בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שומרים את הירקון ירוק

המועצה הארצית לתכנון פסלה תוכנית של עיריית פתח תקוה להפיכת חלק ניכר מאזור מזרח הירקון לשטחי מגורים ומסחר. מרבית חריגות הבנייה במתחם "ירקונים" לא יאושרו

תגובות

>> בחלק המזרחי של הירקון, בין הערים הוד השרון ופתח תקוה, נמצאת אחת הריאות הירוקות האחרונות של גוש דן. בחודש שעבר נעשה צעד חשוב לקראת הפיכתה לפארק מטרופוליני לאחר שוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את המתווה התכנוני של שימור האזור. הוועדה החליטה שאין לבסס את פיתוח הפארק רק על מימון שיבוא מהפשרת חלק משטחו לבנייה. היא גם קבעה שמתחם הבנייה המסחרי "ירקונים" הנמצא באזור והתפרסם בגלל הבנייה הבלתי חוקית הנרחבת בו, לא יקבל הכשר ורובו הגדול ייהפך לחלק מהפארק.

לפני שלוש שנים אושרה תוכנית מתאר מחוזית חלקית הנוגעת למזרח הירקון, ובה נקבע ששטח של 30 אלף דונם ייהפך לפארק מטרופוליני שבו שילוב של שימור נוף פתוח ומתקני נופש ופנאי. התוכנית קבעה שכל רשות מקומית באזור תכין מתווה תכנוני של שטח הפארק הנמצא בתחומה. עיריית פתח תקוה השלימה ב-2010 מסמך המציג את המתווה התכנוני, והוא הוצג בחודש שעבר בפני ועדת המשנה של המועצה הארצית.

בתחום עיריית פתח תקוה משתרע שטח של 10,000 דונם, המיועד לפארק, כשרבע משטח זה מנוצל לתשתיות ארציות ואילו מחצית משאר השטח הוא בבעלות פרטית. המסמך התכנוני שהכינה העירייה קובע כיצד יש לשלב שטח זה בתוך העיר ולקיים את ייעודיו הירוקים.

על פי המסמך מדובר "בשטח שבו נמצא אחד הקטעים היותר יפים ונקיים של הירקון על פיתוליו ונופיו המיוחדים. במרחב זה נמצאים מספר אתרי מורשת וכן שטחים חקלאיים נרחבים שחלקם מעובדים. אזור זה נמצא במאבק הישרדות מתמיד מול לחצי פיתוח, זיהום, מטרדים ומחסור במים". אחד הביטויים הבולטים ללחצי הפיתוח שאליהם מתכוונת העירייה הוא המתחם המסחרי הגדול של ירקונים שבו 40 עסקים שהוקמו ללא היתרים חוקיים.

על פי הצעת העירייה יש לתכנן את מרבית השטח תוך שימור הנוף והטבע, יש לשקם צמחייה טבעית, לשמר אתרי מורשת וליצור רשת של אצבעות ירוקות המתבססות על הנוף הפתוח ועל שבילי הולכי רגל ורוכבי אופניים, שיחברו את פתח תקוה לירקון. בנוסף יהיו שטחים בפארק שבהם ניתן יהיה להקים מתקני נופש ופנאי ובכלל זה מסעדות ובתי קפה. העירייה מציעה לשקם מפגעים סביבתיים כמו אתרי פסולת ישנים וממליצה להזיז תחנת מיתוג של חברת חשמל שגרמה נזק כבד לנוף.

עם זאת, העירייה קובעת שלא ניתן לממש את פיתוח הפארק ללא מנגנון כלכלי שיאפשר שחרור של הקרקע שבבעלות פרטית, הקמת התשתית והמתקנים של הפארק ותחזוקה שוטפת. הנחת היסוד של עיריית פתח תקוה היא כי לא צפויה השתתפות של גופים כמו הממשלה בהעמדת מקורות מימון בסדרי הגדול הנדרשים.

על פי הערכת העירייה, העלות הכוללת של רכישת הקרקעות הפרטיות והקמת הפארק עשויה להגיע לקרוב לחצי מיליארד שקל. כדי להתמודד עם עלות זו מציעה העירייה לנהל את הפארק באמצעות הקצאת שטחים שיהיו "מתחמים שואבי זכויות". במתחמים אלו יינתנו לבעלי הקרקע הפרטית זכויות בנייה בתמורה לקרקע שבבעלותם בחלקים אחרים של הפארק.

בתוך המתחמים שואבי הזכויות הציעה העירייה לאפשר בנייה על שטח בהיקף של 1,350 דונם. מדובר בבניית מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה השוות ערך ל-9,450 יחידות דיור. היטלי ההשבחה שייגבו לאחר מימוש תוכניות בנייה אלו, הם שיהוו את המקור לפעולות הקמת הפארק ותחזוקתו.

שומרים על השטחים הפתוחים

הפתרון הכלכלי של העירייה לא התקבל על ידי הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, שדנה בו לפני שלושה חודשים. בחודש שעבר הוא נדחה גם על ידי ועדת המשנה של המועצה הארצית.

הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ציינה שתוכנית להקמת פארק אינה חייבת לפרט כיצד ימומנו הפיתוח והתחזוקה, שכן מדובר במוצר ציבורי שאינו אמור לשאת רווחים כלכליים. שאלת המימון תידון בנפרד, והשלמת התוכנית אינה תלויה בה.

באשר לצורכי העיר פתח תקוה ציינה הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, ששליש מהשטחים שיועדו לפיתוח בתחומה בעבר עדיין לא נוצלו. כמו כן, היא ציינה שכבר כיום חורגת נפת פתח תקוה (העיר והיישובים שמסביב לה) מיעדי האוכלוסייה שנקבעו בתוכניות מתאר ארציות לעוד עשור, ולכן צריך לבחון על פי מדדים אלו עד כמה ניתן לאפשר פיתוח נוסף.

ממשרד הפנים נמסר כי ועדת המשנה של המועצה הארצית החליטה שלא לקבל את הגישה שהשגת שטחים פתוחים ותחזוקתם צריכה להיות ממומנת רק מפיתוח בתחום המיועד להיות פארק. "הוועדה החליטה לכן לצמצם במחצית את השטחים המיועדים לפיתוח ורק חלק מהמימון יהיה מבוסס על מימוש זכויות בנייה", נמסר ממשרד הפנים בתגובה.

לגבי "מתחם ירקונים" ציין משרד הפנים שהמסמך התכנוני של עיריית פתח תקוה הציע שרובו יהיה מיועד לפיתוח עירוני המאפשר בנייה למגורים או בנייה מסחרית. אולם ועדת המשנה החליטה שאין לאפשר מצב שבו הבנייה שכבר קיימת בשטח תכתיב את התכנון ותביא לכך שהוא לא יהיה תואם את מטרות תוכנית הפארק. לכן, הוחלט להתיר במתחם ירקונים רק פיתוח בהיקף מצומצם שיהיה מיועד לשימושי פנאי ונופש, והוא ירוכז בסמוך לתחנת הרכבת הנמצאת במקום. במקביל נמסר ממשרד הפנים שהוא מתכוון להמשיך בתהליכי אכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית במקום.

מי שיישארו באזור מזרח הירקון הם החקלאים, המקבלים עידוד רב מגורמי התכנון. גורמים אלו קבעו שיש להמשיך את העיבוד החקלאי כי הוא חלק מעיצוב הנוף האופייני לאזור. על סמך לקחי העבר גם ציינו ועדות התכנון שנוכחות החקלאים חיונית כדי למנוע מצב שבו השטחים יוותרו ריקים ומוזנחים, ויחדרו אליהם פולשים או שייעשו בהם שימושי קרקע בלתי רצויים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו