורי הציע לו רעיון למטס יום העצמאות: שישה מטוסים צהובים לאורך החוף, מראש הנקרה עד אשקלון, מתמלאים ומפזרים מים חליפות, לתשואות הקהל. שישה? למה לא שמונה? הגדיל נתניהו את ההימור וליווה את אורי אל הדלת. רק אחר כך נודע שתנאי המכרז שונו ושהזוכה יידרש גם להכשיר טייסים. התחייבות כזאת היתה מעל לכוחו. בין כה וכה, הספרדים התעופפו למחוזות אחרים.

ביום העצמאות טייסת הכיבוי לא היתה עדיין מוכנה להצגה. היא הושקה יומיים אחר כך, בשדה דב. בשיכון בבלי שבסמוך שמע על כך אורי יפה, בלע את עלבונו, חצה את הירקון ויצא למקום, אם לא כחתן האירוע לפחות כחוגג מן הצד. הזקיף בשער, נכדו או נינו לפי גילו, חסם את דרכו: אין מעבר, בפנים נמצא כבוד ראש הממשלה על פמלייתו. אורי שלף את תעודותיו: רב סרן במילואי חיל האוויר, קברניט אל על. הש"ג לא התרכך ואף לא נועץ בקצין. היו לו הוראות. אורי סב על עקביו והלך הביתה. *



מטוס כיבוי חדש נוחת בשדה דב בתל אביב. ניסיונם עתיר השנים של טייסי הריסוס הושלך לפח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו