בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בצה"ל נאבקים בדמוגרפיה ובירידה בהיקף שיעורי הגיוס לשורותיו

הקמפיין נגד ההשתמטות נחל הצלחה מסוימת, אבל בצה"ל מבינים שאם לא יצליחו להגדיל את שיעורי הגיוס בקרב החרדים והנשים ולהחזיר את המצטיינים ליחידות החי"ר, הצבא יהיה צבא חצי העם

תגובות

ההתקשרות בין מערכת הביטחון לחברת הייעוץ "מקנזי", תיכנס בחודש הקרוב לשלב חדש. באוקטובר השלימה החברה עבודה משותפת עם צה"ל ומשרד הביטחון, שבסופה גובשה תוכנית התייעלות נרחבת בתחומי האחזקה, הבינוי והרכש. השלב הבא, שנגזר ממסקנות ועדת ברודט על תקציב הביטחון ב-2007, יהיה בדיקה מדוקדקת של מצב כוח האדם בצה"ל. מבחינת הצבא, מדובר בתחום רגיש בהרבה. לא רק שנשקלת אפשרות לתת לחברה בינלאומית לתחוב את ידיה לקרביים של סוגיות כמו שכר, הטבות ופנסיה, אלא שיתחייב כאן דיון בפרות קדושות כמו מודל צבא העם.

העשור שהסתיים אתמול נפתח בתחזיות אופטימיות על צבא שיישאר בלי אתגרים מיידיים, עם הנסיגה מדרום לבנון והמשא ומתן המדיני עם הפלסטינים. אפילו שאול מופז, חשדן נצחי כלפי כוונות הערבים, הביע אז את רצונו להיות "רמטכ"ל של שלום".

האינתיפאדה השנייה טפחה על פני התקוות הללו. כשדוכא הטרור הפלסטיני ברובו ב-2005, שוב נדרשו התאמות. מופז, הפעם כשר ביטחון, אישר יוזמות לרפורמות מרחיקות לכת, קיצור ודיפרנציאציה של שירות החובה וחוק המילואים, שאמורות היו לצמצם מאוד את העומס על חיילי המילואים. אולם אחת מתופעות הלוואי של ההלם ממלחמת לבנון השנייה ב-2006, היתה הקפאת התוכניות. קיצור שירות החובה נגנז, חוק המילואים רוכך, והמטכ"ל נשם לרווחה.

שנה מאוחר יותר בא לעולם משבר המוטיווציה. נתוני הגיוס הצביעו על כך שאחד מארבעה גברים חייבי גיוס (כלומר, לא כולל ערבים-ישראלים) אינו מתגייס. בכירי צה"ל, בעזרת רוח גבית מהפוליטיקאים ומהתקשורת, התריעו מפני מגיפת השתמטות וראשי עיריות הרחיקו מבמות יום העצמאות אמנים שלא שירתו בצבא. את סיום העשור יכול צה"ל לסכם בשביעות רצון מסוימת: המוטיווציה לשירות קרבי עלתה באופן מובהק ומידת מה של מבוכה חברתית שוב כרוכה בתואר "משתמט".

אבטלה לא סמויה

תמונת האיומים הביטחוניים שיעמדו בפני ישראל בעשור החדש מורכבת יותר מבעבר. זו תערובת חדשה ולא לגמרי מוכרת של צבאות סדירים, ארגוני טרור וגרילה, טילי קרקע-קרקע מדויקים ורקטות פרימיטיוויות. גם אם באחרונה נראה שהצבא שוב מילא את השורות ביחידות הקרביות, זו עלולה להתברר כתופעה זמנית. כבר כעת מורגשת ירידה בגודל שנתוני הגיוס (שנובעת בעיקר מצמצום העלייה מחו"ל בהשוואה לשנות ה-90). את מחזור נובמבר האחרון החלו בכמה חטיבות חי"ר עם פלוגות בנות כ-95 לוחמים. בשיא, לפני שנים אחדות בלבד, עמד מספר הלוחמים בפלוגה בתחילת מסלול החי"ר על 110, אפילו 120.

תהליך אחר, משמעותי יותר, קשור בפער העצום בילודה לטובת המגזרים שאינם מתגייסים - החרדים והערבים. כבר ב-2012 צפוי שיעור תלמידי הישיבה מקבלי הפטור ("תורתו אומנותו") לצמוח ל-12%. בשנתונים שיגיעו לגיל גיוס ב-2020, לא יגויסו כמחצית הגברים, חרדים וערבים, עוד לפני שסופרים משתמטים ובעלי פטורים רפואיים ואחרים. עם הנתונים הללו, צה"ל יהיה לכל היותר צבא חצי העם.

הבעיה לא תהיה בהכרח מחסור בחיילים, או אפילו בלוחמים. גם כיום משרתים בצה"ל מספר גדול של חיילים בתפקידי מינהלה, שנחיצותם ותרומתם נמוכה. הביטוי "אבטלה סמויה" חוטא לאמת: האבטלה במשולש הברזל, הקריה-צריפין-תל השומר, היא לעתים גלויה לחלוטין. מכאן גם נולדה ההמלצה שנגנזה, לקיצור שירות החובה.

בעשור האחרון הוקמו כמה וכמה גדודים סדירים חדשים. חלקם (גדוד ללוחמת אב"כ, גדודי חילוץ והצלה) בעלי התמחות ספציפית בחירום, שבימי שגרה מנוצלים לתעסוקות ביטחון שוטף בגבולות או בגדה המערבית. אחרים, כמו גדודי חטיבת "כפיר", משמשים בעיקר למשימות שיטור וללחימה בטרור בגדה. המטרה העיקרית של כולם היא הורדת הנטל ממערך המילואים ובעיקר - חיסכון כספי באמצעות הפחתת התשלום עבור ימי מילואים. ביטול חלק מהיחידות הללו לצורך הזרמת לוחמים נוספים לגדודי החי"ר והשריון, לצד יד פחות קלה על הדק השיבוץ של בעלי פרופיל קרבי לתפקידי מינהלה, יניבו במקרה הצורך עוד לוחמים.

צה"ל אינו זקוק באמת לחרדים, בוודאי לא כלוחמים הנשלחים בכפייה ליחידות השדה. אבל המציאות הנוכחית יוצרת קושי כפול, שרק יחריף עם העלייה בשיעור החרדים באוכלוסייה הבוגרת. תחושת התסכול בקרב הנושאים בנטל תגדל ביחס ישיר למספר מקבלי הפטור מבני השנתון שלהם ולכן לקמפיין המוטיווציה של הצבא יכולות להיות רק תוצאות מוגבלות, ככל שיחלפו השנים, משום שהוא מכוון בפועל רק לכמחצית האוכלוסייה. מנגד, לנוכח כישלון המודל שגיבשה ועדת טל, לשילובם של החרדים בצבא ובשוק העבודה, רק הולך ותופח שיעור החרדים שחיים בניכור מוחלט מהחברה הישראלית מבלי להשתלב בשירות הצבאי או בשוק העבודה.

התחזותן אמנותן

צה"ל, ייאמר לזכותו, מודע יותר מבעבר לסיכונים הטמונים בכך. הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, אמר לפני כחודשיים כי דרוש שירות אזרחי לכל, כשהצבא יוכל לבחור את מי שדרושים לו מתוך השנתון. הצבא גם מפעיל כיום שורה של תוכניות שמטרתן שילוב חרדים בשורות הצבא, מגדוד הנח"ל החרדי ועד גיוס בני 22 ומעלה למערך הטכני. כעת בוחן ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, תוכנית נוספת, שמטרתה גיוס חרדים בני 28-29 לשירות חובה קצר, במטרה להרוויח אותם כחיילי מילואים. בלי שהרגשנו, מעלה הצבא את שיעור החרדים המתגייסים, במסלולים השונים, לכ-6%, הרבה יותר מבעבר.

היבט אחר של הבעיה קשור בקלות הבלתי נסבלת של הפטור מטעמי דת לנשים. כ-36% מהצעירות בשנתון מקבלות פטור כזה, על סמך הצהרה שלהן וחתימה של רב. בצבא מעריכים כי שיעור לא קטן מביניהן מורכב ממי שהתחזותן אמנותן, כמו אותו בית ספר לאמנויות במרכז הארץ ש-11% מהבוגרות שלו גילו לקראת גיוסן אמונה דתית עמוקה. הממשלה דנה באחרונה בשינוי חקיקה שיקשה במקצת על קבלת הפטור, אבל הדרך ליישומו עוד ארוכה.

העשור החולף שיקף שינוי דמוגרפי משמעותי בתוך צה"ל, עליו הצביעו כמה חוקרים שהבולט שבהם הוא פרופ' יגיל לוי. כניסת הפריפריה (עיירות פיתוח, דתיים, מתנחלים, עולים חדשים) ליחידות הקרביות ולתפקידי פיקוד, במקומם של תושבי המרכז והעשירונים המבוססים. זה נראה כתהליך עמוק, בלתי הפיך, למעט האפשרות שהחלטה עתידית על פינוי התנחלויות בגדה תיצור משבר נוסף עם הקצונה הדתית, אשר צלחה רק בקושי את טראומת ההתנתקות מגוש קטיף. הטענה הרווחת, במידה רבה של צדק, כלפי ישראל השבעה היא שבניה בוחרים במסלול של "סיירת-ניירת", עם עדיפות לניירת. תפקידים במודיעין או ביחידות מחשבים, עדיפים בעיניהם על הפלוגות הרובאיות של גולני או גבעתי.

באכ"א אומרים שמרחב התמרון של הצבא בנקודה זו מוגבל. "כשאנחנו ממיינים צעירים ליחידות עילית במודיעין, אני חייב לקחת את הטובים ביותר", מסביר קצין בכיר. "אין מה לעשות: מוסדות החינוך ביישובים המבוססים מכינים את התלמידים טוב יותר ליחידות הללו וחיל המודיעין לא יכול להתפשר על איכות בנימוקים של שוויון חברתי". ואילו קצין ששירת בתפקידים בכירים במערך השדה אומר, ש"כל ההשוואה של תרומה לצה"ל לפי כמות האבק שאכלת בשירות הפכה מיושנת. חייל ביחידה 8200 לא תורם בהכרח פחות מחי"רניק, גם אם תנאי השירות שלו נוחים בהרבה. אם תבדוק את ההישגים של ?עופרת יצוקה' תגלה שלחלק גדול מהם אחראים מפעילי מזל"טים שלא התקרבו כלל לשדה הקרב".



תרגיל חיל רגלים ברמת הגולן, בחודש שעבר. בלי שהרגשנו, מעלה הצבא את שיעור החרדים המתגייסים במסלולים השונים לכ-6%, הרבה יותר מבעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו