בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרברים האמריקאיים - חלום הולך ונעלם

הפרברים האמריקאיים, פעם סמל הבורגנות המאושרת, משתנים. יש בהם כיום יותר עניים מאשר במרכזי הערים והתשתיות שלהם מידרדרות. מוזיאון חדש בקנזס ינסה לשמר משהו מהחלום ושברו

תגובות

בשיר הפתיחה של סדרת הטלוויזיה האמריקאית "העשב של השכן" (Weeds), שרה הזמרת מלווינה ריינולדס על החלום הפרברי המושלם: "קופסאות קטנות על הגבעה, קופסאות קטנות ונדושות, כולן נראות אותו דבר".

הסדרה הפופולרית מספרת על עקרת בית שבוחרת בחיים של סוחרת סמים לאחר מותו הפתאומי של בעלה. לכאורה זו קומדיה שחורה, אבל "העשב של השכן" היא למעשה סאטירה פוליטית על חיי הפרברים. ביטוי למוניטין המתערערים שלהם בארצות הברית של תחילת המאה ה-21.

סדרות טלוויזיה מסוגה, וסרטים כמו "אמריקן ביוטי" ו"מגנוליה", שמתרחשים ברחובותיה המטופחים של ארץ הפרברים האמריקאית, עשויים להיות בקרוב מוצגים ב"מוזיאון הפרברים הלאומי" שמוקם בימים אלה במחוז ג'קסון במדינת קנזס. את הרעיון הגתה מינדי לאב, מנהלת המוזיאון המקומי, בניסיון להרחיב את פעילותו.

הפרברים, או "סאברביה" באנגלית מדוברת, היו מקור השראה ואמצעי ייצוג מרכזי של התרבות הפופולרית בארה"ב מאז סוף שנות ה-40, לעתים קרובות באופן נלעג - בין שמדובר בעקרות בית נואשות וקולניות ובין שמדובר במשפחות מסוגה של משפחת בריידי.

אבל לאב מסבירה שיש להתייחס לפרברים באופן רציני יותר - שהרי יותר מ-50% מתושבי ארה"ב מתגוררים בהם כיום. "במשך שנים ארוכות, המוזיאון שלנו הציג סיפור מסוים מאוד ומקומי", מספרת לאב ל"הארץ". "כשחשבנו כיצד לקחת אותו הלאה החלטנו לנסות להציב אותו בפרספקטיבה גדולה יותר. יש שינוי אדיר באופי הפרברים ובהרכב האנשים שמתגוררים בהם. זה אחד השינויים הכי משמעותיים בחברה האמריקאית".

חצר וגדר

מחוז ג'קסון בקנזס הוא דוגמה טיפוסית לסיפור הפרברי האמריקאי. לאחר מלחמת העולם השנייה, הקהילות החקלאיות שהיו אופייניות מאוד לאזור פינו את מקומן לשכונות של בתים פרטיים עם חצרות מטופחות, גדרות לבנות, ומשפחות עם שלושה ילדים.

שנים רבות התגוררו שם בעיקר בני המעמד הבינוני-הגבוה, רובם המכריע לבנים ומשכילים. אבל בשנים האחרונות החלה להשתנות הדמוגרפיה של המחוז. השכונות השלוות גדלו והפכו לערים של ממש ואוכלוסיות חדשות, בהן מהמיעוטים, החלו להתיישב באזור.

היום ניתן למצוא במחוז ג'קסון מועדוני גולף יוקרתיים, לצד חנויות כלבו "וולמארט" ענקיות וסלוני כלות של מהגרים וייטנאמים. "זה הפך להיות מקום הרבה יותר רב תרבותי", מעירה לאב.

המוזיאון החדש מבקש להציג את הסיפור הפרברי במשקפיים ביקורתיים ולהתייחס לייצוג שלו בתרבות הפופולרית ולכוח הפוליטי שצבר במשך השנים.

"בשביל אמריקאים רבים החיים בפרברים היו התגשמות חלום", היא מוסיפה, "ובשביל הרבה אנשים זה עדיין נותר חלום. אבל בה-בעת, אפשר לראות תזוזה של אוכלוסייה למרכזי הערים או לקהילות קטנות יותר. בחלקים מסוימים במדינה מחירי הקרקע עלו כל כך, שלא ניתן לרכוש שם בכלל בית. אנשים מתחילים לשאול את עצמם אם בית בפרברים הוא באמת מציאה כל כך גדולה, כשצריך לשלם על שתי מכוניות ודלק יקר. אנחנו מתכוונים לעסוק בקשיים הנוכחיים של המגורים בפרברים ולדבר גם על הצדדים הפחות יפים של ההיסטוריה שלנו - על האנשים שלא הורשו לקנות בית בפרברים".

לצד ההקמת המוזיאון החדש, החלה גם האקדמיה האמריקאית להכיר בפרברים כשדה לגיטימי למחקר. באוניברסיטת קליפורניה שבריוורסייד הוקם ב-2003 מרכז ל"פיתוח פרברי בר-קיימא" שמבקש לקדם מחקר כלכלי, פוליטי, חברתי וסביבתי של הפרברים.

בלונג איילנד, מולדת הפרברים, הקימה אוניברסיטת הופסטרה מרכז מחקר לאומי ששם לו למטרה לעקוב ולתרום לשיח הציבורי מסביבם. ראש המרכז, לורנס לוי, מברך על הקמת המוזיאון במחוז ג'קסון, "אם הוא יציג את המצב כמו שהוא ולא דרך איזו פנטזיה אידיאלית", כלשונו.

הוא אומר שהפרברים האמריקאיים סובלים כיום מבעיות דומות לאזורים העירוניים הסמוכים. "אנשים בארה"ב עדיין מאמינים במיתוס העושר ואיכות החיים בפרברים, זה מקום שהוא לכאורה מבודד מהאתגרים שאנשים מתמודדים עמם במרכזי הערים. אבל המחקרים האחרונים מצביעים על כך שיש כיום יותר עניים בפרברים מאשר במרכזי הערים".

זיהום ובזבוז

ההידרדרות במצב הפרברים האמריקאיים החלה לפני כעשור, בעיקר באזורים הוותיקים שסביב ניו יורק, פילדלפיה, וושינגטון הבירה ושיקגו. לוי מונה כמה סיבות: העדר תחבורה ציבורית נגישה, קשיים בפיתוח תשתיות (הממשל הפדרלי הפסיק לתמוך בהם), קהילות אחידות מבחינת גיל שהזדקנו באחת והיווצרות כיסי עוני בעקבות מעבר של מהגרים.

הפרברים נחשבים מזהמים ובזבזניים מבחינת אנרגיה ומשאבי קרקע - גודלו הממוצע של בית פרטי הוא 230 מ"ר. בנוסף, תושבי הפרברים נפגעו לאחרונה קשות ממשבר הדיור באמריקה. עשרות אלפי משפחות נזרקו מבתיהן כי לא עמדו בתשלומי המשכנתה. בבחירות האחרונות בארצות הברית הצביעו מחצית מתושבי הפרברים בשביל ברק אובמה - נתון מפתיע בהתחשב בכך שזו אוכלוסייה ממעמד בינוני-גבוה ושהמועמד הוא שחור. מקץ שנתיים הם הפכו את החלטתם ובחרו ברפובליקאים בבחירות לבית הנבחרים - ביטוי לתסכול מהמדיניות הכלכלית של הבית הלבן.

"תושבי הפרברים חשים כאב כלכלי שמעולם לא חשו", מוסיף לוי, "אובמה לא מצליח לסייע להם לצאת מהמשבר". בפליטת פה, בראיון לסוכנות הידיעות אי-פי, הסביר אובמה כי "כאדם צעיר" הוא אינו מעוניין בפרברים ושהם "משעממים" אותו.

"להידרדרות הפרברים יש הרבה סיבות", אומר לוי, "אבל בגדול אפשר לייחס את זה לשינויים דמוגרפיים ובעיה של משילות. כשיש הרבה רשויות קטנות, קל אולי להתמודד עם בעיות קטנות, אבל קשה להתמודד עם בעיות אזוריות. הפרברים צריכים לכונן שיתופי פעולה ביניהם כדי לשמור על האיכות הייחודית ולמנוע מהאוכלוסייה לחפש פתרונות חלופיים".

במחוז ג'קסון מגבשים בימים אלה את התוכניות הראשונות לתוכנו של המוזיאון החדש. הם מנסים לאתר מבנה מתאים ומקווים למצוא שותף אקדמי בכיר כדי להפעיל שם מרכז מחקר ומדיניות. בינתיים הם איתרו כבר את המוצג הראשון - בית פרברי משנות ה-50, שיש בו כל החידושים האלקטרוניים מאז, לרבות תריסים נשלטים בשלט רחוק. "זה חזון של חיים טובים", כהגדרתה של לאב, שריד נוסטלגי לסגנון חיים שעובר מן העולם. *



פרבר בג'ורג'יה ,למטה, ובית פרברים משנות ה-50. בזבזנות אקולוגית


תצלומים: גטי אימג'ס, ומוזיאון הפרברים בקנזס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו