טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם אין לחם, שיאכלו מהעוגה הלאומית

קיום בכבוד

תגובות

<< מאיימים עלינו כי העלאת שכר המינימום תעלה מחירים ותגדיל את שיעור האבטלה. לפחות בתחום אחד מעודד לשמוע כי ייתכן שהוסרה דאגה מלב המשפחות העניות בישראל: אם מחירי הלחם אכן מתואמים על ידי קרטל, כפי שחושדים ברשות ההגבלים העסקיים, אולי הם לא יעלו יותר מהקצב הרגיל.

זו תקופה שבה מרבים לבלבל אותנו בסיסמאות: מספרים לנו ששכר המינימום בישראל גבוה יחסית למדינות OECD. אלא שבאותיות הקטנות מתברר כי הוא "גבוה בשיעורו היחסי מהשכר החציוני ממרבית מדינות OECD", לדברי שר האוצר. מה זה אומר, לאלה מאתנו שאוכלים לחם אחיד ולא בגט צרפתי? שבמדינות ה-OECD שכר המינימום הוא כ-46% מהשכר החציוני במשק, ואילו בישראל מסתכם שכר המינימום ב-64% מהשכר החציוני. שיעור זה לא נובע משכר המינימום הנדיב בישראל, אלא מהרמה הנמוכה של השכר החציוני במדינה: כ-5,900 שקל בחודש (1,500 דולר), לעומת כ-2,500 דולר בחודש במדינות OECD.

מדוע השכר החציוני בישראל כה נמוך? כי שיעור עצום מהעובדים במדינה - כשליש - תקוע בעבודה בשכר מינימום. במדינות מערביות אחרות, ה"זכות" לעבוד בשכר נמוך שמורה לכ-13% מהאוכלוסייה בלבד.

השאיפה היא ליצור עוגה גדולה של הכנסה לאומית ולתת לכולם הזדמנות לנגוס ממנה - וישראל נכשלת בשתי החזיתות. כששיעור כה גבוה מהעובדים משתכר שכר מינימום, התמריץ של האוכלוסיות החלשות להשתלב או להישאר בשוק העבודה, נשאר נמוך. עם שיעור נמוך של השתתפות בכוח העבודה, לא נגדיל את עוגת ההכנסה הלאומית.

העלאת שכר המינימום תסייע, אך היא אינה מספקת. האתגר הוא העלאת השכר החציוני, שמתרחק גם מהשכר הממוצע במשק - מדד לאי-שוויון הגובר בישראל. לשם כך מוכרחים ליצור תמריצים לעבודה, לרכישת השכלה, לפיתוח כישורים ולהבאתם לידי ביטוי בשוק העבודה. זה יקרה כשתהיה כדאיות כלכלית שתבוא לידי ביטוי בשכר סביר ובמסלולי קידום בתוך עסקים ובשוק העבודה, וכשההון האנושי בכל רמות ההשכלה יזוהה ויטופח. הדבר יביא הצלחה לעסקים ויסייע ביצירת מדרג בריא של רמות הכנסה, כולל מעמד בינוני שמצליח להתפרנס בכבוד.

במדינות מערביות אחרות רווח השימוש במונח נוסף - "שכר מחיה בכבוד" (Wage Livable). שכר זה מחושב דרך ההוצאות, כלומר מה שנדרש למשפחה כדי להתקיים בכבוד, ולא דרך ההכנסות, כלומר חישוב שכר המינימום כאחוז מהשכר הממוצע. לקידומה של השתכרות לפי חישוב זה הובילו רשויות מקומיות וממשלתיות שקבעו העדפה במכרזים לספקים המשלמים לעובדיהם שכר מחיה בכבוד. אליהם הצטרפו מעסיקים פרטיים, חלקם מתוך הבנה שעסקים מרוויחים יותר מעובד מרוצה.

קידום וולונטרי של שכר מחיה בכבוד ועוד תמריצים כלכליים נכונים לעבודה ולפיתוח הון אנושי, יסייעו להגדיל את עוגת ההכנסה ולחלק אותה באופן שוויוני יותר. כך, לפחות העובדים העניים יזכו לאכול כמה פירורים מהעוגה הלאומית.

הכותבת היא מנכ"ל סטרייב ישראל, ארגון חברתי לפיתוח קריירה ועצמאות כלכלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות