בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תולדות המונדיאל | פנדלים זה לא כדורגל

יש סיכוי גבוה מאוד שהזוכה במונדיאל הקרוב תנצח לפחות משחק אחד בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. זו לא הטלת מטבע, אבל גם לא כדורגל

תגובות

ארבע שנים של מאמצים וחלומות, אימונים וזיעה, עשרות משחקים ואלפי אימונים, עלולים להסתכם בסופו של דבר ברגע דרמטי אחד. בבעיטה אחת מ-11 מטר. שחקן מול שוער, בעיטה אחת שתכריע גורלות, מול רבבות באצטדיון ומאות מיליונים בבית. ייתכן מאוד שכך יהיה גם בגביע העולם הקרוב.

למעשה, הסיכוי להניף את גביע העולם בזכות ניצחון בפנדלים בשלב מסוים, הוא גבוה מאוד. זה מה שקרה לארבע מחמש האלופות האחרונות, וגם לחמש משבע הפיינליסטיות האחרונות. שניים מארבעת הגמרים האחרונים הוכרעו מהנקודה הלבנה. השאלה אינה אם יהיו משחקים בדרום אפריקה שיגיעו לפנדלים, אלא כמה.

יש שיגידו כי מדובר בדרמה ספורטיבית מהמעלה הראשונה: קצרה, מצטלמת היטב ומוכרעת על המגרש, ושזהו הרע במיעוטו. רבים אחרים חושבים כי מדובר בעצם בפיס, כי הגורל קובע פה יותר מהיכולת, ואם הפנדלים מכריעים משהו, זה רק את העצבים של השחקנים. "לא מדובר בסוג של הגרלה אלא מבחן כדורגל. אמנם אין הוא מייצג נאמנה את חוזק הקבוצות, אבל נדרשת עמידה מנטלית ויכולת, וזה חשוב", קובע בפסקנות מחקר על פנדלים שנערך באוניברסיטת קנט.

גרמניה באמת טובה

פנדל מוצלח ברגע הנכון הפך שחקנים חצי אלמונים לגיבורים. מנגד, כוכבים אדירים ייזכרו קודם כל בגלל החמצה בתזמון איום. רוברטו באג'ו למשל, לקח ב-94' את איטליה עד לגמר כמעט לבדו, בתצוגה אישית שהאפילה על דייגו מראדונה ב-86'. אם איטליה היתה זוכה, באג'ו היה נרשם כאחד הגדולים בכל הזמנים. אבל בבעיטות ההכרעה בגמר נגד ברזיל הוא החמיץ, וזהו הזיכרון הקולקטיבי הראשון כששמו עולה לדיון.

באג'ו מחמיץ בגמר 94'. אם הייתי יכול למחוק רגע מחיי. תצלום: רויטרס

אמנם שחקני נבחרתו החמיצו גם לפניו, כך שסביר שהבעיטה שלו מעל למשקוף רק הקדימה את הקץ, אבל בראיון הוא סיפר כי "זה רודף אותי שנים. זה היה הרגע הגרוע בקריירה שלי. אני עדיין חולם על כך בלילות. אם הייתי יכול למחוק רגע אחד מחיי, זה היה הרגע הזה". סטיוארט פירס, שהחמיץ פנדל מכריע לאנגליה בחצי הגמר ב-90', סיפר פעם: "עולמי התמוטט עלי. ההליכה חזרה לעיגול האמצע היתה סיוט, ואז החלו הדמעות לצוץ בעיני".

לנבחרות כמו ברזיל, צרפת או ספרד יש מאזן מעורב בבעיטות ההכרעה. איטליה שהיתה לוזרית, זכתה בגביע בפנדלים לפני ארבע שנים. האם בטווח הארוך הסטטיסטיקה מתאזנת? לא באל"ף רבתי: יש נבחרות טובות יותר בבעיטות הכרעה, ויש פחות טובות. גרמניה זכתה בכל ארבע התמודדויות הפנדלים שלה במונדיאלים, עם 17 פנדלים מוצלחים מ-18 בעיטות (94 אחוזי הצלחה, גבוה משמעותית מכל נבחרת שהשתתפה ביותר מדו-קרב אחד). למעשה, מאז היה אולי שטיליקה למחמיץ הראשון בדו-קרב כזה, בחצי הגמר של 82', הגרמנים לא פיספסו בעיטה אחת. מנגד, אנגליה לא רק שהפסידה בכל שלוש הפעמים שהגיעה לבעיטות הכרעה בגביעי העולם, אלא שלשחקניה יש מאזן עלוב של שבעה כיבושים מתוך 14 בעיטות.

לגרמנים יש מאגר נתונים שמנתח 10,000 בעיטות, של כל בועט אפשרי נגדם. ברבע גמר המונדיאל האחרון, שלף השוער הגרמני יינס להמן פתק מהגרב, ובו נתונים על סגנון הבעיטה של כל שחקן ארגנטיני. האנגלים מנגד, וזה נבדק אמפירית, רצים הכי מהר לכדור, בועטים רק כדי שהכל יהיה מאחוריהם. פלא שכאשר הגיעו הגרמנים לפנדלים מול האנגלים - הן בחצי גמר גביע העולם של 90' והן בחצי גמר היורו ב-96' - לא היה ספק מי תזכה?

מה אומרים המספרים? שיעור ההבקעה במונדיאלים הוא קצת פחות מ-70 אחוז (130 מ-186) - לא מרשים במיוחד. ב-60 אחוז מהמקרים, הקבוצה שבועטת ראשונה מנצחת, כך שהטלת המטבע בין הקפטנים לפני הבעיטות, חשובה מאוד.

מפה והלאה זו טכניקה, אבל בעיקר פסיכולוגיה. "בעיטות הכרעה בפנדלים הן משחק פסיכולוגי, הבעיטה והמיומנות פחות חשובים. הדו-קרב לא מוכרע בבעיטות נפלאות או פנדלים מדהימים, אלא על ידי השחקן, שניים או שלושה, שנכשלים כי הלחץ הכריע אותם", סיכם גייר יורדט, פרופסור למדע הספורט מאוניברסיטת אוסלו, את מחקרו על בעיטות 11 מטר.

משחק חוזר בגמר

המקור של בעיטות ההכרעה לא ברור. ביוגוסלביה ואיטליה היו הכרעות כאלו בגביעים המקומיים כבר בשנות החמישים, ובדרום אמריקה בשנות השישים. אבל להכנסת השיטה הנוכחית והפיכתה לתופעה כלל עולמית אחראים שני ישראלים - יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר, מיכאל אלמוג המנוח, והעיתונאי ואיש ההתאחדות דאז, יוסף דגן יבדל"א. בעקבות הרושם הקשה של הפסד ישראל לבולגריה, בשליפת פתק מכובע ברבע הגמר האולימפי ב-68' (אחרי 1-1 בסיום המשחק), הציע דגן להנהיג פנדלים, ואילו אלמוג פירסם זאת בעיתון פיפ"א ב-69'. ההצעה זכתה לתמיכה נלהבת מהנציג המלזי בפיפ"א, שדחף לאשרה וב-70' התקבלה השיטה. בגרמניה אגב, מוזכר השופט קרל וולד כמי שהגה את השיטה. הוא אולי חשב על כך קודם (או שלא), אבל הציע שיטה דומה רק ב-70', לאחר הצעתו של אלמוג.

כמובן שכל הכרעה עדיפה על הגרלה, אבל האם אין שיטת הכרעה טובה יותר? כמה שיטות אחרות לא זכו להצלחה גדולה. שער הזהב, שקבע שהקבוצה הראשונה שמבקיעה בהארכה זוכה במשחק, בוטל במהרה. השיטה יעילה רק כדי להתגבר על מקרים שבהם מובקעים שערים בהארכה, והיא בכל זאת נגמרת בשוויון. אולם זהו המצב רק ב-17 אחוז מהמשחקים. מנגד, שער הזהב היה קוטע כמה מההארכות המרתקות בהיסטוריה, כמו ה-4-3 של איטליה על גרמניה בחצי גמר 70'; או ה-3-3 בין צרפת לגרמניה בחצי גמר 82'. "שער הכסף", שבו משחקים גם אחרי הבקעת השער עד סיום אותה מחצית של הארכה, לא הוכיח את עצמו. ההצעה "לשחק עד שמישהו יבקיע" אינה רצינית, כי המשחק יכול לקחת שעות; הרעיון לבעוט פנדלים לפני ההארכה, כך שהתוצאה בהם תילקח בחשבון רק אם ההארכה תסתיים בתיקו, יביא לבונקר פראי של המנצחת בפנדלים.

אז אין ברירה? יש ברירה ונעשה בה שימוש בעבר, גם במונדיאלים - משחק חוזר. אם השחקנים של שנות השלושים עמדו בכך, כשחילופים לא היו מותרים, האתלטים הגדולים של ימינו בוודאי יכולים לעשות זאת. כיום לכל נבחרת יש 23 שחקנים בסגל, כך שבמשחק חוזר, המאמן יכול תיאורטית להרכיב 11 שחקנים טריים לחלוטין. עם הפרשים של 4-5 ימים בין משחק למשחק בשלב הנוק-אאוט, משחק חוזר לא יפגע בלוח הזמנים. מנגד, התכנון המוקדם, כולל מכירות כרטיסים, ייפגע.

ואולי אפשר להתפשר, כך שלפחות משחק הגמר - וזה היה הנוהג עד 82' - יכול להיות משוחק שוב אם יסתיים בהארכה שוויונית. זה לא פוגע בתכנון הזמנים, זה צודק הרבה יותר, ומונע התקפי לב וויכוחים של דורות על "מה היה אילו". הענקת הפרס היקר ביותר לנבחרת על סמך פנדלים - כך זכו ברזיל ב-94' ואיטליה הנוכחית - היא בעייתית.

הצעות אחרות ייתקבלו בברכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו