בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרכו של ליברמן: הריבים, החקירות והקשרים עם נתניהו

העסקנות הפוליטית באוניברסיטה העברית, הקשרים העסקיים עם מרטין שלאף, המיליונים שזרמו לחשבונה של בתו - כל הפרשיות שבהן נקשר שמו של האיש שבידיו רוצה נתניהו להפקיד את קופת המדינה

תגובות

>> מסעו של אביגדור ליברמן לתפקיד כלכלי בכיר בממשלה לא החל במערכת הבחירות האחרונה. ליברמן שאף להתמנות לשר האוצר עוד כשכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, כאשר בראשו עמד בנימין נתניהו בשנות ה-90. אז החלו גם להיפתח תיקי החקירות במשטרה נגדו. עם זאת, אף שנחקר כמה פעמים ביאח"ה, עד היום לא הוגש נגדו אף כתב אישום בפרשה משמעותית.

ליברמן עלה לישראל ב-1978, בגיל 20. הוא נולד וגדל בקישינב שבמולדובה. בשנות ה-80 למד לתואר באוניברסיטה העברית, שם הכיר את שר המשפטים לשעבר צחי הנגבי, שעמד בראש תא הסטודנטים הימני "קסטל" של הליכוד, שבו ליברמן היה חבר. מאוחר יותר עבד ליברמן כמתווך דירות וכמזכיר הסניף הירושלמי של הסתדרות העובדים הלאומית. ב-1989 פגש את נתניהו, ובמהרה מונה לעמוד בראש המטה שלו בבחירות הפנימיות במפלגה, ולאחר ניצחונו של נתניהו בפריימריז - כמנכ"ל הליכוד.

מ-1993 ועד למינויו לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה שימש ליברמן דירקטור מטעם הציבור בחברת מירומית. בתקופה זו צברה החברה הפסד של 20 מיליון שקל, ואחד מהדירקטורים שלח לרשות ני"ע מכתב שבו טען כי במירומית מתבצעים מעשי שחיתות בידיעת הדירקטורים. מנהלי החברה היו טל יגרמן ודוד מאיר. יגרמן הורשע מאוחר יותר בהונאת משקיעים בפרשת פלד-גבעוני, שבה הואשם גם רפי פלד - לשעבר מפכ"ל המשטרה, מנכ"ל חברת החשמל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. את ההיכרות בין יגרמן לפלד ערך ליברמן.

הלוואה מהעמותה

כשנתניהו נבחר לראשות הממשלה ב-1996 קודם ליברמן לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אחד המאבקים הזכורים של ליברמן בתפקיד מנכ"ל המשרד היה זה שניהל נגד שר האוצר ב-1996-1997, דן מרידור. כאשר ניסה מרידור לאשר את המלצות ועדת ברודט למיסוי על החיסכון ההוני קצר-הטווח, למרות התנגדותו של נתניהו, פעל ליברמן לשכנע את השרים בממשלה להצביע נגד הסעיף המרכזי בהמלצות הוועדה. כמה חודשים מאוחר יותר, כאשר התגלו חילוקי דעות בין מרידור לנתניהו על מדיניות שער החליפין, דווח כי ליברמן הפעיל לחץ כבד על השרים לתמוך בעמדת נתניהו.

מהלכים אלה הובילו להתפטרותו של מרידור מהממשלה. מקורביו של מרידור טענו אז כי ליברמן ניהל בידיעתו המלאה של נתניהו מסע שמטרתו לאלץ את מרידור להתפטר. ליברמן הכחיש את הטענות.

ב-1997 היה ליברמן אחד הנחקרים הבולטים בפרשת בר און-חברון. המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד ליברמן, נתניהו, אריה דרעי ושר המשפטים צחי הנגבי, אך היועץ המשפטי לממשלה המליץ להגיש כתב אישום רק נגד דרעי - שנגנז לבסוף.

באותה שנה חקרה המשטרה גם חשדות כי ליברמן זייף, יחד עם ירון זליכה (שהיה אז עוזר למשנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה), דו"חות של רשות השידור שהוגשו לשרי הממשלה בדיונים על תקציב הרשות. באותה תקופה נסב עימות בין ליברמן לבין מנכ"ל הרשות, מוטי קירשנבאום. התיקים נגד ליברמן וזליכה נסגרו על ידי הפרקליטות בנימוק של היעדר אשמה. מי שהודיע לליברמן וזליכה על סגירת התיק נגדם היה עוזר פרקליט המדינה בזמנו, גדעון סער.

ב-1998 נחקר ליברמן בחשד כי לקח מקופת עמותת "גשר עלייה" לסיוע לעולים חדשים הלוואה בסך 111,155 שקל, שאת רובה לא החזיר. לפי דו"חות העמותה ליברמן החזיר 30 אלף שקל. בתגובה לטענות אמר ליברמן כי מדובר ב"טעות חשבונאית" וכי החזיר במזומן את כל הכספים.

בפשיטה של המשטרה בבית גזבר העמותה, דוד גודובסקי, לא נמצאו רוב מסמכיה הכספיים של העמותה. גודובסקי אמר כי ליברמן החזיר את ההלוואה במזומן וכשנשאל מה עשה עם המזומנים אמר כי שם אותם "מתחת למזרן". מחקירת המשטרה עלה גם כי כאשר הצטרף ליברמן לעמותה הוא מכר לה את מכוניתו הפרטית ברווח של כ-50%. תיק החקירה נסגר לבסוף ללא המלצה להגיש כתב אישום מחוסר עניין לציבור ומהתיישנות.

במהלך החקירה תקף ליברמן את התנהלות המשטרה. בין השאר, בפגישה במפלגה הוא אמר כי אנשי אגף החקירות הם "גזענים אנטישמיים שמקומם בבית הסוהר". בעקבות הפרשה הפעילו חברי כנסת ושרים מהליכוד לחצים שבעקבותיהם נאלץ ליברמן להתפטר ב-1998 מתפקידו.

ב-1999, לאחר שכבר הקים את ישראל ביתנו, פתחה נגדו המשטרה בחקירה בחשד לאיומים ולהעלבת עובד ציבור עקב התבטאויותיו בפרשה. המשטרה המליצה להעמיד אותו לדין באשמת של העלבת עובד ציבור והוצאת לשון הרע, אך התיק נסגר על ידי הפרקליטות.

על הכוונת: המשטרה והאוצר

כשנה לאחר התפטרותו אמרו מקורביו כי הוא מבקש להיות שר האוצר בממשלה הבאה. ליברמן השמיע הצהרה דומה ב-2003 כאשר התמודד בבחירות מטעם האיחוד הלאומי שאוחדה עם ישראל ביתנו.

ב-1999, בנאום שנשא עם הקמת ישראל ביתנו, אמר ליברמן דברים שאולי יסמנו את מדיניותו הכלכלית. "אותם עולים חדשים, אנשים בעיירות פיתוח, אנשי יהודה ושומרון, אנשי חב"ד וחרדים - אנחנו הרוב ואנחנו נשנה את החלוקה בין הטובים לרעים", הוא אמר. "זהו איום אמיתי שלי על אותה אוליגרכיה, אותה שכבה דקה המחזיקה בכל מוקדי הכוח והעושר - והם הבינו את זה היטב". באותו נאום, תקף ליברמן את מרידור, הפרקליטות, בתי המשפט, המשטרה - וגם את אגף התקציבים באוצר.

בהזדמנות אחרת אמר ליברמן על פקידי האוצר: "לכל רפרנט באגף התקציבים יש יותר כוח מלכל שר, ביחס לתחומי משרדו". כיום מבקשים בישראל ביתנו להעביר את רשות המסים למשרד ממשלתי אחר, כדי לאפשר לליברמן להתמנות לשר האוצר. זאת, מאחר שהרשות היתה מעורבת בחקירות נגד ליברמן בשנים האחרונות בחשד לעבירות מס והלבנת הון.

ב-1999 הוגש נגד ליברמן כתב אישום באשמת תקיפת קטין באיומים, לאחר שאיים על ילד שתקף את בנו. הוא הורשע בעסקת טיעון, נקנס ופיצה את הילד ב-10,000 שקל.

כיום מתנהלת נגד ליברמן חקירה בחשד להלבנת הון. בין השאר מדובר בהקמת תשתית לכאורה להעברת כספים בין חשבונות בנק שנפתחו על ידי מקורביו; ובהקמת תשתית לכאורה להזרמת סכומי כסף ממקור לא ברור לכיסו של ליברמן. החקירה החלה בעקבות דו"ח מבקר המדינה על מימון התרומות למפלגות ב-1999, שקשר בין ליברמן לאיש עסקים אוסטרי.

בפרשה נחקרה גם בתו של ליברמן, מיכל, ששימשה על פי החשד אשת קש להעברת כספים לידיו באמצעות חברה שהקימה. הפרשה שבה מעורבת מיכל ליברמן נחשפה בתחקיר "הארץ" של אורי בלאו וגידי וייץ, שלפיו כאשר עמדה בראש חברת מ.ל1, קיבלה החברה ב-2007 11 מיליון שקל מגורמים לא ידועים מחו"ל בעבור "ייעוץ עסקי". שכרו של ליברמן בחברה היה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנים 2004-2006.

בתחקיר נוסף ב"הארץ" נחשף גם כי ב-2001 הועברו כ-650 אלף דולר מחברה אוסטרית בשם פלצ'ק, שבעליה הוא מרטין שלאף, לחברה קפריסאית שנשלטה על ידי ליברמן, ואותה הקים לפי החשד כאשר פרש ממשרד ראש הממשלה לעסקים פרטיים. תחקיר נוסף שפורסם קודם לכן ב"הארץ" חשף כי בזמן כהונתו כשר בממשלת שרון החזיק ליברמן כמה חשבונות בנק פרטיים ושל חברות עסקיות. אחד החשודים בפרשה הוא האוליגרך מיכאל צ'רנוי, שחשוד כי העביר לכאורה כספים לליברמן באמצעות חברות הקש שנוהלו בקפריסין.

אחד ההסברים לסכומי הכסף שקיבל ליברמן ממקורות באוסטריה עולה מחיקורי דין שערכה המשטרה לבכירים בבנק אוסטריה. אלה טענו כי העבירו לליברמן 3 מיליון דולר כשכר טרחה לאחר שלטענתם הצליח לשנות את המדיניות המונטירית של ברית המועצות - וכך להציל את הבנק מהשקעה כושלת ברובל הרוסי.

בשנים 2003-2004 היה ליברמן שר התחבורה בממשלתו של אריאל שרון. בתקופה זו הצליח למנות כמה ממקורביו לתפקידים בכירים בחברות שהיו תחת אחריותו. אחד המינויים המשמעותיים שלו כשר תחבורה היה זה של משה ליאון, אותו מינה כיו"ר רכבת ישראל. ליאון היה ראש הלשכה של ליברמן והמשנה שלו כששימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כשעזב ליברמן את המשרד מונה לבקשתו ליאון על ידי נתניהו כמחליפו. אנשי ישראל ביתנו העלו באחרונה את שמו של ליאון, העומד כיום בראש משרד רואי החשבון ליאון-אורליצקי, כמועמד לתפקיד בכיר במשרד האוצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו