בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפתוח את סוגיית השטחים הסגורים

מלים בקבלנות

תגובות

>> בית המשפט העליון דחה באחרונה את ערעורם של כ-200 בעלי זכויות במקרקעין במערב ראשל"צ, המבקשים לקבל פיצויים בגין הוצאת צווי סגירה לקרקעות שבבעלותם, לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945. מדובר בקרקעות ש"נסגרו" ב-73' לצורך שימוש בהן כשטח אימונים של צה"ל.

זו הפעם הראשונה שהעליון נדרש לדון בסגירת מרחב קרקעי לצורכי אימונים מכוח תקנה שנקבעה בתקופת המנדט ושנהפכה, לאחר קום המדינה, לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הראשית. על הפרק עמדו זכויות קנייניות של מאות אנשים שזה עשרות שנים נמנעת מהם זכות הבעלות על קרקעותיהם. בפסק דין ראשון מסוגו קבע העליון כי סגירת שטחים לצורכי אימונים מכוח התקנה אינה מקנה זכות לפיצויים. דעת הרוב קבעה כי כוונת המחוקק (המנדטורי) היתה שלא להעניק פיצויים לבעלי זכויות במקרקעין שנסגרו על פי צו שהוצא מכוח התקנה.

באותה נשימה ציינה דעת הרוב כי מדובר בתקנה דרקונית והגיע העת שהמחוקק יבצע הרמוניזציה של תקנות שעת החירום עם עקרונות השיטה העכשוויים - בפרט לאור חקיקת חוקי היסוד שהקנו לזכות הקניין מעין מעמד חוקתי-על חוקי. משכנעת יותר דווקא דעת המיעוט, שניתנה מפי השופט יורם דנציגר, שקרא לתוך תקנה 125 את הזכות לפיצוי. דנציגר ביקש לתת למחוקק זמן לבחון את הסוגיה לעומק ולהכריע לגבי אופן הפיצוי. הוא אף ציין קווים מנחים שעשויים להיות לעזר למחוקק בבואו להסדיר את העניין בחקיקה ראשית.

יש לציין כי מדובר ביותר משליש שטחה של ישראל (בתחומי הקו ירוק ורמת הגולן), שסגורים מכוח תקנה זו. ברור, לכן, כי לכל החלטה של בית המשפט בעניין עלולות להיות השלכות - כלכליות ואחרות - מרחיקות לכת. נראה כי בשלב זה העדיף בית המשפט להדיר רגליו מהסוגיה הנפיצה ולדחות את הערעור תוך ציון כי ראוי שתוסדר בידי המחוקק.

בפסק הדין החמיץ העליון הזדמנות לקבוע הלכה ברורה - לא ייתכן ששטחים כה גדולים ייסגרו מכוח תקנה מתקופת המנדט, בלי שלכל הפחות תקום לבעלי השטחים הזכות לקבל פיצוי הולם. יתרה מזאת, הגיעה העת לבחון מחדש את ביטול התקנה. ראוי ונכון להסדיר בחקיקה מפורטת את אופן הסגירה של שטחים לצורכי אימונים - כך שתהיה זהה במהותה לאופן מתן היתר לבניית מתקנים ביטחוניים.

החקיקה צריכה לקבוע קווים מנחים לא רק לסוגיית הפיצוי, אלא גם למנות רשות שלטונית שתהיה מוסמכת לעניין. בחקיקה צריכים לבוא לידי ביטוי, בין השאר, השיקולים שיש לשקול טרם סגירת שטחים ופומביות ההליך. צעד כזה נדרש כדי להתאים את סגירת השטחים לצורכי אימונים לעידן המודרני, במיוחד לאור העובדה שקרקע בישראל היא משאב מוגבל ביותר.

-

ד"ר אורן הוא גיאוגרף ומרכז את קבוצת דיון מרחב הביטחון במכון ון ליר בירושלים; עו"ד מורצקי מתמחה בדיני מקרקעין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו