בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תזכורת לרגעים הגדולים בהיסטוריה של מליאת הכנסת

האם תצליח הכנסת החדשה לשחזר את ההישגים הנפלאים של 17 הפרלמנטים שקדמו לה? תזכורת

תגובות

הישיבה הכי ממצה

מאי 2008: בפתיחת הישיבה ה-248 של הכנסת ה-16 נכח, מלבד היו"ר ראובן ריבלין, ח"כ אחד בלבד, ג'מאל זחאלקה (בל"ד). הישיבה ננעלה.

המחווה הכי רומנטית

יוני 1993: מבקר איטלקי בכנסת קפץ מיציע האורחים אל אולם המליאה ונלכד בזרועותיו החסונות של חיים דיין (צומת).

הברווז הכי צולע

אפריל 1959: במה שנודע לימים כ"ליל הברווזים", ערך צה"ל ב-1 בחודש תרגיל פתע וגייס יחידות מילואים באמצעות שידור סיסמאות ברדיו ("ברווזי מים" וכד'). הציבור נתקף פאניקה וישיבה שמתקיימת בכנסת הופסקה. בגין, מנהיג האופוזיציה, עלה לדוכן והכריז: "אם צבאנו המגויס, כתוצאה ממה שאירע, ייקרא לפעולה, כולנו נעמוד מאחוריו". לאחר בירור טלפוני הודיע שר האוצר לוי אשכול לנוכחים במליאה שהודעת הגיוס היא רק תרגיל. בתגובה הגישו שלוש סיעות הצעת אי-אמון בממשלה.

המחאה הכי רוחנית

יוני 1993: זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אוסלו צעד יוסף בא-גד (מולדת), ראש ישיבה לשעבר, אל דוכן הנואמים כשהוא עטוף בטלית. בדרך הוא הניח מדחף זעיר על שולחנו של ראש הממשלה יצחק רבין, כתגובה על הכינוי "פרופלורים" שהדביק רבין למתנחלים. במקום לגשת אל דוכן הנואמים התיישב בא-גד על רצפת האולם, במרכזו של שולחן הממשלה, וסירב לקום. הסדרנים פינו אותו.

הביקורת הכי מעודנת

1981-1982: בביקורתה על ההצגה "ייסורי איוב" של חנוך לוין אמרה סגנית שר החינוך, התרבות והספורט, מרים תעסה-גלזר (ליכוד) שהמדינה לא אמורה לממן תיאטרון שבו "גבר עירום תלוי עשרים דקות וכל ערוותו מתנדנדת". גם בביקורת שירה התנסתה תעסה-גלזר, ובנאומה על השיר "תפילין" מאת יונה וולך כינתה את המשוררת "בהמה מיוחמת" ו"מופרעת".

המחמאה הכי נדיבה

יולי 2008: בישיבת ועדת החינוך של הכנסת פרץ ויכוח בין שרת החינוך יולי תמיר (עבודה) לרונית תירוש (קדימה). "פתאום שרת החינוך, פרופסור באוניברסיטה, אומרת שאני חתיכת חרא", הזדעקה תירוש. תמיר עצמה טענה שהיא בכלל אמרה ש"את הזבל והחרא שאתם השארתם במערכת החינוך אני עוד מתקנת".

ההספד הכי מרגש

אוגוסט 1999: יו"ר הכנסת אברום בורג בישר במליאה על מותו הטרגי של אמנון רובינשטיין. חברי הבית עמדו לדקת דומייה ובורג נשא הספד נרגש ששודר בטלוויזיה וריגש גם את רובינשטיין עצמו, שצפה בו ממיטת חוליו שבהדסה ירושלים. בתחקיר שנערך בהמשך התברר שהטראנס-ג'נדר זלמן שושי התחזה לרופא והודיע שרובינשטיין נפטר, בלי שבורג יבדוק את העובדות.

הח"כית הכי אקדמאית

פברואר 2007: ערב מינויה לשרת התיירות התברר שאסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) רימתה כשהצהירה שהיא בעלת תואר שני במנהל עסקים ובעלת תואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן. המינוי בוטל.

היבוא הכי אישי

אוקטובר 2004: מיכאל גורלובסקי (ליכוד), מגיבורי פרשת ההצבעות הכפולות, נתפס במסלול הירוק במכס כשברשותו שמונה קרטוני סיגריות, כפול מהמותר. הוא שילם קנס של 1,000 שקל; ינואר 2009: שרת התיירות, רוחמה אברהם-בלילא (קדימה), נתפסה במכס בנתב"ג כשהיא מנסה להבריח ארבעה בקבוקי וויסקי ונקנסה בסך 720 דולר.

הח"כית הכי מבוקשת

ינואר 2004: ענבל גבריאלי (ליכוד) טענה שבכל יום מטרידים אותה מינית בכנסת לפחות שלוש פעמים. בהמשך לא היססה להשתמש בחסינותה הפרלמנטרית ומנעה מחוקרי משטרה להיכנס לבית אביה שוני עם צו חיפוש, כדי לחקור אותו בחשד להעלמת מס ולהלבנת כספי הימורים.

היבואן הכי מצטיין

אפריל 2004: ח"כ מטעם צומת ושר המדע והאנרגיה לשעבר, ד"ר גונן שגב, נעצר לאחר שניסה לייבא 25 אלף כדורי אקסטזי מאמסטרדם לישראל תוך שהוא משתמש בדרכונו הדיפלומטי שפג תוקפו. "קיבלתי חבילה מחבר וחשבתי שזה שוקולד", אמר בחקירתו.

השוד הכי מתוחכם

יוני 2006: סופה לנדבר (ישראל ביתנו) נתפסה במצלמות האבטחה של הכנסת כשהיא סוחבת מחדרה של ח"כ רוחמה אברהם-בלילא כמה כיסאות ועציץ. ועדת האתיקה קבעה שלנדבר פגעה באופן חמור בפרטיותה של אברהם.

השוד הכי מתוחכם (2)

מארס 2003: לאחר שנחשד בהצבעה כפולה על תקציב המדינה במארס 2003, בשמו ובשמה של חברתו לסיעת הליכוד, ענבל גבריאלי, לקח יחיאל חזן את לוח ההצבעה ממחסן הכנסת, הסתיר אותו בשקית ניילון ונמלט מהמקום.

הראש הכי אמנותי

יולי 1998: היו"ר דן תיכון יזם הקמת פסל קינטי בגובה 26 מטר וברוחב 14 מטר שיוצב על גג בניין הכנסת בירושלים ויסתובב שם על צירו במשך שנה. עלות הפסל, שילוב בין מגן דוד לבין העתק של מנורת שבעת הקנים, הוערכה ב-300 אלף דולר. לבסוף נגנזה היוזמה.

הח"כית הכי מזמינה

מארס 2006: נעמי בלומנטל (ליכוד) נידונה ל-18 חודשי מאסר, מהם שמונה חודשים בפועל, לאחר שהורשעה בעבירות שוחד בחירות, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. בלומנטל שיחדה חברי מרכז ליכוד כשמימנה את הלנתם במלון "סיטי טאואר" כדי לזכות בקולותיהם בפריימריז. הנשיא שמעון פרס קבע לבסוף כי בנוסף לעבודות השירות וקנס כספי לא תרצה מאסר בפועל.

השיפוט הכי מהיר

מארס 2004: יורם מרציאנו (עבודה) הגיש קובלנה נגד עצמו לוועדת האתיקה, בנימוק שכשל בשמירה על כבודה של הכנסת וכבוד חבריה כשהשתכר במועדון, התקוטט עם מאבטחים ואף איים לכאורה שיביא חבר מהעולם התחתון.

הטיול הכי מאורגן

יוני 2004: מתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה התברר ששמעון פרס, בנימין בן אליעזר, דליה איציק וחיים רמון הוזמנו על ידי המיליונר המקורב לעבודה אהרון פרנקל ונסעו במימונו לטקס נישואיו במונקו. כעבור שנה החליטה ועדת האתיקה לנזוף חמורות בחבורת מונקו.

הקשר הכי ישיר עם הבוחר

יולי 2006: נדיה חילו (עבודה) ביקשה טלפון נייד שני על חשבון הסעיף "קשר עם הציבור" והעבירה אותו לשימושה הפרטי של בתה.

הברכה הכי אישית

ספטמבר 2001: בכרטיס ברכה לשנה החדשה ששלח שלמה בניזרי (ש"ס) לתומכיו ומוקיריו בסיעה ובמפלגה, מעל גבי נייר רשמי של מדינת ישראל, היה גם נ"ב קטן: "לפי פסק מרן הראש"ל שליט"א ניתן לקיים מצוות פדיון כפרות בהידור רב על ידי מסירת המעות ל'רשת מעיין החינוך התורני', לשם כך צירפנו מעטפת החזר (אין צורך בבול). כמו כן ניתן לתרום ישירות לחשבוננו בבנק הדואר מס' - - - ומעם ה' אלוקי ישראל תישאו ברכה".

ההתקהלות הכי חוקית

נובמבר 1978: חודשיים לאחר ועידת קמפ דיוויד, חמושים בשלטי מחאה, הפגינו באולם המליאה שלושה אנשים שהתנגדו למדיניות השלום של ראש הממשלה בגין. השלושה היו חברי הכנסת משה שמיר, חיים דרוקמן וגאולה כהן.

הסאדו הכי מאזו

דצמבר 1978: צ'רלי ביטון, נציג הפנתרים השחורים ברשימת חד"ש, כבל עצמו באזיקים אל דוכן הכנסת. בתגובה נאלץ יושב ראש הישיבה להפסיק את הדיונים. כמה חברי כנסת ניסו לשחרר את ביטון ללא הצלחה. לבסוף חילץ אותו כלבן הכנסת.

התגובה הכי דיפלומטית

מארס 1979: בעת נאומו בכנסת של הנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר צולמו הרמטכ"ל רפאל איתן וראש העיר ירושלים טדי קולק שקועים בשינה.

השירה הכי מודרנית

פברואר 2007: משה שרוני (גמלאים) אמר בראיון שהוא ממליץ שהעוזרות הפרלמנטריות יענדו סיכות בצורת ציפור, "זאת משום שהן כמו ציפורים, או שהן נותנות או שהן עפות".

המחאה הכי חמוצה

פברואר 2005: במסגרת הצעת אי-אמון של סיעת ש"ס הניף אלי ישי - בצוותא עם חברי סיעתו במליאה - שקיות חלב, במחאה על העלאת מחיר החלב.

הצנזורה הכי אופנתית

פברואר 1979: במהלך הדיונים בכנסת על הסכם השלום עם מצרים הופיע אורי אבנרי (של"י) לדיוני המליאה כשהוא לבוש בחולצה של שלום עכשיו. יו"ר הכנסת דאז, יצחק שמיר, זימן אותו לחדרו וביקש שילבש ז'קט.

ההתנצלות הכי כנה

אפריל 2003: "תשתוק כי אתה טיפש וחסר לב", אמר רומן ברונפמן לשלמה בניזרי, ובהתנצלות שפירסם אחר כך כתב: "מן הראוי היה שאמנע מצורת התבטאות זו אפילו כאשר יעדה הוא אדם כחבר הכנסת בניזרי".

הפרשנות הכי פרוידיאנית

נובמבר 2000: עזמי בשארה (בל"ד) במליאה: "אני מוכן להתערב שמי שכותב על הקסדה שלו 'בורן טו קיל' יש ביסודו סטיות מיניות... הוא לא יכול לעשות את זה בגן ילדים וכו' אז הוא עושה את זה בהפגנה".

ההצעה הכי קונסטיטוציונית

ספטמבר 2007: משה שרוני (גמלאים), יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, בראיון לגלי צה"ל: "אני אומר על מערכת המשפט שלא יבלבלו את המוח אחת ולתמיד".

הדיון הכי פילוסופי

1951: במסגרת הוויכוח על הגייה נכונה של צירופים לטיניים התגלעה מחלוקת בשאלה איך מבטאים את שמו של המדינאי והנואם הרומאי, ציצרו או קיקרו. מנחם בגין עלה לדוכן וציטט את ציצרו. יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק העיר: "מר בגין, אומרים קיקרו", ובגין השיב: "תודה רבה, מר שפרינקק".

הקללה הכי ז'בוטינסקאית

יוני 1982: בוויכוח בזמן מלחמת לבנון הראשונה בין ראש הממשלה מנחם בגין ליוסי שריד כינה בגין את שריד "חוי", שפירושו "זין" ברוסית.

המבצע הכי נועז

מארס 1949: אברהם צרפתי, עולה חדש מאיראן, חדר אל קולנוע "קסם" בתל אביב, מקום משכנה הזמני של הכנסת, וכיוון תת-מקלע אל שולחן הממשלה שבראשו יושב בן גוריון. אחד הסדרנים הפילו ארצה לפני שהספיק לירות. בחקירתו אמר צרפתי שרצה לשכנע את הח"כים להקים בית מקדש שלישי.

ההצעה הכי מנומקת

מאי 1960: שבוע לאחר שפרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר נחשפה לציבור, הגיש יצחק מאיר לוין מסיעת חזית דתית תורתית (אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל) הצעת אי-אמון בממשלה, בשל הכרזת בן גוריון שבעת יציאת מצרים עזבו את מצרים רק 600 יהודים ושרק הם קיבלו את התורה.

השתיקה הכי רועמת

יוני 2005: ביוזמת מרצ הוקדשה ישיבת הכנסת לפרשיות השחיתות והשלכותיהן על החיים הציבוריים. רה"מ שרון (ליכוד) ביקש להיות הנואם האחרון ולבסוף העדיף את זכות השתיקה.






תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו