בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דניה קרת-מאיר, ח'אלד כבוב ורות רונן - השופטים בבית המשפט הכלכלי החדש

החל ב-15 בדצמבר יידונו עניינים כלכליים רק במחלקה כלכלית שתקום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. נשיאת העליון ביניש: שלושת השופטים צברו ידע וניסיון בתחום הכלכלי וגם בניהול הליכים משפטיים. גם עורכי הדין מרוצים מהקמת בית המשפט הכלכלי ומהמינויים

תגובות

>> לאחר שבחודש שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת בית המשפט הכלכלי הראשון בישראל, קורם בית המשפט עור וגידים. אתמול הודיעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, על מינויים של שלושת השופטים שיכהנו בבית המשפט, שהוא למעשה מחלקה כלכלית בתוך בית המשפט המחוזי בתל אביב: השופטים דניה קרת-מאיר, ח'אלד כבוב ורות רונן. השלושה מכהנים כיום במחוזי בתל אביב. השלושה מונו לתקופת כהונה בת ארבע שנים.

בהודעה של ביניש נמסר: "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש הודיעה לנשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופטת דבורה ברלינר, על מינויים של השופטים למחלקה הכלכלית שתוקם בבית המשפט: השופטים דניה קרת מאיר, ח'אלד כבוב ורות רונן, זאת בהתאם להמלצת הנשיאה ברלינר.

"הנשיאה ביניש ציינה כי שופטים אלה צברו ידע וניסיון מקצועי בתחום כמו גם בניהול הליכים משפטיים, והם יסייעו בהקמת המחלקה הכלכלית. הנשיאה ברלינר בירכה על הקמת המחלקה הכלכלית ואמרה כי היא סמוכה ובטוחה שהמחלקה תמלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר". בשלב זה עדיין לא ברור אם השופט כבוב, המתמחה בתחום הפלילי, ידון גם בתיקים כלכליים-אזרחיים והאם עמיתותיו המתמחות בתיקים כלכליים-אזרחיים, ידונו גם בתיקים כלכליים-פליליים. מדוברות בתי המשפט נמסר כי: "נהלי העבודה ייקבעו סמוך למועד הקמת המחלקה הכלכלית על פי שיקול דעת הנשיאה ברלינר". בכל מקרה, רוב התיקים בבית המשפט הכלכלי יידונו בפני שופט דן יחיד, ורק במקרים חריגים יתקיימו דיונים בהרכבים של שלושה שופטים. מכיוון שמדובר במחלקה מצומצמת שעול התיקים עליה צפוי להיות גדול, "תנאי הקבלה" של השופטים היו יעילות שיפוטית יוצאת דופן בחיסול תיקים והבנה עסקית מעמיקה.

תסכול מזיכויים בתיקים פליליים של ניירות ערך

בתחילת יולי, לאחר שוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את הצעת החוק להקמת בית המשפט הכלכלי, העריכו ברשות ניירות ערך כי בית המשפט, שיעסוק בדיני חברות וניירות ערך, יחל לפעול כבר בסוף השנה הלועזית. ככל הנראה הם לא טעו. בית המשפט צפוי לקום ב-15 בדצמבר השנה.

הקמת בית המשפט הכלכלי היא אחד היעדים המרכזיים שהציב לעצמו יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן. המחלקה החדשה תעסוק במשפטים פליליים, בניירות ערך וכן בהליכים אזרחיים הקשורים לדיני חברות.

תחום פירוק החברות וחדלות פירעון, שאותו מנהלת כיום השופטת ורדה אלשיך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ייוותר מחוץ למחלקה זו. כמו כן ידון בית המשפט הכלכלי בעתירות מינהליות נגד החלטות רשות ניירות ערך ונגד החלטות רשם החברות ובערעורים על החלטות ועדת משמעת לפי חוק הייעוץ. התקווה היא שהתביעות הייצוגיות בתחום ניירות הערך יקבל דחיפה משמעותית מבית המשפט.

ברשות ובפרקליטות מיסוי וכלכלה הורגש תסכול בשנים האחרונות מזיכויים שונים שהתקבלו בבית משפט השלום בתל אביב בתיקים פליליים הנוגעים לניירות ערך. דחיפה מרכזית להקמת בית משפט כלכלי היתה הזיכוי בתיק אופמת שעסק בין היתר בהרצת מניית פרטנר. גם בתיק זה יצא שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, לבורסה כדי לבחון את אופן המסחר בניירות. אף שבסופו של דבר נדחה ערעור המדינה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפרקליטות וברשות סוברים עד היום שבתי המשפט לא ירדו לשורש התיק.

בתחום דיני החברות המטרה היא כפולה: למנוע סתירות בפסיקות ולזרז את הטיפול בתיקים. החוק החדש מעביר את הדיון בתיקי עבירות ניירות ערך לשופטים המחוזיים. עם זאת, גם בערכאה המחוזית ספגה הרשות זיכויים בערעורים. הנשיאה דבורה ברלינר עמדה בראש הרכב שזיכה את נאשמי פרשת דסק"ש מעבירות הטעיית משקיעים - זיכוי שבוטל בעליון. המחוזי גם זיכה בשנה שעברה את רו"ח רוני תירושי מעבירת שימוש במידע פנים בהחלטה שבפרקליטות מותחים עליה ביקורת קשה, אך הוחלט שלא לערער עליה לעליון.

ברשות מתחו באחרונה ביקורת על גישה מקלה בעבירות ניירות ערך מצד ברלינר. גושן מעוניין שבית המשפט הכלכלי יקצר את לוחות הזמנים בתיקי ניירות ערך כדי לייצר הרתעה בקרב פעילי שוק ההון. תיקים פליליים רבים מסתיימים, לאחר ערעור, עשר שנים לאחר האירוע.

בקרב עורכי הדין קיימת מחלוקת לגבי חשיבות הקמתו של בית המשפט. אחדים סוברים כי אין הבדל גדול בין המצב הקיים לחזון של גושן. לגישתם, השופטים שבין כה מטפלים בתיקים הכלכליים, יטפלו בהם בבית משפט כלכלי. עורכי דין אחרים סבורים כי הקמת בית המשפט תסייע בהתמקצעות של השופטים בתחומים הכלכליים ובקיצור משך ההליכים בתיקים.

מתווים דרך חדשה

פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מומחה לדיני תאגידים, אמר אתמול ל-TheMarker כי "שתי השופטות שנבחרו הן טובות, חרוצות ומוכשרות. זה מינוי סביר בהינתן המאגר שמתוכו ניתן להוציא מועמדים". עם זאת, פרוקצ'יה הביע ספקנות באשר לצורך בהקמת בית המשפט הכלכלי. "אני תמיד הייתי ספקני לגבי היוזמה. אני לא נגד זה, כי המצב כל כך גרוע שהוא לא יכול להיות גרוע יותר. בית המשפט שאותו שואפים לחקות הוא בית המשפט הכלכלי של דלאוור, ארה"ב, שעושה נפלאות עם חמישה שופטים בלבד. אין רע בכך שגם אצלנו יהיה בית משפט קטן יחסית שיהיה דומה במבנהו לזה של דלאוור, אך אף בית משפט בעולם לא הצליח לחקות את ההצלחה שלו. אני מקווה שבית המשפט יהיה כזה, אך אני זהיר כי רבים וטובים מאתנו לא צלחו במשימה זו". באשר לשופט כבוב אמר פרוקצ'יה כי אינו מכיר את איכות עבודתו של השופט, "אך ברור שצריך שופט פלילי במחלקה".

עו"ד פיני (פנחס) רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', שמח מאוד לשמוע על המינויים אתמול: "אני מסיר את הכובע בפני הממנים, אלה מינויים לעילא לעילא. מדובר בשלושה שופטים מעולים, עם הבנה כלכלית, חרוצים ושיודעים לנהל משפט". ד"ר גיל אוריון, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות' המתמחה בחברות, ניירות ערך ותביעות ייצוגיות, סבור גם הוא כי שלושת המינויים מצויינים. "כל אחד מהם מביא עמו גם ידע בתחום הכלכלי ובתחום החברות וניירות ערך בפרט, וגם יעילות משפטית גבוהה. מאחר שהם אלה שיתוו את דרכו של בית המשפט החדש הזה, חשוב שאלה יהיו שופטים יעילים וטובים וגם כאלה שמבינים את הנושא, כדי שבית המשפט הזה יעוצב בצורה נכונה".

פרופ' קנת מן, שהקים את הסניגוריה הציבורית וכיום הוא סניגור מוביל, אומר: "אני מברך על מינויו של כבוב לבית המשפט הכלכלי, אחרי שהתמחה שנים בתחום הפלילי ובאחרונה גם בתיקים פליליים גדולים. הניסיון הזה יהיה יישומי וחשוב בבית המשפט הכלכלי". מן מדגיש את חשיבות היותו של כבוב ערבי, בשל העובדה ש-20% אחוז מהאוכלוסייה בישראל היא ערבית והרבה עניינים כלכליים נוגעים לה.

ומה לגבי השופטים האחרים שהיו מועמדים לכהן בבית המשפט הכלכלי ולא נבחרו?

מלבד השופטת מיכל אגמון-גונן, שנחשבה למועמדת בולטת ולא נבחרה, אך עשויה להתברר כמרוויחה הגדולה מהמהלך (ראו מסגרת), שמות נוספים שהוזכרו הם ד"ר עמירם בנימיני, שעורכי דין הביעו אתמול צער על כי לא נבחר גם הוא לתפקיד בעקבות ההערכה לכושרו השיפוטי בתחום האזרחי, וכן השופטים עודד מודריק ויהודית אמסטרדם - בגלל ניסיונם הפלילי. מודריק ככל הנראה לא נבחר למרות ההערכה הרבה אליו, בשל הקצב האיטי שבו מתנהלים אצלו תיקים. ביחס לאמסטרדם הושמעה ספקנות לגבי התאמתה לתפקיד.

בתחילת הדרך אף הוזכר שמה של סגנית הנשיאה ורדה אלשיך כמועמדת מובילה לקבל לידיה את ראשות המחלקה הכלכלית, לאחר שהפסידה לברלינר בהתמודדות על נשיאות המחוזי. ואולם בהמשך מינויה ירד מהפרק והתחום שבו היא שולטת, תחום הקפאת ההליכים והפירוקים, נשאר מחוץ לתחומו של בית המשפט הכלכלי, כך שהיא תמשיך לנהל את מחלקת הפירוקים ביד רמה. פרופ' פרוק'ציה הביע אתמול אכזבה על כך שאלשיך אינה נמנית עם שופטי בית המשפט הכלכלי: "יש לה חוש יוצא מן הכלל לעניינים כלכליים, ממש חוש שישי כלכלי. היא מנהלת תיקים ביד רמה והיא יודעת מה היא עושה".

לא בטוח שהשופטים שנשארו בחוץ צריכים להתאכזב - עורכי דין הביעו ספק שהמינוי לבית המשפט הכלכלי, שנראה כקידום מקצועי, ישתלם לטווח הרחוק למי שרוצה להגיע לעליון. דווקא ההתמקצעות, הם אומרים, עשויה להביא לכך שהמערכת תחפוץ ששופטים אלה לא יזוזו ממקומם.

ח'אלד כבוב

התמקצע בכלכלה תוך כדי תנועה

>> דרכו של השופט ח'אלד כבוב בשפיטה החלה בשיחת טלפון מפתיעה של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק לביתו ביפו. ברק ניסה לגייס עורכי דין ערבים בולטים למערכת המשפט. כבוב הצעיר, בן פחות מ-40, התקשה לסרב לנשיא, ונהפך ב-1997 לשופט שלום בנתניה. ב-2003 התקדם למחוזי של תל אביב.

במערכת משפטית שחלק נכבד מחבריה התחנך על ברכי המגזר הציבורי, כמו פרקליטות וצבא, השופט ח'אלד כבוב הוא יוצא דופן בשני מובנים: הוא ערבי ועבד כעורך דין פרטי.

כבוב, 52, מועמד פוטנציאלי לבית המשפט העליון, נתפש בתחילת דרכו במחוזי כמי שמסנגר על הנאשמים. הוא למד את התחום הכלכלי-מסחרי שטמון בעבירות הצווארון הלבן תוך כדי תנועה. כדן יחיד, לאחר קדנציה של שופט מעצרים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התנקזו לידיו תיקים רבי-מסמכים שכמותם לא הכיר בעבר. הוא לומד במהירות את החומר, מנהל את המשפטים ביעילות ובנועם הליכות. כבוב, אומרים בתביעה, נותן לנאשם תחושה שנעשה עמו צדק. הוא פתוח לטיעונים של סניגורים, אך משהוא משתכנע באשמה הוא גוזר עונשים לא קלים כלל ועיקר.

בפרשת צינורות המזרח התיכון הוא הרשיע בתחילת 2009 את בעלי השליטה לשעבר בחברה בעבירות ניירות ערך ושלח אותם למאסר. העליון אמנם הקטין את העונשים אך הותיר את ההרשעה על כנה.

בתיק הלבנת הון של הדסק הצרפתי בסניף הירקון של בנק הפועלים, זיכה כבוב בדצמבר האחרון את הנאשמים מחמת הספק.

עמית בן-ארויה

דניה קרת-מאיר

אחראית על תיקי כינוס נכסים

>> השופטת דניה קרת-מאיר מכהנת בבית המשפט המחוזי בתל אביב זה כשמונה שנים. בשנים האחרונות כיהנה כשופטת האחראית על תיקי כינוס הנכסים, לצדה של השופטת ורדה אלשיך שעוסקת בתיקי פירוקים.עדיין לא ידוע מי יחליף אותה בתפקיד זה.

קרת-מאיר נולדה בשווייץ, גדלה בסביון וסיימה לימודי תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב - שניהם בהצטיינות. במשך 11 שנה, עד 1992, היא עבדה כיועצת משפטית בבורסה לניירות ערך בתל אביב, תפקיד שממנו יצאה עם הבנה כלכלית עמוקה. לפני 18 שנה מונתה כשופטת בית משפט השלום בתל אביב, וב-2002 מונתה כשופטת מחוזית.

קרת-מאיר מגיעה לתפקידה החדש עם רקע עשיר בתחום דיני ניירות ערך והמסים. הדיונים באולמה הזעיר מתנהלים באופן תכליתי מתובל בהומור סרקסטי. היא נחשבת שופטת יעילה, חרוצה, ערכית ומסורה, ש"חיה את העולם הכלכלי", כפי שאמר עליה עורך דין בכיר. קרת-מאיר גם כתבה פסיקה עשירה בתחום החברות, ניירות ערך ופירוקים. בעלה, דניס מאיר, הוא יועץ עסקי בכיר המתמחה בביטוח. בין התיקים הכלכליים שבהם עסקה באחרונה היתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים בנוגע למשבר הסאב-פריים והשקעת הבנק במכשירים פיננסיים מסוכנים ב-2007-2008 - קרת-מאיר אישרה את מחיקת הבקשה לפני כחודש בעקבות הסדר בין הצדדים. בנוסף דנה השופטת בהליך כינוס הנכסים של מניות חברת אוסיף ששועבדו לבנק מזרחי טפחות על חשבון חוב של ארקדי גאידמק לבנק.

הילה רז

רות רונן

הגיעה לשיפוט עם רקע עסקי

>> רות רונן, 48, נחשבת לשופטת יעילה ביותר ובעלת רקע עסקי מעמיק, לאחר שהיתה בעברה שותפה במשרד עו"ד יגאל ארנון ושות'. רונן סיימה לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית והתמחתה בבית המשפט העליון ולאחר מכן במשרד פרטי.

ב-1995 מונתה כשופטת בבית משפט השלום ולאחר עשור קודמה לבית המשפט המחוזי. היא עברה בחינות של לשכת עורכי הדין בניו יורק ומחזיקה בתואר שני מאוניברסיטת תל אביב.

רונן עוסקת בעיקר בתיקים בדיני מכרזים, משפט מינהלי ומסחרי. שמה עלה בשנה שעברה כמועמדת למשרת היועץ המשפטי לממשלה, ואולם בסופו של דבר מונה לתפקיד עו"ד יהודה וינשטיין. רונן מנהלת את הדיונים באולמה באווירה נינוחה ועניינית. היא שופטת מבריקה, בעלת תפישה משפטית מהירה וחדה. היא אינה נרתעת מלקטוע עורכי דין שמאריכים בחקירות לריק, ובמספר מלים היא יכולה להבהיר לצדדים שהיא הבינה את סלע המחלוקת.

רונן מכירה את עולם ההיי-טק והעסקים על מורכבותו גם דרך בעלה, זאבי ברגמן, שפרש ב-2007 מתפקידו כמנכ"ל קומברס ומונה לפני כשנה לכהן כמנכ"ל חברת נייס. אביה הוא שדרן הרדיו והטלוויזיה המנוח יורם רונן. בין התיקים המתוקשרים שדנה בהם רונן כיום תביעה בסך 60 מיליון שקל שהגישו מפרקי קווי אשראי נגד יובל רן ומנהלים ודירקטורים אחרים בחברה, בשל גביית דמי ניהול ביתר; ותביעה של עו"ד אבי גרא בסך 9 מיליון שקל נגד עו"ד יהושע רוזנצוויג, יו"ר הבינלאומי לשעבר.

הילה רז




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו