בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חדת קרן: נעמי חזן יוצאת למלחמת אין ברירה

בשבוע שבין חוק החרם לבין ההצעה להקים ועדת חקירה לארגוני השמאל, ושנה לאחר שהוצגה בקמפיין חוצות בתור בוגדת, בטוחה נשיאת הקרן החדשה לישראל, שלמרות הכל, היא תנצח בקרב על הדמוקרטיה בישראל

תגובות

ערוץ 99 יכול להיות האכזר בערוצים. בשעות הערב של יום שני בשבוע שעבר, היתה פרופ' נעמי חזן מרותקת לערוץ, שהעביר בשידור ישיר ממשכן הכנסת את קריסתם של מאמצי השתדלנות שלה. ברוב של 47 מול 38, אישרה הכנסת את חוק החרם, שמאפשר לדרוש פיצויי נזיקין ממי שמטיל חרם על ההתנחלויות - חוק שנועד להשתיק אפיק מרכזי במחאה האזרחית נגד מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. נשיאת הקרן החדשה לישראל לא העזה להצהיר מראש שתצליח להפיל את החוק, אך בתוכה פיעמה בכל זאת התקווה שתמנע את אישורו.

"חששתי מאוד מכך שהחוק יעבור", היא אומרת בראיון למוסף "הארץ", יומיים לאחר שהחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית. "פעלנו נגד החוק עם האגודה לזכויות האזרח. אנחנו רואים בו את אחד החוקים האנטי-דמוקרטיים ביותר שעברו בכנסת ישראל, אם לא האנטי-דמוקרטי שבהם". בשבוע שקדם להצבעה, נפגשה פרופ' חזן עם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, שהבטיחה להטיל משמעת סיעתית, כך שבקדימה יתנגדו כולם לחוק; היא ניהלה קשר הדוק עם השתדלנים שהפעילה הקרן החדשה לישראל במשכן; והרימה טלפונים מודאגים לחברי כנסת.

איך קורה שחוק כזה עובר?

"זה חלק מתהליך שהחל לפני חצי עשור או עשור, כשהחלו כל מיני שאלות לגבי מעמד המערכת המשפטית ומעמדו של בג"ץ. בהתחלה חשבתי שזה תהליך של מיתון דמוקרטי, 'דיאטה דמוקרטית'. לקח לי זמן להבין שזה תהליך הרבה יותר שיטתי ומכוון, של דה-דמוקרטיזציה. ואני רואה בדמוקרטיה את הנשמה של מדינת ישראל".

התהליך הסלים לאחר מבצע עופרת יצוקה?

"הוא קיבל תנופה בעקבות המבצע, אבל הוא קשור יותר לחוסר היכולת שלנו לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת חוסר הוודאות שמלווה אותו. התוצאה היא בידוד הולך וגובר שלנו בעולם. הקהילה הבינלאומית לא מבינה איך במאה ה-21, אפשר להחזיק בשטחים ואוכלוסיות בניגוד לרצונם. בגלל זה נוצר אצלנו פחד עצום, ולכל מיני גורמים נוח ללבות את הפחד הזה, שכל העולם נגדנו, שאנחנו לבד, שלא מבינים אותנו. כשמפחדים מחפשים אשמים - מסמנים אוכלוסיות, אנשים או דעות, וכשזה מקבל גיבוי סמוי מגורמים בשלטון, אז זה מתורגם מהר מאוד למדיניות. ובמקרה של הכנסת ה-18, זה מתורגם להצעות חוק".

את הדרך הקצרה שמתחילה בסימון האויבים מבית, עוברת דרך ליבוי כעס ציבורי ומסתיימת בכנסת, מכירה חזן ממקור ראשון. מי שהיתה חברת כנסת מסורה, שלא משכה אש תקשורתית יוצאת דופן בשלוש כהונותיה במשכן, מצאה את עצמה לפתע בחזית המאבק הציבורי המשתלח שהתפתח בשנים האחרונות בין הימין לשמאל.

בפברואר בשנה שעברה, יצאה תנועת "אם תרצו" במסע פרסום אגרסיבי, שהאשים את "הקרן החדשה" במימון ארגונים ישראליים שהעבירו מידע רב לוועדת החקירה של השופט ריצ'רד גולדסטון. הדו"ח שכתבה הוועדה, האשים את צה"ל בביצוע פשעי מלחמה בעת מבצע עופרת יצוקה (אחר כך ריכך גולדסטון את עמדתו האישית, אך לא את הדו"ח הרשמי). אם תרצו טענה כי 92 אחוז מהמקורות הישראליים בדו"ח, היו מארגוני שלום וזכויות אדם כגון "עדאלה", "שוברים שתיקה", "בצלם", "האגודה לזכויות האזרח בישראל", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" - כולם נהנים ממימון הקרן החדשה (בקרן פוסלים מכל וכל את הנתונים שפירסמה אם תרצו). בפרסומים שליוו את הדו"ח, הציגה אם תרצו את חזן כשקרן על מצחה - הקרן החדשה המנגחת את ישראל - קריקטורה שנחשבת חריפה וקיצונית אפילו בציבוריות הישראלית. הכיתוב מתחת לקריקטורה היה: "נעמי גולדסטון-חזן". פתאום, בשנות השישים לחייה, התברר לפרופ' חזן שהיא אויבת העם. בוגדת.

הנידוי החברתי לא איחר לבוא. ראיונות עמה בתקשורת בוטלו; העיתון "ג'רוזלם פוסט" הפסיק לפרסם את טורה האישי אחרי 14 שנים; מתחת לביתה התקיימו הפגנות. כעבור זמן מה, הציעה חברת הכנסת פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, שתבחן את מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם. היוזמה הראשונית נעצרה לפני כמה חודשים, כאשר פוליטיקאים בכירים בליכוד התנגדו לה, אך היא חודשה בשבוע שעבר על ידי יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן.

במשרדה השבוע, חזן אומרת כי לאחר שהתאוששה מההלם הראשוני שאחז בה, היא הבינה שזו יריית הפתיחה במאבק על צביון החברה הישראלית. "הבנתי שמשהו רע מאוד קורה לנו אם פתאום 'הקרן החדשה' או אני, הופכים לשעיר לעזאזל. הבנתי שזה לא אישי נגד נעמי חזן, זה לא נגדי או נגד הקרן, זה גדול מזה. זה נגד הדמוקרטיה. ורק אז הבנתי שצריך עוד אנשים למאבק הזה, זה מאבק על הנשמה שלנו. הבנתי שאנחנו במלחמה".

ומה עשיתם עם זה?

"הקרן התריעה, אני אישית התרעתי, האגודה לזכויות אזרח וארגוני זכויות אדם מתריעים כבר שנה שקורה משהו מאוד בעייתי פה. גם מבחינת האווירה הציבורית שלא מרשה שיח ענייני בנושאים שהם שנויים במחלוקת, וגם שזה מתחיל לקבל ביטויים חקיקתיים, אנטי-דמוקרטיים או בעלי ריח של גזענות. חיזקנו את מערך הלובי שלנו בכנסת, בכוח אדם, במומחים. דיברנו עם כל חברי הכנסת, עם כל השרים. נפגשנו עם ציפי לבני בדיוק בנושאים האלו. היא אמנם הטילה משמעת סיעתית על חוק החרם, אבל כמה ברחו".

אולי לא מספיק להתריע?

"אחרי קבלת חוק החרם, חשבתי לעצמי, למה לא צעקתי עוד יותר חזק? מאז המתקפות הראשונות על הקרן, אני עומדת על כל במה, בכל סמינר, בכל כנס, בכל הפגנה, ואומרת שיש פה תהליך שיטתי, מכוון, אנטי-דמוקרטי. אני מסתובבת עם רשימה של 25 הצעות חוק שעלו בכנסת הזאת ופוגעות בדמוקרטיה. אנשים מתווכחים איתי, אומרים 'אלו הצעות חוק הצהרתיות'. אמרתי לא, זה לא רק על הנייר. זה יתחיל לעבור. והנה לפני הפגרה עבר חוק הנכבה וחוק הקבלה. כאשר חוק החרם הוא הבעייתי ביותר, כי הוא נוגע בזכויות הבסיסיות: חופש הביטוי, חופש המצפון, חופש ההתאגדות, ובוודאי גם בחופש המחאה. החוק פוסל כל אפשרות למחאה. הופכים כל אדם שלא קונה מוצר מההתנחלויות, מטעמים מצפוניים, לעבריין. לאן הגענו? במישור החוקתי, פשוט מתחילים לפרום את אחרון כללי המשחק. זה לא צהוב מהבהב - זה אדום גדול".

כבר לא מוקצים

משרדי הקרן החדשה נמצאים ברחוב יד חרוצים בירושלים. על קיר הכניסה אוסף של חולצות לבנות, שעוצבו על ידי אמנים, חלק מקמפיין "לא נסתום" שאליו יצאה הקרן בתגובה להתקפות מימין. חזן, בת 64, מוקפת בצעירים רבים. בזמן השיחה, לא אחת נפתחת דלת החדר על ידי מבקרים שנכנסים, "רק כדי להגיד שלום". "אלו ממנהיגי המאבק בשייח ג'ראח", היא מספרת על זוג עם תינוקת שנכנס לרגע כדי להציג לה בגאווה את יורשת העצר.

הקרן הוקמה ב-79'. מרכזה בוושינגטון, והיא עוסקת בהעברת תרומות לארגונים ישראליים העוסקים בזכויות אדם, בפלורליזם דתי, קידום האשה ואיכות הסביבה. לפני חודשיים שבה חזן מאוסטרליה, שם הוקם סניף נוסף לקרן, המצטרף לסניפים הפועלים זה שנים בארצות הברית, קנדה, בריטניה ושווייץ. בביקורה במדינת ניו סאות' וולס באוסטרליה, דיברה חזן בגנות יוזמת החרם על ישראל (BDS) - מה שהקים לה יריבים מתוך הפעילים האוסטרלים למען פלסטין. רק השבוע פירסמה אחת מהן מאמר מפורט באתר "מונדו-וויס" הממשיך להתווכח עם הטיעונים של חזן נגד החרם.

עד היום חילקה הקרן כ-200 מיליון שקל ל-800 ארגונים. הזרוע המבצעת של הקרן היא ארגון "שתיל", שמשרדיו צמודים למשרדי הקרן. ב"שתיל" עובדים כ-100 אנשי מקצוע הנותנים שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים שונים, בפיתוח, שתדלנות, תקשורת, ניהול כספי ועוד. לשתיל סניפים בבאר שבע, חיפה, ירושלים, באקה אל-גרבייה וראש פינה. החודש, בישיבת ההנהלה של הקרן, הוחלט על חלוקת 13 מיליון שקל ל-74 ארגונים בחצי השנה הקרובה, מתוכם 14 ארגונים שמקבלים לראשונה תקציב מהקרן - בהם האגודה למען יהודי אתיופיה; עמותת "איתך-מעכי" - משפטניות המקדמות זכויות נשים בשכבות מוחלשות, ובין השאר מסייעות לגננות חרדיות במאבק על זכויותיהן; ו"חצר נשית" - יוזמה של שתי עובדות סוציאליות, המסייעת לנערות במצוקה ביפו.

"אנחנו תומכים כיום במענקים ישירים בכ-120 ארגונים", מפרטת חזן, "אנחנו מממנים גופים חרדיים, מזרחיים, ערביים. אנחנו תומכים בעולים חדשים וגם בוותיקים וקשישים. אנחנו מממנים את 'נוער כהלכה' (עמותה הנאבקת למען קליטת תלמידים ספרדים בבתי הספר של החינוך העצמאי, ובין השאר עתרה לבג"ץ בנוגע לבית הספר בעמנואל) ואת 'באנו חושך לגרש' - קואליציה נגד גזענות בראשות ארגונים דתיים. שתיל נותן שירותים לכ-500 ארגונים. עיקר התרומות מיהודים טובים בחוץ לארץ. הרבה מהם תורמים ותיקים מאוד".

לא הזכרת את עדאלה, בצלם, הוועד הציבורי נגד עינויים, שוברים שתיקה, כל אותם הארגונים שהביאו עליכם את זעם הציבור.

"המקטרגים אומרים לי: 'אתם עושים דברים נהדרים, רק אם הייתם מורידים את אותם ארגונים'. הם לא מבינים, ואני ממש מתעקשת, זה הכל ביטויים שונים של אותו דבר: העצמה של קבוצות וקידום ערכי צדק חירות ושוויון".

חזן לוקחת דף נייר, "תרשי לי להיות רגע פרופסור", היא אומרת בחיוך ומתחילה לשרטט קו עליון, המסמל את המדינה, וקו תחתון המסמל את הפרט. "במרחב בין המדינה לפרט, יש אנשים שמתאגדים להביע עמדות ואינטרסים", היא אומרת ומסמנת עיגולים קטנים בין הקווים, "הם רוצים להשמיע קול, להגשים חלומות, ולקדם מטרות כלפי המדינה - זו החברה האזרחית. כשהמרחב מתחיל להתאכלס בהתאגדויות כאלו, זה מביא לשינויים אדירים. אנחנו במצב יפה, יש בחברה האזרחית עושר וגיוון. ועכשיו" - היא מסמנת איקסים על העיגולים - "מנסים למחוק את אותן התאגדויות באמצעות חקיקה. ולכן אחת הדרכים הטובות ביותר, היא לחזק את החברה האזרחית במענקים, שירותים, ייעוץ ותמיכה".

הקרן רוצה חברה ישראלית יפה, אבל לפני שנה וחצי היה נראה שהחברה הישראלית לא מעוניינת בקרן. זה התפוצץ לך בפנים. למה זה לא הצליח?

"אני חושבת שזה הצליח יותר מדי. זה חלק מאותו תהליך של המדרון החלקלק שנגרם בעקבות הפחד וחיפוש האשמים. התחילו לחפש אשמים בדמות אנשים - זה נוח וקל לשיווק. המטרה של הימין היא לשנות את השיח במדינת ישראל ולא לאפשר דיון אמיתי על מה שקורה בה. זה קיבל תנופה אדירה בגלל עופרת יצוקה. המלחמה העלתה המון תהיות בקרב העם".

עברת תקופה אישית קשה. שאלת את עצמך אם טעית? עשית חשבון נפש?

"עברתי חוויה קשה. לקח לי כמה שבועות להרהר מאיפה זה בא. שאלתי את עצמי איפה טעיתי? נולדתי בירושלים, גדלתי בירושלים, עבדתי בירושלים. הייתי חברת כנסת פעילה בהרבה תחומים חברתיים, ופתאום אני עוכרת ישראל? והקריקטורות האלו, שיש בהן שמץ של דברים שכדאי לא לזכור אותם, ועוד במדינת ישראל הריבונית, זה לא היה קל. קיבלתי תמיכה, הטלפונים לא הפסיקו לצלצל, 'החזיקי מעמד'. אחרי ההלם הראשוני, התחלתי להגיד, רגע, זה לא אני, זו יריית הפתיחה של מבצע וקמפיין מתוזמן נגד הדמוקרטיה הישראלית. הקרן סומנה כמטרה כי ב-30 שנה היא הפכה לגורם המרכזי בפיתוח החברה האזרחית במדינת ישראל".

כנראה שלא כולם חושבים כך. מימון גופים שיצאו נגד צה"ל, הגישו עתירות נגד חיילים, אספו חומרים ששימשו את ועדת גולדסטון - אלו מעשים שלציבור הישראלי לא קל לעכל.

"הארגונים שבהם אנחנו תומכים מכסים את כל המכלול: ארגוני צדק חברתי, ארגוני נשים, ארגונים ירוקים. זה מאוד נוח לאותם גורמים פוליטים קיצוניים, להבליט את הארגונים למען זכויות אדם. אגב, בכל בדיקה שהיא, ארגוני זכויות האדם תרמו רק 1.3 אחוז מהחומרים לדו"ח גולדסטון, וזה בעיקר מאתרים שחשופים לכולנו. כואבים לי הרבה דברים בחיים, אבל פה כואב לי שאותם גורמים ימניים ניסו, וכמעט הצליחו, לשנות את השיח בישראל. יש כאן ניסיון למחוק עמדות אחרות. השאלה היחידה שהם שואלים היא 'האם אתם פטריוטים?' 'האם אתם נאמנים?' - על פי ההגדרה של אותם גורמים ימניים. אז אני מודיעה להם, שאני לא צריכה שיעורים בפטריוטיות מאף אחד, ומה שהקרן עושה למען מדינת ישראל, זה הרבה יותר מכל החוקים האלו, שהורסים אותנו, את שמנו ואת עתידנו".

בעקבות ההתקפה של אם תרצו, התרומות נעצרו?

"ההפך. הרבה יותר תרמו. יש כמה ארגונים (ימניים) שעושים עבודה יומיומית, מתקשרים לתורמים שלנו, ומיידעים אותם שהכסף הולך ל'בצלם' ו'עדאלה'. פה ושם יש תורמים שנרתעים. אבל הרבה יותר יהודים רוצים לתמוך בישראל צודקת, הוגנת. כשעלתה פרשת אם תרצו, הייתי אמורה לנסוע לפדרציה הציונית באוסטרליה, והם ביטלו את ההזמנה. לפני חודשיים הם חידשו אותה. הייתי שם עשרה ימים, ובכל מקום שהופעתי כמות הקהל היתה כפולה ממה שציפינו. יש שם רעב של אנשים, שקשורים בטבורם לישראל, שצמאים לשמוע את המסר על הצורך להגן ולפתח את הדמוקרטיה. זה מהדהד ומדבר אל אנשים. הם לא רוצים שיהיה נתק בין הערכים שלהם כאזרחים במדינותיהם, לבין ההזדהות שלהם עם ישראל".

למה אין תורמים ישראלים לקרן?

"יש פה תורמים. לא המון - אבל יש, בסדר גודל של כמה מיליוני שקלים. בארץ אין תרבות של פילנתרופיה. היא מתחילה להתפתח אבל בצורה מוזרה: אנשי עסקים, אחרי שהם גמרו לעשוק את המדינה, הם פתאום תורמים. אנחנו מנסים להרגיל אנשים לתרום כפי יכולתם. אנחנו, בהנהלת הקרן החדשה, גם תורמים. גם אני כותבת צ'ק כל שנה".

אנשי עסקים ישראלים מפחדים לתרום לכם?

"לא. אני חושבת שרוב התורמים תורמים ספציפית לפרויקט מסוים. אפשר לתרום לשדולת הנשים, לארגונים ירוקים. ספינת הדגל היא כמובן ארגוני זכויות האזרח".

תרומות להפגנות

עיניה של חזן נשואות כבר לשבוע המתקרב. עוד לא יבשה הדיו מעל חוק החרם, והנה הקרן החדשה שוב נדרשת לשמש כנציבה במאבקי הכוח בין הליכוד לישראל ביתנו. שר החוץ אביגדור ליברמן חידש את הצעתו להקמת ועדות חקירה פרלמנטריות לבדיקת מקורות המימון של ארגוני זכויות האדם בישראל - ההצעה ששורשיה בקמפיין של אם תרצו, נגד הקרן החדשה וחזן. נכון למועד כתיבת שורות אלו, פרשנים פוליטיים סבורים שסיכויי ההצלחה של היוזמה קלושים, בשל רוב שיש לחברי האופוזיציה והקואליציה המתנגדים לה, ובשל החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא להטיל משמעת קואליציונית על סיעתו.

"אני חושבת שנתניהו לא ייתן לעוד מהלך כזה לעבור, כי זה יעשה לו יותר מדי בעיות", אומרת חזן. "אנחנו כרגע עוסקים בלובי, בדיבור עם שרים. יהדות ארצות הברית מתגייסת, ואנחנו לא נטולי-מהלכים ביהדות זו. תראי את התגובות החריפות נגדנו בעולם הדמוקרטי. אנחנו לא מבינים שמה שיוצר לנו את התמיכה בעולם הדמוקרטי הם ערכים ולא אינטרסים. אם ניסוג מהערכים האלו, לא יהיה לנו מחנה משותף".

"דמוקרטיה זו אי-הסכמה. זה נהדר, זה מפרה", היא ממשיכה. "צריכה להיות הסכמה רק על איך מביעים אותה. מעולם לא היתה ועדת חקירה פרלמנטרית פוליטית - והרי עמותות של הימין לא חוקרים. אם תלכי לרשם העמותות ותנסי לברר מה מקורות המימון של חלק מעמותות הימין, תגלי שהמקורות חסויים. אני מזמינה כל אחד להיכנס לאתר שלנו, יש שם רשימה של כל התורמים שלנו, זו שקיפות".

נראה שישראל ביתנו החליטה למקד את מאמציה באספקת החמצן של הקרן - התרומות. חברת הסיעה פאינה קירשנבאום, שהניחה את ההצעה לוועדת החקירה, עומדת גם מאחורי הצעת חוק שעל פיה עמותה שלא זוכה לתמיכה ממדינת ישראל, תהיה מחויבת במס של 45 אחוז על כל הכנסה שמקורה במדינה זרה. במקביל ממתינה הצעת חוק של אופיר אקוניס (ליכוד) הקובעת כי עמותות פוליטיות בישראל לא יוכלו לקבל תרומות שגובהן עולה על 20 אלף שקלים מממשלות זרות ומגופים בינלאומיים. "לא יצליחו לייבש אותנו", אומרת חזן, "נצטרך לעבוד יותר קשה. אני חוששת שהם מנסים להביא לסגירה של ארגונים שאף חברה דמוקרטית לא יכולה להרשות לעצמה לחיות בלעדיהם. זה מחייב אותנו להגביר את מאמצי ההתרמה והפעילות שלנו. אני מקווה שהחוקים האלו לא יעברו. אם רוצים להרחיק את יהדות העולם מאיתנו, בבקשה, תעבירו עוד חוק אחד כזה - וגמרנו. איך יהודי בתפוצות צריך לקום ולהיות גאה מדינת ישראל שרומסת את זכויות האדם?"

אבל את הישראלי הממוצע, שהבן שלו מתגייס לצה"ל, ממש לא מעניין מה חושבים עליו יהודי ארצות הברית.

"זה לא העניין מה שחושבים יהדות ארצות הברית. השאלה מה טוב לנו? זה טוב שיסתמו לנו את הפה?"

היא מסבירה שבשנה וחצי האחרונות נוסף לקרן תפקיד חברתי-פוליטי חשוב - הובלת המחנה הדמוקרטי-ליברלי בישראל. "המאבק על הדמוקרטיה זה מלחמה שאנחנו ננצח בה, כי אבוי לכולנו אם נפסיד", היא אומרת. לכן, החלה הקרן לתמוך בפעולות התומכות בעקרונות הדמוקרטיה. "תמכנו ישירות בכמה הפגנות, כמו הפגנה למען הדמוקרטיה לפני שנה, במצעד זכויות האדם, בהפגנה נגד מכתב הרבנים", היא מספרת.

גז עם הרוח

חזן גדלה בבית של עובדי מדינה. אביה, אברהם הרמן, היה שליח של הסוכנות היהודית וכיהן כשגריר ישראל בוושינגטון וכנשיא האוניברסיטה העברית. אמה, זינה הרמן, היום בת 97, היתה חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. "אמא היתה ועודנה אשה מופלאה", היא מספרת. "היא הקימה את שירותי הרווחה בירושלים בשנות ה-40. זה היה בית של הורים שעלו בשנות ה-30 כאידיאולוגים מאנגליה". היא מתגוררת בשכונת קטמון, אם לשניים וסבתא מאושרת לנכד.

בין 92' ל-2003, היא כיהנה כחברת כנסת מטעם מרצ, ומילאה שורה של תפקידים ציבוריים ואקדמיים, בהם ראש מכון הארי טרומן למחקר וקידום השלום באוניברסיטה העברית. היא ממייסדות שדולת הנשים בישראל, כתבה וערכה שמונה ספרים בנושא פוליטיקה השוואתית, ופירסמה מאמרים רבים בנושא פוליטיקה ומדע המדינה, יחסי ישראל-ערב, ומעמד האשה. כיום היא מכהנת כראש בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. יומה עמוס בפגישות והרצאות. "אני יצור לילה, הולכת לישון בשתיים בלילה".

אחד המאבקים החברתיים שהקרן מתגאה בהצלחתו, היה על העלאת התמלוגים שמקבלת המדינה על שאיבת גז ונפט בתחומה. באפריל 2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ את הכלכלן איתן ששינסקי לראש הוועדה שבחנה את הנושא מחדש, לאחר שחוק הנפט הישן קבע תמלוגים נמוכים במיוחד, שנפלו משמעותית מהמקובל בעולם. מהר מאוד הפכה הוועדה לשדה קרב. בצד האחד עמדו יזמי הגז, שביקשו להשאיר את התמלוגים בשיעורם הנמוך, או לקבוע אותו ברף נמוך. מולם התייצבה שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, בהנהגת השר לשעבר מיכאל מלכיאור ובמימון הקרן החדשה לישראל, שפעלו למען העלאת התמלוגים.

גם כאן סימן הימין המדיני (ואולי גם הכלכלי) את הקרן החדשה כאויבת. "הפורום למען ארץ ישראל" יצא בקמפיין עתיר ממון, בכותרת: "הקרן החדשה לוחמת למען הגז הערבי". הטענה היתה שהקרן תומכת בהעלאת התמלוגים כדי לייקר את הגז הישראלי, במטרה לפגוע באטרקטיביות שלו לעומת הגז המצרי. אנשי הארגון הפגינו מול ביתו של ששינסקי כשהם נושאים את דגלי מצרים ושלטים שעליהם נכתב "שוקראן ששינסקי" (תודה ששינסקי). ארגונים שונים הצביעו על כך שאשתו של ששינסקי, רות, פעילה במסגרת הקרן החדשה, וטענו, בגרסה העדינה של הדברים, לניגוד עניינים. עתירה לבג"ץ בנושא - נדחתה.

"קמתי בוקר אחד", מספרת חזן, "וקראתי בעיתונים שהקרן החדשה תומכת בגז הערבי. התחלתי לצחוק. אמרתי לעצמי מה עוד יכולים להמציא? אני גאה שעמדנו בחזית הזאת ובהצלחה גדולה מאוד. אף על פי שהשתמשו בכל השיטות נגדנו". בסופו של דבר, הממשלה והכנסת קיבלו את ההצעה של ששינסקי (שהתפשר גם הוא לעומת ההצעה הראשונה של הוועדה), וקבעו תמלוגים של 50 אחוז.

גם כשאתם מנהלים מאבק חברתי צודק רואים בכם גוף פרו-ערבי. אולי טעיתם בדרך ואתם גורמים נזק למאבקים שאליהם אתם מתגייסים?

"שוב, למה נטפלים אל הקרן החדשה? כי אנשים לא רצו לדון בתכנים האמיתיים, ומחפשים שעיר לעזאזל. לפעמים אני שומעת בשיחות, ברדיו, כשרוצים להגיד משהו רע על גוף מסוים, אז אומרים: 'הוא קשור לקרן החדשה'. במקרה של המאבק על תמלוגי הגז, אלו היו קואליציות שהתארגנו ושינו בצורה משמעותית את המדיניות. הרבה אנשים שלנו היו בוועדות והעידו. עשינו שינוי שהוא טוב לחברה. אז יש את כאלו שמעלילים, קל מאוד להעליל, וקשה להוכיח שאין לי אחות".

במובן מסוים, הקרן החדשה לישראל היא הגוף המרכזי בשמאל כיום. איך זה קרה? למה לדעתך השמאל התרסק?

"הפכנו לאדישים. התגובה לחוסר הנחת של מה שקורה במדינה הוא שאנשים הסתגרו בבועה שלהם. זו ביקורת עצמית קשה, אבל השמאל האמיתי, בתקופות הקשות בעשור האחרון, טישטש יותר מדי את עקרונותיו - אם כי עכשיו אני מזהה התעוררות. אנשים רוצים לדעת בשביל מה הם מצביעים, אבל הכל נראה להם אותו דבר. הוואקום שנוצר מקריסת השמאל נתן כוח אדיר לימין, שלא תמיד מבין את ההבדל בין אחריות ממלכתית לקידום האג'נדה. הימין מנגן על מיתרים רגשיים, בצורה צינית, כדי לקדם אג'נדה ולא לחשוב מה זה עושה לנו".

כישלון תהליך אוסלו ריסק את השמאל?

"תהליך אוסלו נכשל וקשה מאוד לנסות פעם נוספת. וכשאת מחברת את הדברים ביחד, צריך הרבה תעצומות נפש, כדי לקום. מצד שני, יותר ויותר מבינים את המסר. אם לפני 15 שנה הייתי אומרת שביבי נתניהו ייתן נאום על שתי מדינות, אף אחד לא היה מאמין. אבל את רואה את הפחד, את חוסר הוודאות, אין הנהגה, אין מישהו שפועל למען השגת מטרה. רוזוולט אמר משפט שאני משננת לעצמי, 'אין לנו ממה לפחד אלא מהפחד עצמו'. אם יש סיסמה שצריך עכשיו להרים - זו הסיסמה. ממה אנחנו מפחדים? אנחנו עם חופשי, חזק, עם ערכים ועקרונות, ואנחנו לא מסוגלים לעמוד מאחוריהם? למה, מה קרה לנו?"*

estia@haaretz.co.il

***

מטח טילי פטריוט

תזכורת לחוקים שמדאיגים את המחנה הדמוקרטי

הקרן החדשה לישראל, כמו גופים אחרים ממרכז המפה הפוליטית ומשמאלה, מזהירים כי הכנסת ה-18 מאופיינת בשלל הצעות חוק הפוגעות באופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. הנה תזכורת לכמה מהן:

* במארס השנה אושר חוק הנכבה שיזמה ישראל ביתנו. על פי החוק, יישלל מימון ציבורי ממוסדות שיצוין בהם יום הנכבה, ייפגע כבוד הדגל או סמל המדינה, או יבטאו עמדה ששוללת את קיום המדינה כיהודית ודמוקרטית. זוהי גרסה מרוככת לאחר שהצעת החוק המקורית של ח"כ אלכס מילר ביקשה לשלוח לכלא את מי שמציין את יום הנכבה.

* באותו חודש עבר גם חוק ועדות הקבלה שיזמו הח"כים ישראל חסון ושי חרמש (קדימה) ודוד רותם (ישראל ביתנו), המאפשר ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל, בגודל של עד 400 בתי אב, לדחות מועמדים שאינם מתאימים ל"מרקם החברתי" של היישוב. הביקורת כלפי החוק טוענת כי הוא נועד להרחיק ערבים מיישובים יהודיים.

* ערב יציאת הכנסת לפגרה עבר החוק לביטול אזרחות בגין מעשה טרור או ריגול. גם חוק זה עבר בגרסה מרוככת, לאחר שנקבע שאין להותיר אדם ללא אזרחות.

* בשבוע שעבר אישרה הכנסת את החוק לאיסור הטלת חרם, שקובע כי מי שמטיל חרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על ההתנחלויות, חושף את עצמו לתביעת נזיקין אזרחית על ידי הנפגע מהחרם - אפילו בלי להוכיח את הנזק.

* לצד החוקים שאושרו, מונחות על שולחן הכנסת יוזמות חקיקה רבות. ח"כ מילר ניסח הצעה לתיקון חוק הקולנוע, שלפיה רק מי שיצהיר אמונים לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יקבל מימון להפקת סרטים; פאינה קירשנבאום מציעה לגבות 45 אחוז מס על תרומות ממדינות זרות, המגיעות לארגונים שאינם מקבלים מימון מהמדינה; הצעת חוק אחרת (זאב אלקין) דורשת דיווח שוטף על תרומות אלו; רצף הצעות חוק (דוד רותם) דורש הצהרת נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית, עבור תפקידים שונים; הצעת חוק אחרת (זבולון אורלב) קובעות כי מי שמתנגד לזהותה זו של ישראל - יואשם בהסתה; והצעת חוק של ח"כ יעקב כץ קובעת כי מי שמדבר סרה במדינת ישראל או בציבור מסוים, חשוף לתביעת דיבה. הצעת החוק אומרת במפורש, שמטרתה להגביל ארגוני זכויות אדם המעבירים מידע שלדעת היוזמים גורם נזק לישראל.

***

התקדמנו המון, ונשארנו במקום

פרופ' חזן קידמה את החקיקה לקידום מעמד הנשים, אבל עדיין אינה מרוצה מהתוצאות

בראיון לעיתונאי "מעריב" שלום ירושלמי לאחר פרוץ הקמפיין נגדה בשנה שעברה, אמרה פרופ' נעמי חזן, כי "אם הייתי גבר, לא היו מדביקים לי קרן כזו על המצח". השבוע היא ממשיכה ואומרת, "זה היה נוח שאני אשה. הם חשבו שבאיזשהו מקום, אשה תתקפל. הם לא יודעים שאני לא יכולה לסבול את זה שנטפלים לנשים וחושבים שהתגובות שלנו יהיו שונות".

הבייבי של חזן, כפי שהיא מכנה זאת, הוא קידום מעמד האשה. כמי שהיתה ממקימות שדולת הנשים בישראל, גם בתפקידה הנוכחי היא עוסקת רבות בנושא. כחברת כנסת, הביאה לשינוי מעמד הנשים בצה"ל, כשיזמה את החוק הקובע שחיילות יהיו זכאיות למלא כל תפקיד צבאי.

מה שלום מעמד האשה היום?

"התקדמנו המון - אך נותרנו במקום".

תסבירי.

"מבחינת חקיקה אנחנו בקדמת העולם בכל הנוגע לשוויון מגדרי. ישראל גם נמצאת בראש רשימת המדינות של בוגרות השכלה גבוהה, תואר ראשון ושני - למעלה מ-60 אחוז מבוגרי האוניברסיטאות בארץ הן נשים. אבל המצב בשטח לא השתפר מי יודע מה. יש לנו תקרת זכוכית עבה שקשה לפצח אותה. יש שם שכבה עבה של גברים. יש אי-שוויון בהכנסות, ועדיין תופסים את האשה כמפרנסת שנייה".

לפני כשנה וחצי, היא מספרת, הקימה בשיתוף עם פרופ' חנה הרצוג, מרכז לקידום נשים בזירה ציבורית במכון ון-ליר בירושלים. "אנחנו עוסקות בדיוק בסוגיה הזאת - למה יש התקדמות, אבל בתכל'ס אנחנו לא זזות".

ומה מצאתן?

"שצריך לעבוד על שינוי אסטרטגיות. איך אפשר לפתור בעיות של עוני בישראל מבלי להסתכל על הנשים? אם לא נסתכל בפרספקטיבה מגדרית על בעיות של עוני, אבטלה וחינוך, לא נפתור אותן".



נעמי חזן. חוק החרם הוא לא צהוב מהבהב, זה אדום גדול


הפגנה של ''אם תרצו'' נגד נעמי חזן והקרן החדשה לישראל. התרומות רק עלו מאז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו