בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשור לאירועי אוקטובר 2000 | לא סולחים, לא שוכחים

גם ביום השנה העשירי, האירועים הם עדיין פצע שלא הגליד במגזר הערבי

4תגובות

בכיכר המרכזית בסכנין, שבה ממוקמת האנדרטה לזכר שני ההרוגים מאירועי אוקטובר 2000, וליד אבו סאלח ועימאד גנאים, מצאנו ביום שלישי בצהריים את פייסל, עובד עירייה ותיק בשנות ה-40 לחייו. למרות החום הכבד, הוא החזיק טוריה והתאמץ למלא את ההוראות של ראש העיר, לנקות את הכיכר מעשבים ולכלוך שהצטברו שם בשנה האחרונה. "הכיכר צריכה להיות נקייה וכך גם בית העלמין, כי ביום שישי נציין עשר שנים לאירועים", הוא הסביר וחזר לעבודה.

על עמודי התאורה בכיכר הודבקו כרזות שמציינים כי היום, 1 באוקטובר, יציינו במגזר הערבי עשור לעימות הקשה ביותר בין המשטרה לבין אזרחיה הערבים של מדינת ישראל. העימות התחיל בהפגנות סוערות וגבה את חייהם של 12 ערבים-ישראלים ופלסטיני אחד, שנהרגו מירי של שוטרים.

על הפוסטרים התנוססה תמונה גדולה של אזיקים והמסר ברור: יש להביא למשפט את מי שירו באזרחים. ואולם ביום שלישי, ניקוי הכיכר והפוסטרים היו העדות היחידה להכנות כלשהן. סכנין, שנהפכה בשנים האחרונות לבירת התהלוכות של המגזר הערבי, במיוחד לציון אירועי יום האדמה מ-1976 ואירועי אוקטובר 2000, תקיים השנה תהלוכה צנועה, מקומית וטקס קצר בבית העלמין. לפי החלטת ועדת המעקב של ערביי ישראל, התהלוכה המרכזית תתקיים היום אחר הצהריים בכפר כנא.

בכפר עראבה הסמוך לסכנין, ששכל שניים מבניו, אסיל עאסלה ועלא נסאר, לא ניכרה שום תכונה ביום שלישי ואפילו האנדרטה בכניסה הראשית ליישוב לא זכתה לטיפול מיוחד. בכביש הראשי המחבר בין שני היישובים נסעו בשלווה לא מעט ניידות משטרה ומכוניות של יהודים מהיישובים הסמוכים. לא הורגשה מתיחות באוויר.

היום זה ישתנה. המשטרה, כמנהגה בשנים האחרונות, תהיה בכוננות, אם כי תשמור מרחק ותימנע מתנועה בולטת של ניידות ביישובים הערביים. במגזר הערבי הוכרזה שביתה כללית היום, וראשי ועדת המעקב, פעילים, חברי כנסת ערבים וראשי רשויות, קראו לציבור להיענות לשביתה.

ההחלטה על שביתה, שבדרך כלל היא עניין שנוי במחלוקת, התקבלה השנה פה אחד: "עברו עשר שנים, 13 חללים נרצחו על ידי שוטרים, ושום שוטר לא הועמד לדין - ההחלטה מובנת מאליה", אומר יו"ר ועדת המעקב, מוחמד זידאן, שעמד בראש הוועדה גם בזמן האירועים. "גם ועדת אור, שיש לנו הסתייגויות ממנה, קבעה מפורשות שיש מקרים ברורים ומובהקים שצריך לחקור ולהעמיד שוטרים לדין, אולם זה לא קרה".

בינואר 2008 אימץ היועץ המשפטי לממשלה אז, מני מזוז, את החלטת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), לפיה אין להעמיד לדין מי מהשוטרים שירו על מפגינים באירועי אוקטובר. מזוז קבע שהשוטרים הפעילו שיקול דעת במצבי החירום שאתם התמודדו וכי אין במעשיהם אחריות פלילית.

לדברי זידאן, האי-העמדה לדין אינה מנותקת מן היחס העוין לציבור הערבי, שהתבטא באופן בולט בשנה האחרונה בשורה של הצעות חוק גזעניות והצהרות על תמיכה בטרנספר וחילופי אוכלוסיות, בהריסת בתים באזור הנגב, וברדיפת ראשי הציבור הערבי.

זידאן אומר כי בימים הקרובים יוגש ליועץ המשפטי לממשלה דו"ח מפורט שהוכן על ידי ארגון "עדאלה", תחת הכותרת "הנאשמים 2" (בהמשך לדו"ח קודם, "הנאשמים", שפורסם לפני כארבע שנים). הדו"ח קובע, בין היתר, כי מח"ש והיועץ המשפטי לממשלה העניקו לאנשי המשטרה חסינות מוחלטת ביחס להריגת האזרחים הערבים באירועי אוקטובר. "הצדק לא נעשה, הלקח לא נלמד", נכתב בדו"ח, שממליץ לפתוח את התיקים נגד השוטרים מחדש ולהעביר את החקירה לגורם עצמאי.

משפחות ההרוגים תומכות בדרישה. את וליד גנאים, אחיו של עימאד, פגשנו בבית העלמין בסכנין, זמן קצר אחרי שעלה לקבריהם של אחיו ושל וליד אבו סאלח. אחר כך חזר למכונית והוציא פוסטרים עם תמונותיהם. הוא לא מחכה לעירייה ולא לוועדת המעקב - הוא הדפיס את הפוסטרים על חשבונו. כמוהו נוהגות גם משפחות אחרות, שחלקן אף מחלקות חולצות שעליהן מודפסים תצלומי ההרוגים.

"זו לא נקמה ואין מדובר בעניין אישי, או בעניין ערבי מול יהודי. כאזרח במדינה אני מחפש צדק", אומר גנאים. "זה מסר ברור של הממסד לציבור הערבי, שאין דמוקרטיה ואין צדק. אבל בממסד צריכים להבין שהזמן לא יעשה את שלו ושאנחנו לא נשכח ולא נסלח עד שהרוצחים יובאו לדין".

את חסן וג'מילה עאסלה, הוריו של אסיל המנוח, פגשנו בחנות שלהם בעראבה. מאז האירועים שניהם עונדים סיכה שעליה נכתב: "לא נשכח ולא נסלח אוקטובר 2000", על רקע דגל פלסטין. תמונתו של בנם, אסיל, תלויה בכניסה לחנות. הם מאוכזבים אבל לא מוותרים: "הוכח שאין צדק ואין על מי לסמוך", אומר חסן עאסלה, "ועדת אור חקרה והמליצה, אבל החזירה את התיק למח"ש וליועץ המשפטי לממשלה. המשמעות היא שאמרו לפושע, ?תחקור את עצמך'. היה ברור שמזה לא יצא כלום".

אבל עאסלה מכוון את כעסו גם אל "המפלגות הערביות, ועדת המעקב וכל מי שטבל את ידו בתיק הזה. הם לא פעלו מספיק", הוא טוען. אבל עדיין לא מאוחר. לדעתו, "אפשר להביא את התיק לזירה הבינלאומית, שיחקרו שם, או שיאלצו את ממשלת ישראל לפתוח את התיקים מחדש".



חסן וג'מילה עאסלה, הוריו של אסיל שנהרג בהפגנות בעראבה. ''הוכח שאין צדק ואין על מי לסמוך'', אומר חסן עאסלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו