טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוד לזר, היהודי של היינץ-כריסטיאן שטראכה

דוד לזר מסייע למנהיג מפלגת החירות לטשטש את התדמית האנטישמית

תגובות

ליירג היידר היה את העיתונאי והמחזאי פטר זיכרובסקי. הלאומן הצרפתי ז'אן-מארי לה פן גייס לצדו את העסקנית סוניה ארואס. המנהיג הפוסט-פשיסטי האיטלקי ג'נפרנקו פיני קירב את הרופא אנריקו (אהרון) מאירוב. וגם שטראכה קורן מאושר כשהוא מחבק בחום את ה"יהודי שלו", דוד לזר. "היהודי הכחול" (הצבע הרשמי של מפלגת החירות) - כך מכנה אותו נינה הוראצ'ק, הביוגרפית של שטראכה.

כשלזר נשאל מה עושה יהודי במפלגה כל כך קיצונית, הוא משיב כי "זו המפלגה היחידה שפועלת למען העם. את השמרנים מעניין הביזנס, הסוציאליסטים פועלים בשביל אלה שבאים מבחוץ (המהגרים), הברית לעתיד אוסטריה (BZO) של היידר פנתה לדרך ליברלית, ורק מפלגת החירות (FPO) נשארה נאמנה לעקרונותיה. רק עבורה עומד העם האוסטרי לפני הכל".

לזר, שמתגאה בארגון ביקור משלחת FPO בישראל ב-2002, טוען שהוא אינו מוטרד מתדמית "יהודי החצר" של שטראכה. "הטוענים זאת מחזיקים בדעות פופוליסטיות, שלהן אין כל בסיס", הוא אומר בשיחה עם "הארץ" בשולי כינוס המפלגה, במרכז הקונגרסים של וינה. גם לטענות על אנטישמיות אין כל בסיס, הוא טוען, ואנטישמיות אינה קיימת - לא באוסטריה, וגם לא במפלגתו. אלה בעיניו "מלים חלולות, שנזרקות לחלל האוויר כשליריבינו הפוליטיים נגמרים הטיעונים".

לזר, שמקפיד לבקר בבית הכנסת בחגים העיקריים, אינו מדבר עברית. גם האנגלית שלו רצוצה. הוא חנוט בחליפה אפורה אלגנטית, ושזוף כמיטב "אופנת הסולאריום" בימין הקיצוני. נתונים אלה, יחד עם שערו הלבן המלא, משווים לו מראה של איל אופנה. האסוציאציה לג'ורג'ו ארמאני, למשל, נראית טבעית. הוא נוהג בפולקסווגן ספורט אדומה ועל האייפון שלו מתנוססים ראשי התיבות: FPO.

כמעט כל משפחתו של לזר בן ה-57 נספתה בשואה. רק אביו וסבו שרדו. סבו, בן-ציון לזר, שירת בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה ונפצע. מאוחר יותר שימש יושב ראש אגודת נכי המלחמה היהודים. הוא המשיך לכהן במשרה זו גם אחרי עליית היטלר לשלטון, וזכה עקב כך להגנה מסוימת. סבתו ואמו של לזר, שתיהן נוצריות שהתגיירו, נאלצו לענוד את הטלאי הצהוב, ועבדו בעבודות כפייה.

את קשריו עם FPO רקם לזר בשנות ה-80, באחד מביקוריו השנתיים בעיירת המרפא באד האל שבמדינת המחוז אוסטריה עילית. שם הכיר את אורסולה האובנר ואת אחיה ירג היידר. באותה תקופה הצביע עדיין ל-OVP (מפלגת העם השמרנית) - מפלגה שאביו, זיגפריד, ייצג במועצת רובע לאופולדשטט של וינה.

במשך 30 שנה כיהן האב זיגפריד כמזכ"ל הליכוד באוסטריה, והיה ממקימי ביטאון המפלגה "חירות". אחרי המלחמה, קיבל כפיצויים חנות לממכר טבק ברובע לאופולדשטט, שבה עבד מאוחר יותר גם בנו. אלא שבאמצע שנות ה-80, יעץ לו אביו להצטרף דווקא ל-FPO, שעליה השתלט היידר. האב, כמו בנו היום, טען שהשמרנים זנחו את האינטרסים של האזרח, שמו במרכז את חברות הענק ואת חלוקת הג'ובים למקורביהם, ולא דאגו לבעלי העסקים הקטנים. האב מת לפני שלוש שנים, ואולם במערכת הבחירות האחרונה שבה השתתף בווינה, גם הוא כבר המיר את פתק ההצבעה שלו לטובת FPO.

ב-97' התחיל דוד לזר לפעול בשורות המפלגה בשכונת פלורידזדורף בווינה. ב-98', בדיוק 60 שנה לאחר האנשלוס, חתם על כרטיס החבר במפלגה. בבחירות המקומיות בווינה ב-2005, הוא היה המועמד הראשי של המפלגה ברובע פלורידזדורף, ומאז הוא חבר במועצת העיר. באותה שנה, שטראכה גם מינה את לזר לחבר בוועד המנהל הפדרלי של המפלגה.

לכל אורך השיחה איתו הוא נראה כמי שחש שלא בנוח. לרגעים הוא אפילו נראה מבוהל. הוא לא מפסיק לשלוח מבטים לעבר דוברו של שטראכה, שהתיישב לצדו, מוודא שדבריו מקובלים ותואמים את הקו המפלגתי. גורם בקהילה היהודית אומר כי "כנראה שהוא הצטרף ל-FPO מסיבות פיננסיות". בעיני אוה וייסנברגר, כתבת העיתון "קליינה צייטונג", הוא פשוט "מסוג האנשים שרוצים להתפרסם בכל מחיר ומחפשים את מי שיוכל להפכם לחשובים". הוא מגיע לישראל פעמיים-שלוש בשנה, ו"נחוץ למפלגה לשם הסרת התווית האנטישמית", מוסיפה הוראצ'ק.

לזר עצמו כמובן דוחה את הדברים מכל וכל. יש ב-FPO קיצונים? זה שום דבר. הם לא מטיחים עלבונות באף יהודי, ואילו היו אנטישמים לא היו מתרועעים איתי. ומה לגבי התמונות המתעדות את שטראכה עם ניאו-נאצים? "הוא היה אז צעיר, ונזקק למפגשים פוליטיים רבים - מימין ומשמאל כאחד - כדי לגבש לעצמו דעה אישית", אומר לזר.

"רבים בקהילה היהודית הם חברים אישיים של שטראכה, מזדהים עם המפלגה ורשומים בה", אומר עוד לזר. הוא אינו יודע לבטא במספרים את המלה "רבים" וגם אינו זוכר שמות. ולמרות ששיחות עם כחצי תריסר משקיפים ויודעי דבר סותרות את טיעוניו, הוא משוכנע שיוכל להיבנות מהתמיכה הזאת. ומה לגבי שטראכה, האם יוכל לממש את מטרתו להפוך לקנצלר? "אני מקווה שזה יקרה", משיב לזר, "זה נראה לי ריאלי מאוד".

מה פרויד היה אומר על זה אסוציאציות עם שטראכה בעירו של אבי הפסיכואנליזה היהודי

* ברק אובמה. "נשיא חדש שתלו בו תקוות רבות, אך הספיק כבר לאכזב רבים ועדיין לא הוכיח שהוא ראוי לפרס הנובל".

* ירג היידר. "האיש שחיסל את שיטת Proporz (השיטה שמובילה לכינון קואליציות גדולות בין שתי מפלגות הממסד - הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת העם השמרנית). זכה לקרדיט רב על הישגיו, בעיקר בקרינתיה שם שימש כמושל, ומת מוקדם מדי".

* הרמן ון-רומפיי. (דממה. מסתכל על יועציו במבוכה. אני חוזר על השם, מבטי הפליאה נמשכים. אני מסביר שמדובר בנשיא האירופי הראשון. שטראכה מתגלגל מצחוק, ואומר): "בושה, איננו יודעים מיהו".

* שנאת זרים. (מרצין): "פחד שאפשר לצמצם אם מפתחים יחסי כבוד ואם ההגירה מתפקדת כראוי".

* היינץ-כריסטיאן שטראכה. (צוחק): "אדם עם לב מאוד גדול, פתוח מאוד לכל האנשים ורוצה לשפר את העולם. אדם שהוא העתיד".

* אנטישמיות. "דבר מטופש שאין דרך להבינו".

* מחמוד אחמדינג'אד. "נשיא איראן, שעליו מוטל כרגע לפתור בעיות בינלאומיות קשות מאוד".

* אנשלוס. (מצחקק במבוכה): "מה אני יכול להגיד על זה. זה התרחש ב-38', וראינו דבר דומה בעת התפתחות האיחוד האירופי".

* איסלאם. "אחת הדתות הגדולות בעולם שהשיגה רבות ושיש לה עמדה חשובה בעולמנו".

* ציונות. "תיאודור הרצל, שהיה חבר איגוד אקדמי בווינה ולמד רבות על תנועת השחרור הלאומית באירופה".

* הרייך השלישי. "עבר, היסטוריה שלא תחזור על עצמה".

* קנצלר אוסטריה. "בעתיד - היינץ-כריסטיאן שטראכה" (צוחק).

* בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה. "לעתים קיימת תחושה שהוא לא עובד באופן מספיק יעיל ומהיר, ואיני מבין מדוע האמריקאים אינם מעמידים את עצמם למרות בית הדין הזה".

* ז'אן-מארי לה פן. "פוליטיקאי צרפתי שהגיע לגיל מתקדם מאוד וצריך כבר לחשוב על יורש".

* הכנסייה הקתולית. "אני משתתף במיסה בהזדמנויות שונות".

* עריקי הוורמאכט. "גם מומחים ישראלים מעריכים את העובדה שהוורמאכט היה צבא עם מבנה מיוחד ומשמעת גדולה מאוד. הוא קיים פשעים כמו כל צבא אחר. ולגבי עריקיו, יש להתייחס אליהם כמו אל עריקים בכל צבא בעולם".

* השבת רכוש ליהודים. "התמודדנו עם הסוגיה בצורה מוצלחת באוסטריה, והגענו לסיכום חיובי".

* ולדימיר פוטין. "מדינאי גדול שניסה להוביל את רוסיה הגדולה והפוסט-קומוניסטית לעתיד טוב יותר, והצליח חלקית".

* הומואים. "כל אחד יכול לחיות את חיי המין שלו בחופשיות, בחדרו הפרטי. אם זה תואם את החוק, זה עניינו האישי".

* ניאו-נאצים. "סוג של רוח, שעולה לעתים לכותרות, אבל שלא באמת קיימת".

מבית היוצר הניאו-נאצי שטראכה אמנם אינו מכחיש שואה, אבל גם את ההיסטוריה הנאצית האישית שלו הוא יתקשה להכחיש

היינץ-כריסטיאן שטראכה נולד ב-12 ביוני 69'. כשהיה בן שלוש, עזב אביו את הבית, ושטראכה הקטן נשלח ללמוד בפנימיות קתוליות. בגיל 16 החל ללמוד טכנאות שיניים בבית ספר ערב. כעבור שש שנים נכנס לפוליטיקה ועד מהרה הפך לנציג מפלגת החירות (FPO), שבראשה עמד אז ירג היידר, במועצה של אזור הבחירה שלו בווינה. ב-2004, בהיותו בן 35, מונה למנהיג המפלגה בווינה ושנה לאחר מכן - כשהיידר פרש מ-FPO והקים מפלגה מתחרה - השתלט שטראכה על ההנהגה והפך לפנים של הימין הקיצוני באוסטריה, ובמידה רבה גם באירופה.

"בניגוד להיידר, אף הצהרה אנטישמית לא רשומה על שמו", מודה העיתונאי האוסטרי-יהודי קרל פפייפר. "הוא פשוט חכם מדי". ועם זאת, כפי שמעידה הביוגרפית שלו, נינה הוראצ'ק, הרקע המשפחתי, הסביבה החברתית וקורות החיים שלו, לא משאירים מקום רב לתהיות לגבי האופן שבו עוצבה מחשבתו.

מקורה של משפחת אביו בחבל הסודטים, אזור בצ'כיה של היום (ובעבר בצ'כוסלובקיה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית) שעד תום מלחמת העולם השנייה אוכלס בגרמנים אתנים. סבו, היינריך שטראכה, שירת בוורמאכט. סבו השני, אריך וילד (אבי אמו) גדל בהיידלברג, גרמניה. הוא היה אחד מהחיילים שהגיעו ב-38' לאוסטריה, כשזו סופחה לגרמניה הנאצית (ה"אנשלוס"). מאוחר יותר הפך לחבר בוואפן אס-אס ומת בזמן המלחמה בטרייר, גרמניה.

שטראכה עצמו הצטרף בתקופת לימודיו לאגודת הסטודנטים הימנית "ונדאליה", שאסרה על כניסת יהודים לשורותיה. באגודה התוודע לחברים בזירה הניאו-נאצית של אוסטריה. בשנות ה-80, השתתף עם חברי האגודה באימונים פרה-צבאיים ביערות מדינת המחוז קרינתיה. אחד המשתתפים היה אנדריאס תיירי, היום פעיל ב-NPD, המפלגה הניאו-נאצית הגרמנית. שטראכה השתתף גם בתרגיל שעליו פיקח גוטפריד קוסל - מייסד ומנהיג Vapo, הקבוצה הניאו-נאצית הרדיקלית ביותר באוסטריה. בשל פעילותו נידון קוסל, ב-91', לעשר שנות מאסר.

גם את לבו הפקיד שטראכה בידי הימין: בין 87' ל-91' ניהל מערכת יחסים עם גודרון בורגר, בתו של נורברט בורגר, הפעיל הנאצי הידוע ביותר באוסטריה. השניים התארסו, ובאותה תקופה בילה שטראכה כמעט כל סוף שבוע בביתו של בורגר באוסטריה תחתית.

ב-89', האזין שטראכה לנאומו של מכחיש השואה הבריטי דיוויד אירווינג בווינה. בערב השנה האזרחית החדשה של 90', השתתף במחנה חורף של תנועת הנוער הניאו-נאצית Wiking ובצעדה שאירגנה התנועה בפולדה, שעל גבול שתי הגרמניות לשעבר. מאחר שהצעדה נאסרה על ידי המשטרה, הוא נאלץ לבלות זמן מה במעצר. מאוחר יותר אסרו שלטונות גרמניה על פעילותה של התנועה הקיצונית. באותה שנה, השתתף בפולדה יחד עם נורברט בורגר באירוע של מפלגת הימין הקיצונית הגרמנית DVU.

פעמיים נחשפו תצלומים מביכים שלו - לאחר הבחירות של אוקטובר 2006 ובספטמבר 2008. על תיעוד פעילותו במחנה האימונים הניאו-נאצי, אמר שבסך הכל "השתתף במשחק פיינטבול". על המצולמים אמר שמדובר במכרים ותיקים שעמם כבר אין לו שום קשר. תגובתו על צילום אחר, שבו הוא נראה זוקר שלוש אצבעות במחווה נאצית, כמו נלקחה מסצנה ידועה ב"ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו: בסך הכל הזמנתי שלוש בירות, טען.



דוד לזר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות