בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החברה להשבת נכסי נספים שילמה עשרות אלפי שקלים לבנו של המנכ"ל צבי קנור. הוא לא מבין מה לא בסדר בזה

צבי קנור, המנכ"ל הטרי של החברה הממשלתית לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה, טוען שפעל בתום לב ובלחץ זמן. ובכלל, מה בסך הכל קרה? כדי לתכנן ולעצב את המשרדים החדשים של החברה נבחר סטודיו לעיצוב פנים שבו שותף בנו. הוא רק זרק מלה לשותף של בנו, וניתק מגע. זה הכל, אין שום צורך להתרגש

2תגובות

בשנת 2009 הקדישה המערכת המשפטית טיפול מיוחד לאחת הרעות החולות של השירות הציבורי: ניגודי עניינים של נבחרים ועובדי ציבור. דו"חות של מבקר המדינה והוראות של היועץ המשפטי הידהדו בשנה הזאת יותר מבכל שנה שקדמה לה, אבל הקולות הרמים לא הגיעו ככל הנראה לאוזניו של אחד הטייסים המהוללים בתולדות חיל האוויר הישראלי, תא"ל (מיל') צבי קנור.

בקיץ האחרון מונה קנור לתפקיד הרגיש של מנכ"ל החברה הממשלתית לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה, וכבר הצליח לזעזע את החברה. בדו"ח ביקורת שהכין המבקר הפנימי של החברה, רואה החשבון גלי גנה (ממשרד רואי החשבון רוזנבלום-הולצמן) לפני כמה שבועות, נטען כי קנור פעל בניגוד עניינים אישי: לפני שלושה חודשים העתיקה החברה את משכנה מבניין משרדים ברמת גן לפתח תקוה; את המשרדים החדשים נבחרה לתכנן ולעצב חברת העיצוב "טולבוקס דיזיין", שבנו של המנכ"ל, ירון קנור, הוא אחד משני השותפים בה.

דו"ח הביקורת, שנשלח ליו"ר הוועדה שמינתה את קנור לתפקידו, השופט בדימוס יצחק רביבי, מגלה כי קנור לא דיווח על ניגוד העניינים שבו היה מצוי, כפי שהתחייב לעשות בחוזה העבודה האישי שנחתם עמו, ובניגוד להוראות של היועץ המשפטי לממשלה. עוד מגלה הדו"ח כי קנור אף חתם על המחאות בסך רבבות שקלים - תשלומים לחברה של בנו. עכשיו, כפי שמסר אדם שהיה מעורב בהעברת המשרדים, מתברר שחברת האדריכלים גם המליצה על קבלני הביצוע שנבחרו להכשרת המשרדים החדשים. אלה קיבלו תמורת עבודתם כ-200 אלף שקל.

לא ידעתי

החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה הוקמה בקיץ 2006 על ידי המדינה, לאחר שהכנסת חוקקה את "חוק נכסים של נספי השואה". תפקידה לאתר יורשים של קורבנות השואה שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ברשותם נכס (מקרקעין, מיטלטלים, כספים וניירות ערך) בארץ ישראל, ולהחזיר להם את רכושם לפי שוויו הריאלי. רכוש שבעליו החוקיים לא יימצא, יועבר על ידי החברה לפעולות סיוע לניצולי השואה ולהנצחתה.

הרכוש הזה עבר כמה גלגולים. ב-1939, כשפרצה המלחמה, חוקקו הבריטים חוק שחייב להעביר את כל הרכוש שמקורו במדינת האויב גרמניה לפקיד של ממשלת המנדט שנקרא "ממונה על רכוש האויב". לא כל הרכוש הועבר לממונה הבריטי. המוסדות הציוניים הצליחו להעביר חלק מהרכוש לרשותה של הקרן הקיימת. חלק אחר מהרכוש נותר בידי הבנקים. שנתיים לפני שהבריטים עזבו את הארץ, הם העבירו ללונדון את הכסף שהצליחו לצבור בכל זאת, אולם לאחר קום המדינה, ובעקבות לחץ מדיני מתמשך מצד ישראל, החזירה בריטניה חלק מהכסף למדינה והוא הופקד בידי ה"ממונה על רכוש האויב" - הפעם בגרסה הישראלית - האפוטרופוס הכללי.

במשך עשרות שנים לא טרחו האפוטרופוס הכללי, קק"ל והבנקים להשיב את הכספים ליורשים. בעשור האחרון הוקמה בכנסת ועדה פרלמנטרית לבדיקת העניין בראשות ח"כ קולט אביטל. ממצאי הוועדה הראו בין השאר, כי בידי המדינה והבנקים נשארו מאות מיליוני שקלים שלא הוחזרו לבעליהם. בעקבות הממצאים הוחלט להקים את החברה.

באוגוסט 2009 מונה קנור למנכ"ל החברה. קנור, בן 62, היה טייס קרב, ועם קידומו בדרגות פיקד על הבסיסים בתל נוף ובחצור והיה נספח החיל בוושינגטון. אחרי פרישתו מצה"ל נכנס קנור לעולם העסקים והניהול, ומילא בין היתר את התפקידים הבאים: נשיא ומנכ"ל חברת הטכנולוגיה הצבאית בי-וי-אר, מנכ"ל רשת משרדי התיירות אמריקן אקספרס, יו"ר קמיליון מערכות בנייה בע"מ, מנכ"ל אופיר טורס ישראל ודירקטור בחברות הנדסה והיי-טק שונות.

בתחילת ספטמבר הודיע קנור, שהחברה צריכה לעבור מרמת גן למשרדים חדשים בפתח תקוה. לטענתו, המעבר נכפה על החברה על ידי בעל הנכס ברמת גן, שרצה להיפטר מהחברה ונימק זאת בכך שלא העבירה במועד התראה על רצונה להישאר במקום. "מדובר בחיסכון עלויות אדיר", הצדיק קנור באחרונה את המעבר בישיבת הדירקטוריון. יש לציין כי ב-2008 השקיעה החברה מיליון שקלים, כפי שמעיד אדם שעבד אז בחברה, בשיפוץ המשרדים ברמת גן, וגם ההוצאה על המעבר הסתכמה במאות אלפי שקלים. ההחלטה על המעבר ובעיקר האופן שבו מומשה נבדקים עכשיו על ידי מבקר הפנים של החברה.

קנור מינה את דוד שוהם, מנהל אגף מערכות מידע בחברה, לאחראי על מעבר המשרדים. במסגרת תפקידו היה על שוהם לבחור גם חברת אדריכלים לעיצוב פנימי של המשרדים החדשים. שבועות אחדים לאחר מעשה הסביר שוהם למבקר הפנימי, כי פנה טלפונית לחמש חברות, בהן "טולבוקס דיזיין", וביקש מהן הצעות מחיר. חרף הזמן הקצר שעבר התקשה שוהם לזכור מדוע פנה דווקא לחברה שבה שותף בנו של המנכ"ל קנור. "יכול להיות שנכסי אריאל המליצו לי עליהם", אמר למבקר. "נכסי אריאל" היא חברה פרטית שנשכרה לרכז ולנהל נכסים נדל"ניים עד שיוכרע אם היו שייכים לנספים בשואה.

שלוש מתוך חמש חברות העיצוב הגישו הצעות מחיר, וכעבור יומיים-שלושה בחר מתוכן שוהם את "טולבוקס דיזיין". דו"ח הביקורת מציין כי "לא נמצאו קריטריונים לבחירה, מלבד רשימת פרמטרים שנמסרה לחברות. שוהם הסביר כי כיוון שההצעות היו זהות מבחינת איכות ולוחות זמנים, המחיר היה הגורם העיקרי לבחירה בטולבוקס".

באוזני המבקר טען שוהם כי הוא לבדו בחר בחברה: "המנכ"ל היה בחו"ל כשבחרתי אותם, בין 7 ל-8 באוקטובר". המבקר לא מצא כל מסמך שיאשר את מועד הבחירה הזה ובדו"ח הוא משתף את הדירקטוריון בספקותיו: "בהקשר זה נציין כי בנספח לחוזה שנחתם, מצורף העתק הצעה חתום על ידי מר שוהם הנושא את התאריך 17.11.09" - כלומר יותר מחודש לאחר שהמנכ"ל חזר מחו"ל. מתברר כי שוהם לא היה רשאי כלל לחתום על החוזה עם חברת האדריכלים.

בשיחותיו עם המבקר טען שוהם: "כל המו"מ מול חברת 'טולבוקס דיזיין' נעשה מול איתי גדרון, לא ידעתי כי בנו של המנכ"ל שותף בחברה". בתגובה על הכחשה זו כתב המבקר בדו"ח את ההערה העוקצנית הבאה: "נציין כי על נייר המכתבים שעליו נכתבה הצעת המחיר כתוב שמו של בנו של המנכ"ל".

לא הייתי מעורב

מרגע שנבחרה חברת האדריכלות של בנו היה קנור מעורב בפרטי העסקתה: על פי דו"ח המבקר, החוזה עם האדריכלים קבע כי התשלומים יינתנו בשוטף+30, אולם בפועל קיבלו תשלומים במזומן, ושני תשלומים אף הועברו בטרם נחתם החוזה; ההחלטה להקדים את התשלומים היתה של המנכ"ל קנור. הוא גם היה זה שחתם על ההמחאות, יחד עם מנהל הכספים. קנור חתם גם על הזמנת רכש ואישור חשבונית של החברה שבה שותף בנו.

את כל אלה עשה קנור חרף הוראה כללית של היועץ המשפטי של החברה: "במידה שנבצר מהמנכ"ל לחתום, או שהוא בניגוד עניינים, תחייב חתימתם של שני מורשי החתימה האחרים". כמו כן, בחוזה העבודה האישי של המנכ"ל מצוין בפירוש כי "המנכ"ל מתחייב להודיע ליו"ר הדירקטוריון מיד וללא דיחוי על כל עניין או נושא אשר לגביהם יש לו עניין אישי במישרין או בעקיפין העלולים ליצור ניגוד אינטרסים עם תפקידו כמנכ"ל".

יו"ר הדירקטוריון, מנחם אריאב, אמר לצוות הביקורת כי קנור לא פנה אליו בעניין. היועץ המשפטי של החברה, עו"ד נדב העצני, טען באחד מדיוני הדירקטוריון כי "לא שותף בפעולות רבות שנערכו בתקופה האחרונה בחברה, כגון ההחלטות וההתקשרויות הנוגעות להעברת המשרדים של החברה".

קנור עצמו בחר לא להשיב למבקר על הטענות נגדו. "נציין כי בעת כתיבת הדו"ח והטיוטות שוחחנו עם המנכ"ל וביקשנו התייחסותו", מציין המבקר בדו"ח. "בשיחה זו ואף בדואר אלקטרוני שהועבר אלינו לא היה מוכן המנכ"ל להתייחס לתהליך וטען שהוא לא היה מעורב בתהליך. הוא הפנה אותנו למר שוהם".

ואלו מסקנות המבקר בסיכום הדו"ח: "החברה לא פועלת בהתאם לנדרש בהקשר להתקשרויות עם ספקים. אופן ביצוע הפנייה לספקים וקביעת הזוכה לוקה בחסר ואינה בהתאם להגדרות בחברה ממשלתית ובניגוד להנחיות הקשורות עם ספקים... (אופן) ההתקשרות עם טולבוקס כמפורט בדו"ח הנו לקוי, החל מביצוע תהליך ההתקשרות, זכויות החתימה, תשלומים וכמובן נושא ניגוד העניינים".

ועדת הביקורת הפנימית של החברה, שהתכנסה לדון בממצאי הדו"ח, קבעה שהתנהלותו של המנכ"ל מהווה "חריגה חמורה מכללי מינהל תקינים", לרבות טיפולו בהתקשרות עם בעל עניין. מן החברה נמסר השבוע כי עם קבלת דו"ח המבקר "הפיקה הנהלת החברה את הלקחים, ופועלת לתיקון הליקויים. חשוב לציין כי המעבר התבצע במהירות וביעילות כדי להביא לחיסכון משמעותי בעלויות השכירות, ובעקבותיו נחסכו מקופת החברה כ-250 אלף שקל בשנה. בנוסף, נמצאת החברה בסיומו של הליך להפחתת הארנונה, דבר שיוסיף לחיסכון של עוד כ-30 אלף שקל בשנה".

מבחן התוצאה

ישיבת הדירקטוריון, שהתכנסה בתחילת החודש לדון בממצאי הדו"ח, מספקת שיעור מאלף על תפקודו של מנכ"ל בחברה ממשלתית. בדירקטוריון יושבים אנשים בעלי ניסיון רב בשירות הציבורי ובהם: ח"כ לשעבר קולט אביטל, המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה מרים רובינשטיין (רעייתו של השופט העליון אליקים רובינשטיין) ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר בן ציון זילברפרב.

בתחילת הישיבה הציגו המבקר, רו"ח גלי גנה ויו"ר ועדת הביקורת, ראובן גרסטל, את הממצאים. קנור ניסה להסביר את מעשיו. "בעולם אוטופי אפשר היה לעבוד על פי נוהלי רשות החברות", אמר המנכ"ל הטרי לחברי הדירקטוריון. "אני עובד על פי מבחן התוצאה". כ-12 ימים לאחר כניסתו לתפקיד, הסביר, קיבל מבעלי הבניין הודעה שלפיה על החברה לפנות את המשרדים עד סוף אוקטובר. כשבדק את ההסכם התברר לו כי תוקפו לחמש שנים בלבד, כלומר בכל מקרה היתה החברה נאלצת לעזוב בסוף 2011. "לא היה סיכוי שנוכל להישאר", אמר. "הגענו עם הבעלים להבנה שנעזוב בסוף דצמבר והתחלנו לחפש משרדים חדשים".

כשנבחרה חברת האדריכלים, המשיך קנור, הוא היה בטיול פרטי בסין. אחר כך סיפר בגילוי לב לחברי הדירקטוריון, כי הוא זה שהורה לאפשר לספקים להתחיל לעבוד לפני שנחתמו ההסכמים, והוא זה שהורה להקדים את התשלומים לספקים (ובכללם לחברה של בנו) ולהעניק להם בונוס אם יעמדו בלוחות הזמנים.

שום דבר בהתנהלות התמוהה הזאת לא נראה לקנור חריג או לא תקין. "בעולם אוטופי", חזר והשתמש בדימוי, "אני מסכים שהיה צריך לעבוד על פי הנהלים. אבל ברשות החברות לא כתוב מה עושים כשמעיפים אותך מהמשרדים. תפקיד ועדת הביקורת לבקר, תפקיד המנכ"ל לנהל, ותוך כדי תנועה צצים דברים". לדבריו, אינו יודע לנהל אחרת. "למדנו, הפנמנו ונפעל בהתאם", הבטיח לחברי הדירקטוריון, "אבל בדיעבד, בתנאים שהיו אז, אי אפשר היה לפעול אחרת. אם הייתי מוצא את עצמי שוב באותה סיטואציה הייתי פועל בדיוק כך".

חברת הדירקטוריון קולט אביטל שאלה את קנור אם התייעץ עם יו"ר הדירקטוריון או חברים אחרים בדירקטוריון, או עם היועץ המשפטי של החברה. קנור השיב ש"בגדול" הוא קיבל את ההחלטות בעצמו. הוא אישר כי לא עידכן איש בכך שבנו שותף בחברת האדריכלים שנבחרה.

חברת הדירקטוריון מרים רובינשטיין העירה לקנור, כי אינה שומעת בדבריו כל התייחסות לעניין שעומד על הפרק - דו"ח המבקר על ההתקשרות עם "טולבוקס דיזיין": "הבנו שכשהם נבחרו היית בחו"ל", אמרה לקנור, "אבל בזמן חתימת החוזה כבר היית בארץ". ואביטל הקשתה: "איך נבחרה דווקא חברת אדריכלים זו?"

"זו בדיוק אחת השאלות שוועדת הביקורת לא הצליחה לקבל עליה הסבר", הדגיש יו"ר ועדת הביקורת גרסטל: "איך הגיעו לפנות דווקא לחמש החברות הללו ולא לאחרות ממאות חברות האדריכלים באזור המרכז?"

המנכ"ל, שסירב להשיב על הטענות בדו"ח בנימוק שלא היה מעורב כלל בשכירת החברה של בנו, הפתיע בתשובתו את חברי הדירקטוריון: "ידעתי כי החברה מחפשת אדריכלים, אמרתי את זה לשותף של בני איתי גדרון. מנקודה זו ניתקתי מגע".

רובינשטיין המשיכה להקשות: "מדוע לא מצאת לנכון לדווח כשהחברה של בנך נבחרה?" על כך השיב קנור, כי מאחר שידע שבנו מגיש הצעת מחיר, ניתק מגע וחשב שזה מספיק.

לבכירים בחברה זה לא הספיק. אחדים מהם דורשים היום את הדחתו של קנור מתפקיד המנכ"ל. קנור אמר השבוע בתגובה: "פעלתי בתום לב, ההחלטה לבחור את חברת הארכיטקטים היתה של דוד שוהם". שוהם מסר בתגובה: "חבל שמתעסקים בדברים השוליים, יש דברים הרבה יותר חשובים שהיו צריכים להגיע לידיעת הציבור בהתנהלות גופים ומוסדות במדינה המצפצפים על החוק. במקום זה מתעסקים בבן של המנכ"ל. נכון, זה לא היה בסדר וזה לא יחזור על עצמו, אם הייתי יודע לפני כן זה לא היה קורה".

מן הדירקטוריון נמסר כי עוד לא קיבל את דו"ח הביקורת הסופי: "הדירקטוריון מייחס חשיבות רבה לדברי ועדת הביקורת, ועם קבלת הדו"ח הסופי יחליט אילו צעדים יש לנקוט".

"הסיפור הזה הוא דוגמה קלאסית לאיך אסור למנכ"ל של חברה ציבורית להתנהג", אומר עובד בכיר בחברה, המבקש לא לפרסם את שמו. "הוא צריך להחזיר את המפתחות ואם לא יעשה זאת מרצונו, תפקידו של הדירקטוריון לעשות זאת במקומו".*

סיכום זמני

רק 475 מבקשים קיבלו בחזרה את רכושם

על פי נתונים שהגיעו ל"הארץ" ומתפרסמים כאן לראשונה, החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה דחתה יותר מ-90 אחוז מהבקשות שהופנו אליה. בסוף 2009 ערכה החברה סיכום של הבקשות שהוגשו אליה עד אז: החברה סיימה את הטיפול ב-4,933 בקשות; רק ב-475 מקרים הוחלט להשיב את הנכסים למבקשים. עוד נודע כי טרם הסתיים הטיפול ב-986 בקשות חדשות, שמרביתן הוגשו ב-2009, והטיפול בהן יסתיים במחצית הראשונה של 2010. בחודשים ינואר-אוגוסט 2009 חולק סיוע אישי ישיר לניצולי שואה נזקקים בסך כ-59 מיליון שקל.



תא''ל מיל' צבי קנור. בעולם אוטופי צריך לעבוד על פי הנהלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו