בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'וק בהיכל העצמאות

היכל העצמאות בתל אביב, בו הכריז בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, עומד מוזנח ומלוכלך ומחלוקת רבת שנים מונעת את שיקומו. השבוע הודיעה הממשלה על תוכנית להצלת אתרי המורשת, וההיכל בראשם

תגובות

הג'וק הגדול והמת ששכב לצד תמונותיהם של גדולי האומה הישראלית היה שיאו המביש של הביקור שערכתי בשבוע שעבר במוזיאון "היכל העצמאות" ברחוב רוטשילד בתל אביב. עדות אחת מני רבות לעשרות שנים של הזנחה, זלזול והפקרה של הבניין בעל החשיבות ההיסטורית והלאומית, שבו הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל.

דוחה ככל שיהיה, הג'וק השתלב בטבעיות בנוף המקומי: שטיחים מאובקים ומוכתמים, קירות מקולפים, טיח חשוף ומסגרות עץ שבורות. במרכז התצוגה נמצא השולחן ההיסטורי, שמעליו הכריזו נכבדי האומה כי "ארץ ישראל היא המקום בו קם העם היהודי, עוצבה דמותו הרוחנית... ובה הוא קיים ממלכה עשירה בתרבות". איש מהם, כך נראה, לא העלה בדעתו ש-62 שנים לאחר מכן יימצא מסטיק לעוס מתחת לאחת מפינות השולחן. תחושה מדכדכת של שיממון ועיזבון מילאה את האולם הנטוש.

בשיטוט קצר באתר מתגלים במהרה גם ליקויי אבטחה כבדים. בפתח הבניין אמנם יושב מאבטח, אך מי שרוצה לחסוך את הבדיקה הביטחונית ואת דמי הכניסה יכול להיכנס דרך שער צדדי פרוץ ולדלג בקלות פנימה, בלי לשלם ובלי להיבדק.

המכשול היחיד שיעמוד בפני הפורץ הפוטנציאלי יהיה המזבלה הקטנה שניצבת למרגלות הספסל שבחצר. בשלט קטן שמוצב במקום מתבשרים המבקרים כי הם ניצבים בפני "גינת צינה דיזנגוף" - תזכורת עגומה לחשיבותו ההיסטורית של האתר, אשר לצד המקום שבו הוכרזה המדינה היה גם ביתם של ראש העיר הראשון של תל אביב ורעייתו.

עיריית תל אביב, שמנהלת את "היכל העצמאות" באמצעות מוזיאון ארץ ישראל, מתגאה בכך שעשרות אלפי מבקרים פוקדים אותו מדי שנה. במועד שבו ביקרתי באתר, עם זאת, נראו שם רק שני תיירים. אמנם לא מדובר במדגם מייצג, אך בדיעבד קל להבין מדוע בוחרים רבים להדיר את רגליהם מהאתר ההיסטורי.

חזרה למרכז

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח השבוע לתקן את המצב. "אנחנו חייבים זאת לעצמנו, לילדינו ולדורות הבאים. זו המורשת התרבותית-היסטורית שלנו. הקשר הייחודי שלנו לארץ הזאת מתבטא באתרים שהולכים ונשחקים", אמר. "אנחנו נחזיר אותם למרכז הבמה".

דבריו של נתניהו נאמרו בכינוס מיוחד של ועדת שרי המורשת, אשר נערך ביום שלישי באתר היסטורי אחר - הצריף של הנשיא השני יצחק בן צבי בשכונת רחביה בירושלים. המבנה הוא הראשון ששיקומו הושלם במסגרת "תוכנית העצמת המורשת הלאומית" של הממשלה, שעליה הוכרז לפני שנה. בכינוס השבוע אישרו השרים את היעדים הבאים לשיקום - ובראשם היכל העצמאות, שיזכה לתקציב ממשלתי של חמישה מיליון שקלים.

מזכיר הממשלה, צבי האוזר, אמר ל"הארץ" כי "היכל העצמאות הוא גולת הכותרת והדובדבן שבקצפת של פרויקט שיקום תשתיות המורשת הלאומית, שמוביל ראש הממשלה". האוזר הודה כי כיום "מצבו של האתר עגום" וכי הוא "אינו הולם מדינה מפותחת". הוא הוסיף, ש"בכוונתנו לשפץ את האתר ולתת לו את החשיבות הראויה לאתר מכונן של מדינת ישראל".

עד שישוקם האתר יחלפו חודשים רבים. במקרה הטוב, כך מעריכים בממשלה, יוכלו להתחיל את העבודות רק ביום העצמאות הבא. בינתיים, ניתן רק לתהות איך הידרדר הבניין ההיסטורי הזה למצב העגום שבו הוא נמצא כעת, ואולי גם להפיק כמה לקחים למקרים דומים בעתיד.

מוזיאון לצינה

תחילתה של הפרשה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הבית ברחוב רוטשילד 16 בתל אביב - אחד הראשונים בשכונת אחוזת בית שממנה צמחה העיר - היה מעונו הפרטי של מאיר דיזנגוף. לאחר מותה של רעייתו צינה, ב-1930, החליט דיזנגוף להקים בביתו מוזיאון לזכרה, שיציג תערוכות אמנות.

הוא רכש בכספו עשרות יצירות אמנות מקוריות מאירופה, סידר אותן בשתי הקומות של הבית, ולעצמו בנה דירת חדר קטן על הגג. המוזיאון קיבל את השם "מוזיאון תל אביב".

ב-1935, שנה לפני מותו בגיל 75, כתב דיזנגוף בצוואתו: "בקשתי האחרונה מאת תושבי תל אביב: חלק גדול מחיי הקדשתי לעיר הזאת, ועתה בהיפרדי מכם הינני מוסר לפקודתכם את בן זקוני, ילד שעשועי - מוזיאון תל אביב. שמרו עליו כי ברכה בו, כי עתיד המוסד הזה להיות לתפארת ולכבוד לעירנו".

עד סוף שנות ה-60 שימש המוזיאון מרכז תרבותי לתושבי העיר. בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, קיבל הבניין משמעות היסטורית נוספת, כשראש הממשלה דוד בן-גוריון הכריז בו על הקמת מדינת ישראל, בכינוס של מועצת המדינה הזמנית. ירושלים היתה במצור ותל אביב נבחרה לארח את ישיבת הממשלה. לא לחינם בחר בן-גוריון בביתו של דיזנגוף - מי שהקים מהחולות את העיר העברית הראשונה - כמקום להכריז בו על עצמאות המדינה.

החטא הקדמון התרחש בסוף שנות ה-60, כשעיריית תל אביב מכרה את הבניין למדינה, העבירה את יצירות האמנות למוזיאון תל אביב החדש בשדרות שאול המלך ופיזרה במקומות שונים את הריהוט והתצוגה מהיכל העצמאות ואת חפציו האישיים של דיזנגוף. כיום, בתגובה רשמית, מביעה העירייה צער על מכירת הבית, ומבקשת "לתקן את העוול שנעשה לצוואתו של דיזנגוף, ולהחזיר את הבית המוזנח מאוד לידי העירייה, על מנת לחדשו ולשקמו". במכתבים ששיגר בשנים האחרונות ראש העיר, רון חולדאי, לגורמים שונים המעורבים בנושא, הוא כינה את התנהלות העירייה: "בושה".

בית נטוש

ואולם, לא כולם מוכנים לסלוח לעירייה ולשתף פעולה עם מאמציה להחיות את המקום. את הביקורת החריפה ביותר משמיעה עמותת בית התנ"ך, אשר מאכלסת מאז שנות ה-70 את שתי הקומות העליונות של הבניין - מעל האולם שבו הוכרזה העצמאות.

"העירייה נטלה לעצמה את רכושו ואת כספו של דיזנגוף, רוקנה ומכרה את הבית והעלימה עשרות מהתמונות מהאוסף שלו. שמא הגיעה העת להקים ועדת חקירה ציבורית, כדי לבדוק האם סחרה העירייה ברכוש גנוב?" נכתב בתגובה רשמית של העמותה.

את מה שראו עיניהם כשנכנסו לבניין בתחילת שנות ה-70 תיארו אנשי העמותה בחוברת שהפיצו תחת הכותרת "בקשתו האחרונה של מאיר דיזנגוף", שבה נכתב: "הבית, שהיה חלק נכבד מתולדות העיר העברית הראשונה ושהיה מקור חשוב להתפתחותה של תל אביב, עמד נטוש, שומם, מתפורר ואף התמלא עכברים".

מי שנרתם להצלת המבנה היה בן-גוריון. בהחלטה משותפת שהתקבלה בידי הממשלה, נשיא המדינה והעירייה אז, הופקד הבניין השומם בידי החברה לחקר המקרא בישראל - שבן-גוריון היה נשיאה. ב-1972 הקימה החברה במבנה את מוזיאון בית התנ"ך - ומימשה בכך את צוואתו של דיזנגוף, שייעד את המקום ל"מוזיאון לאמנות יהודית ולאמנות התנ"ך".

על הזיקה בין הבניין לתנ"ך אמר בן-גוריון: "בבית שבו הכרזתי על העצמאות יהיה מוזיאון שיראה כי העצמאות לא החלה בימי דוד בן-גוריון, אלא בימי דוד בן ישי". שש שנים לאחר מכן הסכים המוזיאון להעביר לאחריות העירייה את הקומה התחתונה של הבניין - היכל העצמאות.

מאז מפוצל הבניין לשני חלקים. בחלקו התחתון שוכן מוזיאון "היכל העצמאות", שנמצא כאמור באחריות עיריית תל אביב ומציג שיחזור שברובו אינו אותנטי של האולם שבו הוכרזה הקמת המדינה. הפריט החשוב ביותר שאמור היה להיות בתצוגה - מגילת העצמאות - נעדר ממנה ושוכן במרתפי גנזך המדינה, הרחק מעיני הציבור.

בחלקו העליון של הבניין שוכן מוזיאון בית התנ"ך, אשר מציג מאות יצירות אמנות שמספרות את סיפורו של עם ישראל "כהמשך של אלף שנות עצמאותנו בארץ הזאת - מימי קדם ועד ימינו". לצד זאת מארגן הבית הרצאות, סיורים, כנסים וימי עיון לכבודם של דיזנגוף ופעילים נוספים בתנועה הציונית ובבניין העיר העברית.

ההתכתשות בין שני הגופים הדרים בכפיפה אחת נמשכת שנים ארוכות. עיריית תל אביב מאשימה את העמותה בכך ש"במשך עשרות שנים לא דאגה לתחזוקתו של הבית החשוב הזה, כך שמצבו הידרדר עד כדי העזובה השוררת בו כיום". עוד טוענת העירייה, כי "העמותה עושה הכל בכדי לסכל את ניסיונו של ראש העיר להחזיר את המבנה לידי העירייה, כדי לממש את צוואתו של דיזנגוף לשקם את הבית, כפי שראוי לבניין בעל ערכים היסטוריים כה חשובים".

מנגד טוענת העמותה כי אנשיה היו אלה שהצילו את הבית מלכתחילה, וכי הם ממשיכים לתחזק את הבית בהתנדבות ומכספם הפרטי והמועט. בסיור במקום הצביעו מנהליה על הגג הדולף שתיקנו מכספם, על החלפת ריצוף הקרמיקה שביצעו בעצמם, התקנת המזגנים, תיקוני החשמל והצביעה של האולמות. הם הציגו מכתבים רבים ששיגרו לעירייה ובהם בקשה לתמיכה אשר נענו בשלילה.

"העירייה סירבה עד היום לסייע לנו בשיפוץ הבית ואף אסרה על גופים הקשורים בה להגיש סיוע - כולל על החברה לפיתוח תל אביב, אשר הוקמה על ידי דיזנגוף עצמו", נאמר בתגובת העמותה. "לא ברור על פי איזה עיקרון מוסרי העירייה מונעת מאתנו לקבל סיוע לשיפוצים, ובו בזמן טוענת שהבניין אינו מתוחזק".

השבוע החליטה ועדת המכרזים של הממשלה להמליץ על עיריית תל אביב כגוף שישקם וישפץ את היכל העצמאות. בעמותת בית התנ"ך רואים בכך אבסורד ותוהים איך קרה שהגוף שלטענתם אחראי להזנחת האתר יקבל עכשיו את האחריות הרשמית לניהולו. "העירייה, שנכשלה בתחזוקתו של אולם העצמאות והפכה את קודש הקודשים של אתרי הציונות בת ימינו למקום מסמורטט, מגלה חוצפה תהומית בניסיונה להרחיב את החזקתה המפקירה גם על חלקיו האחרים של הבית ההיסטורי", טוענת הנהלת העמותה.

בעירייה דוחים את הטענות, ומבטיחים "להשיב לדיזנגוף ולביתו את המעמד והכבוד הראוי ולהפוך את המקום לאבן שואבת למבקרים". עוד מוסיפים בעירייה, כי "בשנים האחרונות הוכחנו את יכולותינו ונכונותנו לדאוג לשיקומם, חידושם ושמירת אחזקתם של מבנים היסטוריים בעיר", ומביאים כדוגמה את בית ביאליק, בית העירייה הראשון ומתחם התחנה.

בעמותת בית התנ"ך חוששים כעת כי לאחר עשרות שנים הם יסולקו מהמקום ויאבד הקשר בין ספר הספרים להכרזת העצמאות. "העירייה מתעלמת מהשקפת עולמו של בן-גוריון, שביסס את המאבק להקמת המדינה, את מלחמת העצמאות ואת הקמת המדינה על התנ"ך", טוענים בעמותה.

משפצים

לעזרתם גייסו לאחרונה חברי העמותה את ח"כ מאיר שטרית, המכהן גם כיו"ר מועצת בית התנ"ך. החודש הגיש שטרית הצעת חוק שתכליתה לקבע את הקשר שבין בית התנ"ך להיכל העצמאות. "זה לא הגיוני להפריד את בית התנ"ך מהיכל העצמאות. אני מבקש להבטיח שהוא יהיה חלק מרכזי ממנו ושאיש לא יחשוב לעשות מהמתחם עסק כלכלי ולהוציא משם את בית התנ"ך", אמר שטרית ל"הארץ".

מזכיר הממשלה האוזר מבטיח שכולם ייצאו נשכרים משיקום האתר וכל המחלוקות ייושבו. לפרויקט שיקום האתרים הוא מתייחס בחרדת קודש. "אנחנו פועלים כנגד כל הסיכויים וכנגד מכשולים ביורוקרטיים לא פשוטים. אנחנו משנים את המרחב הציבורי", אמר. "נעביר את המקל שקיבלנו מהדורות הקודמים - המייסדים - לדורות הבאים, במתכונת שראויה למדינה מתוקנת ומפותחת".

השבוע הקדים האוזר להגיע לצריף המשוקם של הנשיא בן צבי בירושלים, כדי לקבל עדכונים על מצב העבודות. "אני צריך לדווח לראש הממשלה", אמר לצוות. שעה לאחר מכן נראו האוזר ונתניהו כמו קבלן שיפוצים שמעדכן את בעל הבית שלו. "הגג הוחלף לגמרי, העץ נצבע מחדש והשטיח המקורי שוקם", אמר לנתניהו בגאווה.

ההתרגשות ותחושת השליחות ההיסטורית שאפפו את המעמד גרמו לראש הממשלה למעוד בלשונו, ולטעון - פעם אחר פעם - כי בן צבי היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל. ניתן לקוות שבטקס שייערך בהיכל העצמאות לאחר שיקומו, לא תהיה לו סיבה לשכוח את שמו של ראש העיר הראשון של תל אביב. *

בפילדלפיה זה שונה

"בארץ העתיקה ארצות הברית מטפחים אתרי מורשת, כי שם מבינים שאומה קיימת על המורשת שלה", אמר השבוע בקורטוב של ציניות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה שבה דנו השרים בשיקום אתרי מורשת.

היכל העצמאות של ארצות הברית, בעיר פילדלפיה, יכול בהחלט לשמש דוגמה לאופן שבו מדינה משמרת את האתר שבו "נולדה". המבנה מהמאה ה-18, שבו אושרה הכרזת העצמאות האמריקאית ב-4 ביולי 1776, הוא היום חלק מ"פארק העצמאות" ההיסטורי-לאומי. זה 20 שנה הוא מוגדר אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, ומונצח על שטרות ומטבעות אמריקאיים.

במאמץ משותף של עיריית פילדלפיה, שירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב ותרומות פרטיות, נשמר ומטופח המקום, לטובת מיליוני מבקרים שפוקדים אותו מדי שנה.

מגילת העצמאות של ארה"ב מוצגת לציבור הרחב בבירה וושינגטון. תחת אבטחה כבדה ומשמר כבוד צמוד, משתרך מדי יום תור ארוך של מבקרים מכל העולם, שמבקשים לחזות במסמך המקורי.



השולחן שמעליו הוכרזה המדינה ומעמד ההכרזה ב-1948


המקק המת בהיכל העצמאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו