בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אני לא מנהל קרן כדי להיות ראשון - אלא כדי לתת חלופה לתשואה חסרת סיכון"

לאחר שלוש שנים שבהן הוביל את חברת הקרנות הראל פיא, מונה סמי בבקוב באחרונה למנכ"ל החברה האם הראל פיננסים. בראיון לסיכום השנה הוא ממליץ איפה להשקיע וכיצד לחלק את תיק ההשקעות לקראת 2011

תגובות

>> בתחילת החודש מונה סמי בבקוב למנכ"ל הראל פיננסים. אף שכיהן במשך שלוש שנים בתפקיד מנכ"ל הראל פיא, חברת קרנות הנאמנות של הראל פיננסים, התפקיד החדש טומן בחובו אתגר לא קטן עבורו.

לפני ארבע השנים חווה בית ההשקעות הראל פיננסים סערה. המשנה למנכ"ל גיא ויסמן נתפס במעילת ענק של 120 מיליון שקל, חברת הביטוח הראל העבירה מיד את הסכום לחברה. הלקוחות לא נפגעו ואילו ויסמן נידון למאסר ממושך. המעילה הביאה את יאיר המבורגר הבעלים של הראל ביטוח ויו"ר הראל פיננסים לבצע שינוי בחברה. הוא רכש את בית ההשקעות הקטן רקנאטי-ענבר ומיזג אותו לתוך הראל פיננסים.

שמעון אלקבץ, שעמד בראש רקנאטי-ענבר, מונה למנכ"ל בית ההשקעות וכיו"ר בית ההשקעות מונה בן המבורגר. השניים החלו בשיקום בית ההשקעות והפיכתו לבית שהוא כיום.

"המקום שבו אנחנו נמצאים לא מובן מאליו. לא היינו במקום הזה לפני ארבע שנים, כששמעון אלקבץ נכנס לתפקיד המנכ"ל ובן המבורגר התמנה ליו"ר", מציין בבקוב. לדעתו, האתגר הגדול שעמד לפניו הוא להמשיך להצעיד את הראל פיננסים באותה דרך. "אני מקווה שנוכל להמשיך להראות הישגים דומים גם בשנים הבאות", הוא אומר.

איך עושים את זה? מהם מנועי הצמיחה של בית ההשקעות?

"עושים את זה בעבודה קשה, ובגדול להראל פיננסים יש שני מנועים: ניהול הקרנות ותעודות הסל. יש תרומה גם לניהול התיקים וחבר הבורסה, אבל בעוצמה שונה מהקרנות והתעודות".

יש עכשיו כמה בתי השקעות קטנים וחברות תעודות סל על המדף. למה אתם לא רוכשים?

"באופן עקרוני האסטרטגיה שלנו היא צמיחה פנימית. זו אסטרטגיה שגובתה והובלה על ידי בעלי המניות. אבל אי אפשר להגיד דברים חד-משמעיים, הכל תמיד פונקציה של מחיר. בינתיים, הראל סל צומחת בקצב מהיר בלי לרכוש".

הצמיחה לא באה בעקבות הורדת מחירים. אתם לא רווחיים?

"לא נכון. כל השוק מוריד מחירים, לא רק אנחנו. תוכנית העבודה של הראל סל עמדה בכל היעדים שלה".

גם ביעדי הרווחיות?

"כן. אפשר לחשב מה אנחנו רואים בהראל סל ומה היתה האלטרנטיבה אם היינו מבצעים השקעה ברכישת פעילות. כשנמשיך לגדול נראה רווחיות".

איך אפשר להתחרות בבתי השקעות בלי קופות גמל?

"אי אפשר להסתכל על הראל פיננסים במנותק מקבוצת הראל. זו הסתכלות מעוותת. השילוב של המוצרים שלנו עם מוצרי החיסכון ארוך הטווח מאפשר לראות את התמונה במלואה".

איפה לדעתך צריך להיות ממוקם הגמל, בביטוח או בבית ההשקעות?

"זו לא החלטה שאני מקבל".

המגייסת הגדולה בקרנות הנאמנות ב-2010

בבקוב מסתכל על המסכים ומתקשה להפסיק לחייך, ויש לו סיבה טובה. הראל פיא מסיימת את השנה עם גיוס שיא של 5.1 מיליארד שקל (נכון ל-27 בדצמבר), ונכסים מנוהלים בהיקף של 20.8 מיליארד שקל. אם רק בסוף השנה שעברה היא נאבקה באקסלנס על המקום השני בענף הקרנות, עכשיו הראל פיא כבר מסתכלת עליה מלמעלה. בהתחשב בקצב הפדיונות הנוכחי מפסגות, הסיכוי להיהפך בעוד כמה חודשים לחברת הקרנות הגדולה בשוק לא נראה מופרך.

לפיא ולפסגות קשר היסטורי, עוד מהימים שבהם שתיהן היו שייכות לבנק לאומי. בשוק ההון רואים קשר הדוק ביניהן: כשפסגות היתה בשיא, היה נוח ליועצים להוציא כסף מהראל פיא, וכעת הראל פיא היא מהנהנות העיקריות מפדיונות העתק מפסגות.

מנכ"ל אחד בתי ההשקעות ניסח זאת כך: "בעבר פסגות נחשב הקולגייט (כינוי למוצר שנמצא בכל בית, א"א) של שוק ההון. כיום, לאט לאט הראל פיא תופסת את מקומו כקולגייט החדש". בבקוב מסתייג מאמירה זו. "הלוואי שזה היה נכון", הוא אומר.

מה יכול להפוך חברת קרנות למוצר שיימצא בכל תיק השקעות?

"היא צריכה לתת ערך מוסף ליועצים בדרך של דעה ברורה מאוד על השווקים, שמגובה בנתונים כלכליים. צריך להקפיד לעשות את זה גם בימים הטובים וגם בימים הגרועים".

למה דווקא אליכם זרמו 5 מיליארד שקל ב-2010 ולא למתחרים שלכם?

"זו תוצאה של עבודה קשה של שנים רבות, של צוות מקצועי מאוד בתחום ההשקעות בראשות אורי רבינוביץ', ושל צוות מקצועי מאוד בתחום השיווק בראשותו של שי מזרחי. אנחנו מאמינים שכוכבים יש רק בשמים, בטח לא בשוק ההון. אנחנו לא כוכבים ואין לי נוסחה מנצחת. יכול להיות שבשנה הבאה הכל יתהפך".

בתחילת השנה אמרו עליכם שאתם מנסים לחקות את פסגות בשיטת העבודה מול הבנקים.

"כשיש דוגמה טובה אין ספק שיש זכות מלאה ללמוד ממנה. לפני שנה וחצי מערך הבנקים שלנו מנה שישה אנשים, וכיום הוא מונה 17 אנשים. אנחנו משקיעים מאוד באנשים שלנו. לכולם יש רישיון, לכולם יש ידע מקצועי מגוון וידע מכירתי שנרכש על ידי הכשרה ויש לנו רמת שירות גבוהה, אז בבנקים אנחנו תמיד בתמונה".

איזו קרן הובילה השנה אצלכם?

"קרן ה-90/10 שלי, שהיתה השנה הכי מוצלחת בשוק, גם מבחינת התשואות. היא השיגה 9% מתחילת השנה, והיא גם גייסה מתחילת השנה 2 מיליארד שקל".

תשואה של 9% לקרן 90/10 זה טוב? יש שהשיגו יותר.

"מי שמנהל את הקרן מנהל אותה מהיום שהיא קמה, לפני חמש שנים, והוא מנהל גם את ה-80/20 שלנו שקמה לפני שש שנים. ב-2008, כשכל קרנות ה-90/10 ירדו ב-10%, הקרן שלנו עלתה ב-3%. ב-2009 היא עלתה ב-15%, אבל היועצים לא הזרימו לה שקל אחד. היועצים אמרו לי 'תראה את המתחרים שלך - הם עשו תשואה של 23%'. אז שאלתי אותם למה הם לא בודקים גם את 2008 במצטבר? היועצים כיום לאט לאט מתחילים להסתכל גם על הטווחים הארוכים יותר.

"אני לא מנהל קרן כדי להיות מקום ראשון בקטגוריה. תמיד יהיה איזה משוגע שיעשה יותר ממני. אני מנהל את הכסף של עם ישראל כדי לתת לו אלטרנטיבה טובה לתשואה חסרת סיכון, בפיזור ובסיכון מוגבל".

מה הרכב הנכסים בקרן 90/10?

"אם נסתכל על החלק האג"חי כעל 100%, אז יש בו 65% אג"ח מדינה, רובן שקליות במח"מ של ארבע שנים, לצד מרכיב קונצרני של כ-30% שחלק ממנו לא נכלל במדדי התל בונד, כלומר אג"ח לא מדורג, ו-5% מזומן. בחלק המנייתי, בגלל שאנחנו מאמינים בשוק המניות אנחנו יושבים על חשיפה של 9% באופן קבוע ומנסים לא לתזמן את השוק, כשהמניות הן בעיקר גדולות".

כל מה שצריך בענף הקרנות זו קרן אחת מוצלחת שתסדר את השנה. מה יהיה המוצר המנצח של הראל פיא בשנה הבאה?

"מבחינתי, אם נסיים את ב-2011 בהיקף נכסים גדול יותר ב-90/10 מהשנה - אני אהיה מאושר עד הגג. זה אומר שהלקוחות נשארו וידעתי לתת להם שירות טוב.

"קרנות 90/10 הן אולי לא מוצר שכדאי לבנות עליו, אחרי שהן התרוקנו לחלוטין ב-2008. זה קרה כי חלק ממנהלי הקרנות קצת איכזבו את היועצים, ובגלל הבהלה שהיתה בשוק בשל הירידות במהלך השנה. אבל קרנות ה-90/10 וה-80/20 בנויות במתכונת דומה לקופת גמל, והן נותנות מענה מתאים לאופי ההשקעתי של רוב הציבור הישראלי, שהוא על פניו שונא סיכון. לכן הן תמיד יהיו אתנו".

2010 היתה השנה של קרנות האג"ח. האם המומנטום יימשך או שנתחיל לראות מימושים בקרנות האג"ח?

"שוקי האג"ח לא יניבו ב-2011 תשואות דומות למה שהניבו ב-2009-2010, אין סיכוי לקבל תשואות משווקי האג"ח. המסר שלנו בחודשים האחרונים ליועצים הוא ליישר ציפיות לקראת 2011.

"תיק משולב אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בהיקף של 35% יניב במקרה הטוב תשואה של 3.5%-4%. זו עדיין תשואה טובה כי הפיקדון האלטרנטיבי להן יניב 2%, ובעולם של ריביות נמוכות שבו נחיה ב-2011 זה משדרג את התשואה ללקוח ב-50%.

"למעשה, הקרנות ירוויחו מהתשואה השוטפת של האג"ח ולא מרווחי ההון שלהן. סביר שיהיו מימושים בקרנות האג"ח, אבל הכסף יעבור לקרנות אחרות שמתאימות לתפישת הסיכון של הלקוח על פי היועצים בבנקים".

אתם מקצרים את המח"מ (משך החיים הממוצע) ב-90/10 לאור המגמה?

"לא. אנחנו נציע גם מוצרים קצרים בתוספת רכיב מנייתי, אבל ללקוחות שלנו שבוחרים את ה-90/10 ניתן את התשואה הכי טובה במכשיר הזה, אם נשמור על מח"מ של שלוש או ארבע שנים".

אנחנו לא צרכים לחשוש מפני ירידות בשוקי המניות?

"אנחנו מעריכים שהאפיק יניב תשואה טובה יותר מהאפיקים האחרים, של 8%-10% בשנה. אבל החשש קיים. אנחנו חיים כיום בעידן של אחד מהניסויים המוניטריים הכי גדולים שהיו אי פעם בהיסטוריה הכלכלית, ואין אחד שיודע מה יהיו התוצאות. הניסוי הזה הציל את העולם מקריסה. את אחת התוצאות אנחנו כבר רואים - גרעונות בתקציבים של מדינות - וזה בולט במדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד).

"אין לנו ספק שמה שקורה באירופה זו עננה שתרחף מעל השווקים לאורך כל 2011. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא יגיעו למצב של חדלות פירעון באחת המדינות באירופה, כי התוצאות של זה הרות אסון לכל המגזר הפיננסי האירופי".

זאת אף שהמניות יעשו 8%-10% ב-2011?

"כן. אם נסתכל על השוק האמריקאי, כי משם הכל מתחיל, השוק לא יקר. חברות בארה"ב יצליחו להגדיל רווחיות גם ב-2011. בדרך כלל סעיפים כמו הוצאות שכר והוצאות מימון מעיבים על הרווחיות. בארה"ב שכר הוא לא פקטור שגדל כעת, וכל זמן שהריבית לא עולה הוצאות מימון לא יעלו. כך שאם העולם יצמח לאט, הרווחיות תצמח. לאט, אבל תצמח".

ומדד המעו"ף ב-1,300 נקודות. זה לא יקר?

"זה לא יקר. לא זול, אבל ממש לא יקר. זה קצת מתחת למחירו הכלכלי. המספר 1,300 הוא חמוד לכשעצמו, אבל הוא לא אומר כלום. המדד של היום הוא לא אותו מדד של לפני שנתיים. חברות יצאו ונכנסו, יש המון חברות גז ונפט שמייצרות תנודתיות. אפריקה כבר לא נמצאת שם, כך שאי אפשר להשוות את המדד למה שהיה בהסתכלות אחורה".

יש בועה באג"ח הקונצרניות?

"לדעתי לא. הוא מתוח אבל לא נפוח. הפער בין האג"ח הממשלתיות למדד התל בונד 20 הוא 1.3%, ולעומת התל בונד 40 הוא 1.7%. זהו פער נמוך. לדעתנו, הפער צריך לגדול ל-1.5% מול התל בונד 20, ול-2.5% מול התל בונד 40. אבל אין בועה, כי מצב החברות אכן משתפר".

אילו מוצרים יובילו את הענף ב-2011?

"תיק אג"ח עם מרכיב מנייתי גדול יותר מ-10%, כ-20%-30%, ותיקי אג"ח קצרים עם מרכיב מנייתי. וגם קרנות מניות בישראל ובחו"ל".

לא קרנות אג"ח בחו"ל?

"אין מציאות גדולות בשוקי האג"ח גם בחו"ל. יותר ויותר לקוחות פונים לחו"ל כדי לשדרג את הסיכון בצורה מושכלת. אנחנו הוצאנו קרן עם חשיפה לאג"ח ממשלותיות של מדינות ה-PIIGS עם מח"מ לא ארוך ותשואה פנימית של 6%. זה אבל מוצר שלא מתאים לכל לקוח, הקרן תהיה תנודתית מאוד".

יש לכם קרנות שמתמחות בחברות גז ונפט?

"לא, אין לנו, אין ביומד ואין נפט וגז. אנחנו מנהלים כסף לאנשים. ביומד ונפט וגז הם ענפים שהתוצאה בהם היא או 0 או 1, יש או אין. אני לא יודע אם יש או אין. אז מה לקוח רוצה, שאני אהמר בשבילו? אם אני לא נותן ערך מוסף - שיילך להמר לבד. מצד שני, זה לגיטימי להכניס לתיק ההשקעות מניות של מקומות שכבר גילו בהם גז ויש שם ערך כלכלי אמיתי".

קשה להכות את מדד הייחוס

שש שנים לאחר רפורמת בכר, מותגים שהיו בשוק כמו פקן, להק, דקלה ואילנות נעלמו. פיא שרדה. לא בלי קשיים אמנם, ולאור פדיונות שהיו בפיא ב-2008 הראל אף ביצעה הפחתה במוניטין של פיא, אבל המותג עדיין קיים.

לדעת בבקוב, הסיבה שמותגים כמו פיא ופסגות שרדו ואחרים לא היא האנשים: "המותגים ששרדו השכילו לשמור על הצוות שניהל אותם ועבד בהם גם לפני ועדת בכר, וכך הלקוחות ממשיכים לקבל את אותה רמת שירות. הצוות שלנו ותיק מאוד. 2008 לימדה אותנו שניסיון הוא אחד הגורמים המרכזיים בניהול כסף לאחרים".

שש שנים לאחר רפורמת בכר, העברת הקרנות לגופים הפרטיים היתה הצלחה או כישלון?

"התוצאות הן שהתחרות גדלה בצורה דרמטית. כל אחד ממנהלי הקרנות מתחרה על היועצים בכל הבנקים, כשקודם היתה ליועצים נטייה לקרנות של הבנק. מערכי הייעוץ התמקצעו בצורה יוצאת דופן. מצד שני, הענף לא מפסיק לשחוק את הניהול בגלל האגרסיביות של התחרות בשוק, וזה בעייתי בעולם של ריביות נמוכות, בטח אם הקרן סולידית".

בשלוש השנים האחרונות כל דור הניהול בקרנות הנאמנות התחלף. למה?

"הענף תחרותי מאוד, האפשרות לעשות טעויות קיימת, ובאיזשהו שלב עושים טעות והמחיר כבד. אבל לדעתי זו לא תופעה שתלווה אותנו שנים ארוכות. לכל חברה היה בשלוש השנים האחרונות את הסיפור שלה, אבל אני מקווה שאנשים שממנים עכשיו יישארו לתקופה ארוכה".

לא מפחיד לעבוד בענף כזה?

"זה לא מפחיד. זה מאתגר מאוד, ומשאיר אותנו ערניים לאורך כל דקה בכל יום, בכל השבוע. אני מאמין מאוד בענף. לפני המשבר היו תחזיות בהערכות השווי של דלויט על צמיחה מהירה מאוד של הענף, שהתבדו בעשר שנים האחרונות. הצמיחה בשנה היתה 15% עם סטיית תקן גבוהה מאוד.

"זה ימשיך גם בעשור הבא. ברור שיבואו עוד שנות משבר, אני מעריך שבערך כל שלוש שנים. אבל על פניו יותר ויותר אנשים מתחברים לרעיון שקרן נאמנות היא כלי יעיל ומבוקר, בעיקר הדור הצעיר שמתחיל לצבור עושר פיננסי ולא הולך לחפש תוכניות חיסכון".

ובסוף הקרן לא מנצחת את הבנצ'מרק (מדד הייחוס).

"באמת קשה לנצח בנ'צמרק, ובכל סוף שנה עושים השוואות רבות שנים בין קרן נאמנות למדד ומראים שהקרנות מפסידות למדדים, אבל זה תיאורטי מאוד. ראשית, יש את עלויות הקנייה והמכירה של המדד. ושנית, צריך להתחשב באופי של המשקיע הישראלי. כשהמניות יורדות ב-5% - הוא מוכר, וכשהן עולות קצת - הוא קונה. הסיכוי שהמשקיע הישראלי יעשה את המדד הוא נמוך מאוד, ועלויות הקנייה והמכירה של המדד שלו רק עולות. ההסתברות שאצלי הוא יעשה יותר היא גבוהה יותר, כי הקופצניות של ההשקעות בקרנות והקופצניות של הקרן בבחירת ההשקעות היא נמוכה יותר. אז אולי אני לא אכה את המדד, אבל אני בטוח אעשה טוב יותר ממנו אם הוא ינהל לבד את הכסף".

מה תעשה הכניסה של הקרנות הזרות לענף הקרנות?

"זו כניסה לא הוגנת כי מגבלות ההשקעה שלנו ושלהן שונות. אבל אם מסתכלים כיום על קרנות המניות הישראליות בחו"ל, מנוהלים בהן 2.9 מיליארד שקל. יש איום על החלק הזה, בעיקר על הצמיחה העתידית בתחום, ונצטרך להיערך לכך. לגבי הקרנות האג"חיות בחו"ל, אם אני מציע לצרכן הישראלי מוצר שבית השקעות מקומי מנהל אותו - יש לו יתרונות. החברה שקופה לו כאן ויכולה לספק לו מידע. כניסת מתחרים זרים תוביל מצד אחד להגדלת מלחמת עלויות, אך תביא את השוק המקומי להתמקצע עוד יותר".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו