בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת טירקל | טלסקופ בעין עיוורת

הוועדה שתחקור את פרשת המשט היא בדיחה כבר מהקמתה. יו"ר הוועדה, יעקב טירקל, מצויד בעיקר בתואר "שופט עליון בדימוס". האלוף בדימוס עמוס חורב, מנוסה בתחומים רבים שהעניין הנדון אינו אחד מהם. האיש המרכזי שאמור לחלץ את ישראל מים "מרמרה" הוא שבתאי רוזן

תגובות

כל ילד באנגליה, ב-200 השנים האחרונות, התחנך על מופת גדולתו של אדמירל הורשיו נלסון, הגיבור העילאי, שילוב שתום עין וקטוע יד של משה דיין ויוסף טרומפלדור. המשפט שאותת בדגלים לקציניו ולימאיו בקרב טרפלגר, "אנגליה מצפה שכל אדם יעשה את חובתו", תימצת את רוח ההקרבה למען המולדת שנלסון, שניצח בקרב אך נפצע בו פצעי מוות, מימש בגופו. מג'יימס בונד ועד ויין רוני, אנגליה ממשיכה לצפות. חוליה חשובה במורשת היא הפרת פקודה ברגע הנכון. בקרב קודם, כשמפקדו, הייד פרקר, אותת לו לנתק מגע, נעלמו דגלי הצו מעינו העיוורת של נלסון, שאליה הצמיד את המשקפת.

שבתאי רוזן הוא ילד אנגלי בן 93, שגדל על מורשת נלסון ובמלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי. כמומחה למשפט בינלאומי התחבב עליו במיוחד המשפט הימי. הוא עסק בו עוד באנגליה, כתלמיד וכמורה, לפני שהצטרף לשירות החוץ של מדינת ישראל המוקמת. בהמשך היה שותף-מייסד במאבקיה של ישראל בתחום השיט, במצרי טיראן ובתעלת סואץ.

היו לו עיסוקים רבים נוספים. אותו שלחו לפני 50 שנה לארגנטינה, לטפל בסבך המשפטי שיצרה חטיפת אזרח מקומי, אחד אדולף אייכמן. והנה, בעשור העשירי לחייו הזדמן לו עוד שירות מילואים אחד למען המולדת. לא, מאיר דגן, לא שידול הפולנים שלא להסגיר לגרמנים את האיש שלך. רוזן יחלץ את ישראל ממצולות ים "מרמרה". הוא יודע מה המולדת מצפה ממנו לעשות. באנגליה היו מעניקים לו על כך, כמו לנלסון, תואר אצולה. למשל, רוזן.

העמדה המחבבת כל כך את רוזן על מי שהחזיר אותו מההיסטוריה להווה נחשפה לפני שש שנים, בטקס שבו הוענק לו פרס האג למשפט בינלאומי. "אינני ניצב כאן וטוען טענות שחץ בדבר תפקידו של המשפט הבינלאומי כתרופה לכל תחלואי העולם", אמר אז רוזן. "ברור כי לפעמים נדרש עורך הדין לעשות כמעשה המיוחס לאדמירל נלסון - להצמיד את הטלסקופ לעינו העיוורת".

רוזן הוא האיש המרכזי בוועדה בראשותו של יעקב טירקל. יו"ר הוועדה מצויד בעיקר בקידומת חשובה - התואר "שופט בדימוס בבית המשפט העליון". האלוף בדימוס עמוס חורב מנוסה בתחומים ביטחוניים רבים, שהעניין הנדון בוועדת טירקל אינו אחד מהם. לא מדויק לומר שאין לחורב שום ניסיון במבצעים ימיים. החודש לפני 62 שנה הופיעה מול חוף תל אביב אונייה מסוכנת, "אלטלנה" שמה, ואנשיה איימו להסתער מתוכה על מטה הפלמ"ח בחוף. יצחק רבין ועמוס חורב, חמושים ברימוני יד, עמדו בפרץ. יפה שראש ממשלה מהליכוד, ממשיך דרכו של מנחם בגין מ"אלטלנה", ממנה לוועדת חקירה שחקן משנה במסכת זו.

ההתמקדות בגילם של טירקל, רוזן וחורב קצת גורמת להם עוול. מי שרוצה חוקרים עולי ימים מסתכן ופונה לבית המשפט העליון, שחבריו הם בהכרח בני פחות מ-70. אבל בעניין מרמרה, מי בכלל רוצה לחקור ומי באמת רוצה שופטים; רוצים עורכי דין, שייצגו כלפי העולם את מרשתם, המדינה, כמיטב המרקחת של יעקב נאמן, שהיה עורך דינו של בנימין נתניהו. למה דווקא גילם של חברי ועדת טירקל מפריע, במדינה שהפוסקים העליונים בה הם בני כמעט 90 (הרב עובדיה יוסף) ו-100 (בן-ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה)?

החוק קובע שהממשלה "רשאית" להחליט על הקמת ועדת חקירה, אם היא "ראתה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור". המציאות קובעת שהממשלה חייבת לחקור, לא סתם רשאית, אם הממשל האמריקאי החליט כך.

זה קרה אחרי תקיפת אוניית הביון האמריקאית "ליברטי" ביוני 1967, בעקבות פרשת פולארד ועל רקע מכירה של נשק ישראלי לסין. פרשת "מרמרה" סיפקה אמתלה לאזכור מחודש של "ליברטי". צ'רלס אבינגר, מנהל יוזמת אבטחת האנרגיה במכון ברוקינגס, פירסם בשבוע שעבר טור אנטי-ישראלי חריף שפיקפק בגרסה שהיתה טעות בזיהוי האונייה, שתקיפתה דומה בעיניו לתקרית ה"מרמרה". לקינוח, לצורך חבטה נוספת בישראל, שלף לרגע גם את פולארד מתאו.

ב"מרמרה" לא נפגעו אמריקאים, למעט טורקי בעל אזרחות כפולה, אבל אובמה נזעק להציל את התהליך המדיני הטובע. הוא המשקיף האמיתי הצופה מלמעלה בוועדת טירקל. הוא גם אינו נתון לחסדם של השב"כ, מחלקת ביטחון-מידע באמ"ן או הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), שיקבעו מה מותר לטירקל להראות למשקיפים דייוויד טרימבל וקן ווטקין.

מעניין אם ווטקין וטרימבל הבינו, כשהסכימו להעמיד את המוניטין שלהם לרשות ישראל, שלא יהיה להם שום יתרון על קוראי העיתונים. קצין הביטחון שידבר מגרונו של טירקל יהיה "רשאי לקבוע כי מסמכים מסוימים או מידע מסוים לא ייחשפו בפני המשקיפים, אם סבר כי חשיפת החומר בפניהם עלולה לגרום קרוב לוודאי לפגיעה ממשית בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה". הנוסח מצוטט מהבסיס החוקי לעבודת הצנזורה הצבאית בשני העשורים האחרונים. ווטקין וטרימבל יוכלו לראות רק חומר שמותר לפרסם, כי הצנזורה לא תוכל להצדיק פסילה של מה שייחשף בפניהם.

ועדת טירקל היא בדיחה ללא עוקץ. בחצות הלילה שבין יום ראשון ליום שני הפיצה מזכירות הממשלה 14 עמודים בין 30 השרים ועוד עוזרים ויועצים. המסמכים כללו מכתב שער של מזכיר הממשלה, הצעת החלטה להקמת "ועדה ציבורית בלתי תלויה", דברי הסבר וחוות דעת משפטית - לא של היועץ המשפטי לממשלה, אלא רק של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה. אילו טרחו השרים לעיין בחומר - ולמה יטרחו - היו מגלים בעיקר גיבוב ממוחזר של שורות ופסקאות שהועתקו ללא שינוי מחלק לחלק.

בבוקר, בישיבה עצמה, התפלסף שר האוצר יובל שטייניץ על מפקד הקומנדו הבריטי במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה, דייוויד סטירלינג, שתחילה נכשל אבל בזכות התמדתו שרד והפליא בהישגיו. הלקח המפתיע: טוב שנתניהו עומד בראש. היו שרים שלא ירדו לסוף דעתו של שטייניץ. לא כך אהוד ברק, שמיהר לתרום לדיון מחוויותיו. הלוא סיסמתו של סטירלינג, "המעז מנצח", גוירה ואומצה על ידי סיירת מטכ"ל.

רק הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שישב בקצה השולחן, בסמוך לאבישי ברוורמן וליוסי פלד, שמע "דייוויד" ודומה שנזכר דווקא בדוד אלעזר, שממשלתם של גולדה מאיר ומשה דיין קיוותה לשווא להסתפק בהקרבתו כשעיר לעזאזל של מלחמת יום הכיפורים.

אשכנזי מילכד את עצמו כשהקים את צוות המומחים בראשות האלוף במילואים גיורא איילנד לפני הקמת ועדת טירקל, בעוד טירקל ימתין לדו"ח איילנד כדי להישען גם עליו. איילנד ואשכנזי נעלבו למקרא הביקורת המיידית עליהם, שהצוות תוכנן מראש לחוס על קציני צה"ל. עכשיו, כשהממשלה אירגנה לעצמה ועדת קישוט, כל אחת משתי התוצאות האפשריות לעבודתו של צוות איילנד בעייתית מבחינת צה"ל. אם המסקנות יהיו רחמניות, יוכח החשד הראשוני; אם לא - ישמחו הפוליטיקאים שהכל עוסקים בכישלונות הצבא ואין מתמקדים בהם. בכל זאת, אשכנזי מרוצה מהחומה שהציב בין הפוליטיקאים לבין פקודיו, שלא ייחקרו אצל טירקל.

איילנד אמור לחקור רק את צה"ל. לא את המוסד, לא את המטה לביטחון לאומי, לא את לשכת שר הביטחון - כל אלה עבדו בשיתוף פעולה עם הצבא והם מכותבים של מסמכים צבאיים. יחקרו את התקע כאילו אין שקע. מעניין איך ינמק ברק סירוב לשתף פעולה עם צוות איילנד, אף שאינו שש להיזכר בוועדות החקירה שהתייצב מולן כרמטכ"ל, מצאלים ב' ועד לטבח במערת המכפלה.

גם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, יחקור. המבקר יכול להיות חריף באמירותיו, אך המשכן המעשי תלוי בכנסת ובציבור. חטיבת הביטחון במשרד המבקר מיומנת, מנוסה ונטולת חשבונות. עובדים בה, ובחטיבות אחרות הצופות אל הים, אלופי משנה במילואים בחיל הים, בהם מפקדים בספינות הטילים וקצין מודיעין לשעבר בשייטת 13. החוק מאפשר למבקר גם לגייס מומחה, למשל מהתת אלופים שסולקו כשהאלוף אלי (צ'ייני) מרום מונה למפקד החיל. פנויים גם מפקדי החיל בעבר, בהם האלוף בדימוס שמואל טנקוס, עדיין לא בן 96. כדאי למבקר לחטוף אותו, לפני שטירקל יקדים במרוץ ויחתים אותו על חוזה.



חבר הוועדה שבתאי רוזן ואשתו, בביתם, השבוע. מי בכלל רוצה לחקור בעניין ''מרמרה'', רוצים עורכי דין שייצגו את ישראל בעולם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו