בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מ"חשופים" ועד מסע הופעות עם נינט טייב. זהו הזמן של מארינה מקסימיליאן בלומין

מארינה מקסימיליאן בלומין נהנית מכל רגע. "חשופים", "תמרות עשן", "סוזנה הבוכיה", אלבום בדרך, מסע הופעות, שיתופי פעולה עם נינט, שלומי שבן וארקדי דוכין. נשארה רק הפינה הלא-סגורה עם הגיוס לצה"ל. "יש לי הרבה מה לעשות פה בעולם", אומרת בלומין. "אני לא רוצה שהבריונים האלה יעמדו בדרכי"

תגובות

מארינה מקסימיליאן בלומין ערה משמונה בבוקר, אבל רק בצהרי היום היא שולפת מהתיק גביע קוטג' 1% וקופסת פלסטיק עם סלט ירקות שחתכה בבית. על הארוחה המוגשת כעבור שעה וחצי על הסט של "חשופים", דרמת מערכת החדשות של הכבלים, היא מדלגת ומסתפקת בדיאט קולה. כעבור כמה שעות היא מנשנשת תפוח ובערב חוזרת לשאריות הסלט. בתקופת ההתגלות שאחרי "כוכב נולד 5" חזרה בלומין ואמרה שהיא גאה בגופה העגלגל, אבל כעת היא מסוגלת להודות במורכבות יחסיה עם גופה. כן, הכותרת שלנו בערב הזה קשה לעיכול: מארינה מקסימיליאן בלומין בדיאטה.

"בעבר הייתי מתביישת בזה", היא אומרת. "לא העזתי להגיד שאני בדיאטה כי הרגשתי שאני אחראית לגורלן של נערות. אבל אני גם בן אדם פרטי. בגלל שהייתי שמנמונת מגיל צעיר, אני תמיד במודעות למה שאני אוכלת. לא מזמן תהיתי מה יקרה אם אצא מפוקוס ואוכל מה שבא לי. יצמחו לי שלושה ראשים? מי זו המפלצת הזאת שמזהירים אותי ממנה? אז לאיזו תקופה לא בא לי לשמור ועליתי במשקל. עכשיו אני חוזרת לאיזון. גם לפני כן הרגשתי נוח עם הגוף שלי, אבל באיפוק יש הרבה סיפוק".

הדיאטה כרוכה בהצבת גבולות תזונתיים, ועוזרת לה להציב גם גבולות אחרים שנעדרו מחייה זמן רב. "יש אצלי חוסר איזון בין נתינה לקבלה", היא מנתחת. "כל זוג עיניים שאני רואה, אני מתמסרת לחלוטין, לא יודעת להגיד סטופ. בחברויות אני בתפקיד הנותנת, בזוגיות אני בתפקיד המטפלת, ביחסים עם ההורים הייתי מרגישה אחראית לסדר להם את הזוגיות ולדאוג שיהיה להם טוב. כל בעיה שהיתה בבית, הייתי מרגישה אשמה. כנערה לא יצאתי לדיסקוטקים למרות שרציתי כי ידעתי שההורים ידאגו ושיהיה להם לא נעים להגיד 'לא', אז מלכתחילה לא ביקשתי".

אין פלא אפוא שכשפצצת האנרגיה הצעירה והתמירה הזאת - בת 21, 1.77 מטר פלוס עקבים - מגיעה ליום צילומים נוסף בגני התערוכה, חייכנית ומלאת חיוניות, נשאבים אליה אנשי הצוות. אנחל בונני, שמגלם בסדרה את הכתב הצבאי אופיר זדוף (ובמדורי הרכילות את בן זוגה של מארינה), מעביר יד מלטפת על ישבנה, לפני שהיא מתיישבת עליו ובודקת מיילים במחשב של המפיק. טלי אורן (סמדר המפיקה בסדרה) שואגת לעברה בגיל כשהן נפגשות בחדר ההלבשה. מתאמת השחקנים מתרוצצת סביבה בהתרגשות. צופית גרנט (עורכת המהדורה הכל-יכולה מירב) שולפת מתיקה את גיליון "את" האחרון ומראה לבלומין איך שיבחה אותה בפני האומה. "מארינה היא אשה מדהימה שחיה בשלום עם עצמה, שזה ממש מעורר השראה", מקריאה גרנט, "ילדה בת 20 גורמת לי לחשוב אחרת". רק טענה אחת יש נגד בלומין: שמן האקליפטוס שהיא נוהגת להסניף מדי כמה שעות מסריח בטירוף.

"זה לא ייאמן שהיא בת 21", אומר שחר מגן, יוצר הסדרה. "אתה מרגיש שיש לה יתרון עליך למרות הבדל הגילאים. לפעמים זה מבלבל, אנשים חושבים שזו אובר-אסרטיוויות כשלמעשה היא מקסימה, רכה וטובה". את התפקיד של הכתבת לענייני ערבים, מירי לביא, המכונה "בלאדי מירי", כתב מגן בהשראת בלומין כפי שהכירה דרך אמצעי התקשורת: מירי נגזר ממארינה, לביא מבלומין. אחרי שהציע לבלומין את התפקיד והם החלו לעבוד יחד, גילה מגן שאין גבול ליכולות שלה. "חוסר הניסיון שלה במשחק לא ניכר, היא בעיני שחקנית מושלמת".

דווקא יש לה ניסיון במשחק, אבל לא בטלוויזיה. בגיל 15 הופיעה ב"אשכבה" ובגיל 18 ב"המפיקים", שניהם בתיאטרון הקאמרי. היא גם השתתפה פעמיים בפסטיבל עכו: ב-2005 שרה במופע "שמטרלינג", שזכה בפרס הראשון, ושנה אחר כך השתתפה ב"ראבאק" וכתבה לו את המוסיקה, עליה זכתה בציון לשבח. גם בטלוויזיה הלך לה חלק בינתיים: הצעות לתפקידים זורמות מאז הצלחתה ב"כוכב נולד", ומהאודישנים שעברה קיבלה עד עתה רק תשובות חיוביות (למעט ל"התגנבות יחידים", סרטו החדש של דובר קוסאשווילי). "עשיתי אודישן עם רן דנקר", היא משחזרת, "ואני ממש אוהבת עבודות של דובר, אבל התפקיד לא התאים לי. היו צריכים מישהי הרבה יותר שברירית ממני, וכשאני עושה אודישן מול רן היחסים ברורים - אני אוכלת אותו בנוכחות, בממדים. אני לא רואה את עצמי בחיים מתנהלת מול גבר כזה ומרגישה קטנה ומאוהבת".

זהו הרגע של בלומין, הגרון הכי איכותי בסביבה ופרסונה כובשת לא פחות. לצד שלל הסדרות בהשתתפותה (היא מופיעה גם ב"תמרות עשן" בכבלים וב"סוזנה הבוכיה", שתעלה שם בקיץ), מתקדמת הקריירה המוסיקלית שלה יפה, ובשנה האחרונה היא רשמה שיתופי פעולה עם מיטב השמות ברוק הישראלי, בהם ארקדי דוכין, ערן צור, שלומי שבן ונינט טייב (שאף התארחה בסיבוב ההופעות האחרון של בלומין).

השבוע היא ביקרה את טייב בסטודיו של להקת רוקפור, בדרום תל אביב, שם מקליטה טייב את אלבומה הבא עם הלהקה. "יצא לנו להתקרב כשהופענו בפסטיבל לשירי ילדים בחנוכה", מספרת בלומין. "בחדר המנוחה של היכל התרבות היה פסנתר כנף. אמרתי לה 'תביאי מלים מחר', ואז הלחנתי את זה. החיבור בינינו נדיר".

עברתן תהליכים הפוכים. היא התחילה בלב המיינסטרים ומנסה עכשיו לסטות מעט לשוליים, את באת מהשוליים האיכותיים ומחבקת עכשיו את המיינסטרים. איפה נפגשתן?

"לאמן לוקח זמן למצוא את עצמו. נינט נולדה כמוסיקאית לפני שש שנים, כשזכתה בתוכנית בלי לדעת למה היא נכנסת. מאז היא התחילה לחקור מה היא אוהבת ומה לא, כשבדרך כולם רוצים לקבל ממנה חתיכות. אני התחלתי לשיר בגיל חמש, ורק בגיל 19 בחרתי לצאת לעולם. לעבור תהליך כזה בשש שנים, כמוה, זה ממש מהר. מה שמחבר בינינו זה ששתינו מכשפות, לשתינו יש מעין חוש שישי. אין גבול למה שאנחנו יכולות לעשות ביחד, ובטח עוד יהיה מופע משותף. אני מאושרת כאילו פגשתי אחות".

מה חשבת על האלבום שהפיק לה אביב גפן, "יחפה"?

"לא שמעתי אותו. לא היכרתי אותה אז, ואני חושבת שהיא נורא אחרת עכשיו, אז התעמקתי רק בחומרים הנוכחיים".

הם משתמשים בי

היא דמות מוכרת בסצנת הג'אז מאז גיל 15, לאחר שהפסנתרן המנוח ריק בירמן לקח אותה תחת חסותו. בגיל 18 כבר הופיעה בפסטיבל הג'אז באילת. "זו סצנה קטנה, אז הכל הלך מהר", היא אומרת. באותן שנים החלה לעבוד עם המפיק המפורסם יהודה עדר, ממקימי בית הספר למוסיקה רימון, שבו למד אחד מידידיה. "כשנפגשנו שרתי לו לבקשתו כמה דברים. הוא הזמין את ההורים שלי ואמר שאני אוצר ושהוא רוצה להפיק אותי. הוא היה נותן לי משימה, יוצא ל-20 דקות וכשחזר היה חייב להיות שיר. יהודה אוהב לספר שכל הזמן אמרתי לו שהוא יותר מדי מיינסטרים בשבילי, ובסוף הלכתי ל'כוכב נולד'. אבל 'כוכב נולד' היה אוונגרד בשבילי, כל הקונספציה הזאת. ידעתי שזה יהפוך לכל החברים הג'אזיסטים שלי את הראש. פתאום הם ישבו לראות ערוץ 2. חשבתי שאקדיש לזה תקופה, אנשים יידעו שאני קיימת, ואחרי זה כבר יידעו איפה למצוא אותי".

לא פחות מ"כוכב נולד" היה זה צה"ל שהטיס אותה לכותרות, ככוכבת הלא רשמית של הקמפיין "ישראלי אמיתי לא משתמט". היא לא היתה היחידה במחזור הכוכבים של קשת שלא שירתה בצה"ל, אבל חטפה אש יותר מכולם. "אני לא יודעת למה נטפלו דווקא אלי", היא אומרת. "אולי כי אני עושה הרבה ופעילה, אז כל פעם שרואים אותי מעלים גם את זה".

אחד משיאי הקמפיין נרשם בנובמבר האחרון, כשראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, איים שצמרת צה"ל תבטל את השתתפותה באירוע שנערך בתיאטרון הקאמרי לזכרו של ליאור וישינסקי ז"ל, מהרוגי ציר פילדלפי, אם בלומין תופיע בו כמתוכנן. בלומין לקחה את זה קשה. היא חברה קרובה של אחותו של ליאור, דנה, ומכירה את אביו, השחקן שלמה וישינסקי, מעבודתה בקאמרי.

"רציתי למות שם במהלך הטקס", נזכרת בלומין. "התייפחתי מאחור. אמרתי לדנה: 'אני לא מאמינה שאני חברה של המשפחה ולא נותנים לי לעלות לבמה בגלל איזה תפקיד בכיר'. כאילו בוחנים אותם מה יותר חשוב להם, וזה אחרי שוישי תרם את הבן שלו למדינה וגם את ההכנסות מהאירועים האלה הוא תורם. זה פאקינג מפחיד שהמדינה שלנו מנוהלת על ידי אנשים כאלה. אנחנו במדינה פשיסטית? לא האמנתי שהעזו להטריד בשטויות האלה את וישי, אב שכול, יום לפני אירוע אזכרה לבנו".

בהמשך ביקשו ברשות השידור לשגר אותה לאירוויזיון, אבל התנו זאת בגיוסה לצבא. בלומין ויתרה, מירה עוואד ואחינועם ניני יישלחו במקומה. "זו היתה דרך משונה לנסות לפתות אותי להתגייס. זה באמת כבוד שבחרו בי, וגם פנטזיה באיזשהו מקום, אבל השנה לא התאים לי בכל מקרה כי עוד אין לי חומר לצאת איתו לעולם".

נראה שצה"ל עוקב אחרייך.

"אין לי מושג איך הצבא נכנס לזה. הוא דוחף את עצמו לכל מקום, כמו סלב רעב לרכילות. אני רוצה להגיע להסדר עם הצבא, לעשות שירות לאומי כדי שיירדו לי מהגב. אני גם ככה מתנדבת בטירוף כל החיים, אז שיקראו לזה שירות לאומי. יש לי הרבה מה לעשות פה בעולם ואני לא רוצה שהבריונים האלה יעמדו בדרכי. זה עושה חשק לקחת את הדברים ולעוף מפה, אף על פי שהיה לי ברור שזה לא אישי, אלא שעושים מסע יחסי ציבור ופשוט משתמשים בי".

את לא לוקחת חלק במשחק יחסי הציבור הזה? לפני גמר "כוכב נולד 5" פורסם שאולי תודיעי במעמד הזה על נכונותך להתגייס.

"אתה לא יודע שמה שכתוב בעיתונים לא נכון? הרי יש אנשים שמחליטים מי ראוי לשרת ומי לא. ילד שהיה איתי בכיתה והלך להיות קצין התאבד בצבא, ירה בעצמו בשירותים. הזינים האלה רק עסוקים ביחצ"נות שלהם, אבל מה הם רוצים? שאנשים שלא מתאימים לשירות צבאי ימותו ויהיה כתוב עליהם 'גיבורים'? בכלל מדברים על שיעור המתאבדים בצבא?"

היא טוענת שלא גויסה כיוון שאובחנה כדיכאונית. "לא השתמטתי משום דבר. רציתי ללכת לחיל חינוך, אבל היו לי דיכאונות בנעורי ובצבא נלחצו מזה. לא הלכתי לטיפול פסיכולוגי כי לא היה לנו כסף לזה, הוצאנו על מוסיקה. כלפי חוץ לא הראיתי כלום וזה גמר אותי. לבית ספר הייתי הולכת כמו גווייה, מרגישה שהנשמה שלי נרקבת. הייתי צריכה חופש מהחיים וייחלתי שמשהו פיזי יקרה לי כדי שיהיה לי תירוץ להישאר בבית. זה קרה בעיקר לקראת החורף, כשאין שמש. אני כאילו שוקעת יחד איתה, חייבת להיטען מהאור".

היא עדיין חווה טלטלות רגשיות, "אבל במקצבים הגיוניים. לדיכאונות עוד יש הבלחות לפעמים, אבל הם הולכים ונחלשים. בפעם הראשונה, בכיתה ט', זה נמשך חצי שנה ובא לי למות. ההורים ידעו שקשה לי, אבל לא עד כמה. השנה דווקא היה לי חורף קשה יחסית. אולי זה בא להזכיר לי שזה לא מובן מאליו שהכל בסדר.

"לא דיברתי על זה עם אף אחד עד הצבא. אפילו לא ידעתי איך לקרוא לזה, אמרתי שמדי פעם יש לי 'התקפים'. בצבא ביקשו ממני לתאר את ההתקפים וזה היה שחרור היסטרי. זו היתה פעם ראשונה שדיברתי על זה. גם חוויתי באותה תקופה פרידה חריפה מחברת נפש בגלל כל מיני תהליכי התבגרות שעברנו. כתבתי לה מכתב פרידה, בדיעבד סוג של מכתב התאבדות".

היו לך מחשבות אובדניות?

"כן, אבל השתפנתי. היתה לי תחושת כישלון, למרות שידעתי שאני ילדה מוצלחת. אבל ברגעים של יאוש אין כלום - אין אמונה, אין כוח. אני עושה עבודה כל יום עם מארינה הילדה. עוצמת את העיניים, מחבקת אותה בתוכי, סולחת לה ומקבלת אותה. המזל הוא שבערך באותו זמן, בגיל 16, התאהבתי לראשונה, והאהבה ריפאה אותי".

בגיל שלי, בנעורים

בלומין אוהבת לדבר על חיבתה לגברים מבוגרים ממנה. החבר הראשון, בגיל 16, היה מוסיקאי בן 21. "זה הפער הכי קטן שהיה לי", היא אומרת. כשהופיעה ב"המפיקים" הכירה את גור עזיקרי, עוזר במה המבוגר ממנה ב-11 שנה, בנו של השחקן נסים עזיקרי. לאחר כמה חודשים עברו לגור ביחד במושב בן שמן ואף החליפו טבעות ("עשינו טקס משלנו, לא רבנות"). כעבור שנתיים פירקו את החבילה.

"הפרידה היתה תהליך וזה גם לא נגמר חד-משמעית", היא אומרת, "פשוט אורח החיים שלי כרגע לא מאפשר אהבה טוטלית שאני מוכנה ברגע אחד למחוק הכל בשבילה. לא קל להיות ליד אשה שנורא מצליחה, גם לגבר הכי מכיל בעולם, וגור הוא הגבר הכי מיוחד שפגשתי בחיים, הוא הגבר שלי. אבל אני מחויבת עכשיו לשליחות שלי, למוסיקה".

אי אפשר לשלב?

"זה לא יכול להיות עכשיו עם גור, לא באינטנסיוויות שבה אני נמצאת כרגע. מבחורה יחסית אנונימית הפכתי פתאום למישהי שכולם מדברים עליה, וכשאתה בן אדם רגיש וחשוף נורא אתה שומר על עצמך, בונה חומות בשביל לא להיפגע ולהיעלב. כשאתה חוזר הביתה, אתה לא מקלף את הקליפות בחמש דקות.

"לפעמים, אם בטעות הצצתי בטוקבקים, זה היה עלול לתפוס אותי לא מוכנה. זה שבר אותי, זה קשה. הייתי במובן מסוים הביזאר הראשונה שיצאה מהתוכנית. לא היה משהו מהעולם הקלאסי או מהאוונגרד לפני כן ב'כוכב נולד'. אז לכולם היה מה להגיד כי הייתי שונה, כי אני לא חמודה כזאת וזהו, כי אני לא מתחנפת רק כדי שלמישהו יהיה יותר נחמד עם הביטחון העצמי שלו".

היא שומרת על קשר עם גור ("תמיד"), ומספרת שאמא שלה היתה סובלנית להפרש הגילאים ביניהם, "כי זה הפער הרגיל. מאז שאני ילדה קטנה אני אוהבת גברים מבוגרים. אני זוכרת את עצמי בגיל שש-שבע צופה בטלוויזיה או הולכת ברחוב, רואה גברים בני 40-50, ואומרת: 'כזה אני רוצה שיהיה בעלי'. משהו בטבע החייתי שלי כאשה מושך אותי לזה עד דמעות, מבחינה אסתטית, הקמטים וזה. יש בזה משהו כל כך יפה בעיני".

את מתחילה עם בחורים?

"אני לא שואלת 'אתה בא לפה הרבה', אבל אם מישהו מוצא חן בעיני, אני יוצרת קשר. היו לי כל מיני רומנים קצרים".

איכס, לא רוצים פה

היא נולדה באוקראינה, בעיר דנייפרו- פטרובסק. כשהיתה בת שלוש היגרה המשפחה לישראל, עם סבה ושתי סבתותיה. בימים הראשונים גרו אצל חברים ברמת גן, אחר כך עברו לפרדס כץ, שבע נפשות בארבעה חדרים. היא חלקה חדר עם אחיה הבכור ואדים. ההורים - אמה אלה ואביה איגור/יגאל, שחזר בינתיים לדנייפרופטרובסק, לעבודה ברשת רהיטים מקומית, ומבקר בישראל מספר ימים מדי חודש - ישנו בסלון. "אני לא זוכרת שום קשיי עלייה, למרות הצפיפות בהתחלה", היא אומרת.

היא גדלה על מוסיקה קלאסית, "בעיקר רומנטית". אמה, מורה לפסנתר, החלה ללמד אותה לנגן בגיל שלוש, ובהמשך עברה לקונסרבטוריון שבו לימדה האם. "לא היה כסף לבייביסיטר וגם אין מצב שאשה זרה תטפל בי, אז היא לקחה אותי איתה. ישבתי מתחת לפסנתר כשהיא ליוותה מקהלות ילדים, ובאיזשהו שלב ראו שאני שרה נקי אז בגיל שבע הצטרפתי אליהם". הקונסרבטוריון היה גם המפלט החברתי שלה, מכיוון שבבית הספר היסודי היתה ילדת כאפות, "חריגה ודחויה. היו קוראים לי רוסייה, שמנה ומכוערת, אבל בקונסרבטוריון, בסביבה הטבעית שלי, הייתי סופר פופולרית".

בגיל 12 הוזמנה להופיע בקונצרט חגיגי במגדל דוד, בערב המילניום, עם הזמרת הוולשית הצעירה שרלוט צ'רץ', שהיתה כוכבת עולמית כבר אז. "לא היתה שם הפריה יצירתית, אבל עשיתי יום כיף למשפחה בירושלים וזו היתה הפעם הראשונה שקיבלתי כסף עבור השירה שלי". מאז היא משתדלת לפרנס את עצמה מהשכר שהיא מקבלת עבור הופעותיה.

כבר באותן שנים ביקשה להתרחק מהגטו התרבותי של הרוסים. "הגעיל אותי המרמור שלהם, איך הם מעזים להיות כאלה כפויי טובה. רק באחרונה למדתי להבין את זה. הסוכנות היהודית היא גוף בעייתי שאומר לך לוותר על כל מה שיש לך ולעבור לארץ שאתה לא מכיר, והם ידאגו לך לחינוך, לעבודה, לכך שתרגיש יהודי. ואז אתה בא, ושום דבר לא מחכה לך. המדינה מיישבת אנשים במקומות שנוח לה. לנו הציעו לבחור בין אשדוד, אשקלון והנגב. נסענו לראות את אשדוד, אני זוכרת את זה מגיל שלוש, הכל היה חולות ואמרנו: 'איכס, לא רוצים פה'. מי שבכל זאת עובר לאשדוד פוגש עוד ועוד משפחות של רוסים שגם להם לא חיכה כלום, והמכנה המשותף הוא האכזבה מהמקום. ככה נוצר גטו, ואם כולם מסביב רוסים, ממילא אין לך סיבה ללמוד עברית".

בבחירות האחרונות הצביעה לקדימה. "אנחנו צריכים מאמא, נמאס מכל הבולבולים", היא מנמקת. "הצבעתי לציפי לבני, לאשה, לא לפי דעות פוליטיות. אני לא מתיימרת להבין בפוליטיקה".

את יכולה להבין את הנהייה הרוסית אחרי ליברמן?

"אני מכירה הרבה רוסים שהצביעו לו, בעיקר בדיור המוגן של סבתא שלי. הוא יודע לדבר לרוסים. אלי הגברים האלה לא מדברים. אני גם מנותקת לחלוטין מהגטו הרוסי, וסלדתי ממנו הרבה זמן. גדלתי על תקליטים וסיפורים קלאסיים ברוסית, אבל השארתי את העולם הרוסי מאחורי דלתיים סגורות. אני לא אוהבת לדבר ברוסית עם אנשים שהם לא אמא, סבתא או אבא".

לכן גם לא הבינה מדוע צופי "כוכב נולד" מזהים אותה כנציגת התרבות הרוסית הקרירה והמתנשאת. "אני לא מחוברת לזה, היתה לי אולי חברה רוסייה אחת כל החיים. ב'כוכב נולד' סימלתי גם מין אינטליגנציה בורגנית, הלבישו עלי אליטה, אבל אני הכי לא. הייתי צריכה לשחק בוסר, ביישנית שמתחננת לאהבה, אבל באתי לתוכנית מקצועית ולא מתחנפת. אני יכולה לשחק את זה קצת בין הסדינים, אבל בתוכנית לא בא לי לבזבז זמן על המשחקים האלה".

השם הארוך והכמו-קיסרי שלה תרם לדימוי האליטיסטי, אבל אותו כבר הביאה על עצמה. כשהיתה בת 16 הוסיפה את השם האמצעי מקסימיליאן, על שם מקסימוס, הדמות שגילם ראסל קרואו בסרט "גלדיאטור", ואת האות א' לשמה הפרטי ("כשכותבים מארינה בלי א', זה כאילו לא אני"). "באותן שנים שנאתי את כל השמות בעולם, ה-א' הזאת פשוט הרגישה לי, הייתי צריכה את זה. כשסיפרתי להורים הם אמרו שזה מוזר כי לפני שנולדתי, לפני שידעו אם אני בן או בת, הם החליטו לקרוא לי מרינה אם אוולד בת, ומקסים אם אוולד בן. זה כנראה חלק בי שהייתי צריכה".

היית ילדה פתיינית?

"נדמה לי שגיליתי את המיניות שלי בגיל יותר מאוחר. מין היה אצלי בהתחלה רק משהו אינטימי, חמוד, רך, ביתי, לא סוער, שחור וניטים. עם השנים זה כמובן התאזן. אבל זה טראומטי לכולם כשכל פרסומת ליוגורט היא פורנוגרפיה. כולם סוחבים טראומות מיניות. גם אני. זה משהו שהודיתי בו בפני עצמי רק באחרונה. לחברה הכי טובה שלי סיפרתי על זה לפני יומיים. אני לא יודעת איך לקרוא לזה. לא נאנסתי וכאלה ברוך השם, אבל היו לי כמה חוויות של ניצול. לא עברתי התעללות, אבל משהו בי מגיב כאילו כן. בעולם האלטרנטיווי יש לזה שמות, אבל לא בא לי לפתוח את זה כדי שלא יתחילו לשפוט. כמעט כל מי שנמצא לידי עבר טראומה של ניצול מיני וזו תחושה נוראה".

"העולם האלטרנטיווי" הוא שם קוד לממלכת האנרגיות שבלומין היא חסידה נלהבת שלה. היא נועצת במדריכים רוחניים, שאותם היא מכנה "מכשפים". בגיל 18 לקחה קורס ראשון בהילינג אצל מורה פרטי שמצאה באינטרנט, והספרות החביבה עליה היא "פילוסופיה מעשית, ספרים של התפתחות רוחנית וריפוי. לסיפורת יש לי פחות סבלנות".

"זו המהות המטפלת שלי", היא מסבירה. "חשבתי שאלמד פסיכולוגיה, אבל התחום האלטרנטיווי משך אותי. גם לפני גיל 18 התעניינתי בזה, ידעתי שיש משהו כזה אבל לא איך לקרוא לו וחששתי לגשת לזה אחרי שחוויתי דברים שלא ידעתי להסביר בהיגיון. למשל, מכיתה ט' אני חברה בעמותת קו הזינוק, שמטפחת בני נוער עם פוטנציאל מנהיגותי. באחד הסמינרים היינו במלון, שבו שהתה גם קבוצה של ישועים, אנשים מאוד מיסיונריים ועוצמתיים, הארד-קור. התחברתי עם כמה מהם וחוויתי איתם חוויה חזקה. קשה לתרגם את זה למלים ארציות כי אלו לא תחושות ארציות, אני רק זוכרת שאחרי זה הייתי מתפללת המון - לכוחות, לא לדמות ספציפית - והתחלתי לעשות מדיטציות ללא הנחיה, שזה מסוכן.

"קשה למלל את זה. אנרגיה זה עוצמה. המוח שלנו מוגבל. אהבה למשל זה לא במוח, וברור לכולם שזה מרפא. לכן אהבה היא סוג של אנרגיה. כמו שיש לנו מערכת של מעיים, תוספתן, כבד ולב, יש רמה אנרגטית, שגם לה יש אנטומיה ומסלולים. לימדתי בעבר פיתוח קול ושילבתי את זה בהילינג. אני עוסקת גם בארומה-תרפיה. מי שצריך, אני פשוט רוקחת בשבילו בלי כסף, זה המאמא תרזה שלי".

את גם מתקשרת עם חוצנים?

"זה אותו עולם. מבחינה תיאורטית זה יכול להיות, אבל אני לא מתעסקת בזה".

לפעמים נראה שהרוחניות הניו-אייג'ית הזאת היא קשקוש אחד גדול כי חלק מהעוסקים בה איבדו כל קשר למציאות.

"אני לא נתקלת בתגובות ציניות כי אני לא כל כך חושפת את הצד הזה שלי, אבל הרבה פעמים אלה אנשים שאכן החליקו על הראש. לכן אני דואגת שיהיו לידי אנשים שיזכירו לי את הקרקע".

זה דיל מגניב

בדייהטסו התכולה שלה (היא מכנה אותה "דידי", לכל המכשירים שמקיפים אותה יש שמות) פזורים דיסקים של מוסיקת עולם, אבל בלומין מעדיפה מוסיקה אלקטרונית, במיוחד את האלבום האחרון של רדיוהד ואת אלבום הסולו של טום יורק, סולן הלהקה. הטעם המוסיקלי שלה מתעצב בגלים. בילדותה האזינה למוסיקה קלאסית ולג'אז בלבד, לאחר מכן צירפה לחבילה גם מוסיקה ערבית והודית ובעקבות עבודתה עם יהודה עדר וחוויית "כוכב נולד" גילתה את הרוק הישראלי. "עשיתי השלמות פערים: התאהבתי בערן צור, בקורין אלאל, בדיקלה ובעמיר בניון".

עכשיו היא בעניין של ביטים ולופים, אבל את שיריה היא ממשיכה לכתוב בדרך המסורתית. בפסנתר בסלון עמוס כלי הנגינה שבבית הוריה היא מדגימה שני שירי הייקו שהלחינה באחרונה. בקרוב תעביר את חפציה לדירה שכורה באזור המרכז. לראשונה בחייה לבד, בלי משפחה או בן זוג.

בראיונות שנתנה אחרי "כוכב נולד" סיפרה שהיא שונאת רכילאים ופפרצי, אבל מאז הספיקה לככב בשבועוני בידור ולנסוק לראש רשימת המוזמנים באירועי יח"צנות. הידוענות זיכתה אותה במינוי חינם לחדר כושר. "זה דיל מגניב, להצטלם ולקבל מינוי, אבל זהו, תכלס אני לא משתמשת בהנחת סלב. אני שונאת להרגיש שאני חייבת משהו למישהו".

הרומן לכאורה בינה לבין בונני דלף לתקשורת ימים ספורים לפני תחילת העונה השנייה של "חשופים", ולווה בתמונות מסצנות הסקס שלהם בסדרה (פרק 22 ואילך). "בעבר מאוד כעסתי על הרכילאים כי לגור היה חשוב שלא יכתבו עליו. אבל עכשיו אני נהנית להשתעשע עם זה, זה מצחיק אותי. יש לי דיל עם חלק מהרכילאים, שאני ממציאה סיפורים והם מפרסמים, כמו סיפור החתונה עם אנחל. מצחיק אותי התענוג של הולכת שולל. לא שיקרתי, המצאתי, ולרכילאי זה היה ברור".

מארינה מקסימיליאן בלומין זה מותג שקשה לתחזק אותו?

"אני לא הולכת לפתיחות וכאלה, רק באחרונה קצת עם 'חשופים'".

הקשר עם אנחל הוא חלק מהתחזוקה הזאת?

"אתה יכול להסתכל על זה איך שבא לך. יחסי הציבור משתעשעים עם זה, אז גם אני. תשובה חד-משמעית לא תהיה פה. אם לא רוצים שאנשים יידעו, אין בעיה להסתיר רומן".

יש לך חבר עכשיו?

"לא, אני רווקה".

הוללת?

"כן. עכשיו חשוב לי להיות בגיל שלי, בנעורים. זה קריטי, כדי שזה לא יקפוץ עלי בעתיד. אני מרשה לעצמי לצאת לברים, לקום מאוחר. בהתחלה ממש הכרחתי את עצמי. זה לא טבעי לי. היה לי מוזר לחזור הביתה עם ריח של עשן ושורף בעיניים וצפוף ואין איפה לרקוד".

הטלנובלות האלו הן לא בזבוז זמן אם מוסיקה היא ייעודך האמיתי? יכולת כבר להקליט אלבום בזמן הזה.

"כשהייתי ילדה, כל עשר דקות שבהן לא אכלתי, אמרתי לעצמי: 'יואו, יכולתי להתאמן בפסנתר'. אבל לא צריך להיות רדיקליים. מה שיש לי להגיד לעולם אפשר להעביר בכמה דרכים, וזה שאני משחקת גם מעשיר את העולם המוסיקלי שלי. לא במקרה המשחק הגיע בתקופה שהטעם המוסיקלי שלי מתחדש, ואני צריכה להפנים דברים. בזמן האחרון גם כתבתי ממש מעט, אבל למדתי לא להילחץ מזה. יש נסיגה ויש תקופות פוריות, ובשבועיים האחרונים יש לי פתאום פרץ מטורף. למדתי לכבד את התנודות".

מאיפה הבגרות והבשלות שלך? קל לשכוח שאת בת 21.

"לא יודעת. אפשר לקרוא לזה נשמה עתיקה".

נולדת בת 30?

"נולדתי בת 3,000".

* * *

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל לא עסק או התייחס לסוגיית השתתפותה או אי-השתתפותה של מארינה מקסימיליאן בלומין באירוויזיון. באשר לאירוע בתיאטרון הקאמרי, הרי שמדובר באירוע אזרחי שהופק על ידי התיאטרון הקאמרי ו'קרן ליאור'. הזמנת המשתתפים לאירוע היתה מצויה באחריות גופים אלה. על פי מדיניות הצבא, קציני צה"ל אינם נוטלים חלק באירועים שבהם מופיעים מי שלא שירתו בצה"ל. מדיניות זו הובהרה למארגני האירוע".*


מיומנו של מעריץ מבקר "הארץ" לא זוכר פצצת כישרון כזאת מאז אחינועם ניני

בניגוד לתגלית מוסיקלית גדולה קודמת של ישראל - אחינועם ניני - שעל יכולותיה המדהימות היתה לי הזכות לעמוד באחת ההופעות הראשונות שלה, בפסטיבל ג'אז בסינמטק בתל אביב, 1991, על העגלה של מעריצי מארינה מקסימיליאן בלומין קפצתי באיחור.

בהאזנה ראשונה לה תוך צפייה ב"כוכב נולד", מבצעת את "וידוי" של אלכסנדר פן וסשה ארגוב, היה ברור שהכל שם: גם קול רחב-מנעד ומעובד היטב, בשליטה מוחלטת; גם תרבות מוסיקלית מוטמעת היטב; גם טעם תרבותי המאפשר לשחרר רגש בצורה מבוקרת; ומעל לכל אישיות שמאגדת את כל אלה למשהו טבעי וזורם.

אחר כך קראתי קצת עליה, ותהיתי מה לכוהנת כזאת בבית הקברות התחרותי הזה: הרי לנוכח הכשרתה וניסיונה המוסיקלי היא לא נזקקה להתמודדות הזאת - יש בה איכות שכובשת את דרכה בצעד בטוח, וגם מפני שהיא בליגה אחרת. בהמשך הבנתי שהיא השתמשה בתוכנית כקיצור דרך לתודעה הכללית. זמרת ג'אז ויוצרת מקורית ואיכותית לקהלים קטנים שעברה ללא מאמץ לבמה הפופולרית, מבלי לאבד טיפה מייחודיותה.

אחר כך שמעתי אותה עם ביג-בנד בניצוחו של עמיקם קימלמן בפסטיבל הג'אז בסינמטק (שם שמעתי לראשונה את ניני) ונכבשתי לגמרי בקסמי אישיותה הבימתית ויכולתה המוסיקלית המגוונת. היא שרה ג'אז בהרבה סגנונות, שירים של אחרים בגרסאות ייחודיות שלה ("תנינענק" של קורין אלאל), כשהמעברים ביניהם, גם כשהם נשמעים לרגע ילדותיים, הם טבעיים לחלוטין; זו היא, והיא לא יכולה או רוצה אחרת, וזה החן המרענן שלה. she's a natural, קוראים לזה באנגלית.

אחר כך ראיתי אותה ב"יוטיוב", לא מעט בזכות מעריציה, ובעיקר בזכות יוסי חרסונסקי, שהעלה קטעים מהופעותיה השונות ("מעבר לקשת בענן" וראיון בתוכניתה של עינב גלילי, "ביי ביי בלאקבירד" עם לאוניד פטשקה, ו"ראונד מידנייט" עם דיוויד הזלטיין) והערצתי רק התחזקה. לא ראיתי אותה על הבמה במשחק דרמטי נטו, אבל בסדרה "חשופים" בכבלים היא בהחלט מרשימה. אם תחליט להמשיך בתיאטרון, תדע ודאי גם להניח את התשתית הראויה מבחינה מקצועית, כמו שיש לה במוסיקה.

והיא בסך הכל רק בת 21; אומרים שהיא עובדת על תקליט. אין בינתיים הקלטות שלה, אבל ממילא מה שצריך אלו לא הקלטות ואפילו לא די-וי-די, אלא ללכת להופעה חיה שלה, שם היא במיטבה. אני לא זוכר כישרון כזה, עם נתוני פתיחה והישגים כאלה, ברבע המאה האחרונה שבה אני עוקב אחרי הג'אז והבידור בישראל. מיכאל הנדלזלץ



מארינה מקסימיליאן בלומין. הצבעתי לציפי לבני. אנחנו צריכים מאמא, נמאס מכל הבולבולים


עם אנחל בונני, ב'חשופים'. אני ממציאה סיפורים והרכילאים מפרסמים, כמו סיפור החתונה עם אנחל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו