בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוקד הפורום הבינלאומי שנועד למנוע סחר ביהלומי דם נערך בת"א

"יהלומי דם", שהפקתם מממנת מלחמות, עמדו השבוע במוקד ועידה דרמטית של תעשיית היהלומים העולמית, שנערכה בתל אביב. ישראל אמנם זכתה לשבחים על עמדתה הנחרצת, אך ספק אם זו תספיק כדי למנוע רצח נוסף של אזרחים באפריקה

תגובות

באמצע הראיון, שנערך בלובי במלון בתל אביב, התנצלה קרול בוגרט, סמנכ"ל ארגון זכויות האדם Human Rights Watch, וקמה בהתרגשות כדי ללחוץ את ידו של בועז הירש, ראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת. "הוא והשר שלכם אמרו דברים נפלאים, שהפתיעו אותנו לטובה. אני חייבת להודות לו על כך", הסבירה.

הפגישה הלבבית בין נציגת הארגון, שנחשב בדרך כלל אחד ממבקריה החריפים ביותר של ישראל, לבין נציג רשמי של המדינה, התקיימה באחת ההפסקות של כנס "תהליך קימברלי", הפורום הבינלאומי שנועד למנוע סחר ביהלומי דם. כך מכונים היהלומים המשמשים למימון מאבקים מזוינים ומלחמות אזרחים, בעיקר באפריקה. בפורום חברים גופים מרכזיים בתעשיית היהלומים, ארגונים לא ממשלתיים ונציגיהן של יותר מ-70 מדינות הקשורות לתהליכי כריית היהלומים, עיבודם והסחר בהם. הפורום התכנס השבוע בפעם הראשונה בישראל, המכהנת השנה כיושבת הראש.

במרכזו של הכנס, בנוכחות נציגים של יותר מ-40 מדינות, עמדה סוגיית זכויות אדם בזימבבואה. לדברי בוגרט, נציג משרד התמ"ת הישראלי "אמר דברים חריפים מאוד וחד משמעיים ביחס לפעולות שתעשיית היהלומים העולמית צריכה לעשות נגד הפרת זכויות האדם שם".

הסוגיה השנויה במחלוקת עלתה בפברואר 2006, לאחר שחברת היהלומים הבריטית, אפריקן קונסולידייטד רסורסז (ACR), שרכשה את הזכויות לכריית יהלומים בשטח של 405 קילומטר רבועים במרנג'ה, מצאה בשטח עדויות לפוטנציאל כרייה של יהלומים בכמות אדירה. לפי הערכות מומחים בתחום, הכמות עשויה להגיע לרבע מסך היהלומים בעולם.

שמונה חודשים אחרי הגילוי הסנסציוני הלאימה ממשלת זימבבואה את המכרה, ונציגי חברת ACR גורשו תחת איומי רובים. כיום כורות במקום שתי חברות ממשלתיות. המחלוקת על הבעלות על הקרקע נדונה בימים אלו בבית המשפט העליון של זימבבואה. מדיווחים בתקשורת המקומית נראה שבית המשפט נוטה לצד ACR, התובעת להשיב לה את הבעלות על המכרה.

אחרי שהחברה גורשה פלשו לשטח מאות כפריים והחלו להוציא מן האדמה יהלומים באתי חפירה. השמועה על האוצר נפוצה ביבשת ואנשים ממדינות שונות נהרו לשם. במקום פרצו מריבות אלימות וממשלת זימבבואה עירבה את הצבא. בעימותים נהרגו כ-200 בני אדם.

הפעיל שדיווח נעצר

בעקבות האירועים וכהכנה לכנס שדן בהם נשלח לזימבבואה, לאחרונה, אבני צ'יקני, ממייסדי תהליך קימברלי, לבדוק את הטענות על הפרת זכויות אדם. הוא חזר עם מסקנות הפוכות. לטענתו, העבודה במכרות עומדת בקריטריונים של תהליך קימברלי, והטענות כלפי זימבבואה יש בהן כדי לערער על ריבונותה של המדינה ועל חוקיה, ואין להן קשר למנדט של התהליך.

קרול בוגרט באה לכנס ועמה שליחת הארגון לאזור המכרות, טיסקה קסמבלה. הן באו בעיקר כדי לסתור את חוות דעתו של צ'יקני. Human Rights Watch וארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בזימבבואה טוענים שהצבא שולט באזור המכרות.

הארגון מדווח כי ממשלת זימבבואה משכנת במקום משפחות עובדים, בלי לספק להן תשתית מינימלית של מים, חשמל, כבישים ובתי ספר לילדים. מעדויות שאספה השליחה קסמבלה, קציני הצבא גובים מעין דמי חסות פיראטיים מהכורים, וחלק מהכספים הללו מגיעים לכיסיהם של אנשי ממשל בכירים. עוד נטען שחיילים באזור מעורבים בהעסקת ילדים ועובדי כפייה, בהכאה ובהטרדה של העובדים. בדו"ח הארגון היא מצטטת אחד מראשי היישובים באזור שאמר: "באופן קבוע, חיילים מכריחים אותנו לכרות יהלומים. אם מישהו מסרב, מענים אותו. החיים במרנג'ה הם גיהנום".

לדברי קסמבלה, רוב הרווחים של תעשיית היהלומים מועברים לקבוצה קטנה ולא לרווחת תושבי המדינה, שכלכלתה קרסה בשנים האחרונות. עוד היא טוענת, שהשוק השחור שנוצר בשנים האחרונות ליהלומים ממרנג'ה מעורב בהפרות זכויות אדם ובמימון אלימות באזורים שונים של אפריקה.

בוגרט וקסמבלה סיפרו על פגיעה בפעילי זכויות אדם מקומיים, שניסו לבקר את המערכת המושחתת. פעיל מרכזי בשם פאראיי מגובו נעצר על ידי המשטרה, לאחר שהעיד על מעשים אלו לפני השליח צ'יקני.

זה לא במנדט

פורום תהליך קימברלי, שהחל לפעול לפני כעשור בעיר קימברלי בדרום אפריקה, קבע כי מינואר 2003 הסחר ביהלומי גלם יתנהל רק בין מדינות החברות בתהליך, וכל משלוח יהלומים ילווה באישור כתוב. זאת, כדי להבטיח שתמורה ששולמה בעדו לא תגיע למיליציות מזוינות המעורבות במלחמות אזרחים באפריקה. גם מדינה שהיא יצואנית היהלומים זקוקה לרישיון דומה.

תהליך קימברלי בא לעולם בעקבות קמפיין של ארגוני זכויות אדם, שהביאו לתודעת הציבור את העובדה שחלק מסחר היהלומים, בעיקר באפריקה, מממן מיליציות חמושות וקבוצות מורדים במלחמות אזרחים עקובות מדם, כמו המלחמות שהיו (שחלקן נמשכות) בסיירה לאון, ליבריה, קונגו וסודאן.

תעשיית היהלומים העולמית אימצה את התהליך מתוך הבנה שדחייתו תפגע בדימוי הנוצץ שלה ובמסחר, אך היו גם מי שפעלו ממניעים הומניטריים. התהליך נוצר משיתוף פעולה בין ארגוני זכויות אדם, גופים בענף ונציגי מדינות, באמצעות האו"ם.

בוגרט וקסמבלה דורשות, בין היתר, להוציא את הצבא מהמכרות. הן מבקשות שזימבבואה תושעה מתהליך קימברלי ושכל היהלומים היוצאים משטחה יוגדרו יהלומי דם. ממשלת הררה, שאת עמדתה הביא שר המכרות של זימבבואה אוברט מפופו שהשתתף בכנס, מסבירה שאין שחר לטענות הללו, ובכל מקרה הן אינן קשורות לתהליך קימברלי כפי שנוסח מלכתחילה.

"הם חותרים תחת מדינה ריבונית וחוקיה", אמר מפופו, בהצהרה הרשמית שיצאה ממשרדו לקראת הכנס. בשיחות סגורות הוא טען כי "לכל הפעולות שמנסים לנקוט כרגע נגד זימבבאואה אין קשר לתהליך קימברלי או לתעשיית היהלומים בכלל", אלא "יש פה ניסיון קולוניאליסטי לנגח את המדינה ולשלוט במשאביה הטבעיים". עם סיום הכנס הודיע שר המכרות, כי זימבבואה תתחיל לייצא את היהלומים ממרנג'ה באופן מיידי.

עידן גולן, עורך ראשי של "איידקס אונליין", מאתרי התוכן החשובים של תעשיית היהלומים בעולם, אומר ש"המגבלה של התהליך היא שהוא לא נוצר להתמודד עם רצח עם, מעשי אונס או עם מעשי השחיתות עצמם. הדברים האלה לא נמצאים במנדט של קימברלי כלל. יש גופים אחרים שזה עסקם: האו"ם, מועצת הביטחון, בית המשפט הבינלאומי בהאג וארגוני זכויות האדם.

"הוויכוח עכשיו הוא אם תהליך קימברלי יכול להרחיב את המנדט הראשוני שלו ולעסוק גם בסוגיות כאלה. כולם מסכימים שמה שנעשה שם מכוער מוסרית, אבל זימבבואה, שכלפי חוץ יש בה משטר דמוקרטי, היא מדינה חוקית שמוכרת על ידי האו"ם. המקרה שלה שונה מהמקרים של יהלומי דם שנכרו באזורים שהיו בשליטת מורדים או גופים לא חוקיים. השאלה כרגע היא אם תעשיית היהלומים העולמית צריכה להיות הגוף שמבקר ומעניש את זימבבואה".

כל הגורמים המעורבים מבינים כי שחיתות והפרת זכויות אדם, כפי שיש בזימבבואה, עלולות לפגוע בדימוי של תעשיית היהלומים ולהפוך אותה למוקצית מחמת מיאוס. מצד אחר הם גם מבינים שלחץ רב מדי על זימבבואה עלול להוציא אותה אל מחוץ לתהליך. אז, פוחדים כולם, יוצף השוק בכמות גדולה מאוד של יהלומים מוברחים, וכוחו של תהליך קימברלי ייפגע אנושות.

"אנחנו באמת הולכים פה על חבל מאוד דק, מתוך כוונה שלא ייקרע בדרך", אומר בועז הירש, נציג ישראל בפורום ויו"ר הכנס. "העמדה שלנו היא חד משמעית: לא תהיה פשרה על הסטנדרט המינימלי של תהליך קימברלי. לפני שמונה חודשים השקנו מנגנון פיקוח חיצוני, שאומר למעשה שזימבבואה, כמדינה ריבונית, לא יכולה לייצא יהלומים בלי אישור של המנגנון הזה. זה לא ישנה את אופי השלטון בזימבבואה. קימברלי הוא מנגנון שנאכף. הוויכוח הוא על מידת ההצלחה ומידת הישימות שלו".

הכינוס הסתיים בלי החלטה חד משמעית, אך נקבע דיון נוסף שיתקיים בירושלים בנובמבר.




מכרה יהלומים במרנג'ה. פוטנציאל לכריית רבע מכמות היהלומים בעולם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו