בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארבע שנים אחרי המלחמה בלבנון, צה"ל נערך לסיבוב הבא

ארבע שנים אחרי המלחמה בלבנון מבינים בצה"ל שכדי למנוע ירי קטיושות, אין מנוס משליחת כוחות למערכי השיגור. בצבא מתאמנים במתווה דומה ככל האפשר למערך הבונקרים שבנה חיזבאללה בלבנון, בידיעה שהצלחה בסיבוב הבא - אם יבוא - תישען על כיבוש שטחים. ההערכה לפי שעה היא כי לחיזבאללה ולסוריה אין אינטרס במלחמה בקיץ הנוכחי, אבל החשש מהסלמה נותר בעינו

תגובות

הרבה לפני הטיול שלאחר השחרור ביערות האמזונס, בילו בשבוע שעבר לוחמי גדוד הסיור (גדס"ר) של חטיבת גולני שעות ארוכות בסבך הכרמל הדרומי. בשמורות הטבע שסביב בסיס האימונים אליקים הקים צה"ל "שמורת טבע" מסוג אחר: מאחזים דומים ככל האפשר למערך הבונקרים והעמדות המסועף שבנה חיזבאללה בדרום לבנון, שהצבא כשל בטיפול בו במלחמת לבנון השנייה. כמעט ארבע שנים אחרי המלחמה (התאריך העברי צוין בטקס האזכרה השבוע; הלועזי יחול ב-12 ביולי, עוד עשרה ימים), צה"ל מתאמן באינטנסיביות על מתווה לחימה לבנוני כדי להשיג תוצאות טובות יותר בסיבוב הבא של הלחימה, אם יתרחש.

על שמורות הטבע, מרכז מערך שיגור הרקטות של חיזבאללה ב-2006, ידעו בצה"ל גם לפני המלחמה האחרונה. אבל חלק ניכר מהמידע הרלוונטי לא ירד אל היחידות הלוחמות, אף שחלקן התאמנו באליקים עוד לפני פרוץ המלחמה. כשלוחמי יחידת העלית מגלן מצאו עצמם בבוקר של 19 ביולי בלב שמורת הטבע הראשונה שבה נתקל צה"ל במלחמה, גבעת "שקד" המשקיפה על מושב אביבים, המודיעין המפורט על השמורה שכב בארגזים סגורים, שאמ"ן לא הפיץ במועד ליחידות בנימוק שהמידע מסווג מדי. כעבור שלושה ימים, עם השלמת כיבוש הכפר השכן מרון א-ראס, אמר מח"ט הצנחנים אז, אלוף משנה חגי מרדכי, כי רק עתה מתברר לו אופיין האמיתי של השמורות. "אנחנו הבנו שמדובר בכמה אוהלי סיירים עם שקי שינה וקופסאות שימורים", סיפר. אחרי כמה הסתבכויות מלוות בנפגעים באתרים דומים, חדל צה"ל מלסרוק את השמורות עד תום המלחמה.

השמורה באליקים רוויה בזירות של מטעני דמה ובמתחמים מוסווים, שלוחמי גדס"ר גולני אמורים לאתר בהם את מוקדי שיגור הרקטות. כשהוא צופה בסבך שמתחתיו אומר מפקד הגדוד, סגן אלוף אורן כהן: "אנחנו יודעים היום הרבה יותר על השמורות מכפי שידענו לפני חמש שנים. אילו שלחת את הגדוד למתחמים כאלה ב-2006, היינו משלמים מחיר יקר. נכון שהחוליה המקומית של חיזבאללה יושבת שנים ומכינה את עצמה להתגוננות מפני כניסה של צה"ל למקום מסוים, אבל בסוף אלה אנשים שעוברים הכשרה של חודשיים וחצי בלבד. החיילים שלנו הרבה יותר מאומנים. עימות כזה יעלה לנו בנפגעים, אבל המשימה תבוצע. אני מרגיש די בטוח עם הלוחמים שנמצאים פה למטה".

האימון בשמורה מסיים פרק אימונים חטיבתי של 13 שבועות. מאליקים הוטס הגדוד במסוקים לרמת הגולן, לתרגיל מסוג אחר. בלילה שקדם לכניסה לשמורה חצו לוחמי הגדס"ר 15 קילומטרים של שטח קשה לתנועה, כשכל אחד מהם נושא על הגב ציוד ונשק במשקל ממוצע של כ-30 קילוגרם. "אני סוחב פחות מהם וזה לא היה לי קל בכלל", אומר כהן. כמו רוב האימונים אחרי המלחמה, חלק גדול מהשבוע מתנהל בתנאי אי ודאות. מפקדת החטיבה מכתיבה למג"ד את היעדים הבאים תוך כדי תנועה.

במלחמה, המח"טים והמג"דים לא עיכלו שאיתור משגרי רקטות הוא חלק ממשימתם. ההפגזות הממושכות על העורף כמעט שלא היו מרכיב בשיקוליהם. הטיפול בקטיושות קצרות הטווח ששיתקו את יישובי הגליל נתפש כמשימה של מישהו אחר, אולי חיל האוויר (וחיל האוויר, התברר אחר כך, היה משוכנע שזה בכלל עניינו של פיקוד הצפון). "לא היתה קורלציה בין המשימה הספציפית של היחידות למטרה הכוללת של המלחמה", מודה קצין שמילא תפקיד בכיר בפיקוד הצפון. הכנסת כוחות היבשה לשטח היתה שנויה מאוד במחלוקת ולוותה בחשש גדול מנפגעים, הן בממשלה והן בצמרת המטכ"ל.

בתום המלחמה השתתף מח"ט הנח"ל באותה תקופה, אל"מ מיקי אדלשטיין, במפגש עם קצינים מצבא ארצות הברית. המסקנות של האמריקאים מלבנון היו פשוטות בתכלית. כדי לחסל קטיושות, אמר לאדלשטיין אחד המארחים, "אתה נועל את המגפיים שלך" (כלומר, שולח את כוחות הקרקע פנימה). בצה"ל מבינים זאת כיום, אבל יודעים גם שאי אפשר יהיה להתיש את היחידות במרדף אחר הרקטה האחרונה. לחיזבאללה, בהערכה זהירה, יש לפחות 40 אלף רקטות בלבנון. הצלחה בסיבוב הבא תצטרך להישען על שילוב בין כיבוש שטח, סריקה חלקית שלו ככל שיתיר הזמן ופגיעה באתרים החיוניים לחיזבאללה ולממשלת לבנון.

כחלק מלקחי 2006, העביר חיזבאללה את מרכז הכובד שלו משמורות הטבע בשטחים הפתוחים למתחמים בלב הכפרים והעיירות. בארגון הניחו שלחימה מאחורי גבה של האוכלוסייה תחשק את ישראל, שתחשוש להסתבך בהרג המוני של אזרחים. ישראל, אשר נראה שהיא נהנית כיום ממודיעין באיכות גבוהה על המתרחש בלבנון, אוספת מידע גם על "השמורות האורבניות". אולם, בד בבד פותחה גם דוקטרינת הדאחיה: האיום של צה"ל להגיב בהרס עצום על ירי רקטות מתוך הכפרים השיעיים, כמו זה שנגרם לרובע השיעי בדרום ביירות במלחמה האחרונה.

האיומים הישראליים וכוויות המלחמה, שחיזבאללה מרגיש בהן הרבה יותר מכפי שהוא מודה בפומבי, עדיין מצליחים כנראה לשמר סטטוס-קוו בצפון, המונע לפי שעה מלחמה נוספת.

צה"ל מעריך שלחיזבאללה ולסוריה אין כעת אינטרס במלחמה בקיץ הנוכחי. אבל החשש מהסלמה נותר בעינו, בעיקר אם הארגון הלבנוני יצליח להוציא לפועל את תוכניותיו לפיגוע ראווה בחו"ל, כנקמה על חיסולו של עימאד מורנייה לפני שנתיים וחצי.

גולני שלו

בחבורת הפיקוד באליקים נמצאים סגן אלוף כהן, מח"ט גולני, אלוף משנה אבי פלד, ומחליפו המיועד, אלוף משנה אופק בוכריס. אחרי כ-15 שנה שהם מכירים זה את זה, אחרי ששירתו יחד - ולעתים קרובות החליפו זה את זה - במספר רב של תפקידים בחטיבה. הם גם סוחבים אתם פציעות לא קלות: בוכריס נפצע קשה בשכם, מיד לאחר מבצע חומת מגן ב-2002 וזכה בצל"ש הרמטכ"ל על תפקודו בלחימה. פלד וכהן נפצעו יחד בעזה, מירי בשוגג של טנק ישראלי במבצע עופרת יצוקה ב-2009, בתקרית שבה נהרגו שלושה מחיילי החטיבה. כהן, שמאס בעיסוק העיתונאי בפציעתו ובחזרתו לשירות, נדרש למאמץ גדול כדי לשקם את התפקוד בידיו. תוך כדי התרגיל בסבך הוא מספר לפלד שמכשיר השמיעה שלו נפגע. זו בעיה המוכרת היטב גם למח"ט - ונושא להרבה בדיחות ועקיצות הדדיות, שלא מצליחות להסתיר את הדאגה של פלד לפקודו.

פלד, איש גלוי לב וחף מיומרה, מסיים בסוף החודש את הפיקוד על גולני. הוא ייצא בקרוב ללימודים בחו"ל, אך לא יעשה זאת באירופה, שבה נמנע מלבקר מאז סיום עופרת יצוקה. כמו כהן, בוכריס וקבוצה מצומצמת של קצינים בחטיבות החי"ר בעיקר, נראה שהוא תמיד נמצא בלב הלחימה. ב-12 השנים האחרונות הצטלבו דרכיהם פעמים אין-ספור: בתרגיל חטיבתי בגולן אצל המח"ט (אלוף פיקוד הצפון היום) גדי אייזנקוט, מקבל דרגת סגן אלוף כמג"ד בתום תרגיל בחרמון מאלוף הפיקוד גבי אשכנזי, מגן עם הגדוד שמונה חודשים על ההתנחלות נצרים בתחילת האינתיפאדה השנייה, פושט על הקסבה בשכם כמפקד יחידת אגוז.

הוא מונה למפקד חטיבה מרחבית ברצועה אחרי פציעתו הקשה של קודמו, אלוף משנה פנחס (פינקי) זוארץ והיה שם גם בנוה דקלים ההרוסה, יום אחרי שהטרקטורים של משרד הביטחון החריבו את ההתנחלות. במשמרת שלו כמח"ט נחטף גלעד שליט ואחרי המלחמה מצא עצמו פלד, כסגן מפקד אוגדה 91, נפרד ממפקדו תת אלוף גל הירש, שאולץ לפרוש אחרי החטיפה המקבילה בצפון. ראיתי אותו גם בעופרת יצוקה, מתעקש לחזור לחייליו יום אחרי הפציעה, כשצלצול הפגז הקטלני עדיין מהדהד באוזניו. פלד הצליח בקושי לנחש מה שואלים העיתונאים שהקיפו אותו, ממונף בעל כורחו לצורכי ההסברה של המדינה.

בנסיעה בג'יפ, השיחה נודדת לרב-סרן בנג'י הילמן, פקודו וחברו הקרוב מאגוז, שנהרג בקרב במרון א-ראס. רק באפריל השנה נהרג סמג"ד בחטיבה, רב סרן אלירז פרץ, בהיתקלות ברצועת עזה. זו תקופה לא קלה לגולני, שידעה השנה גם תאונות אימונים ותאונות מבצעיות קשות, לצד בעיות משמעת. ועדיין, פלד ויורשו בוכריס זוכרים ימים פרועים יותר, כשעצרת חטיבתית בבנייני האומה לא היתה שלמה בלי רימון עשן או שניים.

פלד בן 40. 22 שנה עשה בחוד היחידות הקרביות, כמעט כולן בגולני. יהיה לו קשה לעזוב. הוא מהרהר בכך הרבה בזמן האחרון. אחרי תפקיד מח"ט גולני, שום תפקיד כבר לא ייראה אותו הדבר. החברים הוותיקים שלו מהצוות בסיירת גולני רוצים לחגוג את הסיום במסע רצחני, כמו פעם. פלד פחות מתלהב. הוא כבר הלך מספיק. כמו מפקדים אחרים, הוא משוכנע שהקצינים הזוטרים והחיילים של היום טובים, מקצועיים וממושמעים יותר משהיה הוא עצמו לפני 20 שנה. אולי, הוא מוסיף במחשבה שנייה, בכל זאת חסרה להם קצת יוזמה.

הביקוש לגולני מרקיע שחקים. במחזור הגיוס האחרון נרשמו שמונה מתמודדים על כל מקום, הרבה יותר מכל חטיבה אחרת. "אפילו לאחיין של המח"ט היה קשה להיכנס". אבל החטיבה אינה מתכננת לעבור לשיטה של מיון כולל באמצעות גיבושים, כפי שעושים הצנחנים, "כי אנחנו עדיין גאים בתפקיד שלנו ככור היתוך חברתי". זה אומר גם שבגולני משרתים הרבה יותר לוחמים עם בעיות כלכליות ומשפחתיות קשות, בהשוואה ליחידות דומות.

בכל זאת, נדמה שגולני עברה דרך ארוכה. בכיר יוצאי החטיבה, הרמטכ"ל גבי אשכנזי, אמר לא מזמן שהוא מתקשה להסביר למפקדים מהדור הנוכחי עם מה היה צריך להתמודד כמ"מ ומ"פ בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים. "באותה תקופה", סיפר, "חיילים שיצאו מהבקו"ם לא ידעו איפה ישרתו. כשהיינו עוברים את בית ליד (בסיס הצנחנים) בדרך לשרגא (מפקדת גולני), טירונים היו קופצים מהחלונות של האוטובוס ברגע שהבינו שהולכים לשבץ אותם אצלנו".



חיילי סיירת גולני עולים על מסוק באימון, השבוע. מתרגלים ''שמורות טבע'' לפני הטיול באמזונס


הקצינים מגולני בתרגיל השבוע, מימין לשמאל: מפקד החטיבה המיועד אופק בוכריס, המח''ט הנוכחי אבי פלד ומפקד גדוד הסיור אורן כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו