בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכירו את היפנים הנוצרים שמאוהבים באוניברסיטה העברית

הם יפנים. הם מאמינים בישוע הנוצרי והם מאמינים גם שישועת המין האנושי תתחיל בחוג למקרא באוניברסיטה העברית, מכל המקומות בעולם. כשחושבים על זה, יש אפשרות שפרופ' יאיר זקוביץ הוא המשיח

3תגובות

בסלון ביתו של פרופ' יאיר זקוביץ במושב גבעת ישעיהו, עמדו בסוף החודש שעבר כ-25 נשים וגברים, ושרו במקהלה את השיר "אור" של נעמי שמר. הערב ירד זה עתה, ועיניו של זקוביץ, חוקר מקרא מהאוניברסיטה העברית, היו לחות מדמעות. גם בני משפחתו ושאר הישראלים שישבו בחדר היו נפעמים מהשירה - לא רק מכיוון שהמקהלה שרה יפה כל כך, אלא בעיקר כי כל חבריה היו יפנים. המקהלה עברה לשיר את "חורשת האקליפטוס" ואת התפילה לשלום ישראל בעיבוד מקורי. "ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו", הם שרו, וכמה מהזמרים החלו לבכות. "אנחנו כל כך אוהבים את ישראל", הסבירה אחר כך ניאקו, סטודנטית מקיוטו, כשהיא מחזיקה מגן דוד התלוי על צווארה. "כשאנחנו שרים בעברית אני תמיד מתרגשת".

היה זה ביקור מיוחד של נציגים מ"כנסיית ישו הקדושה" היפנית, כנסייה פרוטסטנטית בת כעשרת אלפים חברים, שמציבה במרכז אמונתה את ההערצה לישראל, ובעיקר, מעט מוזר - לאוניברסיטה העברית בירושלים. רוב ראשי הכנסייה מדברים עברית קולחת. מדי יום הם מתפללים לשלומה של ישראל ומגייסים לטובתה תרומות מחברי הקהילה. "זה כמו ארץ ישראל הישנה והטובה והנשכחת", אומר זקוביץ. "הלוואי שהיינו יודעים לאהוב את ארצנו כמו שהם יודעים לאהוב אותנו".

המקהלה המשיכה בשיר יפני וסיימה ב"ירושלים של זהב". אחר כך ניגש המנצח, טקאו סאטו, שמשמש גם כנשיא הכנסייה, אל פרופ' זקוביץ ומסר לו הודעה. "זה עתה מסר לי טקאו שחברה בקהילה תרמה 50 אלף דולר לצורך מלגות לסטודנטים למקרא", הסביר זקוביץ. "היא מסרה לי: 'הסכום הזה בידיך, רק למען ישראל'".

המחלקות למקרא באוניברסיטאות אינן נהנות משגשוג רב בשנים האחרונות. כמה עשורים חלפו מאז שמנצחי חידון התנ"ך היו גיבורי תרבות, ומקצוע המקרא סובל מחוסר אטרקטיביות בעיני צעירים ישראלים. החוג למקרא באוניברסיטה העברית, שהיה מאבני היסוד של האוניברסיטה מאז הקמתה, גם הוא אינו פופולרי כבעבר: 70 תלמידים לתואר ראשון, 17 לתואר שני ו-23 עובדים על דוקטורט. אבל זהו חוג עם מזל: לא כל חוג במדעי הרוח נהנה מחסותה של כנסייה יפנית קטנה אך מסורה.

פרופ' זקוביץ, שידוע בין השאר כמחבר רב המכר "לא כך כתוב בתנ"ך" (יחד עם אביגדור שנאן), עומד כיום בראש הקתדרה למקרא על שם האב טקצי אוצקי, שהוקמה באמצעות כספי הכנסייה. "כשאני מציג את עצמי ואת שם הקתדרה, זה תמיד מזמין שאלות ותהיות, אבל אני נושא את השם הזה בגאון", אומר זקוביץ.

קתדרה מהשמים

ב-2004 מת אוצקי, המכונה על ידי בני קהילתו "אבא אוצקי", בגיל 98. מפאת צניעותו, על קברו בכפר הולדתו איאבה, ליד קיוטו, לא מצוין אפילו שמו. במקום זאת, על אבן המצבה חרות סמל האוניברסיטה העברית. לאוניברסיטאות בישראל יש לא מעט תורמים, יהודים ולא יהודים. אבל ככל הנראה, "בית שלום", כפי שקרויה הכנסייה על שם המרכז הרוחני שלה, היא הקבוצה הדתית היחידה בעולם שמעניקה לאוניברסיטה הירושלמית תפקיד בתוכנית הגאולה.

"כשאנחנו קוראים את התנ"ך אנחנו רואים שאלוהים השתמש בישראל בתור המטה שלו", מסביר בנו של מייסד הכנסייה, מסארו אוצקי. "לפי האמונה של אבי, לעם ישראל תפקיד חשוב מאוד בתוכנית האלוהית, בשלום העולמי ובישועה של המין האנושי. ובזמן הזה, לאוניברסיטה העברית יהיה תפקיד חשוב מאוד בישועה. האוניברסיטה הזאת מחנכת אנשים צעירים, והם יהיו מנהיגים - לא רק של עם ישראל אלא של העולם כולו".

"אבא אוצקי תמיד ראה באוניברסיטה העברית מגדלור של אמת, חכמה ובינה - אור לגויים", אומר קיוג'י צוג'יטה, שעומד בראש "מזרע" - אגודת ידידי ישראל שהקים אוצקי. "שאלנו בזמנו את נשיא האוניברסיטה העברית, אמנון פזי, איזה סכום צריך כדי להחזיק חוקר צעיר באוניברסיטה. הוא אמר לנו שבערך 35 אלף דולר לשנה. אבא אוצקי אמר שאם 350 איש יתאספו, וכל אחד ישלם דמי חברות של 100 דולר - כבר יש לנו 35 אלף. האנשים שלנו לא עשירים, אבל כשהם שמעו שצריך לעזור לחוקר צעיר כולם התגייסו. אבא אוצקי אמר שאם מישהו מרגיש שמץ של עומס בתרומה של מאה דולר לשנה, אז לא צריך. אבל בתוך שלוש שנים, הצטברו בקרן יותר מ-600 אלף דולר".

לדברי פרופ' בן עמי שילוני, מומחה ליפן מהאוניברסיטה העברית, "החברים בכנסייה הם לפעמים אנשים קשי יום. הם לא שייכים לעשירונים העליונים של החברה היפנית. אבל הם אוספים פרוטה לפרוטה כדי לתרום לאוניברסיטה".

סיפור הקמת הקתדרה של זקוביץ נחשב גם הוא לנס ולאות משמים בקרב מאמיני הכנסייה. "בינואר 97' אבא אוצקי אמר לי: מה לעשות? יש כל כך הרבה כסף ב'מזרע'", מספר צוג'יטה, ראש "מזרע", "אמרתי שאפשר להקים קתדרה. הוא הזמין אותי אליו למחרת ואמר: 'קיוג'י, סע מיד לישראל. תתייעץ עם חברי הטוב יצחק נבון ובדוק אם אפשר להקים קתדרה בחוג למקרא'. חששנו שאולי יהיו יהודים שיראו פגם בכך שנוצרים מקימים קתדרה למקרא באוניברסיטה, לכן רצינו תחילה לשמוע מה האוניברסיטה צריכה. פגשתי את נשיא האוניברסיטה חנוך גוטפרוינד, ושאלתי אותו 'איזו קתדרה אתם צריכים?' מתברר שחצי שעה לפני כן, פרופ' זקוביץ היה אצלו. אז גוטפרוינד אמר: 'אולי קתדרה למקרא?' ככה תרמנו מיליון דולר לקתדרה". ואוצקי הבן מוסיף: "ראינו בזה אצבע אלוהים".

פרופ' זקוביץ אומר, כי התרומות נוגעות ללב, משום שמדובר בסכומים קטנים שניתנים על ידי אנשים פשוטים.

זה לא אבסורד, שהחוג למקרא צריך להתבסס על תרומות כאלה?

"בוודאי שהיה טוב יותר אם המדינה היתה תומכת יותר בהשכלה הגבוהה. אבל היא לא תומכת מספיק, ואנחנו נאלצים לגייס כספים בכל מיני דרכים. נשיא האוניברסיטה שלנו אוהב אותם אהבה עצומה. המניע של הכנסייה הזאת הוא תחושה של חוב כלפי העם היהודי, שנתן לעולם את התורה וכמובן את ישו".

זקוביץ, שמנחה סטודנטים נוצרים גם מאירופה, רואה בעבודתו גשר בין היהדות והנצרות. "הלוואי שהיינו מצליחים ליצור קשר כזה גם עם המוסלמים", הוא אומר. "הסמינר של בית שלום לכמרים הוא מהמקומות האהובים עלי בעולם. הוא נמצא בלב שדות אורז, עם מים מפכים. לצאת שם בשש בבוקר זה דבר שאין דומה לו. הם חיים שם חיי שיתוף כל כך יפים. זה כמו קיבוץ לפני חמישים שנה".

אימפריאליזם יפני בציון

סיפורה של כנסיית בית שלום מתחיל לפני יותר מ-70 שנה, ב-9 בינואר 1938. אבא אוצקי היה אז בן 32. הוא נולד למשפחה בודהיסטית, אבל התקרב לנצרות ונטבל כשהיה סטודנט. אחר כך הוא נשלח על ידי הכנסייה למנצ'וריה, חבל בסין שהיה נתון תחת כיבוש יפני.

באותו ערב ב-1938, בזמן שהתפלל, חווה אוצקי התגלות. לפי עדותו, הוא הרגיש פתאום שישו נושם בקרבתו, וראה אור עצום שפרץ אל תוך גופו. "הוא שמע קול, שאמר לו בעברית: 'אני הוא. אני הוא. אני הוא'", מספר בנו מסארו. "הוא לא ידע עברית, ובאותו זמן מעט אנשים ביפן ידעו משהו על היהודים. אבל אלוהים התגלה אליו ואמר לו: התפלל. התפלל למען התקומה הלאומית של ישראל. באותו זמן היתה עוינות ליהודים ביפן - בינה לבין גרמניה הנאצית היתה ברית, ואסור היה להתפלל למען היהודים. אנשים ביפן שאלו אותו: למה ישראל? לא הבינו מה הוא רוצה. אבל הוא ידע על זה, באמצעות ההשראה האלוהית. אחרי עשר שנים קמה מדינת ישראל".

הקמת המדינה נתפסה על ידי תלמידיו של אוצקי כאות המוכיח את אמיתותה של ההתגלות שחווה. "ראו שהנבואה שלו התגשמה, והכנסייה התחילה לגדול", מסביר הבן. כיום, יש ברחבי יפן 108 כנסיות השייכות לקהילה. אנשי הכנסייה עדיין נסערים כשהם מספרים על המסר האלוהי שקיבל אבא אוצקי. הבשורה הזאת היא המרכיב המרכזי באמונה שלהם, והיא שמבדילה אותם מכנסיות אחרות ביפן, שמחזיקות בגרסה מסורתית יותר של הנצרות. הם גם הקימו מוזיאון שואה קטן בהירושימה, ומחזיקים בית הארחה בקיוטו שבו ישראלים יכולים ללון ללא תשלום.

הקשרים הממשיים עם ישראל החלו בשנות ה-70, והתחזקו בעשור האחרון. "אבא אוצקי אמר שכדי להשלים את העולם, צריך להיות שלום בירושלים שיביא שלום אמיתי לעולם. הוא הבין זאת מספר ישעיהו ומהפסוק 'שאלו שלום ירושלים' בתהלים קכ"ב", מסביר אוצקי הבן. "לכן, יש חשיבות גדולה לתפילה לירושלים. עד שלא יבוא שלום לירושלים, לא יבוא שלום לעולם כולו. החזון שלו היה לעורר את העם היהודי מבחינה רוחנית".

לדברי פרופ' שילוני, "אוצקי היה תלמיד של הוגה נוצרי בשם נקאדה ג'וג'י, שניסה לשלב בין נצרות, לאומנות יפנית ואהבת ישראל. הוא טען שאלוהים העניק ליפן משימה בהיסטוריה - להקים את מלכות ישראל. ובשביל לעשות את זה, יפן צריכה לכבוש את כל אסיה ולהקים את המדינה היהודית. הוא הצדיק את האימפריאליזם היפני מסיבות ציוניות. אחרי המלחמה, האב אוצקי שינה את הדגשים והפך את הכנסייה ללא לאומנית ופציפיסטית, אבל חיזק את האהדה לישראל".

"ביפן יש כל מיני קבוצות נוצריות מוזרות, יותר או פחות. במשך השנים קמו שם הרבה מאוד דתות וכתות, שרובן הוקמו על ידי מייסד כריזמטי שעבר חוויה שמאנית עמוקה", מסבירה ד"ר אירית אורבוך, מומחית לדתות ביפן מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב. "זה גל שהתחיל עוד בסוף המאה ה-19, ובמסגרתו נולדו כמה תנועות דתיות. אוצקי היה אחד המנהיגים הכריזמטיים האלה. הם משויכים לנצרות הפרוטסטנטית, אבל למעשה הם כת עצמאית".

חיזוק הכריזמה

מתחריה העיקרים של בית שלום בקהילת היפנים-חובבי-ישראל הם בני כת המקויה, המוכרים יותר בישראל, בין השאר בזכות קשריהם ההדוקים עם נעמי שמר ונוכחותם הבולטת במצעדים ובמפגני תמיכה בישראל. לדברי פרופ' שילוני, המקויה שונים מבית שלום בכך שהם רחוקים יותר מהנצרות ולאומנים יותר. "המקויה, שמרכזם בטוקיו, ביטלו את הצלב ומשתמשים רק בסמל המנורה בעלת שבעת הקנים. אין להם כנסיות, והם יותר ימניים - במונחים יפניים וישראליים. לעומת זאת בית שלום נוטים לשמאל, הם פציפיסטים. אבל הם לא מתערבים בפוליטיקה".

ההערצה שלהם לישראל נראית כמו אידיאליזציה. הם מודעים למה שקורה בישראל בפועל?

"הם לא חסידים שוטים. הם עוקבים אחרי הנעשה בארץ ומעורים לגמרי במה שקורה בישראל, - אבל הם אוהבים אותה, מעריצים אותה. כל המנהיגות היא בוגרת הסמינר התיאולוגי שלהם, שם הם לומדים על ישראל של היום. הם לא לוקחים ברצינות את מה שאנחנו רואים כשלילי. מה שיפה אצלם זה הצד הרגשי - הם יוצאים מגדרם כדי לאהוב את ישראל. זה מתבטא בכל הטקסים שלהם".

שילוני הכיר אישית את המייסד אוצקי והתרשם עמוקות מאישיותו. מלבד היותו כומר, הוא עסק גם בתכנון גנים יפניים ובקליגרפיה. "מבחינה חיצונית הוא נראה קצת כמו רב, עם כיפה גדולה על הראש. הוא היה נואם ומנהיג כריזמטי בצורה בלתי רגילה. כשהוא היה נואם מול הקהילה הוא היה מצטט פסוקים מהמקרא, בעיקר 'אני הוא האלוהים! אני הוא האלוהים!' הוא היה נכנס לטראנס וכל הקהל היה נכנס להתלהבות דתית. יש בבית שלום התלהבות דתית אדירה. אנשים צועקים".

אחרי מותו של אוצקי, לא נמצא מנהיג כריזמטי כמוהו לקהילה, גם לא בנו. "כשהוא מת חשבו שיהיה משבר גדול מאוד", אומר שילוני. "בסופו של דבר הוחלט שמי שימשיך להנהיג את הקבוצה הוא דווקא המנצח של המקהלה. הוא איש מוכשר ומוסיקאי בחסד. כיוון שהמנהיגות הנוכחית היא לא כריזמטית כל כך, הם מקרינים סרטים של אוצקי כשהוא נואם".

טקאו סאטו, המנצח והמנהיג, מנצל את ביקוריו בארץ גם כדי להתעדכן במוסיקה ישראלית. "אבא אוצקי הקים את המקהלה בשביל להביע את אהבתנו לישראל באמצעות שירים. שלחו אותי לישראל ללמוד עברית כדי שאוכל להלחין מלים עבריות. אבא אוצקי כתב שירים, קיוג'י תירגם אותם לעברית ואני חיברתי מוסיקה. אנחנו מנסים להעביר את המסר שלו. חוץ מזה, כל פעם שאני מגיע לכאן אני מחפש דיסקים ישראליים חדשים. בביקור האחרון מצאתי את 'לבכות לך' של אביב גפן. עיבדתי את זה, ועכשיו המקהלה שרה את השיר".*

ספר חגי בקוריאנית

ההשפעה האסייתית על חוגי היהדות באוניברסיטה העברית אינה מצטמצמת רק לתרומותיהם של אנשי כנסיית ישו הקדוש. בחוג למקרא יש בשנים האחרונות סטודנטים נוצרים רבים מקוריאה ומיפן. ב-2008, לדוגמה, מתוך שישה מסיימי תואר הדוקטור בחוג, שלושה היו קוריאנים: יונגסיק צ'ו, שכתב דוקטורט על "מושגי העושר בספר משלי", יון הו צ'ונג, שחקר את "הגורמים ביצירת העמדה השלילית ביחס לפולחן עגל הזהב במקרא", וסאונג-יון שין שבדק את "לשונם של חגי, זכריה ומלאכי ומיקומה בתולדות העברית המקראית". מבין 23 התלמידים לתואר שלישי כיום, ארבעה הם מאסיה. הסטודנטים הם לרוב חברים בכנסיות פרוטסטנטיות או קתוליות, שנשלחו על ידי מוריהם ללמוד בירושלים, "מקור החיים" לפי אמונתם.



פרופ' יאיר זקוביץ


מגן דוד על צוואר חברת הכנסייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו