בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטודנטים דרוזים מרמת הגולן בלב המהפכה הסורית

מדי קיץ עושה את דרכה בחזרה לישראל קבוצת סטודנטים דרוזים, תושבי רמת הגולן, שסיימה שנת לימודים באוניברסיטאות של סוריה. השנה, בין השיעורים והמבחנים לבילויים במועדוני דמשק, תפסה אותם גם תחילתה של מהפכה

תגובות

באחד הבתים הצופים אל גבעת הצעקות שבגבול הסורי במג'דל שמס נערכה בשבוע שעבר מסיבה. בני הבית המתינו לה זמן רב. קרובי משפחה של ט' וחבריו הגיעו לחגוג את חזרתו מסוריה, אחרי ארבע שנות לימודי הנדסה באחת הפקולטות היוקרתיות של אוניברסיטת דמשק. האורחים הרבים גדשו את הבית, לא רחוק מהמקום שבו השלימו לאחרונה כוחות צה"ל את שיקום גדר הגבול וסוללת העפר הצמודה, בנו גדר חדשה שתגן על החיילים גם מפני זריקת אבנים מהצד הישראלי, והתקינו שלטי "זהירות מוקשים" משני צדי הגדר.

גבעת הצעקות, הנמצאת מצדו השני של הגבול, שוממת רוב הזמן. במרפסת הבניין הבנוי על ראשה נערכו בעבר מסיבות לכלות סוריות, בטרם נפרדו ממשפחותיהן לעד ועברו את הגבול לישראל. געגועים, מילות אהבה, תקוות ואיחולים הידהדו במשך עשרות שנים מעל העמק, אך בעידן הסקייפ והפייסבוק לגבעה כבר אין תפקיד במערכת התקשורת של בני העדה המפוצלת. מדי פעם עוד מגיעים אליה בני משפחה של אחד מתושבי הכפרים בגולן, לצפות מרחוק בבן שיחם הסלולרי, אך בשאר הזמן הגבעה מיותמת, משמשת כסמל, מזכירה לדרוזים תושבי הגולן כי סוריה היא עדיין המולדת, ועד שלא יוכרע עתידו של הגולן, גורלם יישאר לוט בערפל.

אמו של ט' כיבדה את כולם בבקלאוות ובכוסות קפה קטנות, אביו נשא דברי ברכה. השמחה היתה גדולה, אבל מהולה בחרדה: כולם כמובן היו סקרנים לשמוע על חייו של ט' בדמשק, על חבריו החדשים, על הלימודים, אבל רובם חיים היום במידה כזו או אחרת של מתח לגורלם של בני המשפחה או החברים שאיתם לא התראו לפחות ארבעה עשורים, בתקופה שבה המהומות נגד השלטון משנות את סדרי בראשית בסוריה, ואנשים רבים שמים את נפשם בכפם בהפגנות. חזרתו של ט' סיפקה לרבים דיווח ישיר ראשון על ההתקוממות ועל הלך הרוח של הציבור הסורי כפי שהוא, ללא תיווך או מניפולציה של גורמי שלטון או אופוזיציה. כמו רבים מ-250 הסטודנטים הדרוזים שלמדו בדמשק וחזרו לבתיהם בגולן, הוא היה עד לכמה מההפגנות הסוערות שנערכו בדמשק ובערי הלוויין שלה בחודשים האחרונים. קולות הירי, פצועים מתבוססים בדמם, הלוויות - כל אלה היו חלק מחייהם בתקופה האחרונה.

עבור הדרוזים תושבי הגולן ההתרחשויות מעבר לגבול חשובות במיוחד בימים אלו. על פי נתוני משרד הפנים, רק 7.6 אחוזים מתוך 21,000 תושבי ארבעת הכפרים הדרוזיים בגולן מחזיקים באזרחות ישראלית, האחרים מוגדרים כתושבי קבע, ומיעוטם - תושבים ארעיים. ההזדהות הרגשית של רובם היא עם סוריה, וכבני מיעוט החיים בגולה, תחושת אובדן השליטה והצמא למידע גדולים במיוחד.

חתונה? מגע עם סוכן

ט' מספר כי "ההתחלה היתה מפתיעה. עקבנו בטלוויזיה אחר ההפגנות שהחלו במדינות אחרות. כמובן שגם בסוריה זכתה המהפכה המצרית לחשיפה תקשורתית גדולה. במובנים מסוימים אפשר לומר שברחוב הסורי היתה אפילו שמחה לאיד על מה שקרה למובראק. נפילת שלטונו דירבנה מאוד את המפגינים ונתנה להם תחושה שגם בסוריה תיתכן מהפכה".

עד לפני שבוע התגורר ט' בשכונת אל-סאלחיה בדמשק, בסמוך לבניין הפרלמנט הסורי וכיכר ה-17 באפריל - יום העצמאות של המדינה. ט' מספר, כי הוא שכר יחידת מגורים בת שני חדרים בבניין פרטי ומפואר בשכונה הנחשבת לאחת היוקרתיות בעיר במעט יותר מ-1,000 שקל. מדי בוקר היה נוסע 20 דקות באוטובוס עד הפקולטה. לפעמים היה הולך ברגל כשעה "בקצב מתון", כהגדרתו. בדרכו ללימודים, היה עובר דרך רחוב 29 במאי, החוצה כמעט את כל העיר, וחולף על פני פסלו של יוסוף אל-עזמה, מי שהיה שר הצבא תחת שלטונו של המלך פייסל הראשון מעיראק ונהרג בקרב על הגנת העיר מפני הצרפתים ב-1920.

עד שהתחילו המהומות, הוא היה נוהג לבלות בערבים במסעדות ובבתי קפה בשכונת אל-מידאן שבמרכז העיר, או באחד ממועדוני הלילה והדיסקוטקים האופנתיים שפועלים בשכונת אבו-רומאנה. לדבריו, בשבועות האחרונים "דמשק נכנסת לעוצר לילה מבחירה. אנשים מעדיפים להישאר בשעות החשכה בבית, בעיקר בשכונות המזוהות עם כוחות האופוזיציה. מי שיוצא מהבית, צפוי לפגוש מחסומים של כוחות הביטחון. אם לא תצליח לשכנע אותם שהיציאה הזאת היתה 'נחוצה', הם עלולים לחשוד. אז מתחילות בדרך כלל הבעיות".

בדומה לט', חמשת הסטודנטים הדרוזים הנוספים מהגולן שחזרו מסוריה בשבוע שעבר והתראיינו לכתבה זו, ביקשו גם הם שלא לחשוף את שמם או כל פרט אשר עלול לסייע בזיהוים. לחלקם קרובי משפחה בסוריה, אחרים מתכננים לחזור לשם לאחר שתסתיים חופשת הסמסטר. כולם מעדיפים שלא יהיו להם בעיות, לא שם ולא כאן. בשנים האחרונות נעצרו כמה סטודנטים דרוזים לשעבר בחשד לריגול למען סוריה או בקיום קשרים עם סוכן זר. כמה מכתבי האישום הסתיימו בישיבה בכלא. רק בשנה שעברה נעצר סטודנט לשעבר ושניים מבני משפחתו בחשד שהיו שותפים לתכנון חטיפתו של טייס סורי שערק לישראל, ובימים אלה הם ממתינים לגזר הדין במשפט. גם מהעבר השני של הגדר נחשדו לא פעם סטודנטים מהגולן בריגול לטובת ישראל ונחקרו על ידי נציגי אגף פלסטין של המודיעין במנגנון ביטחון הפנים.

מול הסאנא הבוער

הסדר הלימודים של הסטודנטים מרמת הגולן החל ב-76'. בשנים הראשונות ניתנו במסגרתו כ-20 היתרים בשנה. ב-82', בעקבות סיפוח הגולן והחלת האזרחות הישראלית על תושביו, פסקו משלחות הסטודנטים. הן חודשו ב-89', ועל פי נתוני משרד הפנים גדל מאז מספר היוצאים מדי שנה בצורה מתמדת (עד שבשנת 2005 התייצב). הסטודנטים עוברים את הגבול במעבר בקונטרה, בתיווך הצלב האדום. נקודת המעבר הזאת נפתחת פעמיים בשנה למעבר סטודנטים ואנשי דת או במקרים שבהם מתעורר צורך הומניטרי. כ-800 בני אדם בממוצע עוברים את הגבול בכל שנה. בעקבות לחצים שהפעילו הדרוזים, ניתנו בשלוש השנים האחרונות היתרי מעבר גם ל-100 נשים בשנה תחת הקריטריון של אנשי הדת, זאת למרות שעל פי המסורת הדרוזית אשה אינה יכולה לשאת בכהונה דתית.

כמו כל אזרחי סוריה, גם תושבי רמת הגולן הדרוזים זכאים ללימודים אקדמיים בחינם באחת משבע האוניברסיטאות הציבוריות במדינה. במקרים רבים הם גם זוכים לסיוע במימון המעונות, אישורי עבודה, ביטוח בריאות ממלכתי והטבות נוספות. הם פטורים ממבחני כניסה או מהצגת תעודת הבגרות הישראלית שלהם, עניין שהופך את הלימודים בסוריה לאטרקטיביים במיוחד עבורם. כמעט כולם לומדים באוניברסיטת דמשק, הנחשבת לגדולה ביותר בסוריה ולאחת הטובות בה. הם שוכרים על פי רוב דירות בשכונת באב-תומא, שהיא הרובע הנוצרי הישן של העיר; או בשכונת רוקן א-דין, שבה מרוכזים סטודנטים זרים רבים.

רבים מהם מעידים כי יצרו קשרים טובים בעיקר עם צעירים בני חבל אלכסנדרטה, אשר סופח לטורקיה ב-1939, ומעמדם האזרחי בסוריה דומה. הם גאים באוניברסיטה ובספרייה הגדולה שלה, טוענים שהרמה האקדמית גבוהה. חלקם מציינים כי בשאר אל אסד, הנשיא, הוא אחד מבוגריה, וכך גם רבים מבני העלית הכלכלית והפוליטית של המדינה.

לדעתו של ט', העובדה שאוניברסיטת דמשק מזוהה עם האליטה השלטונית הסורית, היא הסיבה שקולות המהפכה לא מהדהדים ממש בין קירותיה. "ברוב ערי הפריפריה, הסטודנטים הם אלו שמובילים את ההפגנות. בדמשק נוצר הרושם שההתארגנויות נעשות בעיקר במסגדים, או בשכונות הרחוקות מהמרכז. התחושה היא שבאוניברסיטה מפלגת הבעת' עדיין זוכה לתמיכה רבה מצד חלק נכבד מהסטודנטים והמרצים. קשה להעריך באחוזים עד כמה, במיוחד לאור העובדה שלקראת סיום הסמסטר גדל מספר ההפגנות בקמפוסים השונים. היו מקרים שתומכי אסד 'פיזרו' הפגנות עוד הרבה לפני שכוחות הביטחון הגיעו למקום, לעתים באלימות רבה. חוץ מזה, באזור האוניברסיטה שוכנים הרבה מבני ציבור וממשל. כוחות הביטחון גלויים יותר ונוכחותם באזור גדולה. קבוצות מפגינים מתקשות להתארגן באזורים כאלה. היו ניסיונות אך הם דוכאו מהר מאוד".

ח', אשר סיים את השנה השנייה ללימודיו בפקולטה לרפואה, היה עד לאחד האירועים האלו. "זה היה בתחילת החודש השני של ההפגנות, באמצע אפריל. קבוצת סטודנטים מהעיר דרעא התארגנה להפגנה בגינה המרכזית של בניין הפקולטה למשפטים. בכל האוניברסיטה זו נחשבת לפקולטה שבה נשמעת עיקר הביקורת על הנשיא אסד ועל מפלגת הבעת'. הסטודנטים מדרעא התמקמו עם שלטים בסמוך לפקולטה, מול בניין השייך ל'סאנא', סוכנות הידיעות הסורית. בתוך כמה דקות הגיעו למקום כלי רכב עם אנשי השביחה. הם לא היו חמושים אבל היו להם אלות. כמו רוב הנוכחים התרחקתי מהמקום כשהתחילו המכות, אבל ראיתי איך הם מדכאים את ההפגנה. הם עשו זאת באכזריות שקשה לתאר. למחרת סיפר לי חבר מהפקולטה למשפטים, שנהרגו מהמכות האלה שלושה מהמפגינים. לא ראיתי באופן אישי גופות אבל לאור ההתנהגות הברוטאלית של אנשי השביחה זה נשמע לי מאוד הגיוני". הסטודנטים הסורים מתארים את אנשי השביחה כפושעים, שכירי חרב המקורבים לממשל. הכינוי "שביחה" הודבק להם, ככל הנראה, בשל מנהגם לנסוע במרצדסים מהדגמים 320 או 500, המכונים ברחובות דמשק "שדים" - שביחה בערבית.

הדם צבע את המדרכות

סטודנטים אחרים מהגולן היו עדים לתקרית בסמוך לבניין "סאנא", ומספרים כי ככל הידוע להם, באירוע נהרג מפגין אחד. ט' מספר על הפגנה נוספת שהחלה באחד מימי שישי של תחילת חודש יוני, מיד לאחר התפילות. לדבריו, מאות מפגינים החלו לצעוד באופן מפתיע ממסגד תקייה לעבר המוזיאון הלאומי הסמוך. "זו היתה הפעם הראשונה שראיתי הפגנה במרכז העיר וזה היה אירוע מאוד חריג", הוא מדגיש. עוד הוא מוסיף, כי אנשי ביטחון חמושים פיזרו את המפגינים ביריות ולפחות שלושה מהם נהרגו. סטודנט אחד מספר על אירוע ירי שבו נפגעו שני עוברי אורח שלדעתו לא לקחו חלק בהפגנה שהתרחשה בסמוך לשוק אל-חמידייה. "עשרות אנשים הניפו כרזות שקראו לאחדות, לשוויון ולחירות. פתאום הגיע בנסיעה מטורפת טנדר ועליו אנשי שביחה. לא ראיתי מאיפה, אך נורו יריות, ושני צעירים שעמדו מעברו השני של הרחוב שבו נערכה ההפגנה, נפלו פצועים במקום. אני סטודנט לרפואה ורציתי לסייע בטיפול, אך אמבולנס הגיע מהר יחסית ושניהם נלקחו לבית חולים אל-שאמי. ממקורות אישיים אני יודע שאחד מהם מת שם מפצעיו".

הסטודנטים מספרים על הפגנות והתנגשויות נוספות עם כוחות הביטחון, אחת מהן התרחשה גם היא באוניברסיטה - בסמוך לבניין הפקולטה למדעים. "כתמי הדם של ההרוגים צבעו את המדרכות עוד שלושה ימים לאחר הירי", מספר עליה ט'.

בכלל, אומרים כמה מהסטודנטים, בשבועות האחרונים ההפגנות והמהומות הפכו לעניין יומיומי בבירה הסורית, ולקראת סיום שנת הלימודים, שגרת החיים השתנתה בצורה קיצונית. להערכתם, ההפגנות יימשכו עד להתחלפות המשטר. ט' מסביר כי "הרבה אנשים בסוריה נמצאים במצב שכבר אין להם מה להפסיד יותר. מהרגע שכוחות הביטחון תיעדו אותם בהפגנות, הם יודעים שהדרך היחידה להימנע ממעצר או היעלמות, היא להמשיך להפגין, ולחכות לשינוי. רבים מהם יודעים שאסור לתת לגלגל לחזור לאחור. זה עלול יהיה לעלות להם בחיים". אחרים טוענים שייתכן שהיקף ההפגנות יקטן אם ימשיך השלטון ברפורמות שכבר מתחילות לתת את אותותיהן. "רק בשבוע שעבר נפתחו בפעם הראשונה הקווים בסוריה לחיוג ישיר לחו"ל", הם מספרים.

עניין סורי פנימי

המהומות וחוסר היציבות בסוריה העלו אצל מספר סטודנטים ספקות באשר להמשך הלימודים בדמשק. ידוע כבר על כמה צעירים שלא מתכננים לחזור לשנת הלימודים הבאה. חלקם נרשמו למכללות בארץ. אחד מהם, ד', מספר שחוסר הוודאות והדאגה של המשפחה בארץ הכריעו בסופו של דבר את הכף: "בדמשק חייתי כמו מלך. רמת החיים שם הרי נמוכה מישראל. עם סכום כסף שאני מוציא פה על בילוי בערב אחד, חגגתי שם כמעט שבוע שלם. הלכתי למסעדות הכי טובות בעיר, ביליתי במועדונים שלא היו מביישים את מקומות הבילוי באזור הצפון, ואולי אפילו את תל אביב, אבל לא יכולתי להישאר שם יותר. זו דיקטטורה, אין שם זכויות אדם, אין חופש ואין עתיד לאדם הפשוט. באינטרנט-קפה, אתה צריך להזין כל פעם את מספר תעודת הזהות שלך לפני שאתה נכנס לפייסבוק או לאתרי חדשות מהעולם. אתה כל הזמן מרגיש שאתה תחת עינו הבוחנת של השלטון. לי באופן אישי זה לא התאים יותר".

חשוב להדגיש כי ד' אינו קול בודד. עשרות צעירים דרוזים בגולן מתבטאים כנגד השלטון בסוריה בביקורתיות חסרת תקדים. חלקם מודים שרוח המהפכה העולה מההפגנות עוררה גם אותם להביע את דעתם בצורה חופשית יותר. את אסד הם מכנים כ"ראש הכנופיה" (כמו רבים באופוזיציה הסורית), בידיעה ברורה שהאזרח המצוי לא ייצא להפגנות נגד דיקטטור המפר זכויות אדם, אך כמו במצרים, ברגע שהוא ירגיש כי הממשלה גוזלת את כספו וכי קבוצה קטנה של אנשים מתעשרת על חשבונו, הוא לא יוכל להישאר אדיש. "אנשים לא הולכים אחרי סיסמאות", אומר ט'. "הם הולכים כשהם מרגישים רעב בבטן".

עם זאת, רוב הצעירים הדרוזים לא שינו בעקבות המהומות את יחסם לישראל. הם עדיין מגדירים עצמם אזרחים סורים ושואפים להתאחד עם בני עמם במסגרת הסכם שלום עתידי. בהקשר הזה, הם מקווים שבעתיד סוריה תהיה דמוקרטית יותר, שוויונית, ליברלית, ומדינה המקפידה על זכויות אדם. וכן, הם לא מתביישים לומר שיש לה גם מה ללמוד בנושאים האלה מישראל. מנגד, הם חושבים שישראל היא מדינה בעלת אופי גזעני הרבה יותר מסוריה. "החברים הסורים שלי היו המומים כשסיפרתי להם שכאן קוראים לי דרוזי, ושיש בדואי, ואשכנזי וספרדי ועוד חלוקות שהחברה הישראלית כל כך דבקה בהן", אומר ט'. "גם שם יש עדות ושייכות לקבוצות על רקע מוצא, אך הדברים נמצאים עמוק מתחת לפני השטח והם הרבה פחות משפיעים על חיי היומיום".

הסטודנטים בני כפרי הגולן שחזרו מסוריה מעידים כי לא לקחו חלק בהפגנות. חלקם חששו להסתבך עם כוחות הביטחון או להיפגע. אחרים טענו שלדעתם מדובר בעניין סורי פנימי וכל עוד הם אינם תושבי קבע במדינה, אין להם זכות להתערב לטובת אף אחד מהצדדים. לתמיכה של חלקם במשטר הקיים, יש גם סיבה היסטורית: עד כה, המיעוט הדרוזי בסוריה היה מזוהה מבחינה פוליטית עם העדה העלווית, השולטת במדינה. הטיעון הנפוץ שתשמעו מרבים מהדרוזים בגולן או בסוריה, גורס כי כמיעוט אתני עליהם לדבוק בשלטון. זו הגישה שבה מחזיק הצד השמרני של העדה בכפרי הגולן. הקולות הליברליים, לעומת זאת, קוראים להתנערות מאסד ולתמיכה באופוזיציה.

באמצע מארס השנה התארגנו כ-120 אקדמאים מכפרי הגולן והחתימו עצומה הקוראת לרפורמה בסוריה. הם התרכזו בכיכר המרכזית של הכפר מג'דל שמס עם שלטים התומכים בחירות לעם הסורי. הם הקפידו כי בין הכרזות לא יהיו סיסמאות המגנות את אסד או את השלטון. "תמכנו באחדות ובשוויון. לא רצינו להעביר מסר נגטיבי", סיפר בשבוע שעבר אחד המארגנים. בתוך זמן קצר הגיעו למקום תושבי הכפר מתומכי השלטון והחלו להתווכח. מילים הפכו למהלומות. ההפגנה התפזרה. כמה מהשייחים הבולטים בגולן הודיעו כי יקראו לחרם על חותמי העצומה. הם מצדם שלחו לשייחים מסר שהדבר לא יעבור בשתיקה. שמועה בכפר מג'דל שמס טענה, כי כמה מהמוחים איימו שחרם יוביל לחשיפת פרטים לא נעימים על חייהם הפרטיים של השייחים הבולטים. בינתיים, החרם בוטל והפך להזהרה, ובתווך 94 מתושבי הכפרים הדרוזיים חתמו על העצומה שנשלחה לאמצעי תקשורת שונים בעולם הערבי וגם לסוריה.

בכפרי הגולן הרוחות סביב ההפגנות בסוריה והמחאה המקומית סוערות. בבתי הקפה שברחוב הראשי של מג'דל שמס מתרכזים מדי ערב הצעירים שחזרו לחופשת הקיץ ומתווכחים "על המצב". הם נראים ככל הצעירים הישראלים, מדברים בעברית רהוטה, לעתים ללא כל שמץ של מבטא. ההתקוממות העממית בסוריה והשאיפות לסדר יום פוליטי חדש, סוחפות גם אותם. כשתסתיים חופשת הקיץ חלקם יחזרו לדמשק עד הקיץ הבא, או אולי אפילו קודם לכן, אם תיווצר בסוריה הכרעה. את האופציה שיקדימו את שובם בשל הסדר שלום, אף אחד אפילו לא יכול לדמיין.*

shayf@haaretz.co.il

***

אלכוהול ודי-ג'יים בדמשק

חיי הלילה של דמשק נחשבים אטרקטיביים עבור הסטודנטים הצעירים מהגולן. הם מספרים כי עד לתחילת המהומות פעלו בכל העיר עשרות מועדונים ודיסקוטקים מודרניים. ברובם נמכרים משקאות אלכוהוליים בפרהסיה ודי-ג'יים מקומיים, ולעתים גם זרים, באים לנגן. תרומה גדולה לתהליכי הקידמה וההתקרבות למערב מביאים איתם כמה אלפי סטודנטים אירופאים ואמריקאים, צאצאי הפזורה הסורית, המוערכת בכ-20 מיליון איש בכל העולם. לדברי הסטודנטים, שכבה חברתית משמעותית בדמשק חיה כיום על פי סטנדרטים מערביים. רבים מבני הנוער לבושים במיטב מותגי האופנה והם מקפידים להיות מעודכנים בנעשה בעולם באמצעות האינטרנט.



המחאה הסורית. הסטודנטים מספרים שאנשי השביחה, שכירי חרב של הממשל, מטילים אימה בדמשק


גבול ישראל-סוריה ביום הנכסה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו