בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אימפריית הטיילת" מסתערת על התואר יורשתה של "הסופרנוס"

טיול קצר לאורך "אימפריית הטיילת" של סטיב בושמי ומרטין סקורסזי מעלה את האפשרות שנמצאה יורשת ל"סופרנוס", שעל הדרך רצחה גם את "מד מן". ניב הדס מאפיוזו

תגובות

בשנת 2007, אחרי שהסתיימה "הסופרנוס" בקאט שחור, פתאומי, מפתיע ושנוי במחלוקת, נתפנו המעריצים, המבקרים והיוצרים לסיכומים חגיגיים ולדירוג הרגעים האהובים ביותר במהלך שש עונות וחצי שבהן שודרה. שם שחזר יותר מכל באותן רשימות היה "Pine Barrens", הפרק ה-11 בעונה השלישית, שבו גביית חובות שגרתית של פולי וכריסטופר הופכת למרדף מסויט, מצחיק, מקאברי וחסר אוריינטציה אחרי מאפיונר רוסי דה לה שמאטע - חייל קומנדו בדימוס שבמו ידיו חיסל 16 צ'צ'נים - בשמורה מושלגת ליד אטלנטיק סיטי.

מי שאחראים על יצירת המופת הזעירה הזאת הם סטיב בושמי, שביים את הפרק, טרנס ווינטר, שכתב את התסריט וטים ואן פאטן שהגה ביחד עם ווינטר את הסיפור המאפיוזי-חלמאי; שלושה שמות שכעת משתפים פעולה פעם נוספת ב"אימפריית הטיילת", הסדרה החדשה של HBO, שמדי שבוע הולכת והופכת ליורשת החוקית של "הסופרנוס".

אם עד כה נחשבה "מד מן" לממשיכת דרכה המהימנה ביותר של הסאגה מבית דיוויד צ'ייס, לא מעט בזכות היותה יציר כפיו של פליט נוסף של "הסופרנוס", התסריטאי-מפיק מתיו וויינר, מסתערת "אימפריית הטיילת" על התואר בכל הכוח כבר מהשוט הראשון וקוראת תיגר על ההגמוניה של שדרות מדיסון. במשוואה שחיברה "הסופרנוס" בין פשע ומשפחה - ושאותה ינקה במוצהר מ "הסנדק" - ויתרה "מד מן" על אלמנט הפשע, שאבה השראה מהרבדים המשפחתיים העמוקים שאיפיינו את מאבקי השליטה הביתיים בין טוני וכרמלה, תירגמה אותם ליחסים הסבוכים של דון ובטי דרייפר והטמיעה אותם באמירה פוליטית-חברתית-כלכלית וביקורת על הפשרות המוסריות שמתבצעות בדרך להגשמת החלום האמריקאי; "אימפריית הטיילת" לעומתה מסתכלת ל"סופרנוס" בלבן של העין ומצהירה על עצמה באומץ וללא רגשי נחיתות כסדרת מאפיה. ועוד מעזה למקם את עצמה בניו ג'רזי. לשם כך, מלבד הקרדיט הסופרנואי, היא התחמשה באחד המנסחים המכוננים של הדימוי המאפיונרי בתרבות האמריקאית: הבמאי מרטין סקורסזי.

אחרי שחקר את הפשע המאורגן על תצורותיו השונות בסרטים כמו "רחובות זועמים", "החבר'ה הטובים" (שלא מעט משחקניו המשיכו אחר כך ל"סופרנוס"), "קזינו" ו"כנופיות ניו יורק", מגיע סקורסזי לראשונה למרחב הדרמה הטלוויזיונית ומשמש ב"אימפריית הטיילת" מפיק אחראי ובמאי של פרק הפיילוט המרהיב, שעלה 18 מיליון דולר; סכום חסר תקדים במונחים טלוויזיוניים, אפילו עבור רשת משקיענית כמו HBO.

בושמי מכה שנית

"אימפריית הטיילת" היא עיבוד חופשי לספרו ההיסטורי בעל אותו השם של נלסון ג'ונסון על אטלנטיק סיטי, בירת ההימורים, הזונות והאלכוהול של ראשית שנות ה-20 ותחילת אכיפת חוק היובש; העיר שהיתה לאס וגאס עוד לפני שבאגסי סיגל החזיק טומי-גאן. ג'ונסון חוזר לתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לשפל הכלכלי הגדול, כשהרדיו החל להשפיע, נשים קיבלו את הזכות להצביע, האיסור על מכירת אלכוהול וצריכתו הוטל, השחיתות החלה לכרסם עמוק בפוליטיקה האמריקאית והחיבור בין הון, שלטון ופשע מאורגן נולד.

"שנות ה-20 תמיד עניינו אותי", סיפר ווינטר לעיתונאים אחרי הקרנת הבכורה, "והן לא השתקפו מספיק בקולנוע ובטלוויזיה. זו תקופה נהדרת שהאלמנט הגנגסטרי בה הוא רק הדובדבן שבקצפת".

"חוק היובש התחיל כרעיון תמים של נשים שמאסו בבעליהן השיכורים", הוסיף סקורסזי, "אבל כמו הרבה רעיונות תמימים, הוא הוביל לקטסטרופה ובמקרה הזה לעלייתו של הפשע המאורגן, שנבנה מסחר באלכוהול".

במרכזו של הסיפור נמצא אינוק "נוקי" ג'ונסון - שמו שונה בסדרה לתומפסון על מנת להימנע ממחויבות טוטאלית לביוגרפיה שלו - מי שאחראי על תיק האוצר באטלנטיק סיטי ושולט בעיר ללא עוררין באמצעות שילוב מנצח של סמכות מוניציפלית ובריונות גסה וחסרת רחמים. לא לחינם פריט הלבוש המזוהה ביותר עמו, הוא חולצה לבנת צווארון.

מי שמפיח רוח חיים בדמותו של ג'ונסון-תומפסון והופך אותו מאנקדוטה שולית בהיסטוריה האמריקאית לאנטי-גיבור קונפליקטואלי קלאסי ומרתק הוא בושמי; השחקן בעל העיניים הבולטות בן ה-52 שכבר הותיר חותם אמנותי מרשים בקריירה קולנועית עשירה עם "כלבי אשמורת", "העולם שבפנים" ו"ביג לבובסקי" וטוען כי זהו התפקיד הגדול ביותר שעשה. תומפסון שלו הוא התפתחות אבולוציונית של מייקל קורליאונה, טוני מונטנה וטוני סופרנו; המאפיונר המקסים שהוא עצמו תוצר של הסביבה וקורבן של החברה.

המטען הסופרנואי הכבד שנושא עמו בושמי חורג מגבולות הפרקים הספורים שביים עבור הסדרה, או הופעתו כטוני בלונדטו, בן דודו הרחוק של טוני שמנסה לחזור למוטב ומסיים את חייו על מרפסת צריף עם פרצוף מפוצץ, אחרי שנכשל בלהיטמע בחברה הנורמטיבית, שב אל חיי הפשע ולמעשה החל את העימות המדמם בין הכנופיה מניו ג'רזי לזו הניו-יורקית; אפילו אותה סצנת סיום מדוברת של "הסופרנוס" היא למעשה מחווה לסצנת הסיום של סרט הביכורים של בושמי כבמאי, "הבר של השכונה" (שהיא בעצמה מחווה לסצנת הסיום של "Fat City" של ג'ון יוסטון), עם הנוכחות החזקה של הג'וק-בוקס והחיתוך החד שמהמם את הצופה ומשאיר את הסיפור חי במוחו. יחד עם ווינטר הוא משעתק ל"אימפריית הטיילת" את הצפנים הגנטיים שלמד להנדס מצ'ייס ותורם לריבוי הקווים המקבילים בין שתי הסדרות.

שלב החשיפות

בושמי הוא אולי השם הגדול ביותר בתוך האנסמבל הענק של "אימפריית הטיילת", אולם הוא ממש לא נושא לבדו את הסדרה על כתפיו. קלי מקדונלד, שרכבה במבטא סקוטי כבד על יואן מקרגור ב"טריינספוטינג" והפגינה מבטא דרומי סקסי ב"ארץ קשוחה" של האחים כהן, משחקת את מרגרט שרודר, אירית קשת יום שנושאת חן בעיניו של תומפסון, וכמו כרמלה סופרנו, לא מהססת לצאת למאבקי כוח אינטרסנטיים עם האיש החזק.

כוכב בולט נוסף, שגם זוכה לתת-העלילה המסעירה ביותר, הוא מייקל פיט, שזכור מתפקידיו כמעריץ של פרנסואה טריפו ב"החולמים" של ברנרדו ברטולוצ'י, הפסיכופת ברימייק האמריקאי ל"משחקי שעשוע" והרוקר דמוי קורט קוביין ב"ימים אחרונים" של גאס ואן סאנט. פיט, שמתפקד ב"אימפריית הטיילת" על תקן כריסטופר מולטסנטי פינת ליאונרדו דיקפריו - המוזה הקבועה של סקורסזי מאז "כנופיות ניו יורק" - מגלם את ג'ימי דרמודי, בן טיפוחיו של תומפסון, שחזר מהמלחמה הגדולה ובמקום להמשיך את לימודיו בפרינסטון, מתחבר עם פושע קטן בשם אל קפון.

שם נוסף שמופיע ב"אימפריית הטיילת" ובוודאי מוכר למי שעקב אחרי המאסטרפיס השנייה של HBO בעשור שעבר, "הסמויה", הוא מייקל קיי וויליאמס; עומאר ליטל בשבילכם, ההומו-גנגסטר הכי בנזונה שידעה העיר בולטימור, ומגיח כאן כצ'וקי ווייט, מפיץ אלכוהול לא חוקי ורב השפעה בקהילה השחורה. הצלקת המהודרת שמפסלת את פניו של וויליאמס מתנוססת בגאון גם כאן, רק שהפעם במקום שוט-גאן, מעיל ארוך שוליים וקפוצ'ון על הראש, הוא עוטה על עצמו חליפות יוקרתיות.

והוא ממש לא היחיד שמתגנדר; בדומה ל"מד מן" גם ב"אימפריית הטיילת" ישנו יחס קפדני לסגנון ולשחזור רוח התקופה, אך מבלי שהם יוצבו בגפם בחזית על חשבונה של העלילה. האלימות, האלכוהול, התלבושות והמתירנות - כמות הציצים שנחשפים במהלך פרק היא אסטרונומית - הם הציפוי הפריך לריבוי העלילות הפתלתלות שמצטלבות מדי פרק.

השניים שהגו את הפרויקט מטעם HBO וחיברו בין הספר, ווינטר וסקורסזי, הם המפיקים הבולטים ביותר ברשת כיום: מארק "מארקי מארק" וולברג וסטיבן לבינסון, שבנוסף ל"אימפריית הטיילת" מפיקים גם את "הפמליה" (שמבוססת בקלילות על חייו של וולברג), "איך להצליח באמריקה" ו"בטיפול". קריירת המשחק של וולברג אמנם רחוקה מלהסתיים - רק השנה הוא שיחק בקומדיית הלהיט ההיסטרית "החברה האחרים" ביחד עם וויל פארל וזכה לאוסקר באזז בעקבות הופעתו המדוברת ב"The Fighter" - אבל יכול כבר לזנוח אותה בעקבות ההצלחה האמנותית והמסחרית העצומה שלה הוא זוכה כמפיק.

למרות שבתעשיית הבידור האמריקאית אין להיטים בטוחים, וגם סכימה של רכיבים איכותיים היא אינה ערובה להצלחה - עיינו ערך "סטודיו 60" הכושלת של ארון סורקין - "אימפריית הטיילת" זכתה לעונה שנייה כבר אחרי שידור הפיילוט שלה. המבקרים, על אף הסתייגויות קלות, קיבלו אותה בחום, התקשורת חגגה את כניסתו של סקורסזי למדיום ולסיפור רחב היריעה, ולפחות כרגע נראה שהרומן המתמשך של אמריקה עם הגנגסטר כגיבור טרגי - אלטר-אגו קולקטיבי שמגשים את המאוויים האסורים ובסופו של דבר נענש - פורח פעם נוספת. כאילו שהיתה אופציה אחרת.



צילומים: איי-פי ואימג' בנק / Getty Images



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו