בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה חדשה מציגה את סיפור הדיפלומטים הספרדים שהצילו יהודים מידי הנאצים

למרות עוינות הממונים עליהם בספרד הפשיסטית, בתקופת השואה דיפלומטים ספרדים נקטו יוזמה והצילו אלפי יהודים מידי הנאצים. סיפוריהם מוצגים כעת בתערוכה בבית התפוצות בתל אביב

תגובות

בקיץ 1944 מונה אנחל סאנס בריס לדיפלומט בקונסוליה הספרדית בבודפשט. גרמניה, שכבשה את הונגריה חודשים לפני כן, כבר היתה בעיצומו של גירוש יהודי המדינה למחנות ההשמדה. בריס לא הסכים לשתוק לנוכח הזוועות ופנה מיד למדריד. "בקרב חצי מיליון המגורשים יש גם נשים, ילדים וקשישים", כתב לממונים עליו. כשראה שספרד הרשמית לא מוחה על הגירוש, נקט יוזמה עצמאית, תוך סיכון אישי רב, בניסיון להציל את מי שהיה בכוחו. הוא הצליח לעקוף את המגבלות הביורוקרטיות שהטילו מדינות אירופה, לכופף את החוקים ולהציל אלפי יהודים.

בריס לא היה הדיפלומט הספרדי היחיד שניצל את כוחו והשפעתו להציל חיים בתקופת השואה. דיפלומטים ספרדים נוספים, שהוצבו בהונגריה, צרפת, יוון, גרמניה, בולגריה ורומניה, פעלו להצלת יהודים, רובם יוצאי ספרד - אך גם כאלה שלא היה להם כל קשר קודם עם אומה זו. הדיפלומטים מחו לפני ממשלתם על רדיפת היהודים, השתדלו למען הקורבנות בקרב הרשויות בגרמניה והממשלות במדינות הכבושות ששיתפו עמה פעולה, וניצלו את הקונסוליות הספרדיות שעבדו בהן כדי להגן על יהודים.

סיפוריהם של עשרה דיפלומטים כאלה מתוארים כעת בתערוכה הנודדת "ויזה לחופש - דיפלומטים ספרדים והשואה", שמוצגת במוזיאון בית התפוצות בתל אביב.

מאמציו של בריס נשאו פרי. הוא קיבל ממדריד אשרות כניסה לספרד ומסמכי מעבר, שסיפקו הגנה לנרדפים מכוח מעמדה כמדינה נייטרלית ומכוח חוק ישן שאיפשר ליהודים ממוצא ספרדי לקבל אזרחות ולהגר אליה. בה בעת, שיכנע את הרשויות בהונגריה להקצות לו מכסה של אנשים שיזכו להגנה, והצליח להגדילה בדרכי עורמה. למי שעלה בידו, הוא הנפיק "כתבי הגנה" - מסמכים שציינו כי למחזיק בהם יש משפחה בספרד והוא זכאי להגנתה של הנציגות הספרדית המקומית.

בריס לא הסתפק בכך. הוא שכר שמונה בתים בבודפשט והכריז שהם חלק מהנציגות הספרדית. בפתחם הוצבו שלטים בזו הלשון: "שייך לצירות הספרדית. מבנה אקס-טריטוריאלי". 5,200 יהודים שוכנו בבתים האלה, בצפיפות ובתנאי מחיה קשים. בריס ואנשיו סיפקו להם קורת גג, מזון וסיוע רפואי, והצילו את חייהם.

באחד המבנים האלה התגוררה משפחת ונדור, שסיפורה מוצג בתערוכה. בני המשפחה נמלטו מאוסטריה לאחר שסופחה לגרמניה, ומצאו מקלט בבודפשט. אם המשפחה השיגה "כתב הגנה" מהנציגות הספרדית ועברה לשם עם ילדיה. התנאים לא היו קלים - 55 איש בדירה ו-11 בחדר - אך חייהם ניצלו.

בתום המלחמה המשיך בריס בקריירה הדיפלומטית ענפה. ב-1991, 11 שנים לאחר מותו, הוא קיבל מ"יד ושם" תואר של חסיד אומות העולם.

מאמצי ההצלה לא היו בגדר "מדיניות מכוונת או מתוכננת מלמעלה, אלא יוזמה אישית של דיפלומט כזה או אחר ממקום מושבו באחת ממדינות אירופה", מסביר פרופ' רענן ריין מאוניברסיטת תל אביב, היסטוריון של ספרד המודרנית. "ההערכה צריכה להינתן להם כאינדיבידואלים ולא למדינה הספרדית, חרף ניסיונה הציני והמניפולטיבי של הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו לנכס לעצמה את הצלת היהודים לאחר תבוסת הנאצים".

קונסול ספרד בישראל, מנואל דורן, מוסיף כי "הדיפלומטים פעלו תוך סיכון רב ובלי ליידע את הממשלה במדריד, כי הם ידעו שהיטלר ופרנקו הם ?שותפים לדבר עבירה'". כיום, ציין הדיפלומט, "אנחנו מאוד גאים ביחידים האמיצים האלה, שסיכנו את הקריירה ואפילו את החיים שלהם, כדי להציל הרבה יהודים".

הדיפלומטים הספרדים לא זכו לתמיכה מהממונים עליהם בעיצומה של המלחמה, מדגיש פרופ' חיים אבני מהאוניברסיטה העברית, מחבר הספר "ספרד והיהודים בימי השואה והאמנציפציה". לדבריו, "במישור האישי, עמדה לפניהם האפשרות לישר קו עם מדריד, לעצום את העיניים ולגמור את העניין לפי ההנחיות הפורמליות שקיבלו. את הצלחתם יש לראות בהקשר של היחס העוין שבו נתקלו מאמציהם מצד מדריד ושל מרחב ההצלה המצומצם שבו פעלו".

נייטרליות אוהדת

חלקה של ספרד במלחמת העולם השנייה הוא כר פורה לחוקרים ולהיסטוריונים, שמתמודדים עם מיתוסים וטענות לא מדויקות שהפיצה הרודנות של פרנקו, ששלט בספרד מ-1939 ועד מותו ב-1975. מבחינה אידיאולוגית ופוליטית, ספרד הפשיסטית היתה קרובה לגרמניה הנאצית. אבל בשל מצבה הכלכלי הקשה לאחר מלחמת האזרחים, שהסתיימה כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם, בחר פרנקו בנייטרליות במקום ללחום לצד היטלר.

"הנייטרליות של ספרד היתה בעירבון מוגבל. זו היתה נייטרליות של פשיסטים", אומר ההיסטוריון פרופ' משה צוקרמן מאוניברסיטת תל אביב. "מצד אחד, פרנקו לא שיתף פעולה עם השמדת היהודים - הוא לא הקים מחנות ריכוז והשמדה על אדמת ספרד, וגם לא מסר מרצון יהודים לגרמניה. מצד שני, הוא גם לא בדיוק עזר במידה שיכול היה - ולכן אנו מדברים על אלפים שניצלו בזכות ספרד, אך על עשרות אלפים שלא ניצלו בגללה".

בסתיו 1940 נפגשו היטלר ופרנקו ודנו בצירוף ספרד למלחמה. פרנקו הציג שורת דרישות מקדימות, שנתפשו בעיני היטלר כמוגזמות ומנעו את צירוף ספרד למדינות הציר. עם זאת, ספרד שיגרה 18 אלף מתנדבים שלחמו לצד הוורמאכט נגד ברית המועצות בשנים 1941 עד 1943, וסייעה לגרמניה במודיעין ותעמולה.

לאחר תבוסת גרמניה, טענה ספרד שהנייטרליות שלה לא היתה אוהדת לגרמניה הנאצית ושתרמה רבות להצלת היהודים בשואה. הטענה הראשונה הופרכה זה כבר בידי היסטוריונים. הטענה השנייה נבחנת כעת בהקשר רחב יותר, כפי שמציגה התערוכה בבית התפוצות. כ-40 אלף מיהודי אירופה נמלטו מהנאצים דרך ספרד בשנות המלחמה. מחציתם נכנסו אליה עם אשרות שהנפיקו להם הקונסולים הספרדים, שאיפשרו לפליטים לעבור דרך ספרד אך לא להישאר על אדמתה.

שר החוץ הספרדי אז, פרנסיסקו גומס חורדנה, ביטא את המדיניות הרשמית במשפט מצמרר. "צריך לאפשר ליהודים האלה לעבור בספרד, כפי שקרן אור עוברת דרך זכוכית - מבלי להשאיר אחריה עקבות", אמר.

כוס מלאה וריקה

לשאלה מדוע סיכנו עצמם הדיפלומטים הספרדים כדי להציל יהודים אין תשובה אחת. "יש כאן שילוב של מניעים הומניטריים קלאסיים, לצד תודעה היסטורית בדבר היותם של היהודים יוצאי ספרד חלק מהאומה ומההיסטוריה הספרדית, ותחושה של מחויבות כלפי צאצאי המגורשים", מסביר פרופ' ריין.

אבל ספרד לא ניצלה עד תום את פוטנציאל ההצלה שהחזיקה בידיה. "המדיניות המכוונת של פרנקו היתה מנוגדת לפעילות הדיפלומטים ובבסיסה עמדה דווקא התנכרות ליהודים", אומר פרופ' אבני. "פרנקו פשוט לא רצה יהודים בספרד".

וכך, כשגרמניה פנתה לספרד בתחילת 1943 וביקשה להעביר אליה את יהודי ספרד שבשטחי הכיבוש, מדריד התמהמה ולא הזדרזה לסייע להם. ביולי גורשו כ-365 מיהודי סלוניקי, שהיו בעלי אזרחות ספרדית, למחנה ברגן בלזן. גם אז לא נקפה ספרד אצבע. רק לאחר פניות נוספות הסכימה לפתוח בפניהם את שעריה, בתחילת 1944, והם עברו דרכה לארץ ישראל.

"התמונה מורכבת ומייצגת את המקרה הקלאסי של מחצית הכוס המלאה והריקה", אומר ריין. "האם יש יהודים שחבים את חייהם לספרד? כן, אין ספק. האם בתקופה שבה רוב מדינות העולם הפנו עורף ליהודים, יש להביע הערכה על כל מהלך שהציל יהודים? גם בכך אין ספק. אבל ספרד יכולה היתה לנהוג במדיניות נדיבה יותר ולפרוס חסות על מספר גדול יותר של יהודים".

התערוכה הנוכחית היא חלק ממאמצים שמשקיעה בשנים האחרונות ממשלת ספרד, בניסיון לבחון את עברה בתקופת הנאצים, לקדם את זיכרון השואה ולהתקרב לישראל, שעמה היא מקיימת יחסים דיפלומטיים רק מ-1986.

דייגו דה-אויידה, מנהל "בית ספרד-ישראל" - מוסד ציבורי שהוקם למטרות אלה בספרד ואירגן את התערוכה - מספר שבבתי הספר בספרד כלל לא לימדו את השואה עד לפני כמה שנים. "היא לא נתפשה כחלק מההיסטוריה שלנו", הוא אומר. כעת, לדבריו, נשלחים עשרות מורים ספרדים לסמינרים ב"יד ושם", יש מחקר ענף בנושא ובכל שנה מצוין יום השואה הבינלאומי בספרד. "התקשורת בישראל מרבה להציג את ספרד באור שלילי, אבל כדאי שתכירו גם את הצדדים האלה", סיכם.



מסמכי מעבר ודרכונים שהנפיקו דיפלומטים ספרדים ליהודים בזמן מלחמת העולם השנייה - תצלומי רפרודוקציה: מתוך התערוכה ''ויזה לחופש - דיפלומטים ספרדים והשואה''


אנחל סאנס בריס. 5,200 הסתתרו בבתים ששכר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו